0/11

ז:

מאימתי פרק

ראשון ברכות

תורה

אור השלם

מסורת הש"ס

לא

היה אדם שקראו אדון. וא"ת והא כתיב ברוך ה' אלהי שם

אדני אלהים. כתוב באל"ף דל"ת: הפעם אודה את ה'. לפי שראתה

א) ב"ב יד: ע"ש, ב) צ"ל

1. וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים

אלעזר, ג) [עי' תוס' יומא לח

(בראשית ט.) וי"ל דהתם אינו באל"ף דל"ת שהוא לשון אדנות.

ברוח הקדש שיעקב מעמיד שנים עשר שבטים ולו ארבע נשים כיון

בַּמָּה אֵדַע כִּי אִיָרשֶׁנָּה:

ב ותוספות כתובות קד ב ד"ה

בראשית טו ח

וא"ת אמאי לא מייתי קרא אדני אלהים מה תתן לי (שם טו) שהוא

שילדה בן רביעי הודית על חלקה שעלה יותר מן החשבון המגיע לה:

שני], ד) ס"א אמר סתם ברא

2. וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל

דרחים של אבא, ה) מגילה ו:,

ראו מה בין בני לבן חמי. על שם העתיד קראה שמו כדאמרינן לקמן

כתוב קודם. וי"ל שהפרשיות לא נאמרו כסדר ואין מוקדם ומאוחר

תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו

ו) מס' ד"א רבה פרק ב,

וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ

שמא גרים: רות. המואביה. משום

בתורה וזה הפסוק דבין הבתרים היה

ז) מגילה ו: ב"מ עא., ח) פי'

הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי:

דאיירי בפירושי השמות נקט לה: למה

קודם לכן. וכן צ"ל ע"כ שהרי אברהם

על זה תמצא בהרי"ף בע"י

א"ר יוחנן משום ר"ש

בן יוחי מיום שברא

דניאל ט יז

3. וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי

[וברש"ל] ועיין בילקוט תהלים

רגשו גוים. מה תועלת להם. אלמא

היה בן שבעים שנה בברית בין

הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו

יו"ד רמז תרמ"ט, ט) נ"א

שמות לג יד

לָךְ:

דבר קל הוא בעיניו: מי שלבו נוקפו.

הבתרים. ואחר הדברים האלה (שם)

לתורתו, י) בס' שבידינו [דה"י

4. וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן

להקב"ה אדון עד שבא אברהם (א) וקראו אדון

א יז] כתיב לבלותו, כ) ס"א

וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְיָ

הירא מעבירות שבידו: אומר כן.

נאמר אחר מלחמת המלכים כדפירש

להתאוות, ל) עי' בפרש"י

שנאמר 1 ויאמר אדני אלהים במה אדע כי

עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה

❖

מפרש אל תתחר במרעים אל תתקוטט

רש"י בפירוש חומש ובמלחמת המלכים

שבע"י, מ) בס"א: ירא,

וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת:

אירשנה. אמר רב אף דניאל לא נענה אלא

בראשית כט לה

היה בן ע"ג שנים שהרי כל הימים של

והוא אינו כן אלא אל תתחר במרעים

5. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי

בשביל אברהם שנא' 2ועתה שמע אלהינו אל

סדום נ"ב שנים כדאמרי' בפ"ק דשבת

להתגרות במעשיהם לומר אעשה כן

כ)

הגהות הב"ח

כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת

תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על

גם אני: ואומר אל יקנא לבך בחטאים

(דף יא.) צא מהם י"ב שנים שעבדו את

בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב:

(א) גמ' שבא אברהם אבינו

בראשית כה לג

כי אם ביראת ה' כל היום. (ג) ל)אפשר

מקדשך השמם למען אדני למענך מבעי ליה

כדרלעומר וי"ג שנים של מרידה ונשאר

וקראו: (ב) שם אף כאן דוד

6. וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב

כיון: (ג) רש"י ד"ה ואומר

לומר אל תתקוטט עם רשעים כי אם

מישובה כ"ו שנים שהיתה בשלוה

אלא למען אברהם שקראך אדון: וא"ר יוחנן

עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ

❖

וכו' היום ואי אפשר:

אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ

ובהפיכתה היה אברהם בן צ"ט שנה

ביראת ה' יראימ) ה' אלא על כרחך אל

משום ר"ש בן יוחי מנין שאין מרצין לו לאדם

יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי

יקנא לבך לעשות כמותן: יחילו.

שהרי היתה ההפיכה שנה אחת קודם

וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי:

בשעת כעסו שנאמר פני ילכו והנחותי לך:

בראשית כז מא

גליון הש"ס

שנולד יצחק צא מהם ששה ועשרים

יצליחו. וחבירו על כן לא יחיל טובו

7. וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ

ואמר ר"י משום ר"ש בן יוחי מיום שברא הקב"ה

(איוב כ): מרום משפטיך מנגדו.

שנה למפרע של שלוה נמצא שבן ע"ג

גמ' אפ"ה לא אקנא ביה

יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם

את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד

כו'. עב"ב קכג ע"א וברש"א

מסולקין דיניך ברחוק הימנו: יפיח

אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה

שנה היה במלחמת המלכים. אם כן

בח"א: שם אלא שמות. עי'

לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא

שבאתה לאה והודתו שנאמר הפעם אודה

בהם. בנפיחתו הוא דוחה אותם

היתה פרשת בין הבתרים קודם לפרשת

שם קמג ע"ב תוד"ה שהיו:

אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה:

שם קינה לדוד מיבעי ליה.

את ה': ראובן א"ר אלעזר אמרה לאה ראו מה

בראשית כז לו

כקש: ושמתי מקום. סיפיה דקרא

אחר הדברים שלש שנים ואותה פרשה

8. וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר

עיין בזוה"ק פרשה ויצא ד"ה

ולא יוסיפו בני עולה לענותו: כתיב

מסיימת ויחשבה לו צדקה ולכך הביא

בין בני לבן חמי דאילו בן חמי אע"ג דמדעתיה

וירא והנה באר בשדה. דמשני

יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר

דחשיב דוד דקוב"ה סליק ליה

לענותו. בספר שמואל: וכתיב לכלותו.

אותו פסוק דבמה אדע שהוא מוקדם.

וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה

זבניה לבכירותיה דכתיב וימכר את בכרתו

חובוי לההוא עלמא. כיון

בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן

בדברי הימים (א יז): בתחלה. כשנבנה

ומזה מיישב רשב"ם דבמקום אחד

ליעקב חזו מה כתיב ביה 6 וישטם עשו את

דחמא דהכא בהאי עלמא בעי

יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ

משמע שהיה לילה דכתיב וספור

הבית נבנה על מנת שלא לענות עוד

למיגבי מיניה חדי תו דחמא

לַבְּכֹרָה:

יעקב וכתיב ויאמר הכי קרא שמו יעקב

כו': שם הא בצדיק גמור

דברי הימים א ה א

ולבסוף. כשחטאו

הככבי' (בראשי' טו)

ובתר הכי כתי' ויהי

אויבים לישראל:

9. וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ

עי' זוה"ק ר"פ פינחס:

כו'.

ויעקבני זה פעמים וגו' ואילו בני אע"ג דעל

נגזר עליהם ענוי ותפלתם מגינה

השמש לבוא משמע שהוא יום. אלא ודאי

שם שעה משחקת לו שאני

מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ

כרחיה שקליה יוסף לבכירותיה מניה דכתיב

כו'. מג"א ס"ס קנ"ו:

בראשית לז כא

נָפֶשׁ:

עליהם מן הכליון: לא יכילנא. תש כחי:

ש"מ דשני פרשיות הם ולאו בבת אחת

שם גדולה שמושה כו'. עי'

01. לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת יְיָ

ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף

עת תוס' כתובות י"ז ע"א ד"ה

נאמרו ואין מוקדם ומאוחר בתורה:

אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ:

ב) ❖

מבטלין:

תהלים מו ט

רב

$ אפי' הכי לא אקנא ביה דכתיב 9וישמע ראובן ויצילהו מידם: רות א) מאי רות

11. מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ

א"ר יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות מנא לן דשמא גרים אמר רבי אליעזר

מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ:

תהלים ג א

מוסף רש"י

דאמר קרא לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ אל תקרי שמות $ אלא שמות: וא"ר יוחנן משום רבי

21. יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים

אל תתחר במרעים להיות

קָמִים עָלָי: תהלים ג ב

שמעון בן יוחי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג שנאמר 11 מזמור לדוד בברחו

31. לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם

כמרעים. אל תתחר אינו

מפני אבשלום בנו וכתיב בתריה ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב למה

לשון גירוי אלא שלא תאחוז

וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק:

במעשיו, כמו (ירמיה יב ה)

תהלים ב א

רגשו גוים ולאומים יהגו ריק ואילו מה רבו צרי לא כתיב: מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו מזמור לדוד

41. כֹּה אָמַר יְיָ הִנְנִי מֵקִים

ואיך תתחרה את הסוסים,

כלומר שאינו רץ כמותו

$ קינה לדוד מיבעי ליה אמר ר' שמעון בן ג) אבישלום משל למה הדבר דומה לאדם שיצא עליו שטר חוב קודם

עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי

(מגילה ו:). ואומר אל יקנא

אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי

שפרעו היה עצב לאחר שפרעו שמח אף כן דוד כיון שאמר לו הקב"ה הנני מקים עליך רעה מביתך היה עצב

לבך בחטאים. על כרחך

(ב)

לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ

אין קנאה זו לשון גירוי

לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת:

אמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי כיון דחזא דאבשלום הוא שמח משום הכי אמר מזמורד): ה)וא"ר יוחנן

מלחמה אלא אחיזת מעשיו,

שמואל ב יב יא

משום ר"ש בן יוחי מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר 51 עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו

51. עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ

מדכתיב בסיפא כי אם ביראת

ה' כל היום (שם). צדיק

רָשָׁע וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ

בם תניא נמי הכי רבי דוסתאי בר' מתון אומר מותר להתגרות ברשעים בעוה"ז שנא' עוזבי תורה יהללו רשע

ו)

גמור אינו בולע. ואף על

משלי כח ד

בָם:

61. לְדָוִד אַל תִּתְחַר

פי שמתמוטט עולה ואינו

וגו' ואם לחשך אדם לומר והא כתיב 61אל תתחר במרעים אל תקנא בעושי עולה אמור לו מי שלבו נוקפו אומר

נבלע לעולם (ב"מ עא.).

בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי

כן אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים אל תקנא בעושי עולה להיות כעושי עולה ואומר אל יקנא לבך

תהלים לז א

עַוְלָה:

71. אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ

בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום איני והאמר ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו

בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת יְיָ

משלי כג יז

שנאמר 81 יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה

כָּל הַיּוֹם:

81. יָחִילוּ דְרָכָיו בְּכָל עֵת

בצריו שנאמר כל צורריו יפיח בהם לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא והא במילי

מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ כָּל

צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם:

דשמיא ולא קשיא הא ברשע שהשעה משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת לו ואב"א הא והא ברשע

תהלים י ה

91. טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת

שהשעה משחקת לו ולא קשיא $ הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור ז)דאמר רב הונא מאי דכתיב 91למה

רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא

תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו וכי רשע בולע צדיק והא כתיב ה' לא יעזבנו בידו

תוּכָל לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים

תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק

וכתיב לא יאונה לצדיק כל און אלא צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע ואב"א $ שעה משחקת לו

ח)

חבקוק א יג

מִמֶּנּוּ:

02. יְיָ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא

שאני: וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל הקובע מקום ט) לתפלתו אויביו נופלים תחתיו שנאמר

יְַרשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ:

ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה

תהלים לז לג

12. לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל

רב הונא רמי כתיב לענותו וכתיב י) 32לכלותו בתחלה לענותו ולבסוף לכלותו: וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן

אָוֶן וְּרשָׁעִים מָלְאוּ רָע:

יוחי $ גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה שנא' פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו למד לא

משלי יב כא

22. וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי

נאמר אלא יצק מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה: א"ל רבי יצחק לרב נחמן מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא

לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן

לצלויי אמר ליה לא יכילנא א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי אמר ליה טריחא לי מלתא ולימא ליה מר לשלוחא

תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא

יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ

דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר א"ל מאי כולי האי א"ל דאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחי

כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה:

שמואל ב ז י

מאי

32. וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי

יִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיהוּ וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יוֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְבַøתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה: דברי הימים א יז ט 42. וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיְיָ וְנִדְרְשָׁה אֶת יְיָ מֵאוֹתוֹ וַיַּעַן אֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן

שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ: מלכים ב ג יא