נז:
הרואה פרק
תשיעי ברכות
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
הרואה
מרקוליס. בתוספתא תנן במקום מרקוליס דהכא עבודת
השכים. העומד ממטתו ונפל לו פסוק בפיו: שיר השירים. כולו
כ א מיי' פ"י מהלכות
א) [לעיל נה: וקצ"ע],
ב) [אדר"נ פ"מ וע"ש],
ברכות הלכה ט סמג
יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל: רבי ישמעאל בן אלישע.
כוכבים וא"כ לאו דוקא מרקוליס אלא לפי שבמקומו של
ג) [באדר"נ פ"מ הי"ג ליתא
עשין כז טוש"ע או"ח סי'
מהרוגי מלכות היה והפשיטו עור קרקפתו בחייו: חוץ מן הפיל
תנא היו עובדים לה ועתה אין אנו רגילים לברך לפי שאנו רואים
רכד סעיף א:
ובזה אתי שפיר שלשה נביאים],
כא ב ג מיי' שם טוש"ע
ד) [לעיל נו:], ה) [גי' הערוך
והקוף והקפוד. שמשונין במראיהן. קפוד חיה שדומה לקוף ויש
אותה בכל יום וכל הנך הרואים אמרו לעיל דהוי משלשים יום
לשלשים יום: הרואה מרקוליס.
שם סעיף ב:
קדיא כוס וינשוף תרגום קדיא
לה זנב ארוך ושמה מרטינ"א:
כב ד טוש"ע שם סעיף ג:
וקפופא], ו) לעיל מד: ע"ג
כג ה מיי' שם טוש"ע שם
כט., ז) [לעיל מ.], ח) [ע"ג
דמסרג. אוכף על גביו. וי"א נתון
פירש ר"י לא ידענא אמאי נקט
אמר רבי יוחנן השכים ונפל פסוק לתוך
א)
יא. וכט.], ט) [בכל הספרים
וסי' ריח סעיף ז:
באפסר: חוץ ממר. פשו"ר בלע"ז:
מרקוליס יותר משאר עבודת כוכבים.
פיו הרי זה נבואה קטנה תנו רבנן שלשה
כד ו טוש"ע או"ח סימן
ותקונים כתיב גיים והקרי
ב)
❖
פסל. דוליי"ר: דחזנהו בקתייהו.
ונראה לי דא"צ לברך רק במקום
גוים ומצוה להסביר], י) [עי'
רכד סעיף ד:
מלכים הם הרואה דוד בחלום יצפה
תו' ע"ג יא. ד"ה צנון],
שבונים עכו"ם או שהועמדה שם
שראויין למלאכתן לחבל ולהשחית:
כ) [תוספתא פ"ו ה"ד],
לחסידות שלמה יצפה לחכמה אחאב ידאג
פגי תמרה. שלא בשלו כל צרכן:
מחדש ולכך נקט מרקוליס שרוגמין
ל) [לעיל נו.], מ) [עי'
תורה אור השלם
❖
מן הפורענות ג' נביאים הם הרואה ספר
יומא פד.],
בכנייהו. במחובר אבל בתלוש סימן
בה אבנים בכל יום והוי
כמגדל
1. עֲטִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר
מלכים יצפה לגדולה ג) יחזקאל יצפה
עכו"ם אבל לא על עכו"ם קבועה
הוא למכות כדפשר ליה ל) בר הדיא
וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר:
לחכמה ישעיה [א] יצפה לנחמה ירמיה ידאג
לרבא קולפי בלעת: תכלת. ירוק
איוב מא י
שם מקודם ובירושלמי יש נעקרה
גליון הש"ס
2. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם
מן הפורענות שלשה כתובים גדולים הם
הוא ומי שפניו ירוקים חולה הוא מ):
עכו"ם ממקום אחד ונתנה
למקום
גמ' כל מיני עופות. עי' נדה
עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי
קריא. יבנ"ץ: קפופא. צואיט"א
דף כ"ג ע"א בתו' ד"ה קריא
אחר במקום שנתנה אומר
ברוך
הרואה ספר תהלים יצפה לחסידות משלי
מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה
❖
שהי' להם גירסא אחרת כאן:
וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב:
שנתן ארך אפים לעוברי רצונו
בלע"ז ויש לה לסתות כלחיי אדם
יצפה לחכמה איוב ידאג מן הפורענות
בראשית ג יט
לפיכך הן מגונים: קורפראי. טלפ"א:
ובמקום שנעקרה אומר ברוך
3. מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ וְלֹא
שלשה כתובים קטנים הם הרואה שיר
הגהות הגר"א
יָמוּת לַשַּׁחַת וְלֹא יֶחְסַר
גודגדניות. צירתי"ש: כפניות. מין
שעקר עכו"ם מן המקום הזה:
ישעיהו נא יד
השירים בחלום יצפה לחסידות קהלת
לַחְמוֹ:
הרואה
תמרים רעים: שמש. חמה זורחת:
[א] גמ' (ישעי' יצפה
4. וַיְיָ חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם
יצפה לחכמה קינות ידאג מן הפורענות הרואה מגלת אסתר נס נעשה
לנחמה) תא"מ: [ב] שם
תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה
קול. של מיני זמר או קול ערב של
שעשה נסים לאבותינו. צ"ל
זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ יְיָ
❖
לו שלשה חכמים הם הרואה רבי בחלום יצפה לחכמה ראב"ע יצפה
אשה: עטוש. אשטרנוד"ר: מהר
לצדיקים:
בְּיָדוֹ יִצְלָח: ישעיהו נג י
5. כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי
לעשירות רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות שלשה תלמידי
צועה. מי שצריך להריק מעיו. הרקת
וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ
כלי נקראת צעיה שנאמר (ירמיה מח)
חכמים הם הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות בן זומא יצפה לחכמה
איוב ג יג
לעזי רש"י
לִי:
6. אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וּלְכָל
ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו
אחר ידאג מן הפורענות כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מן הפיל והקוף
מרטינ"א [מרטרינ"א].
בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי
במואב כתיב: ותחלימני והחייני.
והקפוד והאמר מר הרואה ד) פיל בחלום פלא נעשה לו לא קשיא הא
נמייה. פשו"ר [פושוי"ר].
וְהַחֲיֵנִי: ישעיהו לח טז
בחזקיה כתיב: תרדין. בלי"ץ: מי
7. וַיֹּאמֶר יְיָ לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם
מעדר. דוליי"ר
דמסרג הא דלא מסרג כל מיני מתכת יפין לחלום חוץ ממר פסל וקרדום
[דולידויר"א]. מעצד
בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ
סיסין. בשול פוליאו"ל: והרת.
(מעין גרזן). יבנ"ץ. סוג
יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ
והני מילי דחזנהו בקתייהו כל מיני פירות יפין לחלום חוץ מפגי תמרה
וידלייר"א שהשליל בתוכה: יותרת
של ינשוף. צואיט"א.
וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:
כל מיני ירקות יפין לחלום חוץ מראשי לפתות והאמר רב לא איעתרי
ינשוף. טלפ"א. חולד.
בראשית כה כג
הכבד. אייבר"ש של בהמה:
8. כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים
צירתי"ש [צירישי"ש].
עד דחזאי ראשי לפתות כי חזא בכנייהו חזא כל מיני צבעונין יפין לחלום
ומברין. לשון בריאות: ותגלחת.
דובדבנים. אשטרנוד"ר
שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם
[אישטירנודי"ר]. עיטוש.
אם מגלח: זוטרי. יפין: מסאנא
חוץ מן התכלת $ כל מיני עופות יפין לחלום חוץ מן קריא וקפופא
בְּשֵׁם יְיָ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד:
ה)
בלי"ץ. סלק. פוליאו"ל
צפניה ג ט
וסנדלא. סימן יוצאי חוץ הוא שמוציא
וקורפראי: [הגו"ף הגו"ף מעי"ן משיבי"ן ומרחיבי"ן סימן]: ג' נכנסין לגוף
9. וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד
[פוליו"ל]. מנתה (צמח).
וידלייר"א [וידילור"א]
אחרים מן הבית: עפרא. סימן
וְאַגְמֵי מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ
ואין הגוף נהנה מהן גודגדניות וכפניות ופגי תמרה שלשה אין נכנסין
רחם (של חיה). אייבר"ש
בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם יְיָ
❖
❖
הוא שרמז להם קבורה: לב
[איברי"ש]. סרעפת.
צְבָאוֹת: ישעיהו יד כג
לגוף והגוף נהנה מהן אלו הן רחיצה וסיכה ותשמיש שלשה מעין העולם
עובדיהם. על פושעי ישראל מתפלל:
הבא אלו הן שבת שמש ותשמיש תשמיש דמאי אילימא תשמיש המטה
כבשן של אש. חפירה שהוסק בה
רבינו חננאל
מוסף רש"י
הא מכחש כחיש אלא תשמיש נקבים שלשה משיבין דעתו של אדם
כבשנם של חנניה מישאל ועזריה:
וסיסין. תבשיל של פוליאו"ל
שלשה נכנסין לגוף ואין
אלו הן קול ומראה וריח שלשה מרחיבין דעתו של אדם אלו הן דירה
מקום שנוטלין ממנו עפר. מקום יש
או: פוליאו"ל יבש
הגוף נהנה מהן גודגדניות.
(לעיל מד:)
נאה ואשה נאה וכלים נאים: [חמש"ה ושש"ה ועשר"ה סימן]: חמשה
בבבל שאין בהמה יוצאה משם אם
שורה במים ושותה (ע"ז כט:).
פי' גודגדניות הן הינדקוקי.
והרת. ולדור"א שהולד נוצר
ובסוף פאה ירושלמי
אין נותנים עליה עפר מעפר המקום
אחד מששים אלו הן אש דבש ושבת ושינה וחלום אש אחד מששים
בו (לעיל שם)
או: רחמה
גדגדניות הינדקוקי, ולשון
והוא סימן השמד ומקללותיה של
לגיהנם דבש אחד מששים למן שבת אחד מששים לעולם הבא שינה
של בהמה (ע"ז שם). ויותרת
ישמעאל הן, והן עשב
הכבד. טרפשא דכבדא
שאוכלין הגמלים ולא יאכל
בבל היא. וביסוד מהר"ר יצחק ראיתי
אחד מששים למיתה חלום אחד מששים לנבואה ששה דברים סימן יפה
שקורין אייבר"ש (לעיל שם
אותם אדם אלא ע"י הדחק.
שנוטלים משם עפר לטיט לבניני
וע"ז שם). ושחלים. מין
וכפניות. הן דקלים ידועים
לחולה אלו הן עטוש זיעה שלשול קרי ושינה וחלום עטוש דכתיב
מאכל (גיטין נז.). שני גוים.
המקום. וסוף סוף אותו מקום אין בו
שפירותיהן נאכלין כפניות
עטישותיו תהל אור זיעה דכתיב בזעת אפיך תאכל לחם שלשול
גיים כתיב וקרינן גוים (ע"ז
ואינן מתקיימין להיגמר
1
2
ולא נטיעה: גוזר
ישוב ולא זרע
יא.) אנטונינוס ורבי. זה בא
תמרים. [ששה דברים
❖
דכתיב מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת קרי דכתיב יראה זרע
ומקיים. שגזר להשמידה וקיים:
3
4
מעשו וזה בא מיעקב (שם).
מרפאין את החולה וכו'.
עשרה דברים מחזירין את
יאריך ימים שינה דכתיב ישנתי אז ינוח לי חלום דכתיב ותחלימני
נתקללה
5
6
החולה לחוליו וכו'. עי'
והחייני ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו רפואה אלו
בפי' ר"ח ע"ז כט, א].
ו)
רב ניסים גאון (המשך)
[ויאמר ה' לה שני גוים
הן כרוב ותרדין וסיסין יבשין וקיבה והרת ויותרת הכבד וי"א אף דגים קטנים ולא עוד אלא שדגים
ז)
בבטנך. שני גאים בדור
ופרנס את ישראל מ' שנה
ואפשר שחסידותו היתה
אחד, זה אנטונינוס ורבי,
קטנים מפרין ומברין כל גופו של אדם עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה אלו הן האוכל
יתירה על חכמתו ולפיכך
שלא פסק משולחנם לא
בשר
שור בשר שמן בשר צלי בשר צפרים וביצה צלויה ותגלחת ושחלים והחלב והגבינה והמרחץ
הוא משובח בחסידות:
חזרת ולא קישות, קשואים
❖
ר' ישמעאל בן אלישע
קטנים, ולא צנון].
וי"א אף אגוזים וי"א אף קשואים תנא דבי ר' ישמעאל למה נקרא שמן קשואים מפני שהן קשים
ח)
ידאג מן הפורענות מפני
לגוף
כחרבות איני והכתיב 7 ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ט) אל תקרי גוים אלא גיים וא"ר יהודה
שבימיו היו ישראל עומדין
בצרות וגזירות ומלחמות
רב ניסים גאון
אמר רב אלו אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין לא בימות החמה
י)
בסוף זמן בית שני וכבר
הרואה ר' עקיבא בחלומו
נשבה בנערותו ופדאהו ר'
ולא בימות הגשמים לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי ת"ר מת בבית שלום בבית אכל ושתה בבית
יצפה לחסידות. אית
יהושע בן חנניה כמפורש
סימן יפה לבית נטל כלים מן הבית סימן רע לבית תרגמא רב פפא במסאנא וסנדלא כל דשקיל
בפרק כל ישראל יש להן
בפ' הניזקין (גיטין דף נח)
חלק (דף קי) שנא' אספו לי
מעשה בר' יהושע בן חנניה
שכבא מעלי בר ממסאנא וסנדלא כל דיהיב שכבא מעלי בר מעפרא וחרדלא: מקום שנעקרה ממנו
חסידי אלו ר' עקיבא וחבריו
שהלך לכרך גדול של רומי
שמסרו נפשם לזביחה על
אמרו לו תינוק אחד יש
עבודת גלולים: תנו רבנן כ) א הרואה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ב מקום שנעקרה
דברי תורה ואמרי' (שם)
בבית הסוהר כו' אמרו
ממנו עבודת כוכבים אומר ברוך שעקר עכו"ם מארצנו וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות
אמר רבה בר בר חנה שבקה
לא זז משם עד שפדאו
ר' עקיבא לחסידותיה:
בממון הרבה לא היו ימים
ישראל והשב לב עובדיהם לעבדך ובח"ל אין צריך לומר והשב לב עובדיהם לעבדך מפני שרובה עובדי
הרואה ר' אלעזר בן עזריה
מועטים עד שהורה הוראה
יצפה לחכמה לפי שנתמנה
בישראל ומנו ר' ישמעאל
כוכבים ג רשב"א אומר אף בחוץ לארץ צריך לומר כן מפני שעתידים להתגייר שנאמר 8אז אהפוך אל עמים
בישיבה והוא בן י"ח שנה
בן אלישע ואיתא בסוף
שפה ברורה דרש רב המנונא הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות ראה בבל אומר ברוך
והיה הוא כבר חכם מאד
גמ' דהוריות דבני מערבא
ד
כמו שאתה מוצא (חגיגה דף
ושימש בכהונה גדולה
שהחריב בבל הרשעה ראה ביתו של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע ראה
ה
ג) אמר ר' יהושע עליו אין
כדאמרי' בפ' מאימתי קורין
דור יתום שר' אלעזר בן
(דף ז) תניא אמר ר' ישמעאל
גוב של אריות או כבשן האש אומר ברוך שעשה נסים [ב] לאבותינו במקום הזה ראה מרקוליס אומר
עזריה שרוי בתוכו ואמרו
בן אלישע פעם אחת נכנסתי
ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים
ו
בשבחו (גיטין דף סז) ר'
לבית קה"ק להקטיר קטורת
אלעזר בן עזריה קופה
לפני לפנים וקודם חרבן
רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא טריף להו ידא על גבייהו ואמר רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו
של בשמים כלומר שהיה
הבית נהרג עם רבן שמעון
מר בריה דרבינא כי הוה מטי לבבל הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא לקיים מה שנא' 9 וטאטאתיה
מאסף החכמות ומסדר
בן גמליאל דתניא במכילתא
אותם ושנינו (סוטה דף מט)
דר' ישמעאל כשנהרג ר'
במטאטא השמד אמר רב אשי אנא הא דרב המנונא לא שמיע לי אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו
משמת ראב"ע בטלה עטרת
שמעון ור' ישמעאל אמר
החכמים ואע"פ שר"ע
להן ר' עקיבא לתלמידיו
אמר התקינו עצמיכם לפורענות
הגיע למעלה יתירה וגדולה
בחכמה שאפי' משה רבינו כשהראהו הקב"ה דורות העתידין כשראה את ר' עקיבא אמר לפני הקב"ה רבש"ע יש
שאילו טובה עתידה לבא בדורנו בתחלה לא היו מקבלין אותה אלא רבן שמעון ור' ישמעאל ועכשיו גלוי
כמפורש בפ' הקומץ את המנחה (מנחות ד' כט) מיהו לא התחיל ללמוד ולגרוס
לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י
לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא בדורנו ונסתלקו אלו מבינותינו שנא' (ישעיה נז) הצדיק
(בשלהי ספרי) ר' עקיבא למד
תורה בן
מ'
שנה ושימש
את החכמים מ' שנה
ממונות דתחלת סנהדרי'
(דף יא) אמרי' ת"ר משמתו
עד שהיה
בן מ' שנה
כמו
שאמרו
אבד וגו' ובפ' עגלה ערופה דמס' סוטה (דף מח) ובפ' דיני