מאימתי פרק
ראשון ברכות
ה.
מסורת הש"ס
תורה
אור השלם
ואם תלמיד חכם הוא. שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד דיו
החשיתי מטוב. מן התורה: וכאבי נעכר. מכה עכורה: המוכר
א) ב)
1. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי
ג)
בכך: ירגיז יצר טוב. שיעשה מלחמה עם יצר הרע: ודומו סלה.
עצב. שפירש הימנו דבר חשוב כזה ומתוך דוחקו מכרו: ושמח.
פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת:
תהלים לא ו
יום הדומיה הוא יום המות שהוא דומיה עולמית: זה מקרא. חומש
שהרי הקב"ה מזהירם מלעזוב אותה ומשבחה לפניהם בלקח טוב אחר
ד)
2. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ
שמצוה לקרות בתורה: זו משנה. שיתעסקו במשנה: זה גמרא.
שנתנה להם: פשפש ולא מצא. לא מצא עבירה בידו שבשבילה ראוין
בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם
ה)
וְדֹמּוּ סֶלָה: תהלים ד ה
יסורין הללו לבא: אשרי הגבר אשר
סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה
3. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה
ו)
תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. שבשביל
הוראה. אבל המורים הוראה מן
אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם
אם תלמיד חכם הוא אין צריך אמר אביי אף
ז)
וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן
המשנה נקראו מבלי העולם במס'
יסורין צריך אדם לבא לידי תלמוד
וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר
❖
תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא
סוטה : כאלו אוחז חרב של
תורה: יסורין של אהבה. הקב"ה
כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם:
שמות כד יב
דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי
שתי פיות בידו. להרוג את המזיקין:
מייסרו בעוה"ז בלא שום עון כדי
1
4. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם
מאי משמע. דבקריאת שמע: התעיף
להרבות שכרו בעולם הבא יותר מכדי
ה' אל אמת: א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן
(ב)
הגהות הב"ח
וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:
תהלים קמט ו
עיניך בו. אם תכפל וסגרת עיניך
זכיותיו: וה' חפץ דכאו החלי. מי
לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע
(א) גמ'
5. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד
בתורה (ג) היא משתכחת ממך: ובני
שהקב"ה חפץ בו מחלהו ביסורין: אשם.
עליו מאהבה
שנא' 2 רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם
יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם:
(ב) רש"י
קרבן: נפשו. מדעתו: דבר זה.
תהלים קמט ה
רשף יגביהו עוף. העוף מסלקם ממך (ד):
לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם
סמך
6. כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי
קטב מרירי. זה שם שד הצהרים
שאשרי אדם אשר תיסרנו יה: מתורתך
(ג) ד"ה
רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף:
נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר
ואיננו
במסכת פסחים : ולחומי
תלמדנו. כלומר מתורתך אנו למדין
איוב ה ז
(ד) ד"ה
7. הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ
על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור
רשף. כתיב בין רעב למזיקין נדרש
אותו: נאמר ברית ביסורין דכתיב אלה
מסלק
כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם
❖
לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה. וא"ר לוי
לפניו ולאחריו יסורין ומזיקין: אפילו
דברי הברית. אחר הקללות נאמר
את בני רשף
כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם:
משלי כג ה
בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב
תינוקות של בית רבן יודעים. שהתורה
במשנה תורה: אף יסורין ממרקין כל
8. מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף
עונותיו של אדם גרסי': ודרך חיים. חיי
מגינה שלמדין מספר חומש אם
3 ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה
מוסף רש"י
וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת
אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי
העוה"ב הויין לו תוכחות מוסר לאדם:
שמוע תשמע [וגו'] כל המחלה אשר
אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת
לעולם ירגיז אדם יצר
דברים לב כד
עָפָר:
ובנים 9. וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ
שמתי וגו'. ואפילו הקטנים שלא
טוב על יצר הרע.
הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה אשר
הגיעו לספר איוב כבר למדו:
תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ
כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה
וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה
וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ
מסיני: א"ר יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר רוממות אל בגרונם
4
(סנהדרין קיא:)
כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר
יפשפש במעשיו.
וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישא דענינא דכתיב 5יעלזו חסידים בכבוד
שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים
עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ:
❖
ירננו על משכבותם וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ואמר רבי יצחק כל הקורא קריאת
(ערובין יג:)
שמות טו כו
01. נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה
שמע על מטתו מזיקין בדילין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך
6
7
הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי
בו ואיננו ואין רשף אלא מזיקין שנאמר 8 מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי. אמר רבי שמעון בן לקיש כל
תהלים לט ג
רבינו חננאל
נֶעְכָּר:
11. כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם
העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו
[הא] דאמרינן צריך לומר
תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ:
מפסוקי דרחמי כגון בידך
משלי ד ב
ואיננו ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף אמר ליה רבי יוחנן הא אפילו תינוקות של בית רבן
21. נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ
אפקיד רוחי, נהגו לאומרו
יודעין אותו שנאמר 9 ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת
בכלל השכיבנו, וטפי מהם
וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְיָ:
❖
לא מטרחינן ליה.
איכה ג מ
כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה
31. אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר
תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ
ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנא' 01נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר ואין
תְלַמְּדֶנּוּ: תהלים צד יב
רב ניסים גאון
טוב אלא תורה שנאמר 11 כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא
41. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ
מה אשם לדעת אף יסורין
יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה:
בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח
לדעת. כי הקרבנות אין
משלי ג יב
51. וַיְיָ חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי
מותר להקריבן אלא ברצון
שמח אבל הקב"ה אינו כן נתן להם תורה לישראל ושמח שנא' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. אמר
בעלים ולא בעל כורחן
אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ
רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנא' נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה
כדתניא (ערכין דף כא וש"נ)
יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים
21
יקריב אותו מלמד שכופין
וְחֵפֶץ יְיָ בְּיָדוֹ יִצְלָח:
עד ה' פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו
31
אותו יכול בעל כורחו ת"ל
ישעיהו נג י
61. בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא
לרצונו הא כיצד כופין עד
ואם תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה הם שנאמר 41 כי את אשר יאהב ה' יוכיח. אמר רבא אמר רב
שיאמר רוצה אני ואמרו עוד
הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ
סחורה אמר רב הונא כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין שנאמר וה' חפץ דכאו החלי יכול אפילו לא קבלם
מנין למתעסק בקדשים
תהלים סו כ
51
מֵאִתִּי:
71. וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ
שפסול וכו' לעכב מנין
מאהבה תלמוד לומר אם תשים אשם נפשו מה אשם לדעת אף יסורין לדעת ואם קבלם (א) מה שכרו יראה זרע
תלמוד לומר לרצונכם
בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית
יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו שנא' וחפץ ה' בידו יצלח פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי
תזבחוהו (לרצונכם זבחו)
מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל
לדעתכם זבחו ואיתא
מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ
אחא בר חנינא חד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול תורה שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו
בשחיטת חולין בפ' הכל
תַּקְרִיב מֶלַח: ויקרא ב יג
81. אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית
שוחטין (דף יג) ובמס' נדרים
יה ומתורתך תלמדנו וחד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול תפלה שנאמר 61 ברוך אלהים
בפרק אין בין מודר הנאה
אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶת מֹשֶׁה
אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי אמר להו רבי אבא בריה דר' חייא בר אבא הכי אמר ר' חייא בר אבא
מחברו (דף לה) איתא אמר ר'
לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
יוחנן הכל צריכין [דעת]
בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית
א"ר יוחנן אלו ואלו יסורין של אהבה הן שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח אלא מה ת"ל ומתורתך תלמדנו
חוץ ממחוסר כפרה:
אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב:
דברים כח סט
אל תקרי תלמדנו אלא תלמדנו דבר זה מתורתך תלמדנו ק"ו משן ועין מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם
91. וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי
עבד יוצא בהן לחרות יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה והיינו דרבי שמעון בן לקיש דאמר
כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְיָ
אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶJָ:
רשב"ל נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין נאמר ברית במלח דכתיב ולא תשבית מלח ברית ונאמר
71
דברים ח ה
02. כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ
ברית ביסורין דכתיב 81 אלה דברי הברית מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית
אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי
האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם: תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות
מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים
בַּבִּקְעָה וּבָהָר: דברים ח ז
טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם
12. כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה
הבא תורה מנין שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ארץ ישראל דכתיב 91 כי כאשר
אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת
משלי ו כג
מוּסָר:
ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך וכתיב בתריה 02 כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה העולם הבא דכתיב
12 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. תני תנא קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים
וקובר