ס:
הרואה פרק
תשיעי
ברכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אשר
יצר את האדם בחכמה. בתנחומא ויברא אלהים את האדם
התכבדו וכו'.
אל המלאכים המלוים אותו הוא אומר שנאמר כי
סא א ב
א)
לך : שאם יפתח אחד מהם. מן החללים
א"ר בון בחכמה שהתקין מזונותיו ואח"כ בראו היינו
מלאכיו יצוה
ב)
כגון הלב או הכרס או המעים: או אם יסתם אחד מהם. מן הנקבים
דאמר בסנהדרין בס"פ אחד דיני ממונות לכך נברא בערב
ג)
סב ג ד
ד)
שבת כדי שיכנס לסעודה מיד וע"כ יסדו אשר יצר את האדם בחכמה:
הפתוחים כגון הפה או החוטם או פי הטבעת. יפתח קאי אחללים
מפליא לעשות. משום דאמרינן
ה)
יסתם קאי אנקבים: קצירי. חולים:
ו)
סג ה
ז)
רופא כל בשר. כנגד היציאה שהיא
בב"ר כי גדול אתה
הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו
א
רפואת כל הגוף: ומפליא לעשות.
ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך
מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד
❖
סד ו ז
אדם עושה נאד אפילו יש בו נקב
כנגד שהגוף חלול כמו נאד והנאד הזה
ח)
לאלהי ישראל הרפו ממני עד שאכנס
אחד מלא מחט סדקית הרוח יוצא
אם יש בו נקב אין הרוח עומד בתוכו
ואעשה רצוני ואבא אליכם אמר אביי לא
ואינו יכול לשמור בו יין והקב"ה
והקב"ה ברא את האדם בחכמה
סה ח
תורה אור השלם
לימא אינש הכי דלמא שבקי ליה ואזלי אלא
ברא נקבים נקבים באדם ושומר
וברא בו נקבים נקבים הרבה
1. לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד
כי
לימא ב שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני סמכוני
הרוח שאינו יוצא ממנו: שמע
ואעפ"כ הרוח בתוכו כל ימי חייו
סו ט
וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְיָ
סמכוני המתינו לי המתינו לי עד שאכנס
וזו היא פליאה וחכמה: ותהא
תהלים קא א
קול תרנגולא אומר ברוך שנתן לשכוי
אֲזַמֵּרָה:
2. בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּיְיָ
בינה להבחין. והוא הדין אפילו כי
מטתי שלמה. שלא יהא פסול
ואצא שכן דרכן של בני אדם כי נפיק אומר
ג
אֲהַלֵּל דָּבָר: תהלים נו יא
סז י
3. כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא
ורשע בזרעי: לשכוי. תרנגול
לא שמע דאין ברכה זו אלא להבחנה
ברוך אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו
וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא:
על הנאת האורה שתרנגול מבחין
דאיכא דוכתא דקרו לתרנגול שכוי
נקבים נקבים חללים חללים גלוי וידוע לפני
תהלים קטז יג
והוא נהנה מן האור: כי פריס
סח כ
כדאמרינן בר"ה : הכי
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי
כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או אם
שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן
סודרא על רישיה. וה"ה לכל כובע
גרסי' אילימא כשם שמברך על
יסתם אחד מהם אי אפשר לעמוד לפניך [א]
אֶמְצָא: וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא
הטובה הטוב והמטיב כך מברך
ולכל כסוי ודוקא כשנהנה אבל אם
אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִׁי:
מאי חתים אמר רב רופא חולים אמר שמואל
סט ל
תהלים קטז ג-ד
על הרעה הטוב והמטיב והתנן על
אינו נהנה כגון שהוא שוכב על
4. וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָאתִי
קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי אלא
בשורות טובות הטוב והמטיב ועל
מטתו לא יברך לא זו ולא מלביש
מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב
רופא כל בשר רב ששת אמר מפליא לעשות
שמועות רעות אומר ברוך דיין
ערומים ולא ברכות כיוצא בהן כיון
שָׁמָּה יְיָ נָתַן וַיְיָ לָקָח יְהִי
❖
ע מ
שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ: איוב א כא
❖
האמת: לקבולינהו בשמחה.
שלא נהנה כדמשמע בפרק שלישי
א"ר פפא הלכך נמרינהו לתרוייהו רופא
ד
דמגילה גבי מי שלא ראה
לברך על מדת פורענות בלבב
על
כל בשר ומפליא לעשות הנכנס לישן
ה
הגהות הגר"א
שלם: אלהים. לשון דיין כמו עד
מאורות מימיו דכולי עלמא בעי
מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם
רבינו חננאל
שיהנה מן האורה: אשר קדשנו
[א] גמ'
האלהים יבא דבר שניהם :
שמוע ואומר ברוך המפיל חבלי שינה
על
[ב] שם
הנכנס לישן אומר ברוך
במצותיו וצונו להניח תפילין. כיון
ובת בדברא. ולן בשדה: הוה
המפיל חבלי שנה על אדם
עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת
❖
בהדיה תרנגולא.
דתחלת הנחתו בזרועו יש לברך
להקיצו משנתו:
ומאיר לאישון בת עין, יהי
עין יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשכיבני
רצון מלפניך י"י אלהי
הכל
להניח אבל בשל ראש מברך על מצות
שתשכיבני
לשלום
לשלום ותן חלקי בתורתך ותרגילני לידי מצוה ואל תרגילני לידי עבירה
ולא להניח שכבר התחיל והניח אחד
[ב]
ותעמידיני לשלום ואל
מוסף רש"י
תביאיני לידי הירהור עבירה
ואל תביאני לידי חטא ולא לידי
עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון
מהם ובפ' הקומץ אמר
קא שוינהו אבא.
ועון, ואל יבהלוני חלומות
לא סח מברך אחת סח מברך שתים
וישלוט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר הרע ותצילני מפגע רע ומחלאים
רעים ותהא מטתי שלימה
(לעיל מז.) להניח תפילין.
לפניך י"י אלהי ב[רוך]
פ"ה דעל שתי התפילין קאמר דמברך
רעים ואל יבהלוני חלומות רעים
והרהורים רעים ותהא מטתי שלמה
א[תה] י"י המאיר לעולם.
ברכה אחת על שתיהן בלא סח
(מנחות לו.) על מצות
כי מתער אומר אלוהי
לפניך והאר עיני פן אישן המות ברוך אתה ה' המאיר לעולם כולו
תפילין.
בינתים ודוחק לומר דלא הוצרכו
הנשמה שנתתה בי, אתה
בכבודו כי מתער אומר אלהי נשמה שנתת בי טהורה אתה יצרתה בי
(שם)
נתתה ואתה נטלתה ואתה
ו
שתי ברכות דלהניח ועל מצות אלא
החזרתה לי כול'. ותתנני
אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה
כשסח ועבר עבירה. לכן פר"ת
לחן ולחסד ולרחמים
בי לעתיד לבא כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלהי
בעיניך ובעיני כל רואי, ב'
דעל של ראש שהיא גמר מצוה
א' י"י גומל חסדים טובים.
ואלהי אבותי רבון כל העולמים אדון כל הנשמות ברוך אתה ה'
ועיקר דיש בה ד' בתים ושי"ן
[והשתא דלא אמרינהו
רבנן כסדר, אתו רבנן
מברך על מצות אבל סח חוזר
המחזיר נשמות לפגרים מתים כי שמע קול תרנגולא לימא ברוך אשר
ז
בתראי ותקנו מאה ברכות
ומברך שתים על של ראש וכן
נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה כי פתח עיניה לימא ברוך
ותקנו למימרינהו על
הסדר]. חייב לברך על
בשימושא רבא דגאונים ולפר"ת
פוקח עורים כי תריץ ויתיב לימא ברוך מתיר אסורים כי לביש לימא
הרעה כשם שמברך על
גבי סח מברך שתים אם יניח של
הטובה כול' שנאמר
ברוך מלביש ערומים כי זקיף לימא ברוך זוקף כפופים כי נחית לארעא
ראש לבד דאין מעכבין זה את זה
ואהבת את י"י אלהיך בכל
לימא ברוך רוקע הארץ על המים כי מסגי לימא ברוך המכין מצעדי גבר כי
לבבך. אוקמה רבה חייב
מברך שתים על של ראש בלבד ומה
לקבלה בשמחה כדכתיב
סיים מסאניה לימא ברוך שעשה לי כל צרכי כי אסר המייניה לימא ברוך
שלא הזכיר הגמ' על של ראש בלבד
חסד ומשפט אשירה, וכתיב
נמי כוס ישועות אשא ובשם
אוזר ישראל בגבורה כי פריס סודרא על רישיה לימא ברוך עוטר ישראל
מברך שתים לפי שאין רגילות כלל
י"י אקרא. פי' אתא גורבא
להניח זה בלא זה דתפילין בי בר
בתפארה כי מעטף בציצית לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו
בלילה וגורבא בא ושודד
ח
בלילה ושודד העיר. יהא
חבו שכיחי וכן פי' רבינו
להתעטף בציצית ט כי מנח תפילין אדרעיה לימא ברוך אשר קדשנו
רגיל אדם לומר כל מה
תם בתשובותיו וכן רבינו אלחנן
דעבדין מן שמיא לטב.
במצותיו וצונו להניח תפילין י ארישיה לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו
בסדר תקון תפלה שלו כתב כן:
על מצות תפילין כ כי משי ידיה לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על
וכל
נטילת ידים כי משי אפיה לימא ברוך המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה
מעפעפי ויהי רצון מלפניך ה' אלהי שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך ואל תביאני לא לידי חטא
ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון וכוף את יצרי להשתעבד לך ורחקני מאדם רע ומחבר
רע ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב בעולמך ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני
כל רואי ותגמלני חסדים טובים ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל: חייב אדם לברך
כו': מאי חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אילימא כשם שמברך על הטובה הטוב
והמטיב כך מברך על הרעה הטוב והמטיב והתנן על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב על
בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת אמר רבא לא נצרכה ל אלא לקבולינהו בשמחה אמר ר' אחא
משום ר' לוי מאי קרא 1 חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה אם חסד אשירה ואם משפט אשירה
רבי שמואל בר נחמני אמר מהכא 2 בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר זו מדה
טובה באלהים אהלל דבר זו מדת פורענות רבי תנחום אמר מהכא 3 כוס ישועות אשא ובשם
ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא ורבנן אמרי מהכא 4 ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך אמר רב
הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא מ לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד
רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי
לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא
ליה אמר כל דעביד רחמנא
כבייה לשרגא אתא שונרא
אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה
לחמרא אמר כל דעביד רחמנא
לטב ביה בליליא אתא גייסא
שבייה למתא אמר להו
לאו אמרי
לכו
כל
מה שעושה הקדוש ברוך הוא
הכל