י:
מאימתי פרק
ראשון ברכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אבי
אבא שחפה
את ההיכל.
שלמה: שגנז ספר רפואות. כדי שיבקשו רחמים: גירר עצמות אביו. לפי
שהיה רשע בזהו ולא נהג בו
כבוד
א) ב)
א
ג)
בקבורתו להוציאו כהוגן במטות זהב וכסף: סתם מי גיחון. מי שלוח בדברי הימים ולמה כדי שלא יבאו מלכי אשור וימצאו מים לשתות.
ד)
ולא זהו גיחון הנהר הגדול דההוא לאו בא"י הוא אלא מעין קטן הוא סמוך לירושלים שנאמר והורדתם אותו אל גיחון ומתרגמינן
מד ב
ה)
ו) ז)
ותחתון יתיה לשילוחא: עבר ניסן בניסן. קס"ד משנתקדש החדש לשם ניסן נמלך לעבר את השנה
ועשאו אדר כמו שנאמר בדברי הימים
ח)
ויועץ המלך (חזקיהו) לעשות
מה ג
גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר
ט)
הפסח בחדש השני: ביום שלשים של
א"ר חנן אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם
י)
אדר. ואע"פ שלא נתקדש החדש
מהעוסק בתורה. תימה אפי'
למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים
מו ד
שעדיין לא באו עדים: התולה בזכות
כ)
תפלה נמי דהא אמרינן פ"ק דשבת
שנאמר כי ברוב חלומות והבלים ודברים
1
ל) מ)
עצמו. שאומר בתפלתו עשה לי בזכותי
❖
כגון אנו מפסיקין בין לק"ש
מז ה
הרבה כי את האלהים ירא מיד 2 ויסב חזקיהו
כגון חזקיהו שאמרכ) זכר נא את אשר
בין לתפלה. וי"ל דהכי קאמר יותר
פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' $ מאי קיר אמר
התהלכתי לפניך (א) וגו': פרועה. מגולה
מהעוסק בתורה פעם אחרת שלא
מח ו
הגהות הב"ח
רשב"ל מקירות לבו שנא' מעי מעי אוחילה
שניטלה תקרה שלה: הרוצה להנות.
3
(ב)
בשעת ק"ש . אבל העוסק בתורה בשעת
א
מט ז
(א) רש"י
קירות לבי וגו' ר' לוי אמר על עסקי הקיר אמר
משל אחרים: יהנה. ואין איסור
ק"ש לא מיירי ואפי' בתפלה פוסק:
מר הוא
בדבר: כאלישע. כמו שמצינו באלישע
לפניו רבונו של עולם ומה שונמית שלא
שנאמר
לו על שאמר לו למען דוד
❖
עבדי (ב) ד"ה
ח
שנהנה: והרוצה שלא להנות. משל
עשתה אלא קיר אחת קטנה
החיית את בנה אבי אבא שחפה את ההיכל
❖
ומעזיבה
אחרים: אל יהנה. ואין בדבר לא
כולו בכסף ובזהב על אחת כמה וכמה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך
4
משום גסות רוח ולא משום שנאה:
מוסף רש"י
באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי מאי והטוב בעיניך עשיתי א"ר יהודה
גליון הש"ס
כשמואל הרמתי. כמו שמצינו בשמואל
בעל החלומות.
אמר רב שסמך גאולה לתפלה ר' לוי אמר שגנז ספר רפואות תנו רבנן
הרמתי שלא רצה להנות: כי שם
גמ' מאי קיר.
(סנהדרין ל.)
ששה דברים עשה חזקיהו המלך על ג' הודו לו ועל ג' לא הודו לו על
שגנז ספר רפואות.
ביתו. לעיל מיניה כתיב והיה ל) מדי
שם כל המארח
ג' הודו לו גנז ספר רפואות והודו לו כתת נחש הנחשת והודו לו גירר
שנה בשנה וסבב בית אל והמצפה
(פסחים נו.) כתת
ת"ח.
במשנה והטיתי כו'.
נחש הנחשת.
עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו ועל ג' לא הודו לו סתם מי
ושפט את ישראל וסמיך ליה ותשובתו
(שם) גירר עצמות
❖
הרמתה כי שם ביתו וכי איני יודע
גיחון ולא הודו לו קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור ולא הודו לו עבר
אביו.
ששם ביתו אלא אכולהו מקומות דקרא
ניסן בניסן ולא הודו לו ומי לית ליה לחזקיהו החדש הזה לכם ראש חדשים
5
דלעיל מיניה קאי שכל מקום שהיה הולך
(שם) סתם
זה ניסן ואין אחר ניסן אלא טעה בדשמואל דאמר שמואל אין מעברין
מוסף תוספות
א
שם היה נושא כל כלי תשמישי בית
מי גיחון ולא הודו לו.
את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן סבר הואיל וראוי
א. בתוס' רי"ש הוסיף, דת"ת
עמו ואהל חנייתו שלא להנות מן
בעידן דק"ש אין זה חדוש
לא אמרינן: א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא כל התולה בזכות עצמו
אחרים: בהוד יפיה. בדדיה:
תפלה
(שם) עיבר ניסן בניסן.
אי ק"ש עדיף דאפי' תפלה
תולין לו בזכות אחרים וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו
נמי עדיפא דזמן תפילה לחוד
לעני. דרך עניות: יכוין את
רגליו.
❖
וזמן תורה לחוד.
משה תלה בזכות אחרים שנא' זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך תלו
זו אצל זו: ורגליהם רגל ישרה.
6
נראין כרגל אחד: מ) הקורא
מכאן
לו בזכות עצמו שנאמר ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ
7
רב ניסים גאון
ואילך לא הפסיד. שהרי הוא כאדם
לפניו להשיב חמתו מהשחית חזקיהו תלה בזכות עצמו דכתיב זכר נא את
תנו רבנן ו' דברים עשה
(שם) ואין אחר ניסן.
שקורא אחת מכל הפרשיות שבתורה
אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות אחרים שנא' וגנותי אל העיר
8
חזקיהו מלך יהודה
ואע"פ שלא יצא ידי ק"ש יש לו קבול
מדעתו וכו' גירר עצמות אביו
הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי והיינו דריב"ל דאמר ריב"ל מאי
שכר כעוסק בתורה: מתני' יטה. על
(סנהדרין יב:) ביום שלשים
על מטה של חבלים. ומפרשי
דכתיב הנה לשלום מר לי מר אפי' בשעה ששיגר לו הקב"ה שלום מר הוא
של אדר.
רבנן טעמא דמילתא מהו
9
צדו: בשכבך. דרך שכיבה: יעמוד.
שגרם לו לעשות בעצמו' אביו
לו: 01 נעשה נא עליית קיר קטנה רב ושמואל חד אמר עלייה פרועה היתה
דכתיב ובקומך: כדרכו. או בקימה
בפ'
כן במס' סנהדרין (דמ"ז)
(שם)
וקירוה וחד אמר אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים בשלמא למ"ד
נגמר הדין כי נתכוון כי היכי
או בשכיבה או בישיבה או מהלך:
אפילו בשעה ששיגר לו
דתיהוי ליה כפרה: ויגש גיחזי
גמ' להדפה אמר (ריש לקיש) [ר'
אכסדרה היינו דכתיב קיר אלא למ"ד עלייה מאי קיר שקירוה בשלמא למ"ד
הקב"ה שלום מר הוא לו.
יוסי בר חנינא] שדחפ' בהוד
עלייה היינו דכתיב עליית אלא למ"ד אכסדרה מאי עליית מעולה שבבתים. ונשים לו שם מטה ושולחן וכסא
יופיה. בגמ' דבני מערבא בפ'
ומנורה אמר אביי ואיתימא ר' יצחק הרוצה להנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל
כל ישראל יש להן חלק (הלכה
❖
(ישעיה לח יז)
ד) ובפ' שני דיבמות (הלכה ב)
הרמתי שנאמר ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וא"ר יוחנן שכל מקום שהלך שם ביתו עמו. ותאמר אל
11
21
אמר ר' יוסי בר חנינא שנתן
❖
ידיו בהוד שביופיה בין דדיה:
אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש
רבינו חננאל
קדוש הוא מנא ידעה רב ושמואל חד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו וחד אמר סדין של פשתן הציעה
ויסב חזקיה פניו אל הקיר,
תורה אור השלם
על מטתו ולא ראתה קרי עליו קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא הוא קדוש ומשרתו אינו קדוש (שנא') ויגש
31
שהתפלל מקירות לבו וכול'.
1. כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים
ששה דברים עשה חזקיהו,
גיחזי להדפה א"ר יוסי בר' חנינא שאחזה בהוד יפיה. עובר עלינו תמיד א"ר יוסי בר' חנינא משום רבי אליעזר
על שלשה הודו לו, שגנז
וּדְבָרִים הַרְבֵּה כִּי אֶת
בן יעקב $ כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין. וא"ר
ספר רפואות, שהיו נתלין בו
הָאֱלֹהִים יְרָא: קהלת ה ו
2. וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר
ולא היו מבקשין רחמים על
יוסי בר' חנינא משום ראב"י אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל שנא' ממעמקים
ב
41
החולה, וכתת נחש הנחשת,
וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ: ישעיהו לח ב
3. מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת
מפני שהיו עובדין אותו,
קראתיך ה' תניא נמי הכי לא יעמוד אדם לא על גבי כסא ולא ע"ג שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל אלא
וגירר עצמות אביו על מיטה
לִבִּי הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ
במקום נמוך ויתפלל לפי שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים קראתיך ה' וכתיב תפלה לעני כי יעטוף.
שלחבלים, שימחלו לו מן
51
כִּי קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַעַתְּ נַפְשִׁי
השמים על פשעיו, והודו לו.
תְּרוּעַת מִלְחָמָה:
וא"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י המתפלל צריך שיכוין את רגליו שנא' ורגליהם רגל ישרה (א"ר יצחק
ג
61
אבל על שסתם מי גיחון וקיצץ
ירמיהו ד יט
4. וַיֹּאמַר אָנָּה יְיָ זְכָר נָא אֵת
א"ר יוחנן) וא"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י מאי דכתיב 71לא תאכלו על הדם דלא תאכלו קודם שתתפללו על
דלתות ההיכל ושיגרן דורון
למלך אשור ועיבר ניסן בניסן,
אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת
דמכם (א"ד) א"ר יצחק א"ר יוחנן א"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו
על אלו השלשה לא הודו לו.
וּבְלֵב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ
ואסיקנה לעולם חזקיהו הוה
עָשִׂיתִי וַיֵּבְJְ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי
הכתוב אומר 81 ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו
ידע דאין מעברין אלא אדר,
ישעיהו לח ג
גָדוֹל:
מלכות שמים: ר' יהושע אומר עד ג' שעות: אמר רב יהודה אמר שמואל ה הלכה כרבי יהושע: הקורא
5. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ
מיהו טעה בהא דשמואל דאמר
אין מעברין ביום שלשים
ח¢ דָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם
מכאן ואילך לא הפסיד: אמר רב חסדא אמר מר עוקבא ובלבד שלא יאמר יוצר אור מיתיבי הקורא מכאן ואילך
שלאדר, הואיל וראוי יום
לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: שמות יב ב
6. זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק
שלשים לקובעו ראש חדש
לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה תיובתא דרב חסדא תיובתא
ניסן, ובא חזקיה וטעה ועיבר
וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר
איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מאי לא הפסיד שלא הפסיד ברכות תניא נמי הכי הקורא
ביום שלשים שלאדר, אחרי
ו
נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר
שהיו סמוכין לקובעו ניסן, חזר
אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם
מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה א"ר מני גדול
הוא וקבעו אדר שיני ולא הודו
כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ
לו חכמים. קימא לן דהילכתא
הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה מדקתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה
הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן
בהא כשמואל. משה אמר זכר
לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם:
מכלל דקורא בעונתה עדיף: מתני' בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבקר יעמוד שנאמר
לאברהם ליצחק ולישראל וג',
שמות לב יג
7. וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי
תלה הזכות באחרים לפיכך
ובשכבך ובקומך ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך אם כן למה נאמר
ז
91
תלו לו בזכותו, שנ' לולי
מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו
משה בחירו וגו', אבל חזקיהו
ובשכבך ובקומך ח בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים א"ר טרפון אני הייתי בא בדרך
לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית:
שתלה בעצמו ואמר זכר נא
תהלים קו כג
$והטתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה:
8. וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת
את אשר התהלכתי לפניך
וגו', השיבוהו וגנותי על העיר
לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד
גמ' עַבְדִּי:
הזאת להושיעה למעני ולמען
מלכים ב יט לד
9. הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חֲטָאָי: ישעיהו לח יז 01. נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר
דוד עבדי. והינו דכתיב הנה לשלום מר לי מר, אפילו בשעת שלום שנתבשרתי שלום, נאמר לי לא למענך. הרוצה ליהנות
קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה: מלכים ב ד י 11. וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם
יהנה כאלישע, דכתיב ביה מטה ושלחן כסא ומנורה. ומי שאינו רוצה ליהנות אל יהנה כשמואל, דכתיב ותשובתו הרמתה
שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיְיָ: שמואל א ז יז 21. וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ
כי שם ביתו, מלמד שכל מקום שהולך ביתו עמו. איש האלהים עובר עלינו תמיד, מלמד שכל המכניס תלמידי חכמים
תָּמִיד: מלכים ב ד ט 31. וַתָּבֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הָהָר וַתַּחֲזֵק בְּרַגְלָיו וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הַרְפֵּה לָהּ כִּי
בביתו ומאכילהו ומשקהו ומהנהו מנכסיו, מעלה עליו כאילו הקריב תמיד. אלו השמועות נאמרו משום ר' אליעזר בן
נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ וַיְיָ הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי: מלכים ב ד כז 41. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: תהלים קל א 51. תְּפִלָּה
יעקב, המתפלל צריך שיכוון את רגליו וכול'. ולא יעמוד במקום גבוה ויתפלל שנ' ממעמקים קראתיך י"י. ולא יעמוד
לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ: תהלים קב א 61. וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל:
על גבי מיטה ולא על גבי ספסל. ולא יאכל אדם קודם שיתפלל, שנ' לא תאכלו על הדם. והאוכל קודם שיתפלל, עליו
יחזקאל א ז 71. לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ: ויקרא יט כו 81. וַתָּרַע לַעֲשׂוֹת מִכֹּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה
הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גוך. וקימא לן משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי. פיסקא. ר' יהושע אומר עד
לְּךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמַסֵּכוֹת לְהַכְעִיסֵנִי וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ: מלכים א יד ט 91. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ
שלש שעות. אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יהושע שזמן קריאת שמע עד שלש שעות. הקורא מכאן ואילך
לא הפסיד כאדם שקורא בתורה. פירוש הקורא משלוש שעות ואילך כל שעה רביעית שהיא זמן תפילה, הואיל וצריך לסמוך גאולה
וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: דברים ו ז
לתפילה, אף על פי שעבר זמן קרית שמע
לא הפסיד ברכותיה, אלא מברך שתים
לפניה ואחת לאחריה,
מתני'. בית
כאדם שקורא
בתורה, מכלל
קרית שמע
בעונתה גדולה
היא מקריאת התורה.
שמאי אומ' בערב כל
אדם
יטו ויקראו ובבקר יעמודו ובית הלל
אומ'
כל
אדם קורין כדרכן כול'.
וסומך גאולה לתפילה ומתפלל.