סב:
הרואה פרק תשיעי ברכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
על כל מושב שב
חוץ
מן הקורה. שמא תפול: כאסטמא לפרזלא.
דרקונא. נחש: שמטיה לכרכשיה. חלחולת שהרעי יוצא בו
פה א ב
א)
אציי"ר בלע"ז. שמועיל לברזל כך מועיל לגוף יציאה להפנות: אדכפנת
שקורין טבחי"א: ואמר להרגך ותחס עליך. דוד אמר לשאול כן
אכול. שאם תשהא תעבור ממך תאות המאכל ואין המאכל מועיל:
בצאתו מן המערה שנכנס בה לפנות וכרת דוד את כנף מעילו
ב)
ג
עד דרתחא קדרך שפוך. קודם שתצטנן.
לי להרגך: התורה אמרה וכו'. אם
משל הוא זה כשאתה צריך
ואמר להרגך הקב"ה התיר
ג) ד)
לנקביך שפוך ואל תשהא אותם:
במחתרת ימצא הגנב וגו'
פו ד
ה)
ו)
קרנא קריא ברומי. אם תשמע
וכבר פירשנוהו למעלה במעשה
תניא בן עזאי אומר על כל משכב שכב חוץ
ז)
❖
דר' שילא : צניעות שראיתי
קול קרן ברומי הוא סימן למבקשי
מן הקרקע על כל מושב שב חוץ מן הקורה
פז ה
ח)
בך. שנכנס למערה בשביל הצנע
תאנים לקנות ולהוליך למקום אחר:
ט) י)
אמר שמואל שינה בעמוד השחר כאסטמא
כ)
בר מזבין תאני תאני דאבוך זבין.
ואף שם נהג צניעות כדמפרש ואזיל:
לפרזלא יציאה בעמוד השחר כאסטמא
מוסף רש"י
שסכך. רגליו בבגדיו כסוכה: שיש
אם אין אביך בבית הזהר אתה בנו
ל)
❖
לפרזלא בר קפרא הוה מזבן מילי בדינרי
בו ליפרע כמה. שיש במיתתו כדי
למכור תאניו בעוד שיש תובעים:
הובא בסוף המסכת.
❖
מ)
עד דכפנת אכול עד דצחית שתי עד דרתחא
לכפר על כמה עונות: ובהשחית
בשבילי. שביל קטן שפונים בו
קדרך שפוך קרנא קריא ברומי בר מזבין
רבינו חננאל לשדות: נחר ליה אבבא. לידע אם
ראה ה' וינחם. מקרא הוא באותה
גליון הש"ס
פרשה בדברי הימים: כסף כפורים
תאני תאני דאבוך זבין אמר להו אביי לרבנן
יש שם אדם. נחר טושי"ר בלע"ז:
תניא בן עזאי אומר על
גמ' אל תקרי אדם.
אמר ליה. ר' אבא לרב ספרא:
ראה. שנתן במנין ראשון של
כל משכב שכוב חוץ מן
כי עייליתו בשבילי דמחוזא למיפק ביה
❖
הקרקע, על כל מושב שבחוץ
עד כאן לא עיילת לשעיר. שאינן
ישראל למשכן והוא כפר על מנין
בחקלא לא תחזו לא להך גיסא ולא להך
שב חוץ מן הקורה. אמר
צנועין בבית הכסא: וגמרת לך
זה שהרי לזכרון נתן כדכתיב והיה
שמואל שינה בעמוד השחר
גיסא דלמא יתבי נשי ולאו אורח ארעא
כסמטא לפרזלא. תני בר קפרא
הגהות הגר"א
מילי דשעיר. שאינך צנוע: לאו
לבני ישראל לזכרון לכפר ועכשיו
מ)
אדכפנת אכול, אדהצית שתי,
לאסתכולי בהו רב ספרא על לבית הכסא
הכי תנן. במסכת תמיד: מדורה
הוצרכו כפרתו: כשמה. כמשמעה
[א] שם
אדרתחא קדרך שפוך כול'.
אתא רבי אבא נחר ליה אבבא אמר ליה
דברין פשוטין. רב ספרא
היתה שם. בעזרה היסק גדול של
פירוש שמה: אדמקיפנא אדרי
עייל לבית הכסא אתא ר'
ליעול מר בתר דנפק אמר ליה עד השתא
איעול בהא. בעוד שאני מקיף כל
אור להתחמם שם הכהנים המסיכים
[ב] רש"י
אבא נהר ליה, אמר ליה רב
לא עיילת לשעיר וגמרת לך מילי דשעיר
ספרא ליעול מר, אמר ליה
רגליהם בבית הכסא שצריכין
שורות הבתים הללו אכנס כאן לקצר
עד כאן לא עיילת לשעיר
❖
דרכי: אדרי. שורות: קפנדריא.
טבילה כדתנן במסכת יומא
לאו הכי תנן מדורה היתה שם ובית הכסא
גמרת לך מילי דשעיר. פירוש,
טריי"א בלע"ז: מעיקרא. קודם
כל המיסך רגליו טעון טבילה:
עד כאן לא נכנסתה בארץ
[ב]
של כבוד וזה היה כבודו מצאו נעול בידוע
אדום, שהיא ארצה שעיר
ובית הכסא של כבוד. אלמא אין
שנבנה עליו בית הכנסת: נילף
שיש שם אדם מצאו פתוח בידוע שאין שם
שדה אדום, למדתה דרכיהן
לעזי רש"י
מקפנדריא. לאיסורא דתנן
מספרים בבית הכסא ואת אמרת
שמדברין כשהן יושבין שנים
אדם אלמא לאו אורח ארעא הוא והוא סבר
אציי"ר. פלדה. טושי"ר.
שלשה כאחד בבית הכסא,
ליעול מר: והוא סבר. רב ספרא
במסכת מגילה
אין עושין
להשתעל. טבחי"א
ואינם מתביישין זה מזה, אלא
מסוכן הוא דתניא רבן שמעון בן גמליאל
בית הכנסת קפנדריא: תנא
שמהר לומר ליעול מר סבר מסוכן
[טבחיא"ה]. פי-הטבעת.
מניחין פתח בית הכסא פתוח,
אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי
טריי"א. קפנדריא,
כדי שיכנס כל מי שיבוא, למה
יליף. רקיקה ממנעל: פונדתו.
הוא בעמוד החוזר אם ישוב לאחוריו
❖
לא סגרתה הפתח, אלא ראיתי
קיצור-דרך.
הדרוקן סילון החוזר מביא את האדם לידי
ויחזור העמוד: הדרוקן.
כרסו צבה:
אזור חלול שנותנין בו מעות:
אני הפתח פתוח נדמה לי שאין
שם אדם, לפיכך באתי להכנס,
ואימא
ירקון רבי אלעזר על לבית הכסא אתא
מי לא תנן במסכת תמיד
תורה אור השלם
ההוא פרסאה דחקיה קם ר' אלעזר ונפק אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה קרי עליה רבי אלעזר
במשנתינו מצאו לבית הכסא
1. מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ
בעזרה נעול, בידוע שיש שם
ואתן אדם תחתיך $ אל תקרי אדם אלא
אדום: ואמר להרגך ותחס עליך ואמר ואמרתי מיבעי ליה
1
2
אדם, פתוח בידוע שאין שם
וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְאֶתֵּן אָדָם
אדם. ופרקינן רב ספרא הוה
ותחס וחסתי מיבעי ליה אמר רבי אלעזר אמר לו דוד לשאול מן התורה בן הריגה אתה שהרי רודף
תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ:
סבר ר' אבה מסוכן הוא דדחקי
ישעיהו מג ד
אתה והתורה אמרה בא להרגך השכם
להרגו אלא
צניעות שהיתה בך היא חסה עליך ומאי היא
2. הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ
ליה עידנין, כדתניא רב שמעון
בן גמליאל אומר עמוד החוזר
אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְיָ הַיּוֹם בְּיָדִי
דכתיב ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו תנא גדר לפנים
3
מביא את האדם לידי הדרוקן,
בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגֲךָ וַתָּחָס
מן גדר ומערה לפנים
ממערה להסך אמר ר' אלעזר
מלמד שסכך עצמו כסוכה: 4 ויקם דוד ויכרת
פירוש עמוד החוזר עמוד
עָלֶיךָ וָאֹמַר לֹא אֶשְׁלַח יָדִי
של צואה שהתחיל להימשך
בַּאדֹנִי כִּי מְשִׁיחַ יְיָ הוּא:
את כנף המעיל אשר לשאול בלט אמר ר' יוסי בר' חנינא כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה
ולצאת חוץ לטבעת ונטרד ולא
שמואל א כד י
3. וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל
הפילו לחוץ אלא החזירו ועמד
דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו: 6 אם ה' הסיתך בי ירח
מהם שנאמר 5 והמלך
והילך, מביא את האדם לידי
הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל
מנחה אמר רבי אלעזר אמר ליה הקב"ה לדוד מסית קרית לי הרי אני מכשילך בדבר שאפי' תינוקות
חולי הדרקון ניפוח הבטן.
לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו
סילון החוזר קילוח השתנת מי
בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים:
של בית רבן יודעים אותו דכתיב כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו
7
רגלים. פירוש דרקונא נחש.
שמואל א כד ג
4. וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו
פירוש כרכשא פי הטבעת.
וגו' מיד 8 ויעמוד שטן על ישראל וכתיב 9 ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל וכיון דמנינהו
ואמר להרגך ותחס עליך.
הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְיָ אֵלֶיךָ
לא שקל מינייהו כופר דכתיב ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד מאי עת מועד אמר
פירוש ואומר להרגך שאתה
הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת אֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ
01
רודף, והתורה אמרה הבא
וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ
שמואל סבא חתניה דרבי חנינא משמיה דרבי חנינא משעת שחיטת התמיד עד שעת זריקתו רבי
להרגך השכם להרגו, אילא
וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף
צניעות שראיתי בך ותחס
יוחנן אמר עד חצות ממש: 11 ויאמר למלאך המשחית בעם רב אמר רבי אלעזר אמר ליה הקב"ה
הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט:
עליך. להסך את רגליו מלמד
שמואל א כד ד
למלאך טול לי רב שבהם שיש בו ליפרע מהם כמה חובות באותה שעה מת אבישי בן צרויה
5. וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים
שסכך את עצמו מכל צד
כסוכה. ומפני שביזה הבגדים
וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ:
ששקול כרובה של סנהדרין: ובהשחית ראה ה' וינחם מאי ראה אמר רב ראה יעקב אבינו דכתיב
21
דויד וכרת את כנף המעיל
מלכים א א א
6. וְעַתָּה יִשְׁמַע נָא אֲדֹנִי
אשר לשאול, לפיכך נענש
31 ויאמר יעקב כאשר ראם ושמואל אמר אפרו של יצחק ראה שנאמר 41 אלהים יראה לו השה רבי
שנאמר ויכסוהו בבגדים ולא
הַמֶּלֶךְ אֵת דִּבְרֵי עַבְדּוֹ אִם יְיָ
יצחק נפחא אמר כסף כפורים ראה שנאמר ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל וגו' רבי
ייחם לו. ומפני שאמר אם
51
הֱסִיתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה וְאִם בְּנֵי
י"י הסיתך בי ירח מנחה,
הָאָדָם אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי יְיָ כִּי
יוחנן אמר בית המקדש ראה דכתיב בהר ה' יראה פליגי בה ר' יעקב בר אידי ורבי שמואל בר
61
נענש וניסת, שנאמר ויעמוד
גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ
נחמני חד אמר כסף הכפורים ראה וחד אמר בית המקדש ראה ומסתברא כמאן דאמר בית המקדש
שטן ויסת את דוד למנות את
בְּנַחֲלַת יְיָ לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד
ישראל ויתן י"י דבר בישראל
אֱלֹהִים אֲחֵרִים:
ראה שנאמר אשר יאמר היום בהר ה' יראה: לא יכנס אדם להר הבית במקלו וכו': מאי
61
מהבוקר ועד עת זריקתו. ור'
שמואל א כו יט
7. כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי
יוחנן אמר עד חצות ממש.
קפנדריא אמר רבא קפנדריא כשמה ורב חנא בר אדא משמיה דרב סמא בריה דרב מרי אמר
ויאמר למלאך המשחית בעם
יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ
כמאן דאמר אינש אדמקיפנא אדרי איעול בהא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה א הנכנס לבית
רב (אתה) [עתה] הרף ידך,
כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיְיָ בִּפְקֹד אֹתָם
טול הרב שבהן, ואיזה הוא,
וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד
הכנסת
על מנת שלא לעשותו קפנדריא מותר לעשותו קפנדריא רבי אבהו אמר אם היה שביל
ב
זה אבישי בן צרויה שהיה
שמות ל יב
אֹתָם:
8. וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל יִשְׂרָאֵל
שקול כרובה שלסנהדרין,
מעיקרו מותר אמר ר' חלבו אמר רב הונא ג הנכנס לבית הכנסת להתפלל [א] מותר לעשותו קפנדריא
וכשהמיתו ראה י"י וינחם.
וַיָּסֶת אֶת דָּוִיד לִמְנוֹת אֶת
ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים וגו': ורקיקה מקל וחומר: אמר רב ביבי אמר ר' יהושע
שנאמר
רב אמר יעקוב אבינו ראה.
יִשְׂרָאֵל: דברי הימים א כא א
71
9. וַיֹּסֶף אַף יְיָ לַחֲרוֹת
שמואל אמר אפרו של יצחק
בן לוי כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו שנאמר והיה עיני ולבי שם כל
ד
81
ראה. מתני' לא יכנס אדם
בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם
בהר הבית במקלו ובמנעלו
הימים אמר רבא רקיקה בבית הכנסת שריא מידי דהוה אמנעל מה מנעל בהר הבית אסור בבית
לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל
ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו,
וְאֶת יְהוּדָה: שמואל ב כד א
הכנסת מותר אף רקיקה בהר הבית הוא דאסור בבית הכנסת שרי אמר ליה רב פפא לרבא ואמרי
01. וַיִּתֵּן יְיָ דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל
ולא יעשנו קפונדריא, ורקיקה
מקל וחומר. אמר רבא
מֵהַבֹּקֶר וְעַד עֵת מוֹעֵד וַיָּמָת
לה רבינא לרבא ואמרי לה רב אדא בר מתנא לרבא אדיליף ממנעל נילף מקפנדריא אמר ליה תנא
קפונדריא כשמה, כמאן דאמר
מִן הָעָם מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע
אדמקיפנא בהא אידרי איעול
יליף ממנעל ואת אמרת מקפנדריא מאי היא דתניא ה לא יכנס אדם להר הבית לא במקלו שבידו ולא
שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ:
בהא, ואיפוק לקבלי. ואם
שמואל ב כד טו
במנעלו שברגלו ולא במעות הצרורים לו בסדינו ובפונדתו מופשלת לאחוריו ולא יעשנה קפנדריא
11. וַיִּשְׁלַח יָדוֹ הַמַּלְאָךְ
היה שביל מעקרו [מות]ר.
והנכנס בכנסת שלא לעשותו
יְרוּשָׁלִַם לְשַׁחֲתָהּ וַיִּנָּחֶם יְיָ אֶל
ורקיקה מקל וחומר ממנעל ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה 91 של נעליך מעל רגליך רקיקה
קפונדריא ונ[זד]מן לצאת
הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ
שהיא דרך בזיון לא כל שכן רבי יוסי בר יהודה אומר
אינו צריך הרי הוא אומר 02 כי אין לבא אל
כנגדו, מותר לצאת ואף על
הַמַּשְׁחִית בָּעָם רַב עַתָּה הֶרֶף
פי שנראה כעושה בית הכנסת
יָדֶךָ וּמַלְאַךְ יְיָ הָיָה עִם גֹּרֶן
שער המלך בלבוש שק והלא דברים קל וחומר ומה שק שאינו מאוס לפני בשר ודם כך רקיקה שהיא
קפונדריא. וכן הנכנס לכנסת
הָאֲרַוְנָה הַיְבֻסִי:
להתפלל מותר לצאת כנגדו
שמואל ב כד טז
מאוסה לפני מלך מלכי המלכים לא כל שכן אמר ליה אנא
הכי קאמינא נימא הכא לחומרא והכא לחומרא
21. וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ
ואף על פי שנראה כעושה
ואימא
בית הכנסת קפונדריא. אמר
לִירוּשָׁלִַם
לְהַשְׁחִיתָהּ
רב ביבי אמר רב אסי כל
וּכְהַשְׁחִית רָאָה יְיָ וַיִּנָּחֶם עַל
מי שרק בהר הבית כאלו רק בבבת עין כליפי למעלה, שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים. רבה אמר רקיקה הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ וּמַלְאַךְ יְיָ עֹמֵד עִם גֹּרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי: דברי הימים א כא טו 31. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב
בכנסת מותר ממנעל, מה נעל בהר הבית אסור בכנסת מותר, אף רקיקה בהר הבית אסור בכנסת מותר. ומקשינן כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם: בראשית לב ג 41. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי
וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: בראשית כב ח 51. וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי
יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְיָ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם: שמות ל טז 61. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה: בראשית כב יד 71. וּבְבוֹא עַם הָאָרֶץ לִפְנֵי יְיָ בַּמּוֹעֲדִים הַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב וְהַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב
יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה לֹא יָשׁוּב דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר בָּא בוֹ כִּי נִכְחוֹ יֵצֵא: יחזקאל מו ט 81. וַיֹּאמֶר יְיָ אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים: מלכים א ט ג
91. וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא: שמות ג ה 02. וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק: אסתר ד ב