טז:
היה קורא
פרק
שני
ברכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אי
מתני'
מא א הכי מאי איריא בתולה. אי
רחץ
לילה הראשון שמתה אשתו. ונקברה בו ביום ואע"פ
אמרת בשלמא דטעמא
משום
א) ב)
ג) ד)
טרדא שפיר אלא מאחר שהוא תולה הטעם במצוה אלמנה נמי:
שאבל אסור ברחיצה הוא רחץ כדאמר טעמא אסטניס
ה)
אסטניס
אני והוא אדם מעונג ומפונק: גמ' קסבר אנינות לילה דרבנן.
אני. ואיכא צער אם לא היה רוחץ דאינו אסור
ו) ז)
ח)
לרחוץ בימי אבלו אלא משום תענוג וגם לחוף ראשו
ואע"פ שהיה ליל יום המיתה וכתיבא אנינות באורייתא דכתיב לא
ט)
אי אית ליה ערבוביא ברישיה שרי
אכלתי באוני ממנו ופחות
מב ב
י)
כ)
מיום אחד אינו אנינות דילפי רבנן
אפי' תוך שבעה וכן התיר רבינו שמואל
אי הכי מאי איריא הכונס את הבתולה אפי'
ל)
ליולדת אבלה לרחוץ תוך שבעה
מואחריתה כיום מר קסבר ר"ג אין
כונס את האלמנה נמי הכא טריד והכא
מ)
ולרחוץ נמי בתשעה באב וכן משמע
לילה של אחריו עם היום אלא מדרבנן
נ)
לא טריד אי משום טרדא אפילו טבעה
מג ג
נמי במס' יומא מי שיש לו
הוא כשאר ימי האבל וגבי אסטניס
ס) ע)
ספינתו בים נמי אלמה אמר רבי אבא בר
חטטין בראשו סך כדרכו ביום
לא גזור בה רבנן. פלוגתייהו דתנאי
❖
זבדא אמר רב אבל חייב בכל מצות
מד ד
הכפורים ואינו חושש אע"ג דסיכה
היא בזבחים באנינות לילה
האמורות בתורה א חוץ מן התפילין שהרי
אי מדאורייתא אי מדרבנן: אין
כשתיה ביוה"כ וכן משמע בירושלמי
נאמר בהן פאר שנאמר פארך חבוש עליך
ה
עומדין עליהם בשורה. כשחוזרים
אבל אסור ברחיצה הדא דתימא
תורה אור השלם
1
[מד] [ו]
וגו' אמרי התם טרדא דרשות הכא טרדא
מבית הקברות היו עושים שורות
ברחיצה של תענוג אבל ברחיצה
1. הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל
❖
מתני'
סביב האבל ומנחמין אותו ואין
שאינה של תענוג מותר כהדא דאיתמר
דמצוה:
רחץ לילה הראשון
לֹא תַעֲשֶׂה פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ
עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים
שורה פחותה מעשרה: ברכת
מי שיש לו חטטין ברישיה וכו':
שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו למדתנו
בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל
אנינות לילה דרבנן. וא"ת והרי
אבלים. ברכת רחבה שמברין אותו
רבינו חננאל
שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא
רבינו שאבל אסור לרחוץ אמר להם איני
ב
יחזקאל כד יז
תֹאכֵל:
אונן נמי אינו נוהג אלא
סעודה ראשונה משל אחרים ומברכין
2. וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל
ובמקום אסטניס לא גזרו
כשאר בני אדם אסטניס אני וכשמת טבי
במעשר אבל לענין רחיצה דאבילות
שם ברכת אבלים והיא מפורשת
רבנן. אבל אסור ברחיצה
וְכָל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה
עבדו קבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו
ואפי' אסטניס [מפונק] אלא
וְהַעֲלֵיתִי עַל כָּל מָתְנַיִם שָׂק
דרבנן הוא וא"כ לעולם אימא לך
בכתובות פרק ראשון :
אם הוא מסוכן שאם אינו
וְעַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה
למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על
לאנפילון. בית קטן שלפני טרקלין
דאנינות לילה דאורייתא הוי גבי
רוחץ מסתכן פטור. דכיון
וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד
העבדים אמר להם אין טבי עבדי כשאר כל
דלרפואה עבד כשעת הדחק
הגדול: נכוים בפושרים. כלומר
מעשר. ויש לומר דאי איתא דהוי
וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר:
הוא ושרינן ליה. ולאו כל
עמוס ח י
סבור הייתי שתבינו דבר ברמז מועט
דאורייתא גבי מעשר. גבי שאר
העבדים כשר היה חתן אם רוצה לקרות
3. כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי בְּשִׁמְךָ
ג
מאן דאמר איסטניס אני
שראיתם אותי סר מעליכם ליכנס
דברים דרבנן נמי הוה לן למגזר דכל
מהימני' ליה אלא עד
אֶשָּׂא כַפָּי: תהלים סג ה
קרית שמע לילה הראשון קורא רבן שמעון
דיאמרו הבקיאין. מתני'.
4. כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע
לאנפילון: הוי. לשון גניחה וצעקה:
דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון:
בן גמליאל אומר לא כל הרוצה ליטול את
חתן אם רצה לקרות את
נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל
אין עומדין עליהם בשורה.
❖
אין קורין אבות. לישראל: אלא
שמע בלילה הראשון קורא
השם יטול: גמ' מ"ט דרבן (שמעון בן)
תהלים סג ו
פִּי:
וכו'. קי"ל כסתמא
לשלשה. אברהם יצחק ויעקב לאפוקי
דילמא אתי לאסוקי ליוחסין:
דמתניתין אע"ג דר' יוחנן
גמליאל קסבר אנינות לילה דרבנן דכתיב
ונפשי
שבטים: אלא לארבע.
שרה רבקה
אמר מוחלפת השיטה
מוסף רש"י
ואחריתה כיום מר ובמקום אסטניס לא גזרו ביה רבנן: וכשמת טבי
ומוקים לה לרשב"ג
רחל ולאה: אבא פלוני אמא פלונית.
2
לא כל הרוצה ליטול
כיחידאה, הא דרב שישא
עבדו וכו': ת"ר עבדים ושפחות אין עומדין עליהם בשורה ואין אומרים
לא בבניהם קאמר אלא בשאר בני
את השם יטול.
בריה דרב אידי עיקר, דהוא
אמר לעולם לא תיפוך
עליהם ברכת אבלים ותנחומי אבלים מעשה ומתה שפחתו של רבי
אדם כעין שאנו קורין עכשיו מר
ומוקים לה סתמא כרבנן
פלוני מרת פלונית כך היו רגילין
אליעזר נכנסו תלמידיו לנחמו כיון שראה אותם עלה לעלייה ועלו
(לקמן
וכוותיה[ו] עבדינן. ת"ר
יז:)
עבדים ושפחות אין
לומר אבא פלוני ואמא פלונית: כן
אחריו נכנס לאנפילון נכנסו אחריו נכנס לטרקלין נכנסו אחריו אמר
אומרים עליהם ברכת
אברכך. וכמו חלב ודשן. תרי
אבלים. שהיא ברכת רחבה.
להם כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים עכשיו אי אתם נכוים אפילו
קראי דסמיכי להדדי: רננות. שתים:
ואמר ר' יוחנן ברכת אבלים
בחמי חמין לא כך שניתי לכם עבדים ושפחות אין עומדין עליהם בשורה
בעשרה ואין אבלים מן
ד
בפורינו. בגורלנו: אחרית ותקוה.
(פסחים נה.)
המניין. תנחומי אבלים.
ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים אלא מה אומרים
שתהא אחריתנו טובה ונראה מה
עומדין בשורה כשחוזרין
עליהם כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו המקום ימלא
מקבורת המת ומנחמין את
שקוינו: ותקננו. לשון תקון: ונשכים
האבל ואין שורה פחות
לך חסרונך כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו המקום ימלא לך חסרונך
ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך.
מעשרה בני אדם. ת"ר אין
קורין אבות אלא לג' ואין
שלא יתגבר עלינו יצר הרע בהרהור
תניא אידך עבדים ושפחות אין מספידין אותן ר' יוסי אומר אם עבד
ה
קורין אמהות אלא לד'. אין
הלילה לסור מאחריך ביום אלא
כשר הוא אומרים עליו הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו אמרו לו אם
אומרים זכור לנו ברית
אבות אלא לשלשה, אומר
כשנשכים בכל בקר נמצא לבבנו
כן מה הנחת לכשרים: ת"ר אין קורין אבות אלא לשלשה ואין קורין
זכור לנו זכות אברהם יצחק
מייחל לך: ותבא לפניך קורת
ויעקב מיכן ולמטה אין
אמהות אלא לארבע אבות מאי טעמא אילימא משום דלא ידעינן אי
נפשנו. כלומר ספוק צרכנו וקורת
מזכירין. וכך אין מזכירין
מראובן קא אתינן אי משמעון קא אתינן אי הכי אמהות נמי לא ידעינן
זכות אמהות אלא לארבע.
רוחנו: ותביט ברעתנו. תדע
אלא עד יעקב חשיבי
אי מרחל קא אתינן אי מלאה קא אתינן אלא עד הכא חשיבי טפי לא
ותתן לבך ברעה הבאה עלינו:
וזכותייהו גדולה, אבל
השבטים לא חשיבי כי הני,
חשיבי תניא אידך עבדים ושפחות אין קורין אותם אבא פלוני
מעזי פנים. שלא יתגרו בי: ומעזות
ו
לפיכך אין מזכירין וניתלין
פנים.
שלא יוציאו עלי לעז ממזרות:
ואמא פלונית ושל ר"ג היו קורים אותם אבא פלוני ואמא פלונית מעשה
בזכותן. ד"א אין משבחין
את המת בהספד שהוא בן
שאינו בן ברית. שאינו מהול:
לסתור משום דחשיבי: א"ר אלעזר מאי דכתיב 3 כן אברכך בחיי בשמך
ראובן ולא בן שמעון אלא
ואע"ג דקיימי קצוצי עליה דרבי. שהיו
שהוא בן אברהם יצחק
אשא כפי כן אברכך בחיי זו ק"ש בשמך אשא כפי זו תפלה ואם עושה
ויעקב והנשים שהן בנות
שוטרים עומדין במצות אנטונינוס
כן עליו הכתוב אומר כמו חלב ודשן תשבע נפשי ולא עוד אלא
שרה רבקה רחל ולאה.
4
להכות ולהנקם בכל העומדים עליו:
וכמה פירושים אחרים
שנוחל שני עולמים העוה"ז והעולם הבא שנאמר ושפתי רננות יהלל
4
בפמליא
כיוצא בהם.
פי: ר' אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה'
אלהינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות ותרבה גבולנו בתלמידים ותצליח סופנו אחרית
ותקוה ותשים חלקנו בגן עדן ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה
את שמך ותבא לפניך קורת נפשנו לטובה. רבי יוחנן בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך
ה' אלהינו שתציץ בבשתנו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעזך ותתעטף בחסידותך ותתאזר
בחנינותך ותבא לפניך מדת טובך וענותנותך. ר' זירא בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך
ה' אלהינו שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו. ר' חייא בתר דמצלי אמר הכי יהי רצון מלפניך
ה' אלהינו שתהא תורתך אומנותנו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו. רב בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון
מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה
חיים של חלוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים
שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה. רבי בתר צלותיה אמר
הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים מאדם רע ומפגע רע מיצר
רע מחבר רע משכן רע ומשטן המשחית ומדין קשה ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית בין שאינו בן ברית
ואע"ג דקיימי
קצוצי עליה דרבי. רב ספרא בתר צלותיה אמר הכי
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשים שלום
בפמליא