סא:
הרואה פרק
תשיעי ברכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שואבת כל מיני
משקין. אע"פ שהן נכנסין בכרס דרך הושט
ומערב. אחוריו למזרח ופניו
למערב ולא אחוריו למערב ופניו
עג א
א)
הריאה מוצצתן ושואבתן מבעד לדופני הכרס: זורקת בו טפה. מרה
למזרח. מפני שירושלים בארץ
יהודה היא בצפונה של ארץ יהודה
ומניחתו מן הכעס: שוחק. שחוק: קרקבן. בעוף הוא המסס בבהמה:
בגבול שבין יהודה לבנימין
ויש מארץ יהודה הימנה [למזרח] עד
עד ב
ב)
טוחן. המאכל: אף. החוטם: נעור.
מקיצו משנתו: נעור הישן
סוף ארץ ישראל והימנה
למערב עד סוף ארץ ישראל שארץ
עה ג
ג)
וישן הנעור. שנתחלפה ובאה השינה
יהודה על פני כל אורך ארץ ישראל
עו ד
מן האף והקיבה נעורת: נמוק והולך
היא מן המזרח למערב כרצועה
ריאה שואבת כל מיני משקין כבד כועס
❖
לו. מתנונה והולך לו ונמשך למיתה.
ארוכה וקצרה ואם יפנה מזרח
מרה זורקת בו טפה ומניחתו טחול שוחק
לשון אחר נעור הישן הקיבה ונמצאו
ומערב יהיה פרועו לצד ירושלים או
קרקבן טוחן קיבה ישנה אף נעור נעור
ד)
רבינו חננאל
קיבה ואף נעורים שאינו ישן כלל או
פרועו שלפניו או פרועו שלאחריו
ה) ו)
הישן ישן הנעור נמוק והולך לו תנא אם
ישן הנעור ונמצאו שניהם ישנים
אבל צפון ודרום יפנה ובלבד שלא
ריאה שואבת כל מיני
שניהם ישנים או שניהם נעורים מיד מת
ז)
משקין, טחול סחוק, קיבה
ואינו נעור כי אם בקושי: ולבי חלל
יפנה כנגד ירושלים ממש בדרומה
❖
ח)
ישינה, ננער הישן ישן
תניא רבי יוסי הגלילי אומר צדיקים יצר
בקרבי. יצר הרע הרי הוא כמת
של ארץ יהודה: ובגליל. שהיא
הנוער, קרקבן טוחן, כבד
טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי
כועס, מרה וזורקת בו טפה
בקרבי שיש בידי לכופו: נאם פשע
בצפונה של א"י לא יחזיר פניו צפון
1
ומנחתו (עמק) [נמוק],
תורה אור השלם
לרשע וגו'. אמר דוד בקרב לבי
רשעים יצר רע שופטן שנאמר נאם פשע
ודרום אלא מזרח ומערב: ה"ג
2
והלך לו. תנא ננערו שניהן
1. כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי
וחכמים אוסרין. ולא גרסינן בכל
יש ז) ואומר אני שהפשע נאם לרשע
או ישנו שניהן מיד מת. תנו
לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד
רבנן צדיקים יצר טוב
חָלַל בְּקִרְבִּי:
מקום: חכמים היינו ת"ק. דאמר
כלומר שהיצר הרע אומר לרשע אל
עיניו בינונים זה וזה שופטן שנאמר יעמוד
שופטן שנאמר ולבי חלל
תהלים קט כב
3
לא יפנה ולא מפליג בין רואה ללא
יהא פחד אלהים לנגד עיניך אלמא
2. נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב
בקרבי, רשעים יצר רע
לימין
אביון להושיע משופטי נפשו אמר
שופטן שנאמר נאום פשע
לִבִּי אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד
רואה בין בזמן הבית בין בזמן הזה:
יצר הרע שופטו עד שמרחיקו שאינו
לרשע בקרב לבו וג',
תהלים לו ב
רבא
כגון אנו בינונים אמר ליה אביי לא
עֵינָיו:
מתפחד מיוצרו: כי יעמוד. הקב"ה:
איכא בינייהו צדדים. דיהודה וגליל
3. כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן
בינונים זה וזה שופטן,
שביק
מר חיי לכל בריה ואמר רבא לא
שנאמר כי יעמוד לימין
לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ:
לימין אביון להושיע משופטי נפשו.
שאינן כנגד ירושלים ממש. לתנא
אביון, אמר רבה כגון אנו
תהלים קט לא
איברי
עלמא אלא לרשיעי גמורי או לצדיקי
ש"מ יש לך אדם שיש לנפשו שני
קמא צדדין נמי אסירי דהא הנפנה
4. לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ
בינוניין אנו, אמר ליה אביי
גמורי אמר רבא לידע אינש בנפשיה אם
אי אנו בינוניין אנו, לא שבק
שופטים: לא שבק מר חיי לכל
ביהודה קאמר כל יהודה משמע ורבנן
לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי
מר חיי לכל ביריה, אמר
הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ
בריה. אם אתה מן הבינונים אין
בתראי סברי כנגד ירושלים ממש
צדיק גמור הוא אם לאו אמר רב לא איברי
רבה ידע איניש בנפשיה אי
לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר
לך צדיק גמור בעולם: לרשיעי
צדיק אי רשע הוא. ובכל
אסור אבל לצדדין מותר דהא אדר'
נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם
עלמא אלא לאחאב בן עמרי ולר' חנינא
נפשך אפילו נוטל את
לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת
גמורי. העולם הזה שאין להם בעולם
יוסי קיימי דאמר לא אסרו אלא
בן דוסא לאחאב בן עמרי העולם הזה ולרבי
נפשך. תנו רבנן פעם אחת
דברים ל כ
לָהֶם:
הבא כלום וצריכין ליטול שכרן כאן
ברואה אבל ברחוק לא ואפילו כנגד
5. מִמְתִים יָדְךָ יְיָ מִמְתִים
גזרה מלכות הרשעה שמד
חנינא בן דוסא העולם הבא: ואהבת את
על ישראל, שכל העוסק
מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ
כגון אחאב שהיה עשיר מאד דקאמר
ירושלים ממש ואתו רבנן למימר
בתורה ידקר בחרב, הלך
תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים
י"י אלהיך: תניא ר' אליעזר אומר אם
ליה בן הדד כספך וזהבך לי הוא
וחכמים אוסרים אפילו שלא ברואה
פפוס וכל', עד כשהוציאו
וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם:
❖
נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך
את ר' עקיבא להריגה, זמן
תהלים יז יד
: לצדיקי גמורי. העוה"ב
ואפילו בזמן הזה ומיהו נגד ירושלים
קרית שמע היה, והיה מקבל
ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל
לא: בדר' עקיבא גרסינן בכל מקום.
שאין להם בעוה"ז כלום כגון רבי
עליו מלכות שמים, אמרו לו
תלמידיו רבנו עד כאן, אמר
מוסף רש"י
הלכך בחוצה לארץ נמי קאמר: הוו
נפשך אלא אם יש לך אדם שגופו חביב
חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין
להן כל ימי הייתי מצטער
שדיין ליה לבני. לבנים שישב עליהן
מערב שבת לערב שבת ח) :
עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם
למה נאמר בכל מאדך.
אהא דכתיב בכל נפשך
לכך נאמר בכל מאדך. מן החביב
ואפילו נוטל את נפשך,
לפנות היו מתוקנים וזקופות על
יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך
(יומא פב. וכעי"ז
ועכשיו שבא לידי לא
עליך: והיה מקבל עליו עול מלכות
צדיהן ראשן א' למזרח והשני למערב
פסחים כה.) לכך נאמר
אקיימנו, לא הספיק לגמור
נאמר בכל מאדך רבי עקיבא אומר בכל
שמים. קורא קריאת שמע: ממתים
בכל מאדך.
לבנה אחת לצפון ולבנה אחת לדרום
את הדבר עד שיצתה נשמתו
נפשך אפילו נוטל את נפשך תנו רבנן
באחד. יצתה בת קול אשריך
א
ידך יי' ממתים. מידך היה לו למות
והוא יושב על האחת ונפנה בינתים
(סנהדרין עד.)
ר' עקיבא שיצתה נשמתך
פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו
ולא מידי בשר ודם: מן הצופים.
נמצא הוא נפנה צפון ודרום ולא היה
באחד. מתני' לא יקל אדם
את ראשו כנגד שער
ישראל בתורה בא פפוס בן יהודה ומצאו
מקום שיכולין לראות משם הר הבית
רוצה לפנות בבבל מזרח ומערב לפי
המזרח המכון כנגד בית
לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים
ומשם והלאה אין יכולין לראותו:
שבבל במזרחה של ארץ ישראל עומדת
(פסחים שם)
קודש הקדשים. אוקמה ר'
במסרקות. (סוטה
יוחנן מן הצופים ולפנים
וברואה. שיכול לראות משם פרט
שלא יהא פרועו לא מלפניו ולא
ועוסק בתורה אמר ליה עקיבא אי אתה
עד כאן.
וברואה, ובמקום שאין גדר,
מח:)
אם מקום נמוך הוא: ובשאין גדר.
מלאחריו לצד ארץ ישראל: אזל אביי
מתירא מפני מלכות אמר לו אמשול לך
(רש"י
ובזמן שהשכינה שורה.
בע"י) ממתים ידך ה'.
פירוש, לא יקל אדם את
מפסיק בינו להר הבית: ובזמן
שדנהו צפון ודרום. לראות אם יקפיד
משל למה הדבר דומה לשועל שהיה מהלך
ראשו, לא יהלך בהרמת
שהשכינה שורה. שבית המקדש
רבו על כך אי סבירא ליה כר"ע דאמר
ראש בקומה זקופה אלא
על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים
אמר להם.
קיים: הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח
בחו"ל נמי קפדינן עלה דמילתא:
בכפיפת קומה ובהרכנת
ממקום למקום אמר להם מפני מה אתם
(שם)
ראש. תניא הנפנה בכל
אחר
מקום לא יפנה מזרח ומערב
בורחים אמרו לו מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם אמר להם רצונכם
אלא צפון ודרום ובגליל
אפילו צפון ודרום וכו'.
שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם אמרו לו אתה הוא שאומרים עליך
וקימא לן כרבי עקיבא אסור
פקח שבחיות לא פקח אתה אלא טפש אתה ומה במקום חיותנו אנו מתיראין במקום מיתתנו על אחת
להיפנות מזרח ומערב בכל
מקום ואפילו בחוצה לארץ
כמה וכמה אף אנחנו עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה כי הוא חייך ואורך ימיך כך
4
לא, דהא רבה הוה מנח
ליבני מזרח ומערב כול',
אם אנו הולכים ומבטלים ממנה עאכ"ו אמרו לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לר"ע וחבשוהו בבית
פירוש כדי שישים רגליו על
האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי
הלבינים שהן נתונין מזרח
ומערב, יבואו פניו ואחוריו
עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים בשעה שהוציאו את ר' עקיבא
צפון ודרום, ואמר אנא כר'
להריגה זמן ק"ש היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים
עקיבא סבירא לי דאמר
אפילו בחוצה לארץ אסור
אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל
להיפנות מזרח ומערב.
את נשמתך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו היה מאריך באחד עד שיצתה
נשמתו באחד יצתה ב"ק ואמרה אשריך ר"ע שיצאה נשמתך באחד אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה זו תורה
וזו שכרה 5 ממתים ידך י"י ממתים וגו' אמר להם חלקם בחיים יצתה בת קול ואמרה אשריך ר"ע שאתה
מזומן לחיי העוה"ב: ב לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים
וכו': אמר רב יהודה אמר רב לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים וברואה איתמר נמי א"ר אבא בריה דרבי
חייא בר אבא הכי אמר רבי יוחנן לא אמרו ג אלא מן הצופים ולפנים וברואה ובשאין גדר ובזמן שהשכינה
שורה ת"ר הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ובגליל לא יפנה אלא מזרח ומערב
ורבי יוסי מתיר שהיה ר' יוסי
אומר לא אסרו אלא ברואה ובמקום שאין שם גדר ובזמן שהשכינה שורה
וחכמים אוסרים חכמים היינו
ת"ק איכא בינייהו צדדין תניא אידך הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח ומערב
אלא צפון ודרום ובגליל צפון
ודרום
אסור מזרח ומערב מותר ורבי יוסי מתיר שהיה רבי יוסי אומר לא
אסרו אלא ברואה רבי יהודה אומר בזמן שבית המקדש קיים אסור בזמן
רבי עקיבא אוסר בכל מקום. מזרח
שאין
בית המקדש קיים מותר רבי עקיבא אוסר בכל מקום רבי עקיבא
אחוריו ופניו למערב ומסקינן
היינו ת"ק איכא בינייהו
חוץ לארץ רבה הוו שדיין ליה לבני מזרח
אפילו בחוץ לארץ
ומפרש בירושלמי
ומערב אזל אביי שדנהו
צפון ודרום על רבה תרצנהו אמר מאן האי
ובלבד שאין
שם כותל:
כר'
עקיבא סבירא לי
דאמר בכל
מקום אסור:
דקמצער לי ד אנא
רבא
תניא