הרואה
פרק
תשיעי
ברכות
נד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הרואה
הרואה
וכו' אומר ברוך שעשה נסים
לאבותינו וכו'. פירש
מקום
שנעשו בו נסים לישראל. כגון הנך
דקתני לקמן
א
א)
א
ב)
זיקין וזועות
מעברות הים והירדן ונחלי ארנון כו':
רבי' שמעיה דכל הני ברכות
צריכות להזכרת שם
ג) ד)
ורעמים. מפרש בגמרא ל): מלא עולם. לפי שאלו נראין או נשמעין
ומלכות ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם
וכן כתב רבינו שמשון
ה)
ב ב ג
למרחוק: ברוך עושה בראשית. ובגמרא פריך אטו הנך
מקוצי כי הר"י היה רגיל לברך על הברקים ברוך אתה ה' אלהינו מלך
ו)
דלעיל לאו מעשה בראשית נינהו:
העולם שכחו וגבורתו מלא עולם וכן
ז)
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל
ג ד
ח)
לפרקים. מפרש בגמרא .
פר"י ומייתי ירושלמי דפירקין רבי
א
ט)
ולפי שהוא חשוב וגדול מכולן קבע ליה
זעירא כו' כל ברכה שאין בה וכו'
אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו
רבי יהודה ברכה לעצמו: מברך
ד ה
ונראה לרבינו דדוקא לרואה משלשים
י)
ק)
במקום הזה מקום שנעקרה ממנו עכו"ם אומר
על הרעה מעין על הטובה. דיין
יום לשלשים יום דומיא דרואה ים
כ)
ברוך שעקר עכו"ם מארצנו על הזיקין ועל
האמת: ועל הטובה מעין על הרעה.
הגדול לפרקים דאמר בירושלמי
ל) מ)
ו
הזועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל דפרקים היינו שלשים יום:
נ) ס)
הטוב והמטיב. ובגמראמ) מפרש היכי
ע)
ז
שעקר
הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם
עכו"ם מארצנו. בירושלמי
דמי: הנכנס לכרך. המהלך בדרך
פ) צ)
ה ח ט
ק)
על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל
מתני כשנעקרה
עכו"ם
וצריך לעבור כרך ושם מצויים
ב
❖
הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה
מכל ארץ ישראל :
מושלים רעים ומחפשים עלילות:
א
בראשית רבי יהודה אומר ג הרואה את הים על הנהרות. לאו על כל נהרות
י
אחת בכניסתו. מתפלל שיכנס לשלום:
הגהות הב"ח
ביציאתו. מתפלל שיצא לשלום:
איירי אלא ארבע
נהרות
הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול
כ
ארבע. כדמפרש נותן הודאה על
דכתיבי בקרא כמו חדקל ופרת:
(א) גמ' טשו
בזמן שרואהו לפרקים על הגשמים ועל
ד
ו ל
להו בנחלי ארנון
אבני
שעבר וצועק על העתיד נמצאו ד'
❖
בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב
כדמפרש בגמרא נ): חייב אדם לברך
על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת בנה בית חדש וקנה כלים
ז מ
ה
ו
על הרעה כו'. מפרש בגמראס): ד"א
הגהות הגר"א
חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ז מברך על הרעה
מעין
בכל מאדך. מדות מדודות לך בין
ח נ
[א] גמ'
על הטובה ועל הטובה מעין על הרעה והצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא
מדה טובה בין מדת פורענות: לא
ח
❖
יקל ראשו. לא ינהג קלות ראש:
היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת
שוא
ט ס
כנגד שער מזרחי. חוץ להר הבית
היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואומר יהי רצון שלא תהא בתוך ביתי
י ע
❖
אשר בחומה הנמוכה אשר לרגלי
הרי זו תפלת שוא הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו
מוסף רש"י
הבית במזרח. לפי שכל השערים
בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו נותן הודאה על שעבר
ט
צווחה. (ירמיה יד
מכוונים זה כנגד זה שער מזרח שער
ב)
תורה אור השלם
וצועק על העתיד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
י
עזרת נשים ושער עזרת ישראל ופתח
(תהלים קמד יד) לברך על
שנאמר 1 ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו' בכל לבבך בשני יצריך ביצר
הרעה.
1. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ
האולם וההיכל ובית קדשי הקדשים
(מגילה כה.) על הטובה.
בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ
טוב וביצר הרע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל
בימי מקדש ראשון כשהיה אמה
(שם)
וּבְכָל מְאֹדֶךָ: דברים ו ה
בפונדתו.
2. וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית
טרקסין: בפונדתו. חגור חלול
ממונך ד"א בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו לא
כ
(יבמות ו:) קפנדריא.
לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְיָ
ונותנין בו מעות: מק"ו. בגמרא ע)
יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים
עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ
מפרש ליה: כל חותמי ברכות
רות ב ד
יְיָ:
ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא
ל
3. וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ
שבמקדש היו אומרים עד העולם.
(שם וכעי"ז סוטה לט.)
יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְיָ עִמְּךָ גִּבּוֹר
שיהא אדם שואל את
במסכת תענית אמרינן
שופטים ו יב
הֶחָיִל:
עד העולם משקלקלו הצדוקים ואמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהו
4. שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ
שלום חברו בשם.
אין עונין אמן במקדש המברך אומר
וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ:
אומרים מן העולם ועד העולם והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו
בסוף כל ברכה ברוך אתה ה' אלהי
משלי כג כב
5. עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ הֵפֵרוּ
בשם שנאמר 2 והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו
ישראל מן העולם ועד העולם ברוך
תּוֹרָתֶךָ: תהלים קיט קכו
לו יברכך ה' ואומר ה' עמך גבור החיל ואומר אל תבוז כי זקנה אמך
חונן הדעת וכן בכולם והעונין
6. וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְיָ
3
4
אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד
אומרים ברוך שם כבוד מלכותו
ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך רבי נתן אומר הפרו תורתך משום עת
5
מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר
לעשות לה': גמ' מנא הני מילי אמר רבי יוחנן דאמר קרא 6ויאמר יתרו ברוך
לעולם ועד וילפינן לה מקרא דתפלת
הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד
שמות יח י
עזרא וסיעתו. ואשמעינן הכא
מִצְרָיִם:
ה' אשר הציל וגו' אניסא דרבים מברכינן אניסא דיחיד לא מברכינן והא
7. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ
(מכות כג:
דבמקדש ראשון לא היו אומרים אלא
ריב"ן) דהוו מהלכין בסוף
הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם
ההוא גברא דהוה קא אזיל בעבר ימינא נפל עליה אריא אתעביד ליה ניסא
מחנה ישראל.
ברוך ה' אלהי ישראל עד מן העולם:
חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם:
ואיתצל מיניה אתא לקמיה דרבא וא"ל כל אימת דמטית להתם בריך ברוך
שמות יד כב
❖
משקלקלו הצדוקים. ואמרו אין עולם
8. וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי
(מנחות צה.)
שעשה לי נס במקום הזה ומר בריה דרבינא הוה קאזיל בפקתא דערבות
אלא זה: התקינו. עזרא וסיעתו
הָאָרוֹן בְּרִית יְיָ בֶּחָרָבָה
וצחא למיא איתעביד ליה ניסא איברי ליה עינא דמיא ואישתי ותו זמנא
בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל
שיהו אומרים מן העולם ועד העולם
רבינו חננאל
יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד
לומר ששני עולמות יש להוציא מלב
חדא הוה קאזיל ברסתקא דמחוזא ונפל עליה גמלא פריצא איתפרקא ליה
אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר
הרואה מקום שנעשו בו
אֶת הַיַּרְדֵּן: יהושע ג יז
הצדוקים הכופרים בתחיית המתים:
אשיתא על לגוה כי מ מטא לערבות בריך ברוך שעשה לי נס בערבות ובגמל
9. עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר
נסים לישראל אומר ברוך
שיהא אדם שואל לשלום חבירו בשם.
שעשה נסים לאבותינו
כי מטא לרסתקא דמחוזא בריך ברוך שעשה לי נס בגמל ובערבות אמרי
מִלְחֲמֹת יְיָ אֶת וָהֵב בְּסוּפָה
במקום הזה. אוקימנה
בשמו של הקב"ה ולא אמרינן מזלזל
וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן:
❖
אניסא דרבים כולי עלמא מיחייבי לברוכי אניסא דיחיד איהו חייב לברוכי
נ
ס
אניסא דרבים כולי עלמא
[א]
במדבר כא יד
הוא בכבודו של מקום בשביל כבוד
מחייבי לברוכי, אבל אניסא
תנו רבנן ע הרואה מעברות הים ומעברות הירדן מעברות נחלי ארנון אבני
הבריות להוציא שם שמים עליו. ולמדו
דיחיד, כגון ההוא גברא
אלגביש במורד בית חורון ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל
דנפל עליה אריה ואיתציל,
מוסף תוספות
מבעז שאמר ה' עמכם ומן המלאך
וכגון ההוא דצהא בפקתא
ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק ואשתו של
שאמר לגדעון ה' עמך גבור החיל:
א. בתוס' רי"ש הוסיף.
דערבות ואיברי ליה עינא
אבל בשנעקר עכו"ם
ושתא כול', איהו חייב
לוט וחומת יריחו שנבלעה במקומה על כולן צריך שיתן הודאה ושבח
ואומר אל תבוז כי זקנך אמך. למוד
ממקום אחד אומר ברוך
לברוכי אחריני לא מיחייב.
מדברי זקני אומתך לעשות מה שראית
לפני המקום בשלמא מעברות הים דכתיב ויבאו בני ישראל בתוך הים
שעקר עבודה אחרת מן
פיר' פקתא מקום מדבר
7
המקום הזה.
שאין בו מים כדגרסינן
שעשו הם. ובגמ'פ) מפרש מאי ואומר:
ביבשה מעברות הירדן דכתיב ויעמדו הכהנים נושאי הארון ברית ה'
8
במשקין פרק ואילו מגלחין
ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך.
עושה לו חנות בפקתא
בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עוברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי
[כלומר] בית למכור מים.
פעמים שמבטלים דברי תורה כדי
לעבור את הירדן אלא מעברות נחלי ארנון מנלן דכתיב על כן יאמר
תנו רבנן הרואה מעברות
9
לעשות לה' אף זה המתכוין לשאול
הירדן ומעברות הים
בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו' תנא את והב בסופה שני מצורעים
ומעברות נחל ארנון ואבני
לשלום חברו זהו רצונו של מקום שנא'
אלגביש בבית חורון. כל
בקש שלום ורדפהוצ) מותר להפר תורה היו דהוו מהלכין בסוף מחנה ישראל כי הוו קא חלפי ישראל אתו אמוראי (א)
מעשה עוג אינו כתוב
ולעשות דבר הנראה אסור: גמ' ה"ג
עבדי
במסכת ברכות. ואבן שזרק
עוג במשה כלשון הזה כתוב
מנלן דמברכינן אניסא א"ר יוחנן דאמר קרא ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם וגו': בעבר ימינא. שם מדינה בדרומו של פרת: בפקתא.
בה בלבד. את והב, שני בני
בקעה: ערבות. שם מקום: וצחא למיא. צמא למים: ברסתקא. בשוק: גמלא פריצא. גמל משוגע שעסקיו רעים: אתפרקא ליה אשיתא.
אדם אחד שמו את, ואחד
שמו והב וש[ניה]ם
נפלה חומת בית שהיה סמוך לו ונכנס לתוך הבית מפני הגמל: מעברות הים. מקום שעברו ישראל בים סוף: ומעברות הירדן. בימי
מצורעים היו. אסיקנה [על
יהושע: מעברות נחלי ארנון. לקמן מפרש מאי ניסא: במורד בית
חורון. בימי יהושע
: ואבן שזרק עוג.
היה בספר יהושע
לקמן מפרש:
כולן] צריך שיתן שבח
והודאה לפני המקום.
עבדי