הרואה פרק
תשיעי
ברכות
נו.
מסורת הש"ס
תורה
אור השלם
קיסר.
מלך רומי והיה לו תגר עם פרסיים: מאי חזינא. מאי
עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם לרבים כקול חמור הנוער:
א) ב)
1. שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא
ג)
אראה בלילה בחלום: משחרי לך פרסאי. עושים בך עבודת המלך.
וי"ו דפטר חמור גהיט מתפילך. בפרשת והיה כי יביאך וכל פטר
תֹאכַל מִמֶּנּוּ חֲמֹרְךָ גָּזוּל
מִלְּפָנֶיךָ וְלֹא יָשׁוּב לָךְ
כמו לא חמרא דחד מנהון שחרית . ולשון חכמים
חמר תפדה בשהמ) והוא חסר וי"ו ובתפילין של רבא כתבו הכותב מלא
ד)
צֹאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ וְאֵין
ה)
הדבק לשחוור וישתחוו לך: ושבו לך. ישללוך בשבי:
ואח"כ מחקו והיינו גהיט מחוק: דשא ברייתא. דלת חיצון שבבית:
לְךָ מוֹשִׁיעַ: דברים כח לא
2. בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא
וטחני בך קשייתא. יכופו אותך לטחון
אתתך מתה. השומרת את הבית:
ו)
יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי:
גרעיני תמרים: שבור . מלך פרס:
ככי. שינים הפנימיות שקורין
אמר ליה קיסר לר' יהושע בר' (חנינא)
ל) (ד)
דברים כח מא
3. בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם
פסיד
עסקך. תתקלקל פרקמטיא
משילאר"י: תרתי נשי מגרשת.
אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא
ז)
אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת
שלך: ולא אהני לך למיכל. מתוך
שאשתו של אדם קרויה יונה דכתיב
ח)
אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל
בחלמאי אמר ליה חזית דמשחרי לך פרסאי
ט) י)
דברים כח לב
יָדֶךָ:
יונתי תמתי נ): תרין קולפי בלעת.
צערך לא יטעם לך שום מאכל:
כ)
4. לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ
וגרבי בך ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא
מרווח
עסקך. ומתוך שמחתך לא
מכת מקל עב בראשו כראשי לפתות:
ל)
וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי
הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא אמר ליה
בלא מצרים. נחלה בלא מצרים כלומר
כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת
תתאוה לאכול שתהיה שבע בשמחתך:
מ) נ)
קהלת ט ז
מַעֲשֶׂיךָ:
שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכמיתו
❖
קרקעות רחבים ורבים: וכסיין
והיא. אשתך: לפכוחי פחדך.
5. זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה
טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה
להפיג דאגתך: מרישיה. זרע רב
אבקיה. כסוי עפר הפורח ממפולת
וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ
הָאַרְבֶּה: דברים כח לח
תוציא השדה: בדיינא דמלכא. אוצר
החומה: ונתר מוקרי. נשר מוחו:
חזית דאתו רומאי ושבו לך וטחני בך קשייתא
6. זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל
הגהות הב"ח
אודרא מבי סדיא. המוכין יוצאין מן
שתכשיטי המלך שם ישבר על ידי
ברחייא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא
גְּבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ כִּי
(א) גמ' פסוקא
יִשַּׁל זֵיתֶךָ: דברים כח מ
הכר שבמראשותיו: הללא מצראה.
גנבים ויעלילו עליך לומר שאתה
חזא בר הדיא מפשר חלמי הוה מאן דיהיב
(ב) שם
7. וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי
גנבתם: קל וחומר מינך. אם רבא
הלל שאנו קורין בפסח. לפי שיש הלל
דחיל כולי עלמא
שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ
❖
ליה אגרא מפשר ליה למעליותא ומאן דלא
ואמרי רבא איתפיס אנן
דברים כח י
מִמֶּJָ:
נחשד כל שכן שיחשדונו וזהו וייראו
אחר הקרוי הלל הגדול קורין לזה הלל
לא כל שכן
יהיב ליה אגרא מפשר ליה לגריעותא אביי
ממך: חסא. חזרת: עיף עסקך.
המצרי: ניסי מתרחשי לך. שע"י
(ג) שם עיין
ורבא חזו חלמא אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא
רבא ואשכח וא"ו דפטר
רבינו חננאל
כפול בריוח כחזרת שהיא רחבה
נסים נקרא ניסן שעל כל צרה
חמור גהיט בתפלה
יהיב ליה אמרי ליה אקרינן בחלמין שורך
וכפולה: מריר עסקך. שנאוי לכל
הבאה לישראל אומרים אותו על
1
(ד) רש"י
א"ל חזאי אשיתא דנפל.
❖
מלכא
פי' כותל. א"ל חזאי
טבוח לעיניך וגו' לרבא אמר ליה פסיד עסקך
ומר יהיה הסחורה שלך: חביתא.
גאולתן: הוה קא אזיל. בר הדיא
אפדנא דאביי דנפל. פי'
הם היו משתכרים ביין: חלי עסקך.
בהדיה דרבא: בארבא. בספינה:
ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך לאביי
אפדנא חצר. ונפל מנקריה
אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה
פי' מוח שבקדקד. א"ל
מתוק כלומר שתתן סחורתך בזול:
גליון הש"ס
א"ל מרווח עסקך ולא אהני לך למיכל מחדוא
אודרא מבי סדיא נפק. פי'
דקדחי. גדלה: עשיק עסקך.
ניסא למה לי. שמא כאן יארע לו
גמ' א"ל אשתך שכבא.
דלבך אמרי ליה אקרינן 2 בנים ובנות תוליד
הנוצה היוצא מן הכסת.
ביוקר תמכרנו כמו עשיק לגבך
הנס שתטבע הספינה והוא ינצל:
גמירי דקללת חכם אפי'
❖
וגו' לרבא אמר ליה כבישותיה לאביי א"ל
בחנם
היא באה. פי'
: לרבא א"ל קאוי עסקך.
בדידך קיימא. בך הוא תלוי הפתרון
מתקיימת.
בנך ובנתך נפישי ומינסבן בנתך לעלמא
לשון קהוי הכל ישנאוהו: מתבעי
אם לטובה אם לרעה והפכת לי
ומדמיין באפך כדקא אזלן בשביה אקריין
לעזי רש"י
עסקך. יתבקש
עסקך ויחזרו אחריו
לרעה: אשתו של רבא בת רב
בניך ובנותיך נתונים לעם אחר לאביי א"ל
לקנות: דקאי
אאיסדן. מראשותיו.
חסדא היתה: טורזינא דמלכא. שומר
3
משילאר"י [מישיליר"ש].
❖
שיניים טוחנות.
אוצר המלך: נפל תכלא. תולע:
בנך ובנתך נפישין את אמרת לקריבך והיא
כדמתרגמינן
מראשותיו אסדוהי
שיראי
מלכא הוית. ראש
:
אמרה לקריבה ואכפה לך ויהבת להון לקריבה
ישיבה הדורש
דרשות והמתורגמן
מוסף רש"י
דהוי כעם אחר לרבא א"ל דביתהו שכיבא ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא
את אמרת לקריבך.
אחריתי דאמר רבא אמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב מאי דכתיב בניך
ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב אקרינן בחלמין לך אכול בשמחה לחמך לאביי אמר ליה מרווח
4
(קדושין מה:) בבירא.
עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקא מחדוא דלבך לרבא אמר ליה פסיד עסקך טבחת ולא אכלת ושתית
(שבת סו:) ככי.
(ע"ז כח. עי'
וקרית (א) לפכוחי פחדך אקרינן 5זרע רב תוציא השדה לאביי א"ל מרישיה לרבא א"ל מסיפיה אקרינן 6זיתים
תוס' שם) אשיתא.
יהיו לך בכל גבולך וגו' לאביי א"ל מרישיה לרבא א"ל מסיפיה אקרינן וראו כל עמי הארץ וגו' לאביי א"ל
(ב"ק נ.)
7
נפק לך שמא דריש מתיבתא הוית אימתך נפלת בעלמא לרבא אמר ליה בדיינא דמלכא אתבר ומתפסת
בגנבי ודייני כולי עלמא קל וחומר מינך למחר אתבר בדיינא דמלכא ואתו (ב) ותפשי ליה לרבא. אמרי ליה
חזן חסא על פום דני לאביי א"ל עיף עסקך כחסא לרבא א"ל מריר עסקך כי חסא אמרי ליה חזן בשרא
על פום דני לאביי אמר ליה בסים חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא וחמרא מינך לרבא אמר ליה תקיף
חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא למיכל ביה אמרי ליה חזן חביתא דתלי בדיקלא לאביי אמר ליה
מדלי עסקך כדיקלא לרבא אמר ליה חלי עסקך כתמרי אמרי ליה חזן רומנא דקדחי אפום דני לאביי
אמר ליה עשיק עסקך כרומנא לרבא אמר ליה קאוי עסקך כרומנא אמרי ליה חזן חביתא דנפל לבירא
לאביי א"ל מתבעי עסקך כדאמר נפל פתא בבירא ולא אשתכח לרבא א"ל פסיד עסקך ושדי' ליה
לבירא אמרי ליה חזינן בר חמרא דקאי אאיסדן ונוער לאביי אמר ליה מלכא הוית וקאי אמורא עלך
לרבא א"ל פטר חמור (ג) גהיט מתפילך א"ל לדידי חזי לי ואיתיה אמר ליה וא"ו דפטר חמור ודאי גהיט
מתפילך לסוף אזל רבא לחודיה לגביה אמר ליה חזאי דשא ברייתא דנפל אמר ליה $ אשתך שכבא
אמר ליה חזיא ככי ושני דנתור א"ל בנך ובנתך שכבן אמר ליה חזאי תרתי יוני דפרחן א"ל תרי נשי
מגרשת אמר ליה חזאי תרי גרגלידי דלפתא אמר ליה תרין קולפי בלעת אזל רבא ההוא יומא ויתיב
בי מדרשא כוליה יומא אשכח הנהו תרי סגי נהורי דהוו קמנצו בהדי הדדי אזל רבא לפרוקינהו ומחוהו
לרבא תרי דלו למחוייה אחריתי אמר מסתיי תרין חזאי לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא א"ל חזאי אשיתא
דנפל א"ל נכסים בלא מצרים קנית א"ל חזאי אפדנא דאביי דנפל וכסיין אבקיה א"ל אביי שכיב ומתיבתיה
אתיא לגבך א"ל חזאי אפדנא דידי דנפיל ואתו כולי עלמא שקיל לבינתא לבינתא א"ל שמעתתך מבדרן
בעלמא א"ל חזאי דאבקע רישי ונתר מוקרי א"ל אודרא מבי סדיא נפיק א"ל אקריון הללא מצראה בחלמא
א"ל ניסא מתרחשי לך הוה קא אזיל בהדיה בארבא אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי בהדי דקא
סליק נפל סיפרא מיניה אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה אמר רשע
בדידך קיימא וצערתן כולי האי כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא יהא רעוא דלמסר ההוא גברא
לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה אמר מאי אעביד גמירי דקללת חכם אפילו בחנם היא באה וכ"ש רבא
דבדינא קא לייט אמר איקום ואגלי דאמר מר גלות מכפרת עון קם גלי לבי רומאי אזל יתיב אפתחא דריש
טורזינא דמלכא ריש טורזינא חזא חלמא א"ל חזאי חלמא דעייל מחטא באצבעתי א"ל הב לי זוזא ולא יהב
ליה לא א"ל ולא מידי א"ל חזאי דנפל תכלא בתרתין אצבעתי א"ל הב לי זוזא ולא יהב ליה ולא א"ל א"ל חזאי
דנפל תכלא בכולה ידא א"ל נפל תכלא בכולהו שיראי שמעי בי מלכא ואתיוה לריש טורזינא קא קטלי ליה
א"ל
אנא
אמאי אייתו להאי
דהוה ידע ולא אמר אייתוהו לבר
הדיא אמרי ליה אמטו זוזא דידך חרבו
שיראי