הרואה פרק
תשיעי
ברכות
סד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שנאמר פעלתי השמיני.
בני עובד אדום קא חשיב בדברי הימים וקא חשיב תמניא והיא תשיעית כל אחת ילדה ששה
הם חמשים וארבע
צג א
א) ב)
❖
ג) ד)
הוסיף עליהם שמונה בנים הראשונים הרי ששים ושנים לעובד אדום: הדוחק את השעה. כגון אבשלום שבקש למלוך בחזקה: אצטריכא
ה)
להו שעתא. להיות אחד מהם ראש ישיבה: אצטריכא להו גרסי'. הוצרכו להם חכמים: סיני. היו קורין לרב יוסף
שהיה בקי בברייתות
ו)
ז)
הרבה: עוקר הרים. לרבה בר נחמני
שהיה מחודד יותר בפלפול: למרי חטיא. למי שקבץ תבואה למכור כלומר למי שקבץ שמועות:
תורה אור השלם
ח) ט)
דאמרי ליה כלדאי. לרב יוסף: מלכת
י)
1. עַמִּיאֵל הַשִּׁשִּׁי יִשָׂשכָר
כ)
תרתין שנין. אמר אם אמלוך תחלה
שנאמר פעלתי השמיני וכתיב כי ברכו אלהים כל אלה [מבני] (ל) עובד
הַשְּׁבִיעִי פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי כִּי
(א)
1
2
בֵרֲכוֹ אֱלֹהִים:
אמות לסוף שנתים ונדחה מפני
אדום המה ובניהם ואחיהם (אנשי) [איש] חיל בכח לעבדה ששים ושנים
דברי הימים א כו ה
השעה ולא אבה למלוך והשעה עמדה
ל)
2. כָּל אֵלֶּה מִבְּנֵי עֹבֵד אֱדֹם
לעובד אדום אמר ר' אבין הלוי $ כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו וכל
הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אִישׁ
לו שלא הפסיד שנותיו בכך: אומנא
הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו מדרבה ורב יוסף דרב יוסף סיני
חַיִל בַּכֹּחַ לַעֲבֹדָה שִׁשִּׁים
לביתיה לא קרא. לא נהג כל אותן
מ)
וּשְׁנַיִם לְעֹבֵד אֱדֹם:
❖
ורבה עוקר הרים אצטריכא להו שעתא שלחו להתם סיני ועוקר הרים איזה
דברי הימים א כו ח
השנים שום צד שררה
וכשהיה צריך
3. יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ
מהם קודם שלחו להו סיני קודם שהכל צריכין למרי חטיא אף על פי כן
להקיז דם היה הולך
לבית הרופא
שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: תהלים כ ב
לא קבל עליו ר' יוסף דאמרי ליה כלדאי מלכת תרתין שנין מלך רבה
4. וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה
ולא היה שולח לבא אליו: שיאחז
הגהות הב"ח
וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן
בעובי הקורה. אם
עשרין ותרתין שנין מלך רב יוסף תרתין שנין ופלגא כל הנך שני דמלך
בא לטלטלה
(א) גמ' פעולתי
וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם
וכתיב
ממקום למקום לתתה בבנין. כלומר
רבה אפילו אומנא לביתיה לא קרא: ואמר רבי אבין הלוי מאי דכתיב
עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי
מבני עובד
שמות יח יב
הָאֱלֹהִים:
❖
יעקב שכל הבנים שלו וטרח בגידולם
יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב אלהי יעקב ולא אלהי אברהם
5. וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר
3
יבקש עליהם רחמים: הנפטר מן
חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה נָּא
ויצחק מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה: ואמר רבי אבין הלוי
וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר
המת. כשהיו מוליכים ארונות ממקום
גליון הש"ס
$ כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה
בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים
למקום לקבורה היו מלוים אותו
וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ
שנאמר ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים
גמ' כל הדוחק את השעה.
שמות ד יח
4
לְשָׁלוֹם:
מעיר לעיר וחוזרים אלו ואחרים
6. וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ לֵךְ
וכי לפני אלהים אכלו והלא לפני משה אכלו אלא לומר לך כל הנהנה
מלוים אותו משם והלאה והחוזרים
שם כל הנהנה מסעודה
בְּשָׁלוֹם וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ חֶבְרוֹנָה:
מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה: ואמר רבי
שמואל ב טו ט
קרי נפטרים נוטלין רשות להפטר
❖
7. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ
ממנו: אין להם מנוחה. מישיבה
אבין הלוי הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום שהרי
בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה:
לישיבה וממדרש למדרש:
בראשית טו טו
יתרו שאמר לו למשה לך לשלום עלה והצליח דוד שאמר לו לאבשלום
5
8. יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה
מוסף רש"י
הדרן עלך הרואה
6 לך בשלום הלך ונתלה: ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מן המת אל יאמר
אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן:
כל הדוחק את השעה.
תהלים פד ח
לו לך לשלום אלא לך בשלום שנאמר ואתה תבא אל אבותיך בשלום:
9. וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ וְרַב
7
וסליקא לה מסכת ברכות
שְׁלוֹם בָּנָיִךְ: ישעיהו נד יג
אמר רבי לוי בר חייא א היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק
01. שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ
בתורה זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר 8 ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. אמר רבי חייא
(ערובין יג:) וכל הנדחה מפני
וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל:
השעה שעה נדחת מפניו.
תהלים קיט קסה
בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל
11. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה
בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ: תהלים קכב ז
אל חיל יראה אל אלהים בציון: אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם
(שם) סיני.
21. לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה
שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך שלום רב לאוהבי תורתך
(ערובין ל.)
נָּא שָׁלוֹם בָּךְ: תהלים קכב ח
9
01
31. לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ
ואין למו מכשול יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך למען אחי ורעי אדברה נא שלום
בך למען
בית
11
21
31
(הוריות
אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
יד.)
תהלים קכב ט
ה'
אלהינו אבקשה טוב לך 41 ה' עוז לעמו יתן
ה' יברך את עמו בשלום:
41. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ
(רש"י
הדרן עלך הרואה
וסליקא לה מסכת ברכות
אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
❖
בע"י) עוקר הרים.
תהלים כט יא
(הוריות שם) שהכל צריכין
רבינו ניסים
למרי חטיא.
אחר
השלמת
המסכתא יאמר
זה
ויועיל לזכרון בעזרת השם יתברך
תלמידי חכמים אין להם
מנוחה. בגמרא
דבני מערבא במסכת שביעית
כ)
(שם) כלדאי.
בפרק רביעי פירשו כי
הַדְרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת וְהַדְרָךְ עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא נִתְנְשֵׁי מִינָךְ מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת וְלֹא תִתְנְשֵׁי
(כת"י) מלך
זו היגיעה שהן יגעין
רבה עשרין ותרתי שנין.
מִינָן לֹא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלֹא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי:
היא (משבחין) [שמשבחין]
(כתובות
ומקלסין וגורסין בתורה
יאמר כן שלשה פעמים ואחר כך יאמר:
אפילו אומנא לביתיה
כדאמרי' ר' יונה בשם ר' חייא
מב:)
ל)
לא קרא.
בר אשי עתידין חברין להתיגע
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. חֲנִינָא בַּר
מבתי כנסיות לבתי מדרשות
פָּפָּא רָמִי בַּר פָּפָּא נַחְמָן בַּר פָּפָּא אַחָאי בַּר פָּפָּא אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא רַפְרָם בַּר פָּפָּא רָכִישׁ בַּר פָּפָּא סוּרְחָב בַּר פָּפָּא אַדָּא
מאי טעמא דכתיב (תהלים פד)
ילכו מחיל אל חיל:
❖
בַּר פָּפָּא דָּרוּ בַּר פָּפָּא:
סליקא לה להא מסכתא
הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה כֻּלָּנוּ אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ
רבינו חננאל (המשך)
בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ: מֵאוֹיְבָי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶיךָ
כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן
שנין, אשתכח דמלך בר י"ח
לֹא אֵבוֹשׁ: לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד:
שנין. ועוד אמר ר' אבון,
(הוריות יד.) בעביה
כל הנהנה מסעודה שתלמידי
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי
בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת.
של קורה.
חכמים שרוי בתוכה כאילו
שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים.
נהנה מזיו השכינה, שנ' ויבא
אהרן וכל זקני ישראל לאכל
אָנוּ עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָן מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְהֵם
לחם, וכי לפני האלהים אכלו
והלא לפני משה אכלו, אלא
רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ:
ללמדך שכל הנהנה מסעודה
שתלמיד חכמים שרוי בתוכה
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת כֵּן תַּעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם
כאילו נהנה מזיו השכינה.
(רש"י בע"י)
אמר ר' לוי הנפטר מן החי
לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי
ילכו מחיל אל חיל.
לא יאמר לו לך בשלום
חֲכָמִים יַעֲמוֹד לִי וּלְזַרְעִי שֶׁלֹּא תַמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם. וְתִתְקַיֵּם בִּי בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ
אלא לך לשלום [שהרי מצינו
ליתרו חותן [משה שאמר לך
בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ. כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים: אוֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר
לש]לום הלך והצליח, אבל
(מו"ק כט.)
דוד [שאמר] לאבשלום לך
וְכָבוֹד: יְיָ עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
בשלום הלך ונתלה. הנפטר מן
המת לא יאמר לו לך ל[שלום
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָּתָא, וּלְאַחְיָא מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא לְחַיֵּי עַלְמָא, וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא
אלא] לך בשלום, שנ' ואתה
(רש"י בע"י)
דִּירוּשְׁלֵם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכָלֵיהּ בְּגַּוֵהּ, וּלְמֶעְקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאֲתָבָא פּוּלְחָנָא דִּשְׁמַיָּא לְאַתְרֵיהּ, וְיַמְלִיךְ
תבוא אל אבותיך בשלום.
❖
הדרן עלך מסכת ברכות
כל היוצא מן הכנסת ו[נכנס
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵיהּ וִיקָרֵיהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ]. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא
לבית] המדרש [ועוסק] בתורה
עליו הכ[תוב אומר ילכו מחיל
וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא
אל] חיל וג'. ירושלמי: תני
רבינו חננאל
וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא,
[בשם רבי מאיר] אין אחד
... ועוד אמר ר' אבון
[מישראל] שאינו עושה מאה
וְאִמְרוּ אָמֵן: עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי
כל הדוחק את השעה שעה
מצות בכל יום, קורא קרית
דוחקתו, [מ]אבשלום שדחק
שמע שחרית וערבית ומברך
בְאַתְרָא (קַדִּישָׁא) הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי
השעה ויצא ונתלה, וכל
לפניהם ולאחריהם, בכל פעם
וּפֻרְקָנָא מִן ק¢ דָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל,
הנדחה מפני שעה שעה נדחית
ששותה מברך, עושה מצוה
מפניו, מדרבה ורב יוסף. רב
מברך, וכן היה אומר אין אחד
וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו
יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
יוסף סיני, פירוש [בידו] גמר
מישראל שאין מצות מקיפות
התלמוד כהלכה למשה מסיני,
אותו, תפילין בראשו ובזרועו,
ר[בה עו]קר הרים, אי זה מהן קודם לשררה, [של]חו להו מארץ ישראל [סיני קודם שהכל צריכין למרי חטיא, כלו]מר הכל
מזוזה בימינו, ארבע ציציות בטליתו, הוא שדויד אומר שבע ביום הללתיך, ואומר חונה מלאך י"י סביב ליראיו ויחלצם.
סליק פ"ט וסליקא לה פי' ר"ח ממסכתא ברכות לפ"ש
צריכין [למי שבידו משניות. ואפילו] הכי לא קביל עליה רב
יוסף למיתב ברישא. מלך רבה כ"ב שנין ומית בר ארבעין