מאימתי פרק
ראשון ברכות
ח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רב
(ה) ששת מהדר אפיה וגריס. וא"ת והא אמרינן בסוטה
עת רצון. אלמא
יש שעה שהיא של רצון: כביר לא ימאס. תפלת
כט
א)
א
הרבים לא ימאס: מקרב לי. ממלחמות הבאות עלי: כי ברבים היו
מאי דכתי' וכפתחו עמדו כל העם כיון שנפתח
ב) ג)
עמדי. שהתפללו עמי: פדה בשלום. זה שעסק בדברי שלום דהיינו
ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה. ויש לומר התם איירי בקול
ד)
ל ב
ה)
תורה דכתיב וכל נתיבותיה שלום
וכן גמילות חסדים נמי
רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורהא והכא איירי בנחת. והאי דקא
ו)
שלום הוא שמתוך שגומל חסד בגופו
מהדר אפיה רבותא משמע ב אע"ג
ז)
❖
לא ג
לחבירו הוא מכיר שהוא אוהבו ובא
דמהדר אפיה שנראה כמניח ספר
מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון
[א] 1
לידי אחוה ושלום: הנני נותשם מעל
תורה שפיר דמי והאי דאהדר אפיה כדי
אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין.
א
אדמתם. סיפיה דקרא הוא: מקדמי.
לב ד
שיכוון גרסתו. ורב אלפס
הגהות הב"ח
ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא כה אמר ה'
2
שחרית: מחשכי. ערבית. כלומר
כתב דה"ג מפרשי דוקא שיש שם
(א) גמ'
בעת רצון עניתיך ר' אחא ברבי חנינא אמר
מאריכין בבית הכנסת: שיעור של שני
עשרה אחריני אז יכול ללמוד. אבל
מאי פדה
ה
מהכא הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה
בשלום נפשי
3
4
פתחים. רוחב יכנס לפנים שלא ישב
אין שם עשרה כי אם עמו לא . והכא
ג
(ב) שם
בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי
סמוך לפתח דנראה עליו כמשוי עכוב
מיירי שהיו שם עשרה בלא הוא ועוד
לג ו ז
(ג) שם
כפו (ד) שם
תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה
בית הכנסת ויהא מזומן סמוך לפתח
תירץ האלפסי שאני רב ששת שתורתו
כשהוא
לצאת: יתפלל לעת מצא. יתפלל שיהו
מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר
אומנתו הוא. (ו) ואנן מסתבר לן כי
פתוח (ה) תוס'
האי תירוצא : שנים מקרא ואחד
לד ח
מצויין לו כשיצטרך: לעת מצא זו
ו)
ז)
ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי
שיעור שני פתחים
ט
תרגום. יש מפרשים ד והוא הדין
מיתה. שימות במיתה יפה ונוחה:
וגו' (א) אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות
פירש בקונטרס שיעור
אסכרא. אישטראנגולמנ"ט בלע"ז
ללועזות בלע"ז שלהן הוי כמו
ב' פתחים ממש צריך
חסדים $ ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו
להכנס לבית הכנסת
תרגום
שבתוך הגוף: כחיזרא בגבבא דעמרא
לה י
שיעור רוחב ב' פתחים
כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם אמר
דלאחורי נשרא. כענפי הסירים
שהם ח' אמות אבל זה
❖
ר"ל כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע
אינו דמאחר שהוא יושב
ב
הנסבכים בגזת הצמר כשאדם נותק
בב"ה מה לי סמוך לפתח
שנאמר 5 כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את
בחזקה ומשליך לאחור שאי אפשר שלא
מה לי אינו סמוך וכן
אם היה בית הכנסת צר
עמי את ישראל ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנא' הנני נותשם מעל
ינתק הצמר עמה: כפיטורי בפי ושט.
מוסף תוספות
5
והיה שם רוב עם בע"כ
ים אוקיינוס יש בו מקומות שאינו
אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם. אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל
צריך לישב קרוב וסמוך
א. בתוס' רי"ש כתב. אבל
לפתח אלא הכי פי'
בלחש שפיר דמי. ב. בתוס'
מקבל ברזל ומחברין לוחי הספינה
תמה ואמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב אבל בחוצה
6
שלא ימהר להתפלל מיד
רי"ש כתב. רבותא נקט
ע"י חבלים ועקלים שתוחבים בנקביו
כשבא בבית הכנסת אלא
לארץ לא כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו
דאפי' מהדר. ג. בתוס'
ותוקעין אותו בדוחק לפי שהם גסין
ישב מעט כדי שתתיישב
רי"ש כתב. דאנו רוצים
כדאמר ר' יהושע בן לוי לבניה קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי
דעתו עליו שגם זה אין
(צריכים כצ"ל) שיהיו
כמדת הנקב: פיטורי. חבלים
דבר הגון להתחיל מיד
עשרה שומעים לס"ת.
דתורכו חיי א"ר אחא ברבי חנינא מאי קרא 7אשרי אדם שומע לי לשקד על
דמתרגמינן ופטורי ציצים
שנראה עליו כמשאוי
ד. יש מפרשים: בתוס'
דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים. אמר
(ו) ד"ה
רי"ש כתב, י"מ דהכי מהני
אטונין: בפי ושט. הוא הנקב שהוא
8
❖
וכתב
לכל הלועזות בלעז שלהם
רב חסדא לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת שני פתחים סלקא דעתך
עגול כפי ושט: כמשחל בניתא מחלבא.
ג
שהתרגום מפרש להבין
לע"ה שאינם מבינים
אלא אימא שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל: על זאת יתפלל כל חסיד
$ כמושך נימת שער מתוך החלב:
9
בלה"ק וה"ה בלשון לעז
גליון הש"ס
❖
זיבולא בתרייתא שלמא. שיהא לו שלום
אליך לעת מצא אמר ר' חנינא לעת מצא זו אשה שנא' מצא אשה מצא טוב
שמכירים בו.
01
גמ' כל העוסק בתורה כו'.
כל ימי חייו ואף ביום קבורתו עד
במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא מצא דכתיב מצא
השלכת עפר האחרונה שבכיסוי
שם לעולם ידור כו'.
אשה מצא טוב ויפק רצון מה' מוצא דכתיב 11 ומוצא אני מר ממות את האשה
לעזי רש"י
שם בין
קבורתו: זיבולא. פלאד"א בלע"ז:
וגו' ר' נתן אומר לעת מצא זו תורה שנאמר כי מוצאי מצא חיים וגו' רב נחמן
פסוקא לפסוקא כו'.
אישטראנגולמנ"ט
8
לעת מצא זה בית הכסא. שיהא דר
[בו"ן מלנ"ט].
בר יצחק אמר לעת מצא זו מיתה שנא' למות תוצאות תניא נמי הכי תשע
21
במקום שיש בית הכסא סמוך לו. לפי
רש"י ד"ה כמשחל
פצע חמור (בגרון
כו' כמושך כו'.
מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות
המעכב את הנשימה).
שהיתה קרקע של בבל מצולת מים
פלאד"א [פיליד"א].
❖
❖
בגימטריא הכי הוו קשה שבכלן אסכרא ניחא שבכלן נשיקה אסכרא דמיא
ואין יכולין לחפור שם חפירות והיו
מלוא היעה.
צריכין לצאת בשדות ולהתרחק מאד:
כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט נשיקה
המצויינים. ציון ואסיפת צבור: ביני
דמיא כמשחל בניתא מחלבא ר' יוחנן אמר לעת מצא זו קבורה א"ר חנינא
הגהות הגר"א
מוסף רש"י
עמודי. שבית המדרש נכון עליהם
מאי קרא השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר אמר רבה בר רב שילא
[א] גמ'
ומתפלל עם הצבור.
31
מלמעלה: שכל זמן ששמעי בן גרא
היינו דאמרי אינשי ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא מר
(כת"י ודפו"י) על כל שכני
קיים כו'. דסמוך למיתת שמעי כתיב
❖
זוטרא אמר לעת מצא זה בית הכסא אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא
הרעים.
ויתחתן שלמה את פרעה :
מכלהו. אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא
הא דכייף ליה. אם כפוף הוא לרבו
(כת"י
רב ניסים גאון
דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא אמר ליה הכי אמר רב חסדא
לקבל תוכחתו ידור אצלו. ואם לאו טוב
כחיזרא בגבבא
ודפו"י)
להתרחק ממנו ויהי שוגג ואל יהי
מאי דכתי' אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים
ואיכא דאמרי מטה ארמית
כו'.
(ב)
41
(דפו"י)
ממש. ממעשה
מזיד: מהדר אפיה וגריס. משנתו
בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה
כפיטורי בפי ושט כו'.
שהיה לרב פפא אמרי דרב
כשקורין בספר תורה: ישלים
פפא היתה לו מלוה אצל גוי
דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של
אמר כיון שדחקו רב פפא
פרשיותיו. של כל שבת ושבת:
הלכה בלבד. ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי
לגוי במלוה שלו רצה הגוי
ואפי'
(דפו"י) כמשחל.
לעשות לו עלילה במרמה
כנישתא כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום
(שמות ב י) יגיע
כדי להנצל בה מן התביע'
כפיך כי תאכל.
שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד דלא הוה מצלינא אלא היכא
שלו מה עשה נטל תינוק
אחד קטן מת והשכיבו על
דגריסנא. רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו אלא ביני
(חולין מד:) אשריך בעולם
מטה שלו וכסהו בבגדים
הזה.
כדי שלא ירגיש בו אדם
עמודי היכא דהוו גרסי: ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים
(ג)
וטוב לך
ואמר לו לרב פפא בא עמי
(אבות פ"ד מ"א)
דאילו גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב יגיע כפיך כי
לעולם הבא.
לביתי ואני נותן לך את שיש
51
61
לך אצלי הלך אצלו ונכנס
❖
תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה:
ה
(שם)
לביתו אמר לו הגוי שב לך
על המטה נתן עיניו רב פפא
ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא $ לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא
בדברים שהיו על המטה
שלמה את בת פרעה והתניא אל ידור לא קשיא הא דכייף ליה הא דלא כייף ליה: אמר רב הונא בר יהודה אמר
קודם שישב עליה ומצא
רבינו חננאל
התינוק המת מוטמן בתוך
רבי מנחם אמר ר' אמי מאי דכתי' ועוזבי ה' יכלו זה המניח ס"ת ויוצא רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא.
ו
(ד) ז
71
וכתיב פדה בשלום נפשי
הבגדים והרגיש הדברים
מקרב לי כי ברבים היו
שרצה להתעולל עליו
בעי רב פפא $ ח בין פסוקא לפסוקא מהו תיקו ט רב ששת מהדר אפיה וגריס אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו:
עמדי. אמר הקב"ה כל
עלילות ברשע ומאותה
אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום
העוסק בתורה ובגמילות
שעה אסרו חכמים לישב על
י
חסדים ומתפלל עם
מטה ארמית מפני כן וזה
ואפילו הציבור מעלה אני עליו
המעשה בקבלה הוא אצלי
כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם. פי' פדה הקב"ה נפשי מכל צרה בעסקי בתורה שהיא שלום, שנאמר וכל נתיבותיה
מרבי אדונינו הרב הקדוש רבנו חושיאל ריש בי רבנן ז"ל ולתחיה וגם מצאתי אותו בתשו' הגאונים כמו כן:
שלום, מקרב לי, זה גמ"ח שמקרבת אפי' הרחוקים. כי ברבים היו עמדי, כלומר הצבור היו מתפללין עמדי במקום שכינתך בבית
הכנסת. אלא אימא שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל. והנכנס בבית הכנסת יכנס שיעור שני פתחים ואח"כ יתפלל שנאמר לשמור מזוזות פתחי. אסכרה דמיא כחיזרא מגבבא דעמרא. פי' חיזרא קוץ, כלומר כמו צמר שנסתבך בקוץ ובא לשלפו מעל גבי הקוץ
שאינו יכול לשולפו אלא בשבירת צמחי הקוץ, כך מיתת אסכרה. אבל מיתת נשיקה היא סתימת הפה בלא צער, כגון ותישק ידי לפי. רב ששת מהדר אפיה וגריס אמר אנן בדידן ואנהו בדידהו. דוקא רב ששת וכיוצא בו דתורתו אומנותו היא, אבל האידנא
קיימא לן כרבא דאמר רבא [ב]פ' ואלו נאמרין כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה, וכש"כ במילי דעלמא דאסור.
תורה אור השלם
1. וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ: תהלים סט יד 2. כֹּה אָמַר יְיָ בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלוֹת שֹׁמֵמוֹת: ישעיהו מט ח 3. הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר
כֹּחַ לֵב: איוב לו ה 4. פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי: תהלים נה יט 5. כֹּה אָמַר יְיָ עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם: ירמיהו יב יד 6. לְמַעַן
יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ: דברים יא כא 7. אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי: משלי ח לד 8. כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְיָ: משלי ח לה
9. עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ: תהלים לב ו 01. מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְיָ: משלי יח כב 11. וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי
הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ: קהלת ז כו 21. הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת וְלֵאֱלֹהִים אֲדֹנָי לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת: תהלים סח כא 31. הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ קָבֶר: איוב ג כב 41. אֹהֵב יְיָ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב: תהלים פז ב
51. הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד: תהלים קיב א
61. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: תהלים קכח ב 71. וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי יְיָ יִכְלוּ: ישעיהו א כח