כח:
תפלת השחר פרק רביעי ברכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לא על לפרקא דרב יוסף. שהיה ראש הישיבה בפומבדיתא
והיה דורש בשבת קודם תפלת המוספין ולאחר הדרשה היו הולכים
לט א ב
א) ב)
לבית הכנסת ומתפללים תפלת המוספין: בצבור שנו. אם הוא בבהכ"נ עם הצבור לא יקדים להתפלל: מתני' מה מקום. כלומר
ג)
ד) ה)
מה טיבה: גמ' ולא אכשל. וישמחו חברי על כשלוני הרי רעות שתים שיבאו על ידי שאגרום להם ה) שיענשו: מיושבי קרנות. חנוונים
ו) ז)
מ ג
ח)
או עמי הארץ שעוסקים בדבר שיחה: מההגיון. לא תרגילום במקרא יותר מדאי משום דמשכא. לשון אחר משיחת ילדים: דעו לפני
❖
מי וכו'. כדי שתתפללו ביראה
כיון שהגיע זמן תפלת המנחה רב אויא חלש ולא אתא לפרקא דרב יוסף
מא ד
ובכוונה: עמוד הימיני. שני עמודים
תורה אור השלם
העמיד שלמה באולם שם הימני יכין
אסור לטעום כלום וכו'.
למחר כי אתא בעא אביי לאנוחי דעתיה דרב
מב ה
ושם השמאלי בועז .
1. מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיְיָ בְּנֵי
ואית ליה לרבי יהושע מפסיקין
יוסף א"ל מ"ט לא אתא מר לפרקא א"ל דהוה
אֵלִים הָבוּ לַיְיָ כָּבוֹד וָעֹז:
הימיני לעולם חשוב: פטיש. המפוצץ
ואפילו מן האכילה ולא היא:
חליש לבאי ולא מצינא א"ל אמאי לא טעמת
תהלים כט א
פי"ק בלע"ז: אוסרני. חובש אותי:
לייט
2. קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל
מידי ואתית א"ל לא סבר לה מר להא דרב
מג ו
מיתת עולם. לעוה"ב: הייתי בוכה.
הַכָּבוֹד הִרְעִים יְיָ עַל מַיִם
❖
תהלים כט ג
רַבִּים:
הונא דאמר רב הונא אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת
מאימת משפטו אם לדין מוליכין אותי
מד ז
המוספין א"ל איבעי ליה למר לצלויי צלותא דמוספין ביחיד ולטעום מידי
לפניו: עד כאן. בתמיה כלומר ולא
הגהות הב"ח
יותר ממורא בשר ודם: ולואי. שיהא
ולמיתי א"ל ולא סבר לה מר להא דא"ר יוחנן אסור לו לאדם שיקדים תפלתו
א
מה ח ט
(א) גמ' ר'
כמורא בשר ודם שאם כן תחדלו
לתפלת הצבור א"ל לאו אתמר עלה א"ר אבא ב בצבור שנו ולית הלכתא גלא
תנחום א"ר יהושע בן
מעבירות הרבה: עבירה. בסתר
כרב הונא ולא כריב"ל כרב הונא הא דאמרן כריב"ל דאריב"ל כיון שהגיע
לוי אמר (ב) רש"י
ד
ממורא הבריות ויודע שהכל הוא גלוי
❖
זמן תפלת המנחה אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת
מו י כ
ולמעלה
להקב"ה ואינו מניח בכך: מפני
❖
המנחה: מתני' ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש
הטומאה. טומאת אהל המת בכל
וביציאתו תפלה קצרה אמרו לו מה מקום לתפלה זו אמר להם בכניסתי אני
גליון הש"ס
הבית: לחזקיהו. שבא אלי ללוותי:
רבינו ניסים
מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי:
מתני'
מעין שמנה עשרה. בגמרא
ו)
גמ' כשחלה ר"א.
גמ' ת"ר בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר
רבן גמליאל אומר בכל יום
מפרש: הושע ה' וכו'. זו תפלה
ה
אדם מתפלל י"ח.
קצרה: בכל פרשת העבור כו'.
תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי ולא אומר על טמא
שם הני י"ח כנגד
[א]
בתלמוד ארץ ישראל הזכירו
מי.
מפרש בגמרא : אם אינו יכול לירד.
עוד טעמים אחרים (כעין)
ז)
טהור ולא על טהור טמא ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם ביציאתו
[אולי צ"ל על שתקנו] י"ח
שאין לו מי שיאחז את חמורו: יחזיר
מהו אומר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא
תוספת על מה שיש
את פניו. לצד ירושלים: באסדא.
בתלמודינו דאמרינן ר'
❖
שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לדברי
חנניה בשם ר' פינחס כנגד
כמו ותשם בסד רגלי
בית
י"ח פעמים שאבות כתובין
תורה והם משכימים לדברים בטלים אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל
הסהר שקורין ציפ"ש בלע"ז. לשון
בתורה אברהם יצחק ויעקב
שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העולם
אם יאמר לך אדם י"ט הן
הגהות הגר"א
אחר עצים הקשורים זה עם זה הרבה
אמור לו והנה ה' נצב עליו
הבא והם רצים לבאר שחת: ת"ר $ כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו
יחד ובלשון מקרא קורא אותם
[א] גמ'
לית הוא מינהון אם יאמר
לך אדם י"ז הן אמור לו
אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא אמר להם
רפסודות ובלע"ז רדיי"ל
ויקרא בהן שמי ושם אבותי
❖
ובלשון אשכנז ולו"ס ומשיטן בנהר
הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי
מינהון הוא ר' שמואל בר
נחמני בשם ר' יונתן כנגד
להוליכן ממקום למקום ויכולין להלך
חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי
י"ח ציוויים שכתב בפרשת
עליהן כמו בספינה: גמ' הבו לה'
משכן שני אמר ר' חייא בר
העולם הבא וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה
לעזי רש"י
בני אלים. שהוא רמז לאבות וגבורות
אדא ובלבד מן ואתו
אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק
פי"ק. מעדר. ציפ"ש
אהליאב בן אחיסמך עד
וקדושת השם כדאמרינן בראש השנה
[צי"ף]. סד (מכשיר
סופיה דסיפרא: היה יושב
מפני מה אתה בוכה אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי
מנין שאומרים אבות ת"ל
בספינה או באסדא. בגמ'
הכובל את הרגלים).
רדיי"ל [רי"ד]. רפסודה.
שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני
דבני מערבא גרסי היא
הבו לה' בני אלים כו': שיתפקקו.
ולו"ס. אסדה. קוטו"ן.
אסדא היא רפסודות דכתיב
❖
אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול
שיראו הפקקים הם הקשרים כמו
(דברי הימים ב ב) ונביאם לך
כותנה.
❖
רפסודות על ים יפו:
ששנינוח) בקנים ובגפנים מן
לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפ"כ הייתי בוכה ועכשיו שמוליכים אותי
הפקק (ב) שלמעלה והוא הקשר שחלל
לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס
מוסף רש"י
הקנה פקוק וסתום שם: איסר.
רבינו חננאל
עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו
נר ישראל.
שני קמטים אחד מלמטה ואחד
(ערכין י.) על
דאמר ר' יהושע בן לוי כיון
מיתת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש
הסדר.
מלמעלה וכאיסר רוחב בשר באמצע:
שהגיע זמן תפלת המנחה
❖
לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכים
(מגילה יז: עי"ש בגמ')
אסור לו לאדם שיטעום
דמצער נפשיה. שהוא ניכר שחפץ
כלום קודם שיתפלל תפלת
אותי ולא אבכה אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון שתהא מורא
ו
לכרוע אלא שהוא מצטער: ביבנה
המנחה. אין הלכה כי הא
דריב"ל. [מתני']. ר'
שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי
רבינו חננאל (המשך)
תקנוה. לאחר זמן מרובה: הפקולי.
אליעזר אומר העושה
מוכר פקולי צמר גפן שקורין קוטו"ן:
תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם. בשעת פטירתו אמר להם
תפלתו קבע אין תפלתו
מעיו ונראה הסחוס, והוא
פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא: מתני' רבן
תחנונים. ואוקמוה רבנן
הנקרא צפור נפש שבשלהי
והשקיף
מאי קבע, כל שאינו אומרה
החזה [באמצעיתו בולט]
והוא כשיעור איסר. ויש מי
בלשון תחנונים, וקימא לן
גמליאל אומר בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה רבי יהושע אומר מעין י"ח ר"ע אומר ז אם שגורה
כותיהו. ואע"פ דדמיא עליה
שאומר עד שיכוף קומתו
תפלתו בפיו מתפלל י"ח ואם לאו מעין י"ח ר"א אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים ר'
ויראה איסר מוטל בארץ
כמשאוי, אם מתפלל בלשון
תחנונים יצא, כדכתיב
כנגד לבו, מפני שהאיסר
יהושע אומר ההולך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך את שארית ישראל
ואתחנן אל יו"י. הא דרבה
מטבע קטן, ואם לא ישוח
בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך ברוך אתה ה' שומע תפלה היה רוכב על החמור ירד ויתפלל
[ויעיין] אינו מביטו בארץ
ור' יוסף דאמרי [תרוויהו]
מאי הוא קבע כל שאינו
בעת שהוא מכוון ומוטל
ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי
כנגד לבו. ר' נחוניא אומר
מחדש דבר בתפלתו,
הקדשים היה מהלך בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים: גמ' $ הני י"ח כנגד
כיון שנענע ראשו וכו'.
ליתיה, דהא אפי' ר' זירא
דגברא רבה הוא, הוה
פי', שהרכין בראשו
מי א"ר הלל בריה דר' שמואל בר נחמני כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים רב יוסף
ומתראה ככורע, דיו.
מסתפי לחדית מילתא
1
בצלותיה דילמא אתי ליה
וקיימא לן כוותיה. מיהו
אמר כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע א"ר תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כנגד שמונה עשרה חוליות
(א)
טורחנא, כל שכן זולתו.
מאן דטרח וכרע טובא טפי
עדיף, דהא ר' ששת כי כרע
והא דאמרי אביי ור' חנינא
שבשדרה: ואמר ר' תנחום אמר רבי יהושע בן לוי ח המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות
בר אבון דכל מי שעשה
כרע כחזרא, שהוא רך
שבשדרה עולא אמר עד כדי שיראה איסר כנגד לבו רבי חנינא אמר כיון שנענע ראשו שוב אינו
תפלתו קבע [להתפלל]
ונכפף הרבה, וכי זקיף זקיף
ט
י
קודם דמדומי חמה אין
כחויא [שזוקף הראש
צריך אמר רבא והוא דמצער נפשיה ומחזי כמאן דכרע הני תמני
סרי תשסרי הוויין אמר רבי לוי
כ
לכתחלה]. יחזיר פניו. פי'
תפלתו תחנונים, ואיסתייעו
כנגד מקום התפלה. היה
מדר' יוחנן [דאמר] מצוה
ברכת הצדוקים ביבנה תקנוה כנגד מי תקנוה א"ר לוי לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני כנגד 2 אל
יושב בספינה או באסדא.
להתפלל עם דמדומי חמה,
הכבוד הרעים לרב יוסף כנגד אחד שבקריאת שמע לר' תנחום א"ר
יהושע בן לוי כנגד חוליא קטנה
ואמר ר' זירא מהאי קרא
פי' אסדא רפסודות כדכתיב
רפסודות על ים יפו.
ייראוך עם שמש ולפני ירח
שבשדרה: ת"ר שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר להם ר"ג
ירושלמי: היא אסדא היא
דור וגו', הא לייטי עלה
אסקריא היא רפסודות. פי'
במערבא שמא נטרפה לו
לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים עמד שמואל הקטן ותקנה לשנה אחרת שכחה
שעה, כלומר כל הדוחק
קורות רבות קשורות כולן
והשקיף
תפלת מנחה עם דמדומי
אחת אל אחת ואחת אל
אחת, והולכין בהן בנהרות
חמה אם יזדמן לו טורדת
שעה ולא יתפלל חשך השמש ונמצא בטל מן התפלה, הילכך להקדים כמעט טפי עדיף. פירוש פרשת העבור ר' חסדא אמר בשעה
ממקום למקום כמו שהולכין בספינה הקטנה. או באסדא שהם כבלים הנתונין ברגלי הכלואים בבית הכלא. י"ח התקין שמעון
הפקולי וכו'. פירוש, בתחלה היו מתפללין שלש ראשונות ושלש אחרונות והאמצעיות בלא סדר ידוע לכל, אלא כל אחד כפי
שעברו ישראל על תורתך והם בצרה כאשה עוברה שאתה מלא עליהם זעם ועברה ומעברת עליהם משברי גליך יהיו כל צרכיהם
לפניך. ירושלמי: ר' אחא בשום ר' (אמ') [אסא] כל זמן ששליח ציבור עובר לפני התיבה ותובע צרכי עמך ישראל מלפניך. ואמר
מה ששמע מרבו, וכיון דבא שמעון הפקולי וירד לפני התבה לפני רבן גמליאל ביבנה, והסדיר י"ח ברכות על הסדר שאנו מתפללין
ר' תנחום אמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקפקו כל חוליות שבשדרה. פיקפוק זולתי פיקוק, דקימא לן
עכשיו, נתיישרו הדברים בעיני רבן גמליאל וקבעם לכל להיות הכל מתפללין סדר אחד. אבל ברכת המינים לא היתה בידו מסורת
פיקוק סתימה כדגרסינן פקק החלון, ופקפוק פתיחה כדגרסינן בפרק קמא דסוכה, מפקפק ונוטל אחת מבינתים. וכשכורע אדם
[מרבו]. ירד [עמד] שמואל [הקטן] ותקנה בכלל אלו י"ח ברכות, וקבלו הצבור כולן להיות מתפללין בענין הזה. לשנה אחרת
וכופף קומתו מתפתחות החוליות ונראות כי מתפתחות החוליות מבחוץ מאחוריו ומסתתמות מבפנים, ודוגמא לדבר קשרי אצבעותיו.
ירד שמואל הקטן לפני התיבה, ומפני אימת הציבור התחיל בברכת המינין ושכח טופסה, וכיון שהוא תיקנה לא העבירוהו מלפני
עולא אמר עד שיראה איסר כנגד לבו. פי' עד שיראה איסר כנגד לבו. יש מי שאומר שכשכופף אדם עצמו מתקפל טיבורו בתוך
התיבה והורידו אחר תחתיו, אלא המתינו עד שנזכר מטופסה והשלים תפלתו.