נט:
הרואה פרק
תשיעי ברכות
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
הטוב
והמטיב.
בתקופתה. מקום שהיא חוזרת שם לתחלת היקפה
אבל אשינוי לחם ואשינוי בשר אין מברכין הטוב
היא שעת תליית
מג א
א) ב)
ג) ד)
המאורות ומאז התחילה להקיף ולשמש: אימת הוי. אחמה בתקופתה
והמטיב דדווקא איין דאית ביה תרתי דסעיד ומשמח
ה) ו)
קאי: כל כ"ח שנים. של תקופת ניסן ה) שבסוף כ"ח כשחוזר מחזור
מברכין הטוב והמטיב אבל בשר ולחם לא ופרשב"ם בערבי פסחים
מד ב
ז) ח)
גדול של חמה להיות תקופה נופלת בשעת תליית המאורות בשבתאי
דדוקא כשהאחרון משובח מברכים הטוב והמטיב אבל
ט)
היא שעה תחלת ליל ד': באורתא
בכיוצא בו לא ח)אך בירושלמי א דכיצד
❖
י)
דתלת נגהי ד'. שהעריב שמשו של
מברכין א"ר אבא בר רב הונא צריך
תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה לבנה
א
מה ג
ג' בשבת ויתחיל ליל ד': נגהי.
לברך על יין חדש וישן שינוי יין א"צ
בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות
[א]
מו ד
לברך שינוי מקום צריך לברך היסח
ליל כדאמר בפסחים בשמעתא
הגהות הב"ח
כסדרן אומר ברוך עושה בראשית $ ואימת
הדעת כשינוי מקום משמע דוקא
קמייתא דאיכא דוכתא
(א) תוס'
הוי אמר אביי כל כ"ח שנין והדר מחזור
דקרו לליליא נגהי: ו) שבתאי. שם
כשהאחרון ישן דעדיף טפי ור"ת
מז ה ו ז ח
דהכי מסיים
❖
ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת
פי' דאפי' אין האחרון חשיב רק שלא
שעה ראשונה של ליל ד' שבאותה
מח ט
נגהי ארבע: ר' יהודה אומר הרואה הים
ישתנה לגריעותא יותר מדאי (א)
שעה נתלו מאורות ושבע שעות הן
וכו': לפרקים עד כמה אמר רמי בר אבא
ומסיים בה רבי על כל חבית וחבית
וחוזרות חלילה שצ"ם חנכ"ל תמצא
גליון הש"ס
מט י
א"ר יצחק עד שלשים יום ואמר רמי בר
שהיה פותח היה מברך הטוב והמטיב
בהקף סדרן של עולם סימני שעות
ב
גמ' ואימת הוי אמר אביי.
נ כ
ומשמע דלא קפיד אם האחרון משובח
תחלת הלילות כצנ"ש חל"ם. מוצאי
אבא א"ר יצחק הרואה פרת אגשרא דבבל
אם לאו אע"ג דישן אידכר בסוף מ"מ
שבת כוכב. תחלת ליל ב' צדק. תחלת
אומר ברוך עושה בראשית והאידנא דשניוה
נא ל
ג
❖
נימא דרבי פליג עליה ולפרשב"ם
ליל ג' נוגה. תחלת ליל רביעי
פרסאי מבי שבור ולעיל רב יוסף אמר מאיהי
יעמידנה להך דרבי במסופק אם
שבתאי. תחלת ליל ה' חמה. תחלת
דקירא ולעיל ואמר רמי בר אבא הרואה
האחרון טוב ומספק היה מברך על
ליל ששי לבנה. תחלת ליל שבת
נב מ
הגהות הגר"א
דגלת אגשרא דשביסתנא אומר ברוך עושה
כל אחד שמא משובח הוא אך ר"ת
מאדים. וסדר תחלת הימים כעלות
[א] גמ'
בראשית מאי חדקל א"ר אשי שמימיו חדין
מפרש דעובדא דרבי בא לחלק
השחר חל"ם כצנ"ש. ותקופה מושכת
1
נג נ
ב
וקלין מאי פרת שמימיו פרין ורבין ואמר
מחברתה ז' שעות ומחצה כלומר
כדפי' וי"מ דההוא דחדש וישן מיירי
נד ס
מתאחרת אחר היום והשעה שנפלה
בברכת בורא פרי הגפן דומיא דשינוי
רבא האי דחריפי בני מחוזא משום דשתו
[ב] שם
בה חברתה ז' שעות ומחצה הרי
מקום דבתר הכי אבל לא מצינו כן
מיא דדגלת האי דגיחורי משום דמשמשי
❖
שלשים שעות לארבע תקופות הרי
בגמרא שלנו ט):
[ג] שם
ע
ביממא והאי דניידי עינייהו משום דדיירו
התם דאיכא בני חבורה דשתו
יום ורביע לשנה לד' שנים חמשה
בבית אפל: על הגשמים כו': ועל הגשמים
[ד] רש"י
בהדיה. וה"ה אם אשתו
ימים למדת שאין תקופה נופלת
תורה אור השלם
הטוב והמטיב מברך והא"ר אבהו ואמרי
בתחלת הלילה אלא לסוף ד' שנים
ובניו עמו אבל יחיד לא ואפילו
[ה] שם
לה במתניתא תנא מאימתי מברכין
1. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי
ד
שהוא מחזור קטן וז' מחזורים קטנים
שהחיינו אין מברך יחיד על שינוי יין
חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת
על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה מאי
למחזור גדול וסימניך דב"ז הגא"ו הרי
דלא אשכחן יחיד שמברך שהחיינו רק
אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא
❖
❖
בראשית ב יד
מברכין אמר רב יהודה מודים אנחנו לך
שאינה באה לתחלת ליל ד' אלא מכ"ח
אחדתא וכן כל פרי חדש כשאכלו
פְרָת:
ה
שנים לכ"ח שנים בראש כל מחזור
מברך שהחיינו כדאמרינן בסוף בכל
על כל טפה וטפה שהורדת לנו ורבי יוחנן
מערבין ג : ורבי יוחנן
קטן באה לתחלת הלילה ובראש
מוסף רש"י
מוסף תוספות
מסיים בה הכי אילו פינו מלא שירה כים
אמר אפי' קנה כיוצא בהם. והלכתא
מחזור הגדול באה לתקופה הראשונה
שמימיו פרין ורבין.
א. בתוס' רי"ש הביא זה
וכו' אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלהינו
שהוא תחלת ליל ד': אגשרא דבבל
כר' יוחנן אליבא דלישנא בתרא
(בכורות
בתור ראיה (וכן הגיה
עד תשתחוה בא"י רוב ההודאות רוב
נה:)
הגרי"ב וכבר העיר ע"ז
[ב]
אומר ברוך עושה בראשית. קים
אפילו קנה והדר קנה שהיו לו כלים
(בראשית ב יד) משיצא
החיד"א בספרו פתח עינים
ההודאות ולא כל ההודאות אמר רבא
חדשים כיוצא באלו צריך לברך דקי"ל
להו שלא נשתנה פרת מהלוכו ע"י
חתן לקראת כלה.
והעיר שכ"ה בתוס' ישנים
כ"י). ב. בתוס' רי"ש כתב.
אימא האל ההודאות א"ר פפא הלכך
כרבי יוחנן לגבי דרב מכ"ש דלגבי
אדם משם ולמעלה אבל משם
אך יכול רבינו יעקב לומר
נימרינהו לתרוייהו רוב ההודאות והאל
רבי) הלכתא כוותיה ואומר ר"י דוקא
ולמטה הסיבוהו בני אדם דרך
ו
דעובדא דרבי וכו' פליג
עליה (ואולי צריכים לגרוס
אחרת: והאידנא דשניוה פרסאי.
בבגדים חשובים דומיא דבית חדש
ההודאות ואלא קשיא ל"ק הא דשמע משמע
(תענית
אצלינו דרבי בא לחלוק).
נקט כלים חדשים אבל שאינם
מלמעלה לגשר אין מברך עליו
הא דחזא מחזי דשמע משמע היינו בשורות
ו:) רוב ההודאות ולא
ג. ובתוס' רי"ש הוסיף,
כל ההודאות.
אבל ע"י שנוי לא מצינו
חשובין כ"כ כמו מנעלים ואנפליאות
עושה בראשית אלא מאיהי דקירא
❖
טובות ותנן על בשורות טובות אומר ברוך
שהחיינו.
וחלוק וכיוצא בהן אין צריך לברך
ולעיל. איהי דקירי שם מחוז שהוא על
הטוב והמטיב אלא אידי ואידי דחזי מחזי ולא
הפרת: חדין. חריפין מיא וקלין
בירושלמי א"ר חייא בר אבא לא סוף
קשיא הא דאתא פורתא הא דאתא טובא
לעזי רש"י
לשקול במאזנים וטובים לשתות שאין
דברים חדשים אלא אפי' שחקים
❖
ואב"א הא והא דאתא טובא ולא קשיא
מכבידין את הגוף: ה"ג והאי דגיחורי
כאילו חדשים הן ר' יעקב בשם רבי
(שם)
רו"ש. אודם.
רוב ההודאות והאל
הא דאית ליה ארעא הא דלית ליה ארעא
משום דמשמשי ביממא. לפיכך
חייא בר אבא אמר קנה אומר
ז
ההודאות.
בניהן אדומין כאדמומית היום רו"ש
שהחיינו ניתן לו אומר הטוב והמטיב
אית ליה ארעא הטוב והמטיב מברך והא
רבינו ניסים
בלע"ז: דניידי עינייהו. עיניהם נדים
לבש בגדים אומר מלביש ערומים וצ"ע
(תנן) בנה בית חדש וקנה כלים חדשים
על הגשמי' ועל בשורו'
ונעים: משיצא חתן לקראת כלה.
בגמרא שלנו דלא אשכחן הטוב
טובות הוא אומר ברוך
אומר ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה [ג] שלו
הטוב והמטיב. גרסי' בגמ'
שהמים קבוצין על הארץ וכשהטפה
והמטיב אלא בדאיכא אחרינא בהדיה:
ושל אחרים אומר הטוב והמטיב לא קשיא
דבני מערבא מה ראו לסמוך
אשר
נופלת עליהן טפה תחתונה בולטת
(שם ז.) שינוי יין.
בשורות טובות לירידת
הא דאית ליה שותפות הא דלית ליה
ח
לקראתה: שמע משמע. שבשרוהו
גשמים ר' ברכיה בשם ר'
(פסחים קא.)
שותפות והתניא ט קצרו של דבר על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו
לוי על שם מים קרים על
לאמר ירדו גשמים בלילה אומר הטוב
נפש עיפה ושמועה טובה
על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב וכל היכא דלית
והמטיב: אתא פורתא. מודים אנחנו
(רשב"ם שם) אין צריך
וגו' ועיקרה בבראשית דר'
לברך. (פסחים
אושעיא והכין אמר התם
לאחרינא בהדיה לא מברך הטוב והמטיב והתניא אמרו ליה ילדה אשתו
לך: אתא טובא. הטוב והמטיב: אית
❖
י
קא:)
מה שמועה ב' הטוב
❖
ליה ארעא.
הטוב והמטיב שהטיב לו:
זכר אומר ברוך הטוב והמטיב התם נמי דאיכא אשתו בהדיה דניחא
והמטיב:
[ד] בנה בית חדש. שכולו שלו אומר
לה בזכר ת"ש מת אביו והוא יורשו בתחלה אומר ברוך דיין האמת
כ
רבינו חננאל
שהחיינו: שלו ושל אחרים. הטוב
ולבסוף הוא אומר ברוך הטוב והמטיב התם נמי דאיכא אחי דקא ירתי
רבינו חננאל (המשך)
מיעוט כוכבים שנים,
והמטיב: ה"ג ז) (והתנן) בנה בית
בהדיה ת"ש שינוי יין א"צ לברך שינוי מקום צריך לברך וא"ר יוסף בר
מיעוט מזלות שתים. על
גשמים, על שם שכתוב מים
ל
חדש וכו' לא קשיא הא דאית ליה
ההרים ועל הגבעות כול'.
קרים על נפש עיפה ושמועה
אבא א"ר יוחנן אע"פ שאמרו שינוי יין א"צ לברך אבל אומר ברוך הטוב
מ
שותפות הא דלית ליה שותפות. ול"ג
טובה מארץ מרחק. פירוש
אוקימנה אינו מברך אהני
משיוצא חתן לקראת כלה.
כולהי אלא חדא, ב"א י"י
והמטיב התם נמי נ דאיכא בני חבורה דשתו בהדיה: ס בנה בית חדש וקנה
אלא הא והא דאית ליה ארעא.
אלהינו מלך העולם עושה
מעת שהטיפה יורדת מן
כלים חדשים וכו': א"ר הונא לא שנו אלא שאין לו כיוצא בהן אבל יש לו
וה"פ תירוצא דשנינן קאי בדוכתיה
בראשית. הרואה את הים
הרקיע על הארץ והמים
הגדול לפרקים. אוקימנה
שעל הארץ שירדו כגשמים
מודים אנחנו לך בדלית ליה ארעא
כיוצא בהן א"צ לברך ור' יוחנן אמר אפילו יש לו כיוצא בהן צריך לברך
ע
לפרקים אחת לשלשים יום.
מעלין כמין אבעבועות, זה
הטוב והמטיב בדאית ליה ודקא
מכלל
אמר ר' יהושוע בן לוי
הוא יציאת חתן לקראת
הרואה רקיע בטהרה אומר
כלה, ומברך [מודים] אנחנו
קשיא לך בנה בית חדש אומר שהחיינו לא קשיא ההוא דבנה בית חדש שאין לו שותפות בה ועליה מברך שהחיינו אבל גשמים
ברוך (עושה רקיע בטהרה)
לך כולי'. ואקשינן וכי
בדאית ליה ארעא טובה שיש לו שותפות בה היא שהרי כל מי שיש לו קרקע שותף עמו בטובה זו: והתניא. בניחותא: קצרו
עושה בראשית. רפרם בר
על הגשמים הטוב והמטיב
פפא אומר מעת שחרב
מברך והא מודים אנחנו לך
של דבר. [ה] כלומר כללו של דבר: ולבסוף הוא אומר הטוב והמטיב. על בשורת הירושה שנשארה לו ירושה מאביו שכן בשרוהו מת אביו
בית מקדש לא נראה רקיע
כול' מברך. ושקלינן וטרינן
ויורשו כלומר הניח נכסים: שינוי יין. שתה יין בסעודה והביאו לו יין אחר טוב מן הראשון אין צריך לברך בורא פרי הגפן: שינוי
בטהרה שנאמר אלביש
ואסיקנה מתניתין בדאיכא
שמים קדרות ושק אשים
אחריני בהדיה דתניא כללו
מקום. יצא מכאן והלך לבית אחר והביאו לו יין: ר"י אמר אפילו יש לו כיוצא בהן. מירושה הואיל ולענין קניה חדש הוא אצלו צריך לברך:
כסותם. יש מי שאומר
שלדבר על שלו לבדו אומר
דקנה שהחיינו, ועל שלו ועל של
הרואה חמה בתקופתה
בתחלת המחזור כ"ח שנופלת התקופה (על) [של] ניסן באורתא דתחלתה נגהי ארבע בכוכב שבתי בתחלת בריאתה. תנו רבנן הרואה
חבירו אומר הטוב והמטיב. תא שמע אמרו לו מת אביו וירשו, בתחלה אומר (מ)בר[ו]ך הטוב והמטיב ובסוף דיין
חמה בתקופתה כוכבים ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה מעשה בראשית. ירושלמי אומר רב הונא הדה דאיתמר בימות הגשמים
האמת. ושנינן התם דאיכא אחוה דירתו בהדיה. וכן לענין ילדה אשתו בן זכר ההנאה לו ולאשתו היא, ששניהן רוצין
בזכר. וכן ביין וכל בני חבורה אית להו הנאה. מתני בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר שהחיינו וכול'. זו
ולאחר שלשת ימים שנאמר ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם. פירוש זה שאומר חמה בתקופתה וכוכבים
השמועה משובשת היא בנוסחאות, אבל אנו נסחנוה מן הנוסחא שבאה מבבל וכן סידורה, אמר רב הונא לא שאנו
ומזלות כסדרן, בימות הגשמים בעת שהיו שלשה ימים מעוננים ולא נראתה חמה בהם ולא כוכבים, אותה העת צריכין לברך
עליהן בעת שיתראו, וזולתי זו העת לא. על הגשמים ועל הבשורות טובות כול'. ירושלמי מה ראו לסמוך בשורות טובות לירידת
שצריך לברך אילא שאין לו כיוצא
בהן, אבל יש לו אין צריך לברך, ור' יוחנן אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך.