סג:
הרואה
פרק
תשיעי ברכות
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
ואמרו לאחינו
שבגולה. שלא ישמעו
לו: יעלו להר. לאחד ההרים
הסכת. עשו כתות
דבר לבטלה: לא גרסינן ומשרתו יהושע וגו':
צב א
א)
ב)
להתנהג בחוקות העמים לבנות במות: אחיה יבנה מזבח. אדם
כתות. דריש הס כמו עשו: כתתו עצמכם. ודרשי נמי הס כמו
צג ב
ג)
גדול היה וראש לבני הגולה: חנניה. הוא חנניה י) אחי רבי יהושע:
עשה עשו עצמכם כתותים להצטער על דברי תורה: זאת התורה.
ד)
ינגן בכנור. לפני הבמה לפי שחנניה לוי היה כדתנן במסכת ערכין
היכן מצויה באדם שימות באהלי תורה: הס ואחר כך כתת. שתוק
❖
ו)
מעשה בר' יהושע בן חנניה
כמו ויהס כלב שתוק
ז) ח)
ט) י)
שהלך לסייע את ר' יוחנן בן גודגדא
והאזן לשמועתך עד שתהא שגורה
ואמרו לאחינו שבגולה אם שומעין מוטב
כ) ל)
תורה אור השלם
❖
בהגפת דלתות אמר לו חזור בך
בפיך ואף על פי שאינה מיושבת
ואם לאו יעלו להר אחיה יבנה מזבח חנניה
שאתה מן המשוררים ואני מן
לך ואחר כך כתתנה והקשה עליה
1. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים
ינגן בכנור ויכפרו כולם ויאמרו אין להם
וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר
השוערים: לכרם. על שם שהיו
מה שיש לך להקשות ותרץ תרוצין
גליון הש"ס
יְיָ אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ
עד שתתיישב לך: יהגה. יעיין:
יושבים שורות שורות ככרם זה
חלק באלהי ישראל מיד געו כל העם
מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו
גמ' ששה בכרס אחד.
הנטוע שורות שורות: בכבוד
מיץ חלב יוציא חמאה. המוציא
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר
בבכיה ואמרו חס ושלום יש לנו חלק
יְיָ מִירוּשָׁלִָם: ישעיהו ב ג
אכסניא. מכניסי אורחים בבתים:
את החלב שמצץ משדי אמו על
2. וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל
באלהי ישראל וכל כך למה משום שנאמר
ראש המדברים. במסכת שבת
דברי התורה חמאה היא לו: ומיץ
וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים
1
הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ
אף. המוצץ כעס רבו וסובלו יוציא
מפרש לה בבמה מדליקין :
אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ
בשלמא הוא מטהר והם מטמאין לחומרא
הלכות דם לעומתם : דתנן. שדיני
שנים עשר מיל. שלש פרסאות.
ל)
יְיָ יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר
אלא הוא מטמא והם מטהרין היכי הוי
מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: שמות לג ז
מחנה ישראל מבית הישימות עד
ממונות עמוקים הם והרוצה
3. וְדִבֶּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה פָּנִים
והא תניא חכם שטמא אין חברו רשאי
אבל השטים תלתא פרסי: אמרה
שיתחכם יעסוק בדיני ממונות שאין
א
כ)
אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ
❖
אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה
לטהר אסר אין חברו רשאי להתיר קסברי
תורה כו'. כלומר קראו הכתוב
מקצוע בתורה גדול מהם: המנבל
וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר
מבקש ה': כשם שאני הסברתי
עצמו. ששואל לרבו כל ספקותיו
כי היכי דלא נגררו בתריה: תנו רבנן
לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל:
שמות לג יא
מוסף רש"י
לך פנים כך אתה הסבר פנים.
ואף על פי שיש בהם שחבריו
כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם
4. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים
והיינו דכתיב פנים בפנים: הרב
מלעיגים עליו: ואם זמות. שסתמת
ראש המדברים בכל
הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל
רבי יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר
מקום.
בכעס. עליהם משום מעשה
פיך מלשאול לשון זמם טבעת של
לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע
בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם
יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ
העגל: ותלמיד בכעס. וגם אתה
רצועה שתוחבים בחוטם בהמה
(שבת לג:) ישראל
לְעָם לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ:
בכבוד אכסניא ודרשו פתח רבי יהודה
מה תהא עליהם.
מראה להם כעס שהרחקת אהלך
שעסקיה רעים ונותנים אותו בשפתיה
דברים כז ט
5. חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ
(שמות
ראש המדברים בכל מקום בכבוד תורה
ממחנה: אם אתה מחזיר האהל
לתופרם יחד ולסותמן סופך שתתן
לג יא) אשר נואלנו.
חֶרֶב אֶל גִּבּוֹרֶיהָ וָחָתּוּ:
ודרש ומשה יקח את האהל ונטה לו
למקומו גרסינן: והיינו דכתיב ושב
יד לפה כשישאלוך ולא תדע להשיב:
(תענית
ירמיהו נ לו
2
6. וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה
ז.) שחוטאין.
אל המחנה. השב האהל למחנה ואם
עשית חסד. שהאכילם שנאמר ויבא
מחוץ למחנה והלא דברים קל וחומר ומה
נואלו שרי
(שם)
בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ
לאו משרתך יהושע בן נון נער לא
אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם וגו'
צוען.
ארון ה' שלא היה מרוחק אלא שנים עשר
חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר
(מכות י.)
במדבר יב יא
חָטָאנוּ:
: חמות. אשתו של עובד
ימיש מתוכה שישמש תחתיך. ואף על
מיל אמרה תורה והיה כל מבקש ה'
7. נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן נִשְּׁאוּ
לעולם ילמוד אדם תורה.
2
אדום: וח' כלותיה. שהיו לה מח' בניה:
פי שהשיבו לאחר שנתרצה הקב"ה
שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם
יצא אל אהל מועד תלמידי חכמים שהולכים
שנאמר
לישראל והוקם המשכן לא יצא
פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ:
ואחר כך יהגה.
מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה
ישעיהו יט יג
8. זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי
על אחת כמה וכמה ודבר ה' אל משה פנים אל פנים אמר ר' יצחק אמר לו הקדוש ברוך הוא
3
יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל
הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל
יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים: למשה משה אני ואתה נסביר פנים בהלכה איכא דאמרי כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה כשם
שאני הסברתי לך פנים כך אתה הסבר פנים לישראל והחזר האהל למקומו ושב אל המחנה וגו'
במדבר יט יד
3
9. כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא
אמר רבי אבהו אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה עכשו
יאמרו הרב בכעס ותלמיד בכעס ישראל
חֶמְאָה וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם
(ע"ז יט.) אם נבלת
וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב:
מה תהא עליהם אם אתה מחזיר האהל למקומו מוטב ואם לאו יהושע בן נון תלמידך משרת תחתיך
בהתנשא.
משלי ל לג
והיינו דכתיב ושב אל המחנה אמר רבא אף על פי כן
לא יצא הדבר לבטלה שנאמר ומשרתו
01. אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא
וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה:
יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל: ועוד פתח ר' יהודה בכבוד תורה ודרש הסכת ושמע
4
משלי ל לב
11. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל
ואם זמות.
ישראל היום הזה נהיית לעם וכי אותו היום נתנה תורה לישראל והלא אותו יום סוף ארבעים שנה
הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ
היה אלא ללמדך שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני אמר ר' תנחום בריה דר'
עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ
וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כָּל
חייא איש כפר עכו תדע שהרי אדם קורא קריאת שמע שחרית וערבית וערב אחד אינו קורא דומה
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם
❖
(משלי ל לב)
כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם הסכת עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית
מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ
עֲמָלֵק: שמואל א טו ו
אלא בחבורה כדר' יוסי ברבי חנינא דאמר ר' יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב חרב (על) הבדים ונואלו
21. לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי
5
רבינו חננאל
אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי
כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ: חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה ולא עוד אלא שמטפשים
כתיב הכא ונואלו וכתיב התם 6 אשר נואלנו ולא עוד אלא שחוטאים שנאמר ואשר חטאנו
איבעית
ואמרו לאחינו שבגולה
דברים כג ח
31. אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ
אחיה יבנה מזבח וחנניה
אימא מהכא נואלו שרי צוען דבר אחר הסכת ושמע ישראל כתתו עצמכם על דברי תורה כדאמר
7
ינגן בכינור. כלומר יבנו
הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב
מזבח בבבל ויהיה זה כהן
אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ
ריש לקיש דאמר ריש לקיש ב מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה
שנאמר
וזה לוי ויקריבו קרבן,
בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ
8 זאת התורה אדם כי ימות באהל דבר אחר הסכת ושמע ישראל הס ואחר כך כתת כדרבא דאמר
שכבר אין לכם חלק בארץ
בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי
ישראל, מיד געו בבכיה וענו
מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי:
רבא לעולם
ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה אמרי דבי ר' ינאי מאי דכתיב כי מיץ חלב יוציא
9
כולם ואמרו יש לנו חלק
בראשית מז ו
41. וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְיָ בֵּית עֹבֵד
באלהי ישראל ובתורתו
חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב במי אתה מוצא חמאה של תורה במי שמקיא חלב
ובמקדשו. תנו רבנן
אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה ח¢ דָשִׁים
שינק משדי
אמו עליה ומיץ אף יוציא דם כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושותק זוכה
כשנכנסו רבותינו בכרם
וַיְבָרֶךְ יְיָ אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת
❖
ביבנה פתחו בכבוד אכסניא
כָּל בֵּיתוֹ: שמואל ב ו יא
להבחין בין דם טמא לדם טהור ומיץ אפים יוציא ריב כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה
ודרשו, פתח(ו) ר' יהודה
ביר' אלעאי ראש המדברים
ושניה ושותק זוכה להבחין בין דיני ממונות לדיני נפשות דתנן ר' ישמעאל אומר הרוצה שיתחכם
בכל מקום ודרש ומשה יקח
רב ניסים גאון
יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן שהן כמעין נובע אמר ר' שמואל בר נחמני
את האהל, והלה דברים קל
תנו רבנן כשנכנסו רבותינו
וחומר ומה ישראל שאינן
מאי דכתיב אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה כל המנבל עצמו על דברי תורה סופו להתנשא
01
לכרם ביבנה. בגמרא
מרוחקים אלא שלשה
ואם זמם יד לפה: פתח ר' נחמיה בכבוד אכסניא ודרש מאי דכתיב 11 ויאמר שאול אל הקיני לכו
דבני מערבא ובפסחים בפ'
פרסאות נקראו מבקשי י"י
תמיד נשחט גרסינן תמן
שנ' והיה כל מבקש י"י,
סורו רדו מתוך עמלקי פן אוסיפך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל והלא דברים קל וחומר
תנינן זה מדרש דרש ר'
תלמידי חכמים שנושאין
אלעזר בכרם ביבנה וכי כרם
משא על כתפיהן ומכתתין
ומה יתרו שלא קרב את משה אלא לכבוד עצמו כך המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו
רגליהם והולכין מעיר לעיר
היה שם אלא אלו תלמידי
ומשקהו ומהנהו מנכסיו על אחת כמה וכמה: פתח ר' יוסי בכבוד אכסניא ודרש 21 לא תתעב אדומי כי
חכמים שהן עשוין שורות
וממדינה למדינה ללמוד
שורות ככרם: פתח ר'
תורה על אחת כמה וכמה.
אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו והלא דברים קל וחומר ומה מצריים שלא קרבו את ישראל
יהודה ראש המדברים בכל
וידבר י"י ...
מקום. מפורש במסכת שבת
אלא לצורך עצמן שנאמר 31 ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי כך המארח תלמיד
בפרק במה מדליקין (דף לג)
חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו על אחת כמה וכמה: פתח ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי
אמרו יהודה שעילה יתעלה
בכבוד אכסניא ודרש 41 ויברך ה' את עובד אדום (הגתי) בעבור ארון האלהים והלא דברים ק"ו ומה ארון
שלא אכל ושתה אלא כבד ורבץ לפניו כך המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו
שילדו $ ששה ששה בכרס אחד
עאכ"ו מאי
היא ברכה שברכו אמר רב יהודה בר זבידא
זו חמות
וח' כלותיה
שנאמר