לא:
אין עומדין פרק
חמישי ברכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דבר
שאינו הגון. פירוש אע"ג דליכא איסורא דאורייתא דאי איכא
שצריך להודיעו. הנחשד צריך לנקות את עצמו
ולהודיע את חושדו
יז א
א) ב)
שאין בו אותו דבר מגונה: לפני בת בליעל. אל תתנני כבת בליעל
איסורא דאורייתא פשיטא הוכח תוכיח כתיב :
יח ב
גברא
בגוברין. פי' אדם שיהא חשוב לימנות בין אנשים:
לחשדני בשכרות: ואסתתר. אתייחד עם אחרים ויחשדני בעלי:
ג)
מכאן
יט ג
ד)
ששכור אסור להתפלל. ירושלמי במסכת תרומות פרק
פלסתר. שקר: שלש אמתות.
דריש להו לשון מיתה: בדקי מיתה.
י)
קמא רבי זירא א בעי
שהאשה נבדקת בהן בשעת הסכנה
קמיה דרבי אמי שכור מהו שיברך
שאם ימצא בה אחד מהם תמות:
דבר שאינו הגון צריך להוכיחו ותען חנה
א
כ ד ה
נדה וחלה והדלקת נר. של שבת.
א"ל ואכלת ושבעת וברכת ואפילו
ותאמר לא אדני אמר עולא ואיתימא רבי
מדומדם. פירוש ואפי' הוא שתוי
על ג' עברות הללו נשים מתות
ה) ו)
יוסי ברבי חנינא אמרה ליה לא אדון אתה
ושכור כל כך שאינו יכול לדבר כראוי
וטעמא יליף במסכת שבת :
ז) ח)
בדבר זה ולא רוח הקודש שורה עליך
שמובלע בין אנשים. רב דימי מפרש
דהכי משמע ושבעת וברכת:
ט)
מכאן שאסור לישב בד' אמות
שאתה חושדני בדבר זה איכא דאמרי
כא ו
לה לא ארוך ולא גוץ וכו': אלם. פי'
הכי אמרה ליה לא אדון אתה לאו איכא
של תפלה. בין מלפניו כ)(בין
עב: ט) צחור. רו"ש בלע"ז: גיחור.
שכינה ורוח הקודש גבך שדנתני לכף חובה
שהוא לבן יותר מדאי: ולא חכם.
מלאחריו) ובין מן הצדדין ופירשו
כב ז ח
י)
❖
ולא דנתני לכף זכות מי לא ידעת דאשה
תשובת הגאונים דוקא ביושב ובטל
יותר מדאי. שלא יהיה תימה בעיני
כ)
אבל אם היה עוסק בק"ש ובברכותיה
הבריות ומתוך שנדברין בו שולטת
קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי אמר
❖
בו עין הרע: הנצבת עמכה. משמע
וכיוצא בהם אפילו יושב שפיר דמי:
רבי אלעזר מכאן לנחשד בדבר שאין בו
תורה אור השלם
[עמכה]. עמך משמע בתוך
אף הוא עמה בעמידה: אל הנער
שצריך להודיעו אל תתן את אמתך לפני
1. יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל
הזה. על זה ולא לאחר. מכאן שחטא
ארבע
אמות ב
משום
מוסף רש"י
בת בליעל אמר רבי אלעזר מכאן לשכור
מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי
דכתיב עמכה מלא בה"א כלומר
לעלי ורצה לענשו ולהתפלל שינתן לה
עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה
שמתפלל כאלו עובד ע"ז כתיב הכא לפני
שייך לעמוד קודם. כדי
אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא
בן אחר: והקריבו הכהנים. אמרו
שלא היה יושב בתוך ארבע אמות
שתהא בהמתו אוכלת.
דברים יג יד
יְדַעְתֶּם:
בת בליעל וכתיב התם יצאו אנשים בני
בפרק קמא דחגיגה והקריבו
שלה כי אם בחמישית:
1
2. וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה
(נדה טו:)
מורה הלכה בפני רבך את. ואף
בליעל מקרבך מה להלן ע"ז אף כאן ע"ז
זה קבלת הדם: של שבעים שנה.
וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה
במדבר ה כח
זָרַע:
כלומר אפילו נגזר עליו מנעוריו לפי
ע"פ שלא למד עדיין בפניו
ויען עלי ויאמר לכי לשלום אמר רבי אלעזר
3. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו
שתענית קשה בשבת לפי שהכל
מ"מ גדול הדור היה $ ובא ללמוד
וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ
מכאן לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך
לפניו: כל היושב בתענית בשבת.
קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם:
מתענגים בו והוא מתענה: תעניתא
לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר
תהלים צט ו
לתעניתא. יתענה למחר: ותתפלל
פירש ר"ח בתענית חלום וכן איתא
4. עֲנֵנִי יְיָ עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם
ואלהי ישראל יתן את שלתך: ותדר נדר
הַזֶּה כִּי אַתָּה יְיָ הָאֱלֹהִים
על ה'. כך כתוב הוא במקרא.
במדרש תהלים וכשיושב בתענית
וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם
ותאמר ה' צבאות אמר רבי אלעזר מיום
❖
ולא גרסינן הכא אל תקרי: שחזר
חלום בשבת פי' בה"ג שאומר עננו
אֲחֹרַנִּית: מלכים א יח לז
שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו
והודה לאליהו. לדבריו הודה
באלהי נצור ואפילו קובע ברכה
(פסחים ט. וכעי"ז בע"ז מא:
להקב"ה צבאות עד שבאתה חנה וקראתו
לאחר זמן בנבואת נביאים אחרים:
לעצמו כיון שאינו בתוך י"ח :
ונדה שם)
הגהות הב"ח
ג
גדולה
דכתיב
צבאות אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע מכל
(א) גמ'
צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם
❖
שעשה סעודה לעבדיו בא עני אחד ועמד על הפתח אמר להם תנו לי פרוסה אחת ולא השגיחו עליו
(ע"ז שם) אסור בהנאה
ומועלים בו.
דחק ונכנס אצל המלך א"ל אדוני המלך מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת:
אם ראה תראה א"ר אלעזר אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע אם ראה מוטב ואם לאו תראה אלך ואסתתר
(מעילה
גליון הש"ס
י:) ולא מתוך שחוק.
בפני אלקנה בעלי וכיון דמסתתרנא משקו לי מי סוטה ואי אתה עושה תורתך פלסתר שנאמר ונקתה
2
תוס' ד"ה מורה וכו' ובא
ללמוד לפניו.
ונזרעה זרע הניחא למאן דאמר אם היתה עקרה נפקדת שפיר אלא למאן דאמר אם היתה יולדת בצער
❖
יולדת בריוח נקבות יולדת זכרים שחורים יולדת לבנים קצרים יולדת ארוכים מאי איכא למימר דתניא
(שבת ל:) קלות ראש.
(שם) בי צניתא.
ונקתה ונזרעה זרע מלמד שאם היתה עקרה נפקדת דברי ר' ישמעאל א"ל רבי עקיבא אם כן ילכו כל
ב
מוסף תוספות
העקרות כולן ויסתתרו וזו שלא קלקלה נפקדת אלא מלמד שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח
ודאי
(סוטה מו:)
דאמרי אינשי.
א. בתוס' רי"ש כתב, ר'
קצרים יולדת ארוכים שחורים יולדת לבנים אחד יולדת שנים מאי אם ראה תראה דברה תורה כלשון
זעירא בעא קומי לאסי.
(כתובות פו.)
ב. בתוס' רי"ש כתב,
בני אדם: בעני אמתך אל תשכח את אמתך ונתתה לאמתך א"ר יוסי בר' חנינא ג' אמתות הללו למה אמרה
לא נתיישבה.
עמך משמע בתוך ד"א.
חנה לפני הקב"ה רבש"ע שלשה בדקי מיתה בראת באשה ואמרי לה שלשה דבקי מיתה ואלו הן נדה
ויש אומרים עמכה מלא
בה"א וכו'. ג. ובתוס' רי"ש
וחלה והדלקת הנר כלום עברתי על אחת מהן: ונתתה לאמתך זרע אנשים מאי זרע אנשים אמר רב
הוסיף, או שמא כוללו
❖
באלקי נצור.
גברא בגוברין ושמואל אמר זרע שמושח שני אנשים ומאן אינון שאול ודוד ורבי יוחנן אמר זרע ששקול
(סוטה שם) בבית
כשני אנשים ומאן אינון משה ואהרן שנאמר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו ורבנן אמרי
שיש בו חלונות.
3
לעזי רש"י
זרע אנשים זרע שמובלע בין אנשים כי אתא רב דימי אמר לא ארוך ולא גוץ ולא קטן ולא אלם ולא
(א)
(לקמן
❖
לד:) מכאן שאסור
רו"ש. אודם.
צחור ולא גיחור ולא חכם ולא טפש: אני האשה הנצבת עמכה בזה אמר ריב"ל ג מכאן שאסור לישב
להגביה קולו בתפלתו.
בתוך ארבע אמות של תפלה: אל הנער הזה התפללתי א"ר אלעזר שמואל מורה הלכה לפני רבו היה
רבינו חננאל
שנאמר וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי משום דוישחטו את הפר הביאו הנער אל עלי אלא
אמר להן עלי קראו כהן ליתי ולשחוט חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט אמר להו למה
אני האשה הנצבת עמך
בזה וכו' מכאן שאסור
לכו לאהדורי בתר כהן למישחט שחיטה בזר כשרה אייתוהו לקמיה דעלי אמר ליה מנא לך הא אמר
ד
לישב בתוך ד' אמות של
תפלה. שמעינן מדוקיא
ליה מי כתיב ושחט הכהן והקריבו הכהנים כתיב ה מקבלה ואילך מצות כהונה מכאן לשחיטה שכשרה
דקרא דכתיב הנצבת עמכה
בזר אמר ליה מימר שפיר קא אמרת מיהו מורה הלכה בפני רבך את וכל המורה הלכה בפני רבו
מלמד שהיה עלי עצב עמה
ו
כל זמן שהיתה חנה
חייב מיתה אתיא חנה וקא צוחה קמיה אני האשה הנצבת עמכה בזה וגו' אמר לה שבקי לי דאענשיה
מתפללת. כל היושב
בתענית בשבת קורעין לו
ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה אמרה ליה אל הנער הזה התפללתי: וחנה היא מדברת על לבה
גזר דינו של ע' שנה. קבלנו
אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא על עסקי לבה אמרה לפניו רבונו של עולם כל מה שבראת
מרבותינו דביושב בתענית
חלום מיירי, כדקי"ל יפה
באשה לא בראת דבר אחד לבטלה עינים לראות ואזנים לשמוע חוטם להריח פה לדבר ידים לעשות
תענית לחלום כאש לנעורת,
כי כל אדם שגזרו עליו גזרה
בהם מלאכה רגלים להלך בהן דדים להניק בהן דדים הללו שנתת על לבי למה לא להניק בהן תן
רעה על עון שעשה, מגלין
לי בן ואניק בהן: ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא כל היושב בתענית בשבת קורעין לו
אזנו ע"י חלום מה שעתיד
ז
לבוא עליו, וכיון שמרגיש
גזר דינו של שבעים שנה ואף על פי כן חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת מאי תקנתיה אמר רב
(סידור רש"י סי'
בה מתענה וחוזר בתשובה
כג) עד כאן שייך לעמוד קודם.
והקב"ה מוחל לו, וכיון
נחמן בר יצחק ח ליתיב תעניתא לתעניתא: ואמר רבי אלעזר חנה הטיחה דברים כלפי מעלה שנאמר
ולא רוח הקדש שורה
שחזר בתשובה שלמה
ותתפלל על ה' מלמד שהטיחה דברים כלפי מעלה ואמר רבי אלעזר אליהו הטיח דברים כלפי מעלה
עליך.
אפילו חטא כל שנותיו, שהן
ע' שנה כדכתיב ימי שנותינו
שנאמר 4 ואתה הסבות את לבם אחורנית א"ר שמואל בר רבי יצחק מנין שחזר הקב"ה והודה לו לאליהו
(שמואל א א
בהם ע' שנה. ומפני מה
דכתיב
טו) וזו שלא קלקלה.
תעניתו בשבת גדולה
מתעניתו בחול, לפי
(סוטה כו.) דברה תורה כלשון בני אדם. (נדרים ג.) דבקי מיתה. שבשבת יש לו סעודה מוכנת ותענוגים, מה שאין לו בחול, וכשמונע מהן קשה לו בלבו יותר מתעניתו בחול, ואעפ"כ יש עליו
(שבת לב.) והקריבו הכהנים כתיב.
דין עונג שבת, ואמור רבנן לותיב תענית לתעניתיה.
(יומא כז. וכעי"ז בזבחים לב.) המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. (ערובין סג.) תעניתא
לתעניתא.
(האורה ח"א סי' עא)