ד:
מאימתי פרק
ראשון ברכות
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
וקורא
קריאת שמע ומתפלל. מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן
ואי כרבן גמליאל סבירא להו. דמשמע ליה בשכבך כל זמן שבני אדם
יא א
א) ב)
ג)
שוכבים ויש בכלל הזה כל הלילה: לימרו כר"ג. עד עמוד השחר:
קריאת שמע של לילה שאין לו לאכול סעודה עד שיקרא
ד)
דאמר
רבי יוחנן איזהו בן העוה"ב וכו'. ואנו
מן העבירה. שמא יסמוך על שהות שיש לו כדתניא: קימעא. מעט:
ק"ש ויתפלל ערבית:
יב ב
משום אונס שינה. התוקפתו לעבור על דברי חכמים הוזקקו להזהירו
שאומרים יראו עינינו ופסוקים אחרים אחר השכיבנו. נראה הואיל
יותר: ממאן דאמר. לקמן בפ' תפלת
ותקינו להו רבנן ה"ל כגאולה אריכתא
ה) ו)
השחר : אמר מר קורא ק"ש.
דתקינו לומר זה שבתוך כך יתפלל
ואי כרבן גמליאל סבירא להו לימרו כרבן
יג ג
ז)
חבירו גם הוא ולא ילך מבהכ"נ עד
של ערבית תחלה ואח"כ מתפלל:
גמליאל לעולם כרבן גמליאל סבירא להו
מסייע ליה לר' יוחנן. דאמר ערבית
שיגמור כל אחד תפלתו. וגם יש באותם
והא דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק את
יד ד
ח)
פסוקים י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות
נמי ק"ש ואחר כך תפלהכ) כדי שיסמוך
ט) י)
האדם מן העבירה כדתניא חכמים עשו סייג
גאולה לתפלה. ודלא כר' יהושע בן לוי
דשמנה עשרה ואגב שתקנו לומר אותם
כ)
לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה
טו ה
ל)
א
דאמר תפלה ואחר כך ק"ש: זה הסומך.
פסוקים תקנו לומר חתימה של יראו
בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא
עינינו. והלכה כר' יוחנן דברייתא
וכל שכן דשחרית דעיקר גאולת מצרים
❖
ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח"כ אקרא
מסייע ליה וכן פסק ה"ג. ואם כן יש
בשחרית הוה כדכתיב ממחרת הפסח
ק"ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל
יצאו בני ישראל . וסמיכת
ליזהר שלא לספר בין גאולה דערבית
טז ו
גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תהלים
לשמנה עשרה. ומיהו בסדר רב עמרם
הגהות הב"ח
הלילה אבל אדם בא מן השדה בערב נכנס
❖
דכתיב ה' צורי וגואלי וסמיך
פי' מה שאנו אומרים קדיש בין גאולה
לבית הכנסת אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל
(א) גמ' וסמכה
❖
לתפלת ערבית לאשמעינן דלא בעינן
ליה יענך ה' ביום צרה . ואמרי'
לשנות שונה וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו
תורה אור השלם
מסמך גאולה דערבית לתפלה משום
בברכות ירושלמי מי שאינו
ומברך $ וכל העובר על דברי חכמים חייב
דתפלת ערבית רשות. ולא נהירא
סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה
1. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ
גליון הש"ס
מיתה מאי שנא בכל דוכתא דלא קתני חייב
בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ
[דאם כן] ר' יוחנן סבירא ליה תפלת
לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו
בגמ' וכל העובר על
וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ
מיתה ומאי שנא הכא דקתני חייב מיתה
ערבית חובה דפלוגתא היא ל)דרב ור'
של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג אף
ד"ח.
דברים ו ז
וּבְקוּמֶךָ:
2. אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי
איבעית אימא משום דאיכא אונס שינה
יוחנן והלכה כר' יוחנן. ונכון להחמיר
הוא הפליג אלא יהיה אדם מקרב
יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:
להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות
ולהזהר מלספר בינתים ואי תימא קשיא
ואיבע"א לאפוקי ממאן דאמר תפלת ערבית
שם מאורתא נמי הוי.
תהלים נא יז
שם כיון
3. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי
הלכתא אהלכתא דקיימא לן תפלת
וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב
רשות קמ"ל דחובה: אמר מר קורא ק"ש
דתקינו רבנן השכיבנו.
וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי
ערבית רשות והכא פסקינן כרבי יוחנן
אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע
ומתפלל מסייע ליה לר' יוחנן דאמר ר' יוחנן
תהלים יט טו
וְגֹאֲלִי:
שם בכל יום ג"פ.
צרכיו: באמצע תקנום. בין שני ק"ש
צריך לומר דאפילו אי סובר רבי יוחנן
4. תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ
איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה
ב
אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה
תקנו כל תפלות של יום דקא סבר
כרב דאמר רשות היא מכל מקום
שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:
לתפלה של ערבית רבי יהושע בן לוי אומר
תפלת ערבית קודמת לק"ש: גאולה
מחייב לסמוך. אם כן גם לנו יש לסמוך:
תהלים קמה א
הא תפלות באמצע תקנום במאי קא מפלגי אי
שם מפני
5. אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ
מאורתא לא הוי. הילכך גאולה דאורתא
שיש בה מפלתן.
הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְיָ:
בעית אימא קרא איבע"א סברא איבע"א סברא דר' יוחנן סבר גאולה $מאורתא
לא חשיבא לאהדורי עלה סמיכת
תהלים קיט א
בהגהת מהרי"ב אחר
6. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ
תפלה: מה קימה ק"ש ואח"כ תפלה.
נמי הוי אלא גאולה מעלייתא לא הויא אלא עד צפרא ור' יהושע בן לוי סבר
הס"ד והלכתא.
לְכָל חַי רָצוֹן:
❖
דבשחרית כולהו מודו דבעי מסמך:
כיון דלא הויא אלא מצפרא לא הויא גאולה מעלייתא ואב"א קרא ושניהם מקרא
תהלים קמה טז
7. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי
שלש פעמים. כנגד שלש תפלות: דאית
אחד דרשו דכתיב בשכבך ובקומך ר' יוחנן סבר מקיש שכיבה לקימה מה
1
לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ביה תרתי. דאתי באל"ף בי"ת ויש בו
תהלים קלו כה
קימה ק"ש ואח"כ תפלה אף שכיבה נמי ק"ש ואח"כ תפלה ר' יהושע בן לוי סבר
מוסף רש"י
שבח הכנת מזון לכל חי: אפילו הכי.
8. נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם
מקיש שכיבה לקימה מה קימה ק"ש סמוך למטתו אף שכיבה נמי ק"ש סמוך
סייג. (סנהדרין לז. מו.
בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל נִטְּשָׁה עַל
אף על פי שהפסיק נו"ן מפני נפילה
נדה ג: אבות פ"ג מי"ג) תפלת
אַדְמָתָהּ אֵין מְקִימָהּ:
למטתו מתיב מר בריה דרבינא בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה
שבה ולא אבה לרמזה חזר ורמז
ערבית רשות.
עמוס ה ב
9. סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים
ואי אמרת בעי לסמוך הא לא קא סמך גאולה לתפלה דהא בעי למימר השכיבנו
סמיכת הנפילה תכף לה: ויעף אלי.
❖
(שבת ט:)
וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:
אמרי $ כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא דאי לא תימא הכי
בפריחה אחת ולא
הרגיע בינתים:
תהלים קמה יד
01. וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן
מועף ביעף. שתי
פריחות: באחת.
שחרית היכי מצי סמיך והא אמר רבי יוחנן בתחלה אומר ה' שפתי תפתח
ג
2
רבינו חננאל
הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה
בפריחה אחת: אמרו בלבבכם.
ולבסוף ד הוא אומר 3יהיו לרצון אמרי פי אלא התם כיון דתקינו רבנן למימר ה'
בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל
אמר ר' יהושע בן לוי
ישעיהו ו ו
אמרו מה שכתוב
על לבבך
הַמִּזְבֵּחַ:
שפתי תפתח כתפלה אריכתא דמיא הכא נמי כיון דתקינו רבנן למימר השכיבנו
11. וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר
אעפ"י וכו'. הא דאמר ר'
: על משכבכם. שנאמר בשכבך
יהושע בן לוי אעפ"י שקרא
בַּתְּפִלָּה וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל
כגאולה אריכתא דמיא: אמר רבי אלעזר א"ר אבינא הכל האומר 4תהלה לדוד
: ודומו. בשינה אחרי כן:
אדם קריאת שמע בבית
אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה
בכל יום$ שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא מאי טעמא אילימא
הכנסת מצווה לקרותה על
מֻעָף בִּיעָף נֹגֵעַ אֵלַי כְּעֵת
ואם
מטתו, ואינו קורא אלא
מִנְחַת עָרֶב: דניאל ט כא
משום דאתיא באל"ף בי"ת נימא אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפין אלא משום דאית ביה פותח את ידך
5
6
21. וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד
שמע והיה אם שמוע אבל
❖
לא פרשת ציצית.
נימא הלל הגדול דכתיב ביה 7נותן לחם לכל בשר אלא משום דאית ביה תרתי אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר
לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם
וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים
נו"ן באשרי$ מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל במערבא מתרצי
8
הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי וַאֲנִי
רב ניסים גאון
נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי
לה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל אמר רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח
(א)
דניאל י יג
פָרָס:
31. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ
ואיבעית אימא לאפוקי
הקדש שנא' 9סומך ה' לכל הנופלים: א"ר אלעזר בר אבינא גדול מה שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל
ממאן
דאמר
אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל
דאילו במיכאל כתי' ויעף אלי אחד מן השרפים ואלו גבי גבריאל כתי' והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה
דתפלת ערבית רשות. מי
01
11
מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה:
הוא שאמר דתפלת ערבית
תהלים ד ה
מועף ביעף וגו' מאי משמע דהאי אחד מיכאל הוא אמר ר' יוחנן אתיא אחד אחד כתיב הכא ויעף אלי אחד מן
רשות ר' יהושע הוא ואיתא
השרפים וכתי' התם 21והנה מיכאל אחד (מן) השרים הראשונים בא לעזרני תנא מיכאל באחת גבריאל בשתים אליהו
בפרק תפלת השחר (דף כז)
אמר רב יהודה אמר שמואל
בארבע ומלאך המות בשמנה ובשעת המגפה באחת: א"ר יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם ק"ש בביהכ"נ מצוה
ו
תפלת ערבית רבן גמליאל
אומר חובה ר' יהושע אומר
לקרותו על מטתו אמר רבי יוסי מאי קרא 31רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה אמר רב נחמן
רשות:
אם