נה:
הרואה פרק
תשיעי ברכות
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
וההיא שעתא. דחלם אמיה לא הות: יצפה. שיתקיים: מיוסף. שלא נתקיימו השתחואות הללו עד עשרים ושתים שנה כשירד יעקב
יט א
א)
למצרים שכבר היה הרעב שתי שנים דכתיב כי זה שנתים הרעב : לאדם טוב מראין לו חלום רע. כדי שידאג ולא יחטא
❖
כ ב
ושיכפר לו עצבונו: לאדם רע מראין לו חלום טוב. כדי לשמחו שיאכל עולמו: ודוד לא ראה חלום טוב והא כתיב וכו' לא גרסינן
הכי. אלא גרסינן והא כתיב לא תאונה אליך רעה וגו'. קשיא לרב הונא דאמר לאדם טוב מראין לו
חלום רע. ומשני איהו לא חזי אחריני
ב)
רבינו חננאל
חזו ליה חלום רע: וכי לא חזי איהו
ג) ד)
שבע זימנין לגזרו עלך. כך הוא
מעליותא הוא. כיון דלא חזי חלום
לעולם יצפה [אדם] לחלום
וההיא שעתא אמיה לא הות א"ר לוי לעולם
ה) ו)
עד עשרים ושתים שנה.
רע כדקאמר שלא יבהילוהו וחלום
הלחש שבע זימנין לגזרו
יצפה אדם לחלום טוב עד כ"ב שנה מנלן
אמר רב חנא בר [לואי]
טוב לא כל שכן דלא חזי דהא קתני
ז) ח)
לאדם טוב מראין לו חלום
עלך ויש מפרש דשבע זימנין צריך
מיוסף דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף
❖
א
1
ט)
רע ו[לאדם רע מ]ראין לו
כל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב
לומר חלמא טבא חזאי וכן לענות
בן שבע עשרה שנה וגו' וכתיב 2 ויוסף בן
חלום טוב, שכ[ל שנותיו
אלא
אם כן לא חזי חלום כלל:
אחריו. אבל ר"י לא היה רגיל
של] דוד לא ראה חלום
שלשים שנה בעמדו לפני פרעה וגו' מן
טוב, [וכל שנותיו
הגהות הב"ח
שבע. ז' לילות ילין ולא יפקד בשום
לאומרו אלא שלש פעמים:
ש]לאחיתופל לא ראה חלום
שבסרי עד תלתין כמה הוי תלת סרי ושב
פותרי
חלום הרי הוא רע ושונאים אותו
חלומות. פירש ר"י
(א) גמ' איני
רע. מי שראה חלום ונפשו
(ב) רש"י
דשבעא ותרתי דכפנא הא כ"ב אמר רב
עגומה ייטיבנו בפני
ואין מראין לו כלום: ומשני דחזי
דמזל שעת הלידה
שלשה. כלומר, יאמרו לו,
ולא ידע מאי חזי. אדם טוב מראין
הונא לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב
גרים ב ואין הדבר תלוי בחכמה:
יומא קמא לא לגלי לא
טבא הוא רחמנא [לשויה]
יגלה יום ראשון שמא
לו חלום טוב ועד שלא יקיץ משתכח
טבא כול', עד ונימרו ליה
הרואה
ולאדם רע אין מראין לו חלום רע תניא נמי
❖
יתרע מזליה
שלש הפוכות שלש פדיות
ממנו כדי שלא ישמח: זקפא. גודל:
הכי כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב וכל שנותיו של אחיתופל לא
שלש שלומות כול'. וכן מן
עלי עין עולי עין. שליטין על
דחזא חלמא ולע ידע
ראה חלום רע והכתיב לא תאונה אליך רעה ואמר רב חסדא אמר רב
(א)
3
פתרוניה... [אל תקרי עלי
הגהות הגר"א
העין ולא העין עולה בהן: אטרפא
עין אלא עולי עיין. ראה
ירמיה בר אבא שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים ונגע
❖
דנחיריה דשמאליה. דופן השמאלי
[א] גמ'
פי' ר"ח לעיל כ, א].
לא יקרב באהלך שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך
של חוטמו: האי מאן דחליש. מי
אלא איהו לא חזי ליה אחריני חזו ליה וכי לא חזא איהו מעליותא הוא
שחלה (ב) דסני לי לחדי לי. ומתוך
תורה אור השלם
❖
והאמר ר' זעירא כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע שנאמר ושבע
כך ישוב חרון אף מעלי: הרהורי
4
1. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף
לבו. מה שהוא מהרהר ביום:
ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע אלא שבע אלא הכי קאמר דחזא ולא ידע
בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה
רעיונך. מחשבותיך. וכן כל לשון
מוסף תוספות
רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא
מאי חזא אמר רב הונא בר אמי אמר ר' פדת א"ר יוחנן הרואה חלום ונפשו
נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי
רעיון שבמקרא אינו לשון רצון אלא
עגומה ילך ויפתרנו בפני שלשה יפתרנו והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר
א. וז"ל התוס' רי"ש "ושב
זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף
לשון מחשבה וזה יוכיח ורעיוניה
זימנין ליגזרו עליה" ז'
אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל
כאגרתא דלא מקריא אלא אימא יטיבנו בפני שלשה ליתי תלתא ולימא
א
זימנין כך הוא הלחש ז'
אֲבִיהֶם: בראשית לז ב
וכי רצונו של
יבהלוניה
2. וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה
זימנין. וי"א חלמא טבא
להו חלמא טבא חזאי ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה
אדם מבהלו אלא מחשבותיו מבהלין
חזאי שבע זמנין והם
בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ
לטב שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא ויהוי טבא ולימרו ג'
עונים אחריו חלמא טבא
מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי
אותו: דקלא דדהבא. דבר שלא
חזית וכו' שבע זמנין,
פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ
הפוכות וג' פדויות ושלש שלומות שלש הפוכות הפכת מספדי למחול לי
הורגל לראות ולא הרהר בו מעולם:
5
אבל ראיתי רבינו שלא
מִצְרָיִם: בראשית מא מו
3. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה
היה נוהג לאומרו כי אם
קופא דמחטא. נקב המחט:
פתחת שקי ותאזרני שמחה אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים
6
שלשה פעמים. ב. בתוס'
וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָה¢ לֶךָ:
קיסר רי"ש כתב, ואומר רבינו
יחדיו והפכתי אבלם לששון וגו' ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם
תהלים צא י
7
4. יִרְאַת יְיָ לְחַיִּים וְשָׂבֵעַ
שהיו בנ"א שנולדו בשעה
ויהפוך וגו' שלש פדויות דכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' ופדויי ה' ישובון וגו' ויאמר העם אל
8
9
01
ובמזל ולא לפי החכמה
יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע:
דא"כ כמה בנ"א יכולים
משלי יט כג
שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה וגו' שלש שלומות דכתיב 11 בורא ניב שפתים שלום שלום
5. הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי
להיות פותרי חלומות
לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו ורוח לבשה את עמשי וגו' ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך
אלא ודאי מזל שעה
21
31
פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי
גורם שיתקיים החלום
תהלים ל יב
שִׂמְחָה:
❖
שלום וגו' אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי אמרי כל חד וחד מינן לימא מלתא דלא
6. אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה
בשפתותיו אחר הפה.
שמיע ליה לחבריה פתח חד מינייהו ואמר ב האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא ליקום קמי כהני
בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו
וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן
בעידנא דפרסי ידייהו ולימא הכי רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא
מוסף רש"י
וְנִחַמְתִּים
וְשִׂמַּחְתִּים
מִיגוֹנָם: ירמיהו לא יב
בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים אם טובים הם חזקם ואמצם
7. וְלֹא אָבָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ
בשעה שאתה בא מן
כחלומותיו של יוסף ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו וכמרים מצרעתה וכחזקיהו
הדרך.
לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְיָ
אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה
מחליו וכמי יריחו על ידי אלישע וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה
לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ
דברים כג ו
אֱלֹהֶיךָ:
ומסיים בהדי כהני דעני צבורא אמן ואי [א] לא לימא הכי אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך
8. פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי
שלום יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום פתח אידך ואמר האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא לנקוט
מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ
תהלים נה יט
עִמָּדִי:
זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה ולימא הכי אנא פלוני בר פלוני
9. וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ
(סנהדרין קג.)
מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא שנאמר 41 בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וגו'
צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם
(ב"מ קז.)
עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה
אל תקרי עלי עין אלא עולי עין ר' יוסי בר' חנינא אמר מהכא וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים
עולי עין.
51
יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה:
(לעיל כ.)
ישעיהו לה י
מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם ואי דחיל מעינא
01. וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל
בישא דיליה ליחזי אטרפא דנחיריה דשמאליה פתח אידך ואמר האי מאן דחליש יומא קמא לא לגלי כי
הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה
(ב"מ סד.
הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת
היכי דלא לתרע מזליה מכאן ואילך לגלי כי הא דרבא כי הוה חליש יומא קמא לא מגלי מכאן ואילך
וכעי"ז סוטה לו:) אטרפא
בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי יְיָ אִם
דנחיריה דשמאליה.
יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה
א"ל לשמעיה פוק אכריז רבא חלש מאן דרחים לי לבעי עלי רחמי ומאן דסני לי לחדי לי וכתיב בנפול
61
כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם
אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו שמואל כי הוה חזי חלמא
הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן
(כת"י) מכאן ואילך.
וְלֹא מֵת: שמואל א יד מה
בישא אמר וחלומות השוא ידברו כי הוה חזי חלמא טבא אמר וכי החלומות השוא ידברו והכתיב בחלום
11. בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם
(נדרים מ.)
71
81
השכים.
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק
אדבר בו רבא רמי כתיב בחלום אדבר בו וכתיב וחלומות השוא ידברו לא קשיא כאן ע"י מלאך כאן ע"י
(לקמן
וְלַקָּרוֹב אָמַר יְיָ וּרְפָאתִיו:
שד א"ר ביזנא בר זבדא א"ר עקיבא א"ר פנדא א"ר נחום א"ר בירים משום זקן אחד ומנו ר' בנאה עשרים
נז:) פילא דעייל בקופא
ישעיהו נז יט
21. וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי
דמחטא.
❖
וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא
(ב"מ לח:)
רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים לְךָ דָוִיד
וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם שָׁלוֹם
פתר לי זה וכולם נתקיימו בי לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה אטו כל החלומות
לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ
הולכים אחר הפה קרא הוא אין וכדרבי אלעזר דא"ר אלעזר מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה
רב ניסים גאון
אֱלֹהֶיךָ וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם
בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד:
שנאמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה אמר רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמיה שנאמר איש
91
02
אמימר ומר זוטרא ורב
דברי הימים א יב יט
31. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי
אשי הוו יתבי
כחלומו פתר 12 וירא שר האופים מנא ידע א"ר אלעזר מלמד שכל אחד ואחד הראוהו חלומו ופתרון חלומו
בהדי הדדי אמרי כל חד וחד
וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם
של חבירו א"ר יוחנן השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה ואמר ר' יוחנן ג' חלומות
מינן נימא מילתא דלא
וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם:
שמיע ליה לחברי' פתח חד
שמואל א כה ו
מתקיימין חלום של שחרית וחלום שחלם לו חבירו וחלום שנפתר בתוך חלום ויש אומר אף חלום
41. בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת
מינייהו ואמר האי מאן
דחזאי חלמא ולא ידע מאי
שנשנה שנאמר 22 ועל השנות החלום וגו' אמר ר'
שמואל בר נחמני א"ר יונתן אין מראין לו לאדם
עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי
חזאי ניקו קמי כהני בעידנא
בראשית מט כב
שׁוּר:
משכבך סליקו ואיבעית אימא מהכא ורעיוני לבבך
אלא מהרהורי לבו שנאמר אנת מלכא רעיונך על
51. הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי
דפרסין כהני ידייהו. מפרש
32
42
טעמא דמילתא במדרש
מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים
דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא:
תנדע אמר רבא תדע דלא מחוו ליה לאינש לא
ילמדנו רבינו בפרשת נשא
וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם
אמר
הנה מטתו שלשלמה ששים
אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ
גבורים אלו ס' אותיות
לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:
בראשית מח טז 61. בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ: משלי כד יז 71. כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר
שבברכת כהנים כולם אחוזי חרב שכל אחד ואחד שמו של הקב"ה נזכר בו יברכך ה' יאר ה' ישא ה' איש חרבו על ירכו מה
וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ הֶבֶל יְנַחֵמוּן עַל כֵּן נָסְעוּ כְמוֹ צֹאן יַעֲנוּ כִּי אֵין רֹעֶה: זכריה י ב 81. וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם
ראתה ירך נזכרת כן אפילו רואה אדם בחלומו החרב שלופה ונתונה בצוארו וקוטע את ירכו משכים לבוקר והולך לבית הכנסת
יְיָ בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ: במדבר יב ו 91. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה:
מפחד שראה בלילות בחלומו ורואה את הכהנים נושאין את כפיהם והחלום הרע מתבטל ממנו לכך נאמר מפחד בלילות:
בראשית מא יג 02. וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר: בראשית מא יב
12. וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי: בראשית מ טז 22. וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ: בראשית מא לב 32. אַנְתְּ מַלְכָּא רַעְיוֹנָךְ עַל
42. וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה דִּי אִיתַי בִּי מִן כָּל חַיַּיָּא רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי לָהֵן עַל דִּבְרַת דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדְעוּן וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע: דניאל ב ל
מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְגָלֵא רָזַיָּא הוֹדְעָךְ מָה דִי לֶהֱוֵא: דניאל ב כט