מאימתי פרק
ראשון ברכות
י.
מסורת הש"ס
תורה
אור השלם
פתח באשרי וסיים באשרי. אלמא חדא היא דאשרי כל חוסי בו סיומא דלמה רגשו גוים הוא: בריוני. פריצים: חטאים כתיב. קרי ביה
א)
1. אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא
ב)
חÂטאים שיכלה יצר הרע: שפיל. השפיל עצמך לסוף המקרא. כל דבר שהוא בסוף קרוי שפילו של דבר: סמוכים לעד לעולם. בדברי תורה
הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ
ג) ד)
חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב
❖
ריק: כלום יש עבד שמורד ברבו. ויבא
כתיב [אחרי] נאמנים כל פקודיו סמוכים (ג) סמיכת כל פקודיו עשוים באמת וישר ולצורך ולא דבר
ה)
לֵצִים לֹא יָשָׁב:
להכחיש את דברי הנביא: אמור לו כלום יש בן כו'. והא חזינן הכא דהוה: הכא נמי הוה. סופיה
להיות: ואמר שירה. כנגד כולם אמר
תהלים א א
2. נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף
שירה לכששרתה רוח הקודש עליו:
הגהות הב"ח
וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר
כל פרשה שהיתה חביבה על דוד
וכל קרבי. על שם קרבי אמו שדר
כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה
כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי
(א) גמ'
תהלים ב יב
בוֹ:
בתוכן: מאי משמע. דעל יום המיתה
כו'. וא"ת מאי כל הפרשיות והא
באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי
3. יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ
נאמר: בא וראה וכו'. הוא סבר דהכי
לא אשכחן שום פרשה אחרת שמתחלת
וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי
דכתיב 1 אשרי האיש וסיים באשרי דכתיב
(ב) שם
נַפְשִׁי אֶת יְיָ הַלְלוּ יָהּ:
בעי מאי שנא קרבים דנקט: חמשה
באשרי ומסיימת באשרי אלא היא. וי"ל
לסוף יהב
2 אשרי כל חוסי בו: הנהו בריוני דהוו
תהלים קד לה
ברכי נפשי. לעיל חשיב להו: מאי
ליה ברתיה נפק מיניה
4. רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה
דלאו דוקא פתח באשרי וסיים באשרי.
בשבבותיה דר"מ והוו קא מצערו ליה טובא
מנשה ורבשקה יומא
דכתיב מי כהחכם ומי יודע פשר דבר.
פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה
אלא חתימה מעין פתיחה כמו תהלה
חדא ארכבינהו אכתפיה
כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי
הוה קא בעי ר' מאיר רחמי עלויהו כי היכי
משום דאיירי בסופה בסמיכת גאולה
שפתח בתהלה וסיים בתהלה תהלת ה'
לאמטויינהו לבי מדרשא
בְעוּלָה אָמַר יְיָ:
דלימותו אמרה לי' ברוריא דביתהו מאי דעתך
אמר חד מינייהו חזי
לתפלה נקט ליה: דאשכחן דאזל אליהו
ישעיהו נד א
ידבר פי וכן הרבה פרשיות שמתחילות
5. מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ
רישא דאבא למטוי ביה
לגבי אחאב. דכתיב וילך אליהו
משום דכתיב יתמו חטאים מי כתיב חוטאים
בהללויה ומסיימות בהללויה:
3
גלדאני וחד אמר חזי
מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ:
רישא דאבא לאקרובי
להראות אל אחאב: יהורם אזל לגבי
תהלים ג א
גדול
חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים
עליה לעכו"ם חבטינהו
6. לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת
אלישע. כשהלכו על מואב הוא ויהושפט
עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא $בעי רחמי עלויהו דלהדרו
בארעא מנשה חיה
לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי
. דמתוך שלא היו הולכים
ורבשקה מית קרי
שָׁאוּל בַּמְּעָרָה:
בתשובה ורשעים עוד אינם בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה: אמר לה ההוא
אנפשיה וכלי כליו רעים
תהלים נז א
זה אצל זה לא היה מוכיחו על שלא
[ישעיה לב]
7. סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם
צדוקי לברוריא כתיב 4רני עקרה לא ילדה משום דלא ילדה רני אמרה ליה שטיא
נשא אשה: כבשי דרחמנא. סתרים
(ג) רש"י
עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר:
שפיל לסיפיה דקרא דכתיב כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה' אלא
לעד
תהלים קיא ח
דהקב"ה כמו רישא בכבשא
❖
8. פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה
מאי עקרה לא ילדה רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים
בהטמנת האפר: נגזרה
וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ:
לגיהנם כותייכו: א"ל ההוא צדוקי לר' אבהו כתיב מזמור לדוד בברחו מפני
משלי לא כו
גזרה. שתמות: מקובלני מבית
5
9. לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
גליון הש"ס
אבי אבא. דוד שראה את המלאך
אבשלום בנו וכתיב לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה הי מעשה הוה
6
וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ:
גמ' בעי רחמי.
וחרבו שלופה בידו בסוף ספר שמואל
תהלים קג א
ברישא מכדי מעשה שאול הוה ברישא לכתוב ברישא אמר ליה אתון דלא
01. בָּרֲכוּ יְיָ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי
ולא מנע עצמו מן הרחמים:
דרשיתון סמוכין קשיא לכו אנן דדרשינן סמוכים לא קשיא לן דא"ר יוחנן
כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל
אבי
שם דנפקי
תהלים קג כ
דְּבָרוֹ:
סמוכין מן התורה מנין שנא' סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר למה
11. בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ וְאַל
מינאי.
7
שם אפילו
תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו:
נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו אף אתה אמור לו
חרב חדה.
תהלים קג ב
❖
כלום יש בן שמורד באביו אלא הוה הכא נמי הוה: אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מאי דכתיב
21. בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ יְיָ
אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה כנגד מי אמר שלמה מקרא זה לא אמרו אלא כנגד דוד
8
וְהָדָר לָבָשְׁתָּ:
תהלים קד א
מוסף רש"י
אביו שדר בחמשה עולמים ואמר שירה דר במעי אמו ואמר שירה שנאמר ברכי נפשי את ה' וכל קרבי
9
31. תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן
את שם קדשו יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה שנאמר ברכו ה' מלאכיו גבורי
בריוני.
תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל
01
(סנהדרין לז.)
עֲפָרָם יְשׁוּבוּן:
כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברכו ה' כל צבאיו וגו' ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה ואמר שירה שנאמר
תהלים קד כט
(גיטין נו.) כבשי דרחמנא.
41. אֵין קָדוֹשׁ כַּיְיָ כִּי אֵין
11 ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו מאי כל גמוליו אמר ר' אבהו שעשה לה דדים במקום בינה טעמא
בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ:
❖
מאי אמר (רבי) יהודה כדי שלא יסתכל במקום ערוה רב מתנא אמר כדי שלא יינק ממקום הטנופת ראה
(סוטה י:)
שמואל א ב ב
51. מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ
במפלתן של רשעים ואמר שירה שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה'
3
פֵּשֶׁר דָּבָר חָכְמַת אָדָם
הללויה נסתכל ביום המיתה ואמר שירה שנאמר 21 ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת
רב ניסים גאון
תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא:
קהלת ח א
מאי משמע דעל יום המיתה נאמר אמר רבה בר רב שילא מסיפא דעניינא דכתיב תסתיר פניך יבהלון תוסף
אמר לה ההוא מינא
61. וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ לְהֵרָאוֹת
(א)
31
לברוריא. ברוריא
אֶל אַחְאָב וְהָרָעָב חָזָק
רוחם יגועון וגו' רב שימי בר עוקבא ואמרי לה מר עוקבא הוה שכיח קמיה דר' שמעון בן פזי והוה מסדר אגדתא
היא בתו של ר' חנינא
בְּשֹׁמְרוֹן: מלכים א יח ב
קמיה דר' יהושע בן לוי אמר ליה מאי דכתיב 9 ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו אמר ליה בא וראה
71. בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה
בן תרדיון והיא היתה
אשתו של ר' מאיר ואית'
חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו
שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל
בפירקא קמא דמסכת ע"ז
יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא
(דף יח) ברוריא דביתהו
וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְיָ צַו
בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים והקב"ה אינו כן צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני
דר' מאי' ברתי' דר' חנניה
לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא
מעים והיינו דאמרה חנה אין קדוש כה' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו. מאי אין צור כאלהינו אין צייר
בן תרדיון הואי וכבר
מלכים ב כ א
תִחְיֶה:
41
81. הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל
למדה הרבה חכמות לפני
כאלהינו מאי כי אין בלתך אמר ר' יהודה בר מנסיא אל תקרי כי אין בלתך אלא אין לבלותך שלא כמדת
החכמים כדאמרינן בפסחים
אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ:
❖
בפ' תמיד (דף סב:) אמר ליה
איוב יג טו
הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו והקב"ה מבלה מעשיו א"ל אנא הכי
ומה ברוריא דביתהו דר'
קא אמינא לך הני חמשה ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד לא אמרן אלא כנגד הקב"ה וכנגד נשמה מה הקב"ה
מאיר ברתי' דר' חנניה בן
תרדיון דהות גמרא תלת
רבינו חננאל
מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינה
מאה (משמעי) [שמעתתא]
דכל פרשה שהיתה חביבה
ביומא מתלת מאה רבותא:
נראית מה הקב"ה זן את כל העולם כלו אף נשמה זנה את כל הגוף מה הקב"ה טהור אף נשמה טהורה מה
למה נסמכה פרשת
לדוד פתח [באשרי וסיים
הקב"ה יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים יבא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי
בה באשרי, פתח] לה אשרי
אבשלום לפרשת
גוג ומגוג. פרש' גוג
האיש וסיים בה אשרי כל
שיש בו חמשה דברים הללו: אמר רב המנונא מאי דכתיב מי כהחכם ומי יודע פשר דבר מי כהקדוש
51
ומגוג הוא המזמור הראשון
חוסי בו, וכדרב אשי דהוא
ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיהו לישעיהו חזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי
בתרא קיימא לן, דבכולהו
שכתוב בו יתיצבו מלכי
ארץ קשה תרבות רעה
תפילות מתחלינן י"י שפתי
דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב (שנאמר וילך אליהו להראות אל אחאב) ישעיהו אמר ליתי חזקיהו
61
בתוך ביתו של אדם יותר
תפתח. וכן הלכה. למה
נסמכה פרשת אבשלום
ממלחמת גוג ומגוג והתם
גבאי דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע מה עשה הקב"ה הביא יסורים על חזקיהו ואמר לו
בפרק לפני אידיהן של גוים
לפרשת גוג ומגוג, שאם
לישעיהו לך ובקר את החולה שנאמר בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר
יאמר לך אדם יש עבד
(ע"ז דף ג) גרסי' לעתיד באים
71
אומות העולם ומתגיירין
שמורד לרבו וכול'. כה אמר
אליו כה אמר ה' (צבאות) צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו' מאי כי מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם
ומניחין תפילין בראשיהן
י"י צו לביתך כי מת אתה,
בעולם הזה, ולא תחיה
ותפילין בזרועותיהן ומזוזה
הזה ולא תחיה לעולם הבא אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה א"ל משום דחזאי
בפתחיהן כיון שרואין
בעולם הבא, משום דלא
לי ברוח הקדש $ דנפקי מינאי בנין דלא מעלו א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד
מלחמת גוג ומגוג אומר
עסקת בפריה ורביה. אמר
להם על מי אתם באים
ליה חזיתי ברוח הקדש דלא
ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד אמר ליה השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי
על ה' ועל משיחו שנא'
נפיק מיני זרעא מעליא,
אמר ליה בהדי כיבשי דמרי
(תהלים ב) למה רגשו גוים
מנאי בנין דמעלו א"ל כבר נגזרה עליך גזירה א"ל בן אמוץ כלה נבואתך וצא כך מקובלני מבית אבי אבא $אפי'
[וגו'] יתיצבו מלכי ארץ
עלמא למה לך מאי
חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים אתמר נמי רבי יוחנן ורבי (אליעזר) דאמרי
מיד כל אחד ואחד מנתק
דמיפקדת עביד וכול'. נסיב
בת ישעיה הנביא ואוליד
מוסרותיו והולך לו שנא'
תרוייהו אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים שנא' הן יקטלני לו איחל :
(ב)
81
ננתקה את מוסרותימו וגו'
מנשה ורבשקה.
א"ר
וכולא ברייתא: