יח:
מי שמתו פרק
שלישי
ברכות
תורה אור השלם
מסורת הש"ס
גזיזי דברדא. חתיכות של ברד והקרח שקורין גלאנצ"א בלע"ז והיינו ביום השלג:
ונחת וטבל. ט) לקריו $ כדי לעסוק בתורה: דתנא
א)
1. וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע נְשִׂיא
ב)
סיפרא דבי רב. תורת כהנים: חלל רשע. על צדקיהו הוא אומר ועדיין בימי יחזקאל חי היה וקורהו חלל: לקרייתא. להתעסק
יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּא יוֹמוֹ בְּעֵת
עֲוֹן קֵץ: יחזקאל כא ל
בעבודת אחוזתם: אייקר תלמודייהו. אשתכח תלמודם מגרסתם. אייקר הוכבד עליהם מחמת שכחה: צערא דידהו. צער גופם ממש
ג)
2. עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ
ד)
כגון עקיצת הרימה: שתי רוחות. של
שתי ילדות מתות (א): ונשמע. ונדע מה גזרו היום פורענות
בעולם. שהעולם נדון בר"ה: הפרגוד.
שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת
ה)
לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד:
מחיצה המבדלת בין מקום השכינה:
ו)
דברים יז ו
בן איש חי אטו כולי עלמא.
ברביעה ראשונה. יורה. שלש
3. יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָע
בן איש חי אטו כולי עלמא בני מתי נינהו
ז)
וְיִצְעֲרוּ וְלֹא יָבִין לָמוֹ:
רביעיות הן בכירה שניה ושלישית
בספרים מדויקים כתיב חי
אלא בן איש חי שאפי' במיתתו קרוי חי רב
ח) ט)
איוב יד כא
ראשונה בי"ז במרחשון שניה בכ"ג
4. אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב
וקרינן חיל ומן הכתיב דייק הכי שלא
פעלים מקבצאל שריבה וקבץ פועלים לתורה
כתיב חיל אלא חי: סיפרא דבי
וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל:
שלישית בר"ח כסליו: ברד מלקה
❖
י) כ)
והוא הכה את שני אריאל מואב שלא הניח
איוב יד כב
אותו. שעתיד ברד ליפול סמוך
רב. מהארי דריש שהוא
5. וַיֹּאמֶר יְיָ אֵלָיו זֹאת
חמור
כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני
בתוך
הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי
לרביעה י) ראשונה ומה שנזרע כבר
הבור. שהוא
שבספרים:
הגהות הב"ח
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב
והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום
הוקשה והברד שוברו והנזרע בשניה
באמצע הספרים:
לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה
אלמא ידעי. מדקאמר
(א) רש"י
השלג איכא דאמרי דתבר גזיזי דברדא ונחת
עדיין רך הוא ואינו נשבר בשביל
הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה
לעגל
❖
לֹא תַעֲבֹר: דברים לד ד
❖
וטבל איכא דאמרי דתנא סיפרא דבי רב
הברד כענין שנאמר והפשתה
קא אתית ולא מצי לשנויי
בואי ונשוט
והשעורה נכתה והחטה והכוסמת
ביומא דסיתוא. והמתים אינם יודעים מאומה
כדלעיל דומה קדים ואמר להו דהיינו
מוסף רש"י
לא נכו : שדפון. מלקה
דוקא לאלתר אבל כל כך לא היה
אלו רשעים שבחייהן קרויין מתים שנאמר
גליון הש"ס
הרך ואינו משדף הקשה: אלמא
מאי לאמר אמר הקב"ה
מקדים דהוא עצמו אינו יודע:
ואתה חלל רשע נשיא ישראל ואי בעית
1
גמ' ואף ר' יונתן הדר ביה.
למשה לך אמור להם
ידעי. דברים האמורים בין החיים:
אפי'
וגו'.
אימא מהכא 2 על פי שנים עדים או (על פי)
לחצר מות. לבית הקברות: בצנורא
רש"י ד"ה
שלשה עדים יומת המת חי הוא אלא המת מעיקרא: בני ר' חייא נפוק לקרייתא
ונחת כו' כדי לעסוק
דדשא. בחור מפתן הבית שהדלת
בתורה.
❖
אייקר להו תלמודייהו הוו קא מצערי לאדכוריה א"ל חד לחבריה ידע אבון
סובב בו: מסרקאי. מסרק שלי:
בהאי צערא א"ל אידך מנא ידע והא כתיב יכבדו בניו ולא ידע א"ל אידך
גובתא. קנה. ובשביל שמתה ילדה
3
אמרה כן לעגמת נפש: בהדי
ולא ידע והא כתיב אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל ואמר רבי יצחק
4
לעזי רש"י
פלניתא דאתיא למחר. לקבורה:
קשה רמה למת כמחט בבשר החי אמרי בצערא דידהו ידעי בצערא
❖
(דברים לד ד)
גלאנצ"א [גלצ"א]. ק∆«רח.
אלמא ידעי. מה שעושין שידעה זו
דאחרינא לא ידעי ולא והתניא מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב
שזו גוססת ונטויה למות: דלמא
ר"ה בשני בצורת והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות ושמע שתי
רב ניסים גאון
דומה. מלאך שהוא ממונה על
רוחות שמספרות זו לזו אמרה חדא לחברתה חברתי בואי ונשוט בעולם
המתים קדים ומכריז להו עכשיו
דילמא דומה הוא דקדים
ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתה איני
מכריז
להו.
יבא פלוני אבל שאר דברי החיים
במסכת סנהדרין בפרק כל
יכולה שאני קבורה במחצלת של קנים אלא לכי את ומה שאת שומעת אמרי
אינם יודעים: בעינא אבא. מבקש
ישראל יש להן חלק (דף צד)
אמרי' אמר ר' יוחנן אותו
אני את אבא כך היה שמו: א"ל.
לי הלכה היא ושטה ובאה ואמרה לה חברתה חברתי מה שמעת מאחורי
מלאך שהוא ממונה על
המתים נגלו לו כאילו הם חוץ
הפרגוד אמרה לה שמעתי שכל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אותו
הרוחות דומה שמו: ת"ש
מקבריהם ויושבים בעגולה: חזייה.
דאבוה דשמואל הוו מפקדי
הלך הוא וזרע ברביעה שניה של כל העולם כולו לקה שלו לא לקה לשנה
גביה זוזי דיתמי אמר ליה
שמואל ללוי כ) חברו שהיה יושב חוץ
דאמרו לי כל הנך שני דלא
האחרת הלך ולן בבית הקברות ושמע אותן שתי רוחות שמספרות זו עם זו
לישיבה של שאר מתים: כל כי הנך
עיילת למתיבתא דר' אפס
אמרה חדא לחברתה בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה
הכא נמי לא תיעול. איתיה
שני. מספר השנים שלא נכנסת
לפירושה במסכת כתובות
פורענות בא לעולם אמרה לה חברתי לא כך אמרתי לך איני יכולה שאני
בישיבתו של רבי אפס במס' כתובות
בפרק הנושא את האשה (דף
קבורה במחצלת של קנים אלא לכי את ומה שאת שומעת בואי ואמרי
קג) דתנו רבנן בשעת
בפרק הנושא את האשה :
פטירתו של רבי כו' אמר
לי הלכה ושטה ובאה ואמרה לה חברתה חברתי מה שמעת מאחורי הפרגוד
חזייה.
שמואל לאבוה דקא בכי וחייך:
להם לחכמי ישראל אני
צריך נכנסו חכמי ישראל
דלעגל אתית. במהרה תקבר:
אמרה לה שמעתי שכל הזורע ברביעה שניה שדפון מלקה אותו הלך וזרע
אצלו אמר להם אל תספדוני
באמתא דרחיא. כל בנין מושב
ברביעה ראשונה של כל העולם כולו נשדף ושלו לא נשדף אמרה לו אשתו
בעיירות והושיבו ישיבה
לאחר ל' יום שמעון בני
הרחיים קרוי אמת הרחיים: אלמא
מפני מה אשתקד של כל העולם כולו לקה ושלך לא לקה ועכשיו של כל
חכם גמליאל בני נשיא
ידעי. מי חשוב בין החיים:
חנינא בר חמא ישב בראש
העולם כולו נשדף ושלך לא נשדף סח לה כל הדברים הללו אמרו לא היו
זאת הארץ. במיתת משה כתיב:
ודאמרי' עלה לא קביל עליה
ימים מועטים עד שנפלה קטטה בין אשתו של אותו חסיד ובין אמה של
ר' חנינא שהיה ר' אפס גדול
ואי
ממנו ב' שנים ומחצה יתיב
אותה ריבה אמרה לה לכי ואראך בתך שהיא קבורה במחצלת של קנים לשנה האחרת הלך ולן בבית
ר' אפס ברישא ויתיב ר'
חנינא אבראי ואתא לוי יתיב
הקברות ושמע אותן רוחות שמספרות זו עם זו אמרה לה חברתי בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד
גביה ומשום הכא לא
מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתי הניחני דברים שביני לבינך כבר נשמעו בין החיים אלמא ידעי
עיילוה ללוי למתיבתא
דרקיעא עד דבעא שמואל
דילמא איניש אחרינא שכיב ואזיל ואמר להו ת"ש דזעירי הוה מפקיד זוזי גבי אושפזיכתיה עד דאתי ואזיל
רחמי עליה ועיילוה:
לבי רב שכיבה אזל בתרה לחצר מות אמר לה זוזי היכא אמרה ליה זיל שקלינהו מתותי בצנורא דדשא
בדוך פלן ואימא לה לאימא תשדר לי מסרקאי וגובתאי דכוחלא בהדי פלניתא דאתיא למחר אלמא ידעי
[דלמא] דומה קדים ומכריז להו ת"ש דאבוה דשמואל הוו קא מפקדי גביה זוזי דיתמי כי נח נפשיה לא
הוה שמואל גביה הוו קא קרו ליה בר אכיל זוזי דיתמי אזל אבתריה לחצר מות אמר להו בעינא
אבא אמרו ליה אבא טובא איכא הכא אמר להו בעינא אבא בר אבא אמרו ליה אבא בר אבא נמי
טובא איכא הכא אמר להו בעינא אבא בר אבא אבוה דשמואל היכא אמרו ליה
סליק למתיבתא
דרקיעא אדהכי חזייה ללוי דיתיב אבראי אמר ליה אמאי יתבת אבראי מאי טעמא לא סלקת אמר ליה
דאמרי לי כל כי הנך שני דלא סליקת למתיבתא דרבי אפס ואחלישתיה לדעתיה
לא מעיילינן לך
למתיבתא דרקיעא אדהכי והכי אתא אבוה חזייה דהוה קא בכי ואחיך אמר ליה מאי טעמא קא
בכית אמר ליה דלעגל קא אתית מאי טעמא אחיכת דחשיבת בהאי עלמא טובא אמר ליה אי
חשיבנא נעיילוה ללוי ועיילוהו ללוי אמר ליה זוזי דיתמי היכא אמר ליה זיל שקלינהו באמתא דרחיא
עילאי ותתאי דידן ומיצעי דיתמי אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה אי גנובי גנבי מגנבו
מדידן אי אכלה ארעא אכלה מדידן אלמא דידעי דילמא שאני שמואל כיון דחשיב קדמי ומכרזי פנו מקום
$ ואף ר' יונתן הדר ביה דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מנין למתים שמספרים זה עם זה
שנאמר 5 ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק
וליעקב לאמר מאי לאמר אמר הקדוש
ברוך הוא למשה לך
אמור
להם לאברהם ליצחק וליעקב שבועה
שנשבעתי לכם כבר
קיימתיה לבניכם
ואי