יא:
מאימתי פרק
ראשון ברכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ורבנן אמרי
אהבת עולם וכו'. הלכך תקינו לומר בשחרית
יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע . לקמיה מפרש אידך
נד א
(ג)
א)
א
רבה ובערבית אהבת עולם: שכבר נפטר
ב)
אהבה
מאי היא דאילו ברכה דישתבח אינה מן המנין שהיא לאחרי פסוקי
ג)
באהבה רבה. עד הלכך נימרינהו לכולהו. בירושלמי יש הא דאמרי'
דזמרה כמו ברכת הלל ואומרים אותה קודם זמן קריאת שמע אם
נה ב
ד) ה)
ירצו: כדכתיב קאמרי'. כתיב בקרא יוצר אור ובורא חשך עושה
שכבר נפטר באהבה רבה והוא ששנה
על אתר פירוש לאלתר שלמד
שלום ובורא רע: שכבר נפטר
מיד באותו מקום. ונשאל להרב ר'
נו ג
ו)
באהבה רבה. שיש בה מעין ברכת
יצחק כגון אנו שאין אנו לומדין מיד
יוצר אור ובורא חשך לימא יוצר אור ובורא
(א)
1
לאחר תפלת השחר שאנו טרודין
התורה ותן בלבנו ללמוד וללמד
נוגה כדכתיב קאמרינן אלא מעתה עושה
נז ד
ז) ח)
והולכים כך בלא למוד עד אמצע
לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי
ט)
שלום ובורא (ב) רע מי קא אמרינן כדכתיב אלא
נח ה
י)
היום או יותר אמאי אין אנו מברכין
תלמוד תורתך ותלמדם חקי רצונך:
כ) ל)
כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא הכא נמי
מדרש. הוא קרוב למקרא כגון
ברכת התורה פעם אחרת כשאנו
נט ו
ל)
❖
לימא נוגה לישנא מעליא אלא אמר רבא
מתחילין ללמוד. והשיב ר"י דלא
מכילתא וספרא וספרי שהם מדרשי
❖
א כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה
מקראות: ט) לגמרא אין צריך לברך.
קיימא לן כאותו ירושלמי הואיל וגמר'
ביום בשלמא מדת לילה ביום כדאמרינן יוצר
שלנו לא אמרו ואין צריך לאלתר
אפילו קודם אהבה רבה קאמר והכי
רבינו חננאל
תורה אור השלם
מוכח מילתא בפסח שני : אף לגמרא
אור ובורא חשך אלא מדת יום בלילה היכי
ללמוד. ועוד אפי' לפי הירושלמי
י)
ורבנן אמרי אהבת עולם
1. יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ
צריך לברך. שהוא עיקר התורה
דוקא אהבה רבה דלא הוי עיקר ברכה
תניא נמי הכי אין אומרים
משכחת לה אמר אביי גולל אור מפני חשך
אהבה רבה אלא אהבת
עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי
לברכת התורה דעיקר אהבה רבה
שממנו הוראה יוצאה. גמרא היינו
וחשך מפני אור ואידך מאי היא אמר רב יהודה
עולם. וכן הוא אומר
יְיָ עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה:
לק"ש נתקן ובשביל היא אינו נפטר
סברת טעמי משנה ותירוצי משניות
(ד)
ואהבת עולם אהבתיך על
ישעיהו מה ז
אמר שמואל אהבה רבה וכן אורי ליה רבי
2. מֵרָחוֹק יְיָ נִרְאָה לִי
כן משכתיך חסד. הלכך
מברכת התורה אלא אם ילמוד מיד
הסותרות זו את זו וחסורי מחסרא:
אהבת עולם אמרינן. והא
אלעזר לר' פדת בריה אהבה רבה תניא נמי
וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל
ומברך. ברכת התורה: ור' יוחנן
וגם לא יעשה היסח הדעת. אבל
דלקמן אמר ר' יהודה אמר
כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד:
❖
הכי אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה
שמואל השכים לקרות
ירמיהו לא ב
ב
מסיים בה הכי. דבעי פתיחה בברוך
ברכת אשר בחר בנו וברכת לעסוק
בתורה וכו' שכבר נפטר
רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר
וחתימה בברוך: הערב נא ה'
בדברי תורה שהן עיקר לברכת
באהבה רבה, לא מידחיא
ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד
הא דרבנן דאמרי אהבת
אלהינו. יערבו עלינו לעסוק בהם
הגהות הב"ח
התורה פוטרת כל היום. וא"ת מאי
2
עולם, דהא מימרא דשמואל
מאהבה: ברוך אתה ה' המלמד
שנא מסוכה שצריך לברך על כל
א"ר יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד
(א) גמ' ולימא
ג
מרא דשמעתא הוא,
(ב) שם את
תורה לעמו ישראל גרסינן. ולא
סעודה וסעודה לישב בסוכה. וי"ל
דשמואל דאמר אהבה רבה,
שלא קרא ק"ש צריך לברך משקרא ק"ש
הכל
ולטעמיה הוא דקאמר ולא
גרסינן למדני כ) חקיך שאין זו ברכה
דשאני תורה שאינו מייאש דעתו דכל
(ג) רש"י
א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה אמר רב
סמכינן עליה. אמר רב
והודאה על שעבר אלא לשון בקשה
שעה אדם מחוייב ללמוד דכתיב
ובורא את הכל
יהודה אמר שמואל
הונא למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך
(ד) תוס'
השכים לקרות בתורה או
ודוד כי אמרה
לא לשם
והגית בו יומם ולילה והוי כמו יושב
ובשבילה
לשנות ודם וכו' לאחר ק"ש
ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך
ברכה אמרה אלא בלשון בקשה והכי
כל היום בלא הפסק. אבל אכילה
אין צריך לברך שכבר נפטר
❖
למשנה א"צ לברך ור' יוחנן אמר אף למשנה
(ה) בא"ד דברכת
באהבה רבה. דכתיב בה
קאמר ה' שאתה ברוך למדני חקיך:
בסוכה יש שעה קבועה. וא"ת מפני
לשמור ולעשות ולקיים את
נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך]
וזו היא מעולה שבברכות. התורה
מה אין אנו מברכין לישן בסוכה.
כל דברי תלמוד תורתך
באהבה וכו'. אמר רב הונא
גליון הש"ס
ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ו) לברך
לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס
וי"ל דברכה דאכילה שמברכין לישב
ד
למקרא צריך לברך למשנה
לתורה ולישראל: תנן התם. במס'
פוטרתו. א"נ משום שמא לא יישן
דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה
בגמ' לעסוק כו'.
אין צריך לברך ור' אלעזר
שם ועוסקי
אמר למקרא צריך לברך
תמיד: אמר להם הממונה. והוא
והוי ברכה לבטלה שהרי אין בידו
קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי
כו'.
לתלמוד אין צריך. הא
סגן הכהנים כדאי' ביומא היינו סגן
לישן כל שעה שירצה. והיה אומר
שם הלכך כו'.
דאמר רב מאן דבעי למקרי
רב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן
היינו ממונה : ברכו
ר"ת כשאדם עומד ממטתו בלילה
בין למקרא בין למשנה בין
❖
פרקין. מאי מברך א"ר יהודה אמר שמואל
לתלמוד ואפי' למדרש צריך
ברכה אחת. לקמן מפרש מאי היא ומן
(בשחרית) ללמוד שא"צ לברך ברכת
לברך ברישא, קיימא לן
אשר קדשנו במצותיו וצונו $ לעסוק בדברי
הברכות שלפני ק"ש היא דהתם מסדר
התורה מפני שברכת התורה של
כותיה. ואע"ג דרב הונא
תורה ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה'
פליג עליה למשנה ור'
מוסף תוספות
לכוליה סדר עבודת השחר וקאמר
אתמול שחרית פוטרת עד שחרית
אלעזר לתלמוד, לית
אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך
דלאחר שסדרו האברים ע"ג הכבש
אחרת ולא נהירא. והצרפתים נהגו
א. בתוס' רי"ש כתב.
הלכתא כוותייהו דהא
ומכ"מ כתבו הגאונים
תלמידי דרב הן ואין הלכה
ומלחום ירדו ובאו להם ללשכת הגזית
לומר פסוקים (ה) וברכת כהנים וגם אלו
בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי
שיש לנו לקיים דברי
כתלמיד במקום הרב. ועוד
דברים שאין להם שיעור שהיא משנה
לקרות את שמע והדר תני אמר להם
עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך $ ועוסקי
שניהם ונהגו לומר שחרית
לא שוו אהדדי. ועוד רב
אהבה רבה וערבית אהבת
מחמיר הוא. אמר רב פפא
ואלו דברים שאדם אוכל
הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו
❖
תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו
הילכך נימרינהו לכולהו.
עולם.
וקראו עשרת הדברות: וברכו את
פירותיהן כו' שהיא ל)ברייתא
ואסיקנא א"ר פפא הילכך
ישראל ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל
העם. עם העם: ועבודה. בשביל
מפני הירושלמי דבעי שילמוד
נימרינהו לכולהו, נימא
העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה'
אקב"ו על דברי תורה ועוד
מוסף רש"י
על אתר. אבל א"צ כמו שכתבתי כבר:
העבודה שעשו היו מברכין אחריה
נימא והערב נא וכו' ונימא
ה"ג ברוך אתה ה' המלמד תורה
נותן התורה אמר רב המנונא זו היא מעולה
רצה ה' אלהינו עבודת עמך ישראל
שכבר נפטר באהבה רבה.
אשר בחר וכו' וזו היא
ברכות התורה. הא דר'
שבברכות $ הלכך לימרינהו לכולהו: תנן
לעמו ישראל. אבל לא גרס
ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון
ה
זריקא לאו בפירוש אתמר
למדני חקיך שאין זו ברכה אלא בקשה
ברוך המקבל עבודת עמו ישראל
התם אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת
אלא מכללא אתמר.
ו
שאמר דוד: וברכת כהנים.
כלומר, שמע ר' זריקא
ברצון. אי נמי שאותך לבדך ביראה
והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה
לרשב"ל דאמר אין ברכות
נעבוד: וברכת כהנים. לברך את
ואין זה דוכן שהרי לא היו עומדים
מעכבות זו את זו, ודייק
אם שמוע ויאמר וברכו את העם ג' ברכות
ברכה אחת יוצר אור. אי
לדוכן עד לאחר מ) הקטרת אמורים
העם. ובשאר תפלה לא היה להם
אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת
אמרת דקרי יוצר אור בלבד
דאמרי' בתענית שלשה
פנאי ואף זמן קריאת שמע לא הגיע
ומניח אהבת עולם לגמרי
מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא מאי ברכה
פעמים ביום הכהנים נושאין כפיהם
כדאמר במסכת יומא
וקורא ק"ש, היינו דברכות
אחת כי הא דרבי אבא ור' יוסי בר אבא
אין מעכבות זו את זו, דהא
וכו' וא"כ הוה ליה למתני ד' פעמים
הקורא את שמע עם אנשי משמר
(האורה סי'
לא מעכבא ליה אהבה רבה.
אקלעו לההוא אתרא בעו מנייהו מאי ברכה
אחד לפני הקטרה ואחד לאחר
ועם אנשי מעמד לא יצא לפי שאנשי
יא) בספרא דבי רב.
(לקמן יח: סידור רש"י
אחת לא הוה בידייהו ואתו שיילוהו לרב
משמר מקדימין כו': מוסיפין ברכה
הקטרה אלא בלא נשיאות כפים אמרו
סי' ה)
אחת. לקמיה מפרש לה: למשמר
ברכת כהנים כמו שאנו אומרים:
מתנה לא הוה בידיה אתו שיילוהו לרב
משום
היוצא. שהמשמרות מתחלפות ביום
יהודה אמר להו הכי
אמר שמואל אהבה
השבת כדאמרינן במסכת סוכה
רבה ואמר
רבי זריקא אמר רבי אמי א"ר שמעון בן לקיש יוצר אור
משמר היוצא עושה תמיד
כי אתא רב
יצחק בר יוסף אמר הא דרבי זריקא
לאו בפירוש אתמר
של שחר ומוספין ומשמר הנכנס
אלא מכללא
אתמר דאמר ר' זריקא א"ר אמי אמר ר' שמעון בן לקיש
עושה תמיד של בין הערבים ובזיכין:
זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו אי אמרת בשלמא יוצר אור
מאי ברכה אחת. דקתני רישא איזו מן
הוו אמרי היינו דברכות אין מעכבות זו את זו דלא קא אמרי אהבה רבה הברכות הוא אומר: לאו בפירוש
אלא
אתמר. לא שמע מפי ר"ל שאמר
בפירוש מאי ברכה אחת יוצר אור: זאת אומרת. דקתני ברכו ברכה אחת: ברכות אין מעכבות זו את זו. בירך את האחת ולא בירך את השניה
נפקא מיהא ידי חובתו בההיא שבירך ואין חברתה מעכבת לומר שאין זו מועלת בלא זו. ומהכא שמע ר' זריקא דס"ל לר"ל דהך ברכה
אחת יוצר אור היא: אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי. ולא אהבה רבה ואע"ג דמטא ליה זמנא שאף בלילה ראוי לומר כל שכן דכיון
דאמרי יוצר אור ודאי מטיא זמנא ואפ"ה לא אמרי אלא יוצר אור ותו לא אמרי לה היינו דקאמר שמע מינה ברכות אין
מעכבות זו את זו:
אלא