הרואה פרק
תשיעי ברכות
נה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מעיין בה.
בקשתו לפי שהתפלל בכונה: כאב לב. שאין בקשתו נעשית: תוחלת. לשון תפלה כמו
אומר בלבו שתיעשה
ויחל משה
יז א
א) ב)
ג)
מזכירין עונותיו. שעל
ידיהן מפשפשים למעלה במעשיו לומר בוטח זה בזכיותיו נראה מה הם: קיר נטוי. מקום סכנה:
:
יח ב
ד) ה)
❖
מוסר דין.
יהיה נענש על ידו: ה"ג הא דמעיין (א) הא דלא מעיין: לולבי גפנים. וידילי"ש בלע"ז: מוריגי
בוטח הוא בזכיותיו שחברו
ו)
ז)
בהמה. כל בשר שבבהמה שאינו חלק
אלא דומה למורג חרוץ שאינו חלק כמו החיך והלשון והכרס הפנימי ובית הכוסות: התולה.
ח) ט) י)
שאינו יושב אלא על ברכיו שמתוך
תורה אור השלם
כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לך
כך נקביו נפתחין יותר מדאי: הכי
אמור לבצלאל עשה משכן ארון
1. תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה
גרסינן הא דמאריך ותלי הא דמאריך
וכלים. ואם תאמר היכא
לידי כאב לב שנאמר תוחלת ממושכה
1
לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה:
ולא תלי: למגדלי חזירים ומלוי
אשכחן שצוה הקדוש ברוך הוא
משלי יג יב
מחלה לב וא"ר יצחק שלשה דברים
2. הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת
ברבית. שכרן מרובה בלא טורח
לעשות משכן תחלה הרי בפרשת
מזכירים עונותיו של אדם ואלו הן קיר נטוי
גָּבֹהַּ וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת
ושמחים בחלקם לכך פניהם צהובים:
כ)
תרומה כתיב ארון תחלה. ויש
וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹ וְאָרְכּוֹ
ועיון תפלה ומוסר דין על חבירו לשמים לומר דבפרשת כי תשא כתיב את
הימנותא. לשון שבועה כלומר
וְקִירֹתָיו עֵץ וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה
הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ:
הא לא קשיא א הא דמעיין בה הא דלא
❖
באמונה שתיהן אסורות לי: ואברכה
אהל מועד ואת הארון לעדות:
ל)
יחזקאל מא כב
מעיין בה והיכי עביד דמפיש ברחמי
3. לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ
מברכיך. והמברך ברכת המזון
שבע
לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי
מברך לבעל הבית: יוסף מת קודם
והמאריך על שלחנו דלמא אתי עניא ויהיב ליה דכתיב המזבח עץ שלש
2
הגהות הב"ח
הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ
לאחיו. דכתיב וימת יוסף וכל אחיו
אמות גבוה וכתיב וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' פתח במזבח וסיים
לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר
(א) רש"י
נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם
: צריכים רחמים. צריכים
בשלחן ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כל זמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר
בה
לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת
לבקש רחמים שיבאו לפי שהם בידו
בה (ב) ד"ה
דברים ל כ
לָהֶם:
על ישראל ועכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו והמאריך בבית הכסא
4. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ
של הקב"ה ואין להם רשות לבא אלא
הכן את
מעליותא הוא והתניא עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות
וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ
ברשותו: ראה קראתי בשם. ראה
לבבך (ג) ד"ה
כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה:
האוכל עלי קנים ועלי גפנים ולולבי גפנים ומוריגי בהמה ושדרו של דג ודג
בראשית יב ג
משמע (ב) היש בלבך תן עיניך בדבר:
די לו (ד) ד"ה
5. פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד
מליח שאינו מבושל כל צרכו והשותה שמרי יין והמקנח בסיד ובחרסית
לך אמור לו לבצלאל עשה משכן ארון
טיבותיה
יְיָ עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ:
מבטלתו. דלא
והמקנח בצרור שקנח בו חבירו וי"א אף התולה עצמו בבית הכסא יותר
משלי כא א
וכלים. שכן הם סדורים בפרשת כי
❖
6. אֶרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ
מתקיים עליו כלל
תשא ראה קראתי בשם וגו' את אהל
מדאי לא קשיא הא דמאריך ותלי הא דמאריך ולא תלי כי הא דאמרה
דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְיָ
מועד ואת הארון לעדות וכל הפרשה
אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה
ליה ההיא מטרוניתא לר' יהודה בר' אלעאי פניך דומים למגדלי חזירים
וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:
לעזי רש"י ומשה אמר לו עשה ארון וכלים כגון
ולמלוי ברבית אמר לה הימנותא לדידי תרוייהו אסירן אלא עשרים וארבעה
דברים יא יב
❖
שלחן ומנורה ואחר כך משכן דס"ל
7. אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וּלְכָל
וידילי"ש. קנוקנות.
בית הכסא איכא מאושפיזאי לבי מדרשא דכי אזילנא בדיקנא נפשאי
בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי
לר"י שכסדר שהם סדורים בויקחו
וְהַחֲיֵנִי: ישעיהו לח טז
בכולהו. ואמר רב יהודה שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם
לי תרומה אמר לו: אותיות שנבראו
8. וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל
מוסף רש"י
מי שנותנין לו ס"ת לקרות ואינו קורא ב כוס של ברכה לברך ואינו מברך
הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת
בהן שמים וארץ. על ידי צירופן
ומעיין בה.
בְּנָהּ לֵאמֹר קוּמִי וּלְכִי אַתְּ
והמנהיג עצמו ברבנות ס"ת לקרות ואינו קורא דכתיב כי הוא חייך ואורך
ובספר יצירה תני להו: כל חלום
3
(לעיל
וּבֵיתֵךְ וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי
לב:) סוף בא לידי כאב
ולא טוות. כל חלומות יראה אדם
ימיך כוס של ברכה לברך ואינו מברך דכתיב ואברכה מברכיך והמנהיג
כִּי קָרָא יְיָ לָרָעָב וְגַם בָּא
4
לב.
אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים:
ולא יראה אחד מאותן שהוא שרוי
עצמו ברבנות דא"ר חמא בר חנינא מפני מה מת יוסף קודם לאחיו מפני
מלכים ב ח א
9. וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל
בתענית שאינו טוב. טוות לשון תענית
שהנהיג עצמו ברבנות: ואמר רב יהודה אמר רב שלשה צריכים רחמים מלך
(שם)
טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל
כמו ובת טוות האמור בדריוש
תוחלת.
טוב שנה טובה וחלום טוב מלך טוב דכתיב 5 פלגי מים לב מלך ביד ה'
הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא
: דלא מפשר. שלא
(שם) קיר נטוי.
אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב:
שנה טובה דכתיב תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית
(תהלים סב ד)
יחזקאל לו כט
6
פתרוהו: כאגרתא דלא מקריא. לא
01. וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה
שנה חלום טוב דכתיב ותחלימני (ותחייני): אמר רבי יוחנן שלשה דברים
7
טוב ולא רע הוא שכל החלומות הולכין
לֵּאמֹר: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם
מכריז עליהם הקב"ה בעצמו ואלו הן רעב ושובע ופרנס טוב רעב
בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר
אחר הפתרון: עדיף מחלמא טבא.
(ר"ה טז:) ועיון תפלה.
לְמַטֵּה יְהוּדָה:
דכתיב כי קרא ה' לרעב וגו' שובע דכתיב וקראתי אל הדגן והרביתי
שמביא את האדם לידי תשובה:
8
9
שמות לא א-ב
11. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי
עציבותיה מסתייה. דיו (ג) עצבונו. מה
אותו פרנס טוב דכתיב (ויאמר) ה' אל משה לאמר ראה קראתי בשם
01
(שם) ומוסר דין על חבירו
יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא יְיָ בְּשֵׁם
שאדם מתעצב עליו מבטל את החלום:
בצלאל וגו' אמר רבי יצחק אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן
לשמים.
בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר
אפילו לדידי. שאני מאור עינים:
לְמַטֵּה יְהוּדָה:
נמלכים בצבור שנא' ראו קרא ה' בשם בצלאל אמר לו הקדוש ברוך
11
שמות לה ל
בדיחותיה מפכחא ליה. מבטליה:
(ד)
שלחנו של
(ר"ה שם)
21.
וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ
הוא למשה משה הגון עליך בצלאל אמר לו רבונו של עולם אם לפניך
אדם מכפר עליו.
מנגדא. ממלקות. קשה לגוף האדם
אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה
הגון לפני לא כל שכן אמר לו אף על פי כן לך אמור להם הלך ואמר
(חגיגה כז.)
וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה:
יותר ממלקות לפי שדואג ממנו: זה
(מנחות צז.
שמות לה לא
להם לישראל הגון עליכם בצלאל אמרו לו אם לפני הקדוש ברוך הוא
חלום רע.
מיראתו ישוב ויכנע:
31. יְיָ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ
ובשטמ"ק: לעני) תחתוניות.
(שבת פא.) ולולבי
ולפניך הוא הגון לפנינו לא כל שכן א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן
כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה:
וההיא
גפנים.
משלי ג יט
בצלאל על שם חכמתו נקרא בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה
41. בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ
(שם)
שקנח בו חבירו.
וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל:
לך אמור
לו לבצלאל עשה
לי משכן ארון וכלים הלך משה והפך ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן אמר
(שם)
משלי ג כ
מטרוניתא.
51. וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא
לו משה רבינו מנהגו של עולם אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים ואתה אומר עשה לי
(ב"מ פד.) שמא בצל אל
וְזִמְנַיָּא מְהַעְדֵּה מַלְכִין
ארון וכלים ומשכן כלים שאני עושה להיכן אכניסם שמא כך אמר לך הקב"ה עשה משכן ארון וכלים
היית וידעת.
וּמְהָקֵים מַלְכִין יָהֵב
חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא
אמר לו שמא בצל אל היית וידעת אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו
לְיָדְעֵי בִינָה: דניאל ב כא
❖
61. וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ
(שמות לח כב)
בהן שמים וארץ כתיב הכא 21 וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת וכתיב התם
אֵת אָה¢ לִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ
ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכתיב בדעתו תהומות נבקעו אמר רבי יוחנן אין הקדוש ברוך
31
41
לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב
רבינו חננאל
נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל
הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה שנא' יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה שמע רב
51
אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ: שמות לא ו
תחליפא בר מערבא ואמרה קמיה דרבי אבהו אמר ליה אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה
71. יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר
המאריך בתפילתו ומעיין
בה בא לידי כאב לב,
יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה
דכתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה: אמר רב חסדא כל חלום ולא טוות ואמר רב חסדא חלמא
61
שנאמר תוחלת ממושכה
לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף
מחלה לב. ומפרקינן התם
וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ וְהָאֱלֹהִים
דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא ואמר רב חסדא לא חלמא טבא מקיים כוליה ולא חלמא בישא מקיים
במאריך ומעיין [הכא
עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו:
כוליה ואמר רב חסדא חלמא בישא עדיף מחלמא טבא וא"ר חסדא חלמא בישא עציבותיה מסתייה
דאמ]רינן המאריך [דמפיש]
קהלת ג יד
81. הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ
ברחמי. המאריך על
חלמא טבא חדויה מסתייה אמר רב יוסף חלמא טבא אפילו לדידי בדיחותיה מפכחא ליה ואמר רב
שלחנו. בזמן שבית
חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם וַאֲשֶׁר
המקדש קיים מזבח מכפר,
חסדא חלמא בישא קשה מנגדא שנאמר 71 והאלהים עשה שייראו מלפניו ואמר רבה בר בר חנה
דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת
עכשיו שלחן מכפר
מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם יְיָ:
א"ר יוחנן זה חלום רע הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה
שמאכיל עניים. פירוש
ירמיהו כג כח
81
91. וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר
המאריך בבית הכסא, לא
לתבן את הבר נאם ה' וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום אלא אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון
דתלי נפשיה טובא, דמי
וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר
דתלי נפשיה טובא בבית
בן יוחי כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים אמר ר' ברכיה
הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד
הכסא בא לידי תחתוניות,
וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד
חלום אף על פי שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים מנא לן מיוסף דכתיב והנה השמש והירח וגו'
אלא דבדיק נפשיה [בכל]
91
עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים
שעתא ושעתא. פירוש
בראשית לז ט
לִי:
וההיא
הימנ[ותא... ] הנאמן יו[...]
של[שה דברים] מקצרין [ימיו ושנותיו של אדם מי שנותנין לו] כוס לברך [ואינו מברך ומי] שנותנין לו ספר [תורה לקרות ואי]נו קורא והמנהיג עצמו [ברבנות], אפילו בצינעה אבל בפרהסיה [כר]בן גמליאל שהיה נוהג
נשיאותו בר[בי]ם שפיר דמי. אמר רב שלשה צריכין רחמים, פרנס טוב שנה טוב חלום טוב כול'. אמר ר' יוחנן שלשה הקב"ה מכריז עליהן שובע [רעב ופ]רנס כול'. אין מעמידין פרנס על [הצבור] אלא אם נמלכין בציבור, שנאמר
ויאמר יי אל משה ראה קראתי בשם בצלאל וגו'. אין הקב"ה נותן חכמה אלא לחכמים שנאמר יהיב חכמתא לחכימין, וכתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. כל חלם ולא טוות. פירוש כל חלום שחולם אדם שלן בתענית [שלא
יתק]יים. וכן כל חלום דלא איפשר ... ממלקות.