אין עומדין פרק
חמישי
ברכות
לב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דכתיב ואשר הרעותי. רישא דקרא אוספה הצולעה והנדחה אקבצה
אני גרמתי להם שבראתי יצר הרע: אלמלא שלש
ואשר הרעותי
כג א
א)
❖
ב) ג)
מקראות הללו. שמעידין שיש ביד הקדוש ברוך הוא לתקן יצרנו ולהסיר יצר הרע ממנו: נתמוטטו. רגלינו במשפט אבל עכשיו יש
ד)
לנו פתחון פה שהוא גרם לנו שברא יצר הרע: הטיח. לשון זריקה כמו כמטחוי קשת : אין ארי נוהם. שמח ומשתגע ומזיק:
ה) ו)
מלי כריסיה זני בישי. מילוי הכרס הוא ממיני חטאים הרעים. זני מתרגמינן למינהו לזנוהי : הרף ממני. הראהו שיש כח
תורה אור השלם
בידו למחול ל) ע"י תפלה: הניחה לי.
1. בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְיָ
ז)
משמע שהיה אוחז בו: שלש רגלים.
דכתיב ואשר הרעותי: אמר רבי חמא ברבי חנינא אלמלא שלש
אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה
1
ח)
אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי:
אברהם יצחק ויעקב: שהחלהו.
מקראות הללו נתמוטטו
רגליהם של שונאי ישראל חד דכתיב ואשר
מיכה ד ו
הפציר בו אנויי"ר בלע"ז: נדרו.
ט) י)
2. הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל
הרעותי וחד דכתיב 2 הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל וחד
❖
כ) ל)
לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל
דבורו שאמר ואכלם: שמסר עצמו
דכתיב 3 והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר רב פפא
נְאֻם יְיָ הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד
למיתה. ויחל לשון חלל: שהחלה
הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית
אמר מהכא ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ואמר
4
ירמיהו יח ו
הגהות הב"ח
עליהם מדת רחמים. כמו יחולו
יִשְׂרָאֵל:
3. וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ
רבי אלעזר משה הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר 5 ויתפלל משה אל ה'
על ראש יואב לשון הניח:
(א) גמ'
וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם
אל תקרי אל ה' אלא על ה' שכן דבי רבי אליעזר בן יעקב קורין לאלפין
שאחזתו אחילו גרס: אשתא דגרמי.
וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן
(א)
מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב
מוליי"ר בלע"ז: אשר נשבעת להם
עיינין ולעיינין אלפין דבי רבי ינאי אמרי מהכא ודי זהב מאי ודי זהב אמרי
6
יחזקאל לו כו
בָּשָׂר:
(ב) שם
4. וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם
בך. שנאמר בעקדת יצחק בי
דבי ר' ינאי כך אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם בשביל כסף וזהב
וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי
נשבעתי : עד כאן.
שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל אמרי דבי
למה
תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ
עד ככוכבי השמים: מכאן ואילך
לך גדולה (ג) שם
וַעֲשִׂיתֶם: יחזקאל לו כז
ר' ינאי אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר אמר
ב"ו (ד) שם
5. וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה
דברי הרב. אמר לו אעשה
רבי אושעיא משל לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים האכילה
וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל יְיָ
כדבריך: דברים שאמרת לי. בסנה
וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ:
כרשינין והיתה מבעטת בו אמר לה מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא
שהתפלל משה
במדבר יא ב
אמרת לי אעלה אתכם מעני
עד שהחלה אביי אמר
6. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר
כרשינין שהאכלתיך אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן משל לאדם אחד
מצרים אל ארץ טובה ורחבה
עד שהחלה להקב"ה
דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל
(ה) שם הן
שהיה לו בן הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו
: החייתני. בפני האומות:
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר
❖
בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן
עלה
על פתח של זונות מה יעשה אותו הבן שלא יחטא אמר רב אחא בריה
וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי
דברים א א
זָהָב:
דרב הונא אמר רב ששת היינו דאמרי אינשי מלי כריסיה זני בישי שנאמר 7 כמרעיתם וישבעו שבעו
7. כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ
לעזי רש"י
וירם לבם על כן שכחוני רב נחמן אמר מהכא 8 ורם לבבך ושכחת את ה' ורבנן אמרי מהכא 9 ואכל
שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם עַל כֵּן
אנויי"ר. להפציר, להטריד.
הושע יג ו
שְׁכֵחוּנִי:
ושבע ודשן ופנה ואי בעית אימא מהכא וישמן ישרון ויבעט אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי
8. וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת
01
מוליי"ר [מלויי"ד].
❖
קדחת.
יְיָ אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ
יונתן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר 11 וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל:
מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
וידבר ה' אל משה לך רד מאי לך רד אמר רבי אלעזר אמר לו הקדוש ב"ה למשה משה רד מגדולתך
דברים ח יד
21
9. כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה
מוסף רש"י
כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי מיד תשש כחו של משה
(ב)
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת
אלמלא שלש מקראות
ולא היה לו כח לדבר וכיון שאמר 31 הרף ממני ואשמידם אמר משה דבר זה תלוי בי מיד עמד ונתחזק
חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע
הללו.
וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים
מכהו מכה גדולה והיה אוהבו יושב לפניו ומתירא
בתפלה ובקש רחמים משל למלך (ג) שכעס על בנו והיה
אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי
(סוכה נב:) לעולם יסדר
וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי:
לומר לו דבר אמר המלך אלמלא אוהבי זה שיושב לפני הרגתיך אמר דבר זה תלוי בי מיד עמד
אדם שבחו של הקב"ה
דברים לא כ
01. וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט
ואחר כך יתפלל.
והצילו: 41 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה
אותך לגוי גדול וגו' אמר רבי אבהו אלמלא מקרא
שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ
כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו
אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר
דברים לב טו
יְשֻׁעָתוֹ:
ואמר לפניו רבונו של עולם אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם: ואעשה אותך לגוי גדול וגו'
41
11. וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי
(ע"ז ז:)
אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ב"ה רבונו של עולם ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול
אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ הַדָּגָן
וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר וְכֶסֶף
לעמוד לפניך בשעת כעסך כסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים
הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ
הושע ב י
לַבָּעַל:
מאבותי עכשיו יאמרו ראו פרנס שהעמיד עליהם בקש גדולה לעצמו ולא בקש עליהם רחמים: 51 ויחל
21. וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֶךְ
משה את פני ה' אמר רבי אלעזר (ד) מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שהחלהו ורבא
(סידור רש"י
רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר
❖
סי' ו')
הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
אמר עד שהפר לו נדרו כתיב הכא ויחל וכתיב התם לא יחל דברו ואמר מר הוא אינו מיחל אבל
61
שמות לב ז
31. הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם
אחרים מחלין לו ושמואל אמר מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם שנאמר 71 ואם אין מחני נא מספרך
רבינו חננאל
וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת
אמר רבא אמר רב יצחק מלמד שהחלה עליהם מדת רחמים ורבנן אמרי מלמד שאמר משה לפני
הַשָּׁמָיִם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי
מנין שחזר הקב"ה והודה
עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ:
הקב"ה רבש"ע חולין הוא לך מעשות כדבר הזה ויחל משה את פני ה' תניא רבי אליעזר הגדול אומר
לו למשה. פירוש, החזיר לו
דברים ט יד
41. וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר
טובה שהבין מה שאומות
מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שאחזתו אחילו מאי אחילו אמר רבי אלעזר
העולם היו עתידים לומר,
אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה
אש של עצמות מאי אש של עצמות אמר אביי אשתא דגרמי זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר
ואמר לו סלחתי להם, כי
81
אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:
ודאי כדבריך יהיו עתידין
שמות לב י
נשבעת להם בך מאי בך אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ב"ה רבונו של עולם אלמלא נשבעת
51. וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ
לדבר. ואולם חי אני. אמר
ר' יצחק אמר לו הקב"ה
להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה ועכשיו שנשבעת להם
אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְיָ יֶחֱרֶה
למשה החייתני בדבריך.
אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ
בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים:
פירוש, אמר לו הקב"ה
מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל
למשה במה שדברת לפני
וּבְיָד חֲזָקָה: שמות לב יא
81 ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי האי אשר אמרתי אשר אמרת
61. אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיְיָ
וסלחתי לישראל החייתני,
מיבעי ליה אמר רבי אלעזר עד כאן דברי תלמיד מכאן ואילך דברי הרב ורבי שמואל בר נחמני אמר אלו
כלומר עתידין האומות
אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר
לומר חי אני בהפילי ל"א
אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל
ואלו דברי תלמיד אלא כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם דברים שאמרת לי לך אמור
(ה)
מלכים ואעמיד השמש
דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו
והירח, ואז ימלא כבודי את
במדבר ל ג
יַעֲשֶׂה:
להם לישראל בשמי הלכתי ואמרתי להם בשמך עכשיו מה אני אומר להם: 91 מבלתי יכולת ה' יכול ה' מיבעי
71. וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא
כל הארץ, וז"ש ואולם חי
ליה אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע עכשיו יאמרו אומות העולם תשש כחו כנקבה
אני וימלא כבוד ה' את כל
חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא
❖
הארץ.
מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ:
ואינו יכול להציל אמר הקב"ה למשה והלא כבר ראו נסים וגבורות שעשיתי להם על הים אמר לפניו
שמות לב לב
81. זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק
רבונו של עולם עדיין יש להם לומר למלך אחד יכול לעמוד לשלשים ואחד מלכים אינו יכול לעמוד
רב ניסים גאון
וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר
אמר ר' יוחנן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר ויאמר ה' סלחתי כדבריך תני דבי רבי
נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר
02
ואולם חי אני אמר
אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם
ישמעאל כדבריך עתידים אוה"ע לומר כן אשרי תלמיד שרבו מודה לו ואולם חי אני אמר רבא אמר רב יצחק
12
לו הקב"ה למשה
כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ
משה החייתני בדבריך. זה
מלמד שאמר לו הקדוש ב"ה למשה משה החייתני בדבריך: דרש רבי שמלאי א לעולם יסדר אדם שבחו
הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן
הדבר קשה היה בפני
לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם:
של הקב"ה ואחר כך יתפלל מנלן ממשה דכתיב ואתחנן אל ה' בעת ההיא וכתיב ה' אלהים אתה החלות
התלמידים והיו מלעיזים בו
שמות לב יג
22
32
91. מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְיָ
עלינו החולקין על דברי
להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך וכתיב
רבותינו ז"ל ואמנם כי
לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל
פשוטו של זה הדבר נראה
בתריה 42אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו': (סימן מעשי"ם צדק"ה קרב"ן כה"ן תעני"ת מנע"ל ברז"ל):
הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם
שאינו מתקבל על הדעת
וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר:
אמר
שמשתבשין בה ואני ברחמי
במדבר יד טז
שמיא פירשתיה פירוש צח וביארתי טעמיה ביאור יפה שהוא שוה לענין הכתוב ולסברא והרי אנו מזכירין המימרא כללא 02. וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: במדבר יד כ 12. וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְיָ אֶת כָּל הָאָרֶץ: במדבר יד כא 22. וָאֶתְחַנַּן אֶל יְיָ
כדגרסי' בגמ' ואחר כן נאמר פירושה (במדבר יד) מבלתי יכולת ה' יכול ה' מיבעי ליה אמר ר' אלעזר אמר משה לפני בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: דברים ג כג 32. אֲדֹנָי אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל
הקב"ה רבש"ע עכשיו יאמרו אומות העולם תשש [כחו] כנקבה ואין בו כח להצילם אמר לו בן עמרם והלא כבר ראו בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: דברים ג כד 42. אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר
נסים וגבורות שעשיתי על הים אמר לפניו רבונו של עולם יאמרו לפני מלך אחד יכול לעמוד בפני ל"א (מלך) [מלכים]
הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן: דברים ג כה
אינו יכול לעמוד אמר ר' יוחנן מנין שחזר הקב"ה והודה למשה שנא' (שם) ויאמר ה' סלחתי כדברך תנא דבי ר' ישמעאל
כדבריך עתידין אומות העולם לומר אשרי תלמיד שרבו מודה לו ואולם חי אני אמר רבא א"ר יצחק אמר לו הקב"ה למשה משה החייתני בדבריך עד כאן היא הדרשה שנאמרה בזה הפסוק ופירושה אנו מזכירין דע לך כי החיים והיכולת שתי
מדות הן ממדותיו של הקב"ה שהן מדות עצמו וגדולתו שאינן נחלפין ממנו כלל כי הכח והיכולת אינם נמצאים אלא במי שהוא חי ומי שהוא חי העולמים שלא יתמו שנותיו אי אפשר שלא יהיה יכול וזה הדבר אע"פ שהוא שריר ומקויים
בסברא יש לו חיזוק מן הכתוב והיינו דכתב רחמנא (דברים לב) כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם פתח בזכרון היד שהוא היכולת וסיים בזכר החיים ואמר חי אנכי לעולם קיימת לו היכולת מפני שהוא חי העולמים ובעת שאירע
מעשה המרגלים ואמר הקב"ה להשמידם לאומתו נגש הנביא עליו השלום בתפלה בעדם ואמר בכלל דבריו מבלתי יכולת ה' ולפי שידע הקב"ה כי אמת דבר וכי אם הוא משמיד את העם במדבר ואינו מכבש לפניהן את ארץ כנען האומות
אומרים עליו כי קצרה ידו ותשש כחו ואינו יכול לעמוד כנגד ל"א (מלך) [מלכים] ולגרשם מפני בניו ולפיכך קבל תפלתו בעדם ונעתר לו ואמר סלחתי כדברך ואמר לו אחר כן ואולם חי אני הודיע לנביאו שבודאי אילו השמידם לעם היו
האומות אומרים שאין לו יכולת ולא היו מכירין גבורתו והואיל ואין מתברר להם שהוא יכול גם כן אין מתברר להם שהוא חי והנה בשביל עתירת הנביא בעד העם הודו האומות כי יש להקב"ה החיים לעלמין ונתברר להם שהוא חי וקיים
וזכה הנביא לשבח בשביל זה הדבר כי בשביל עתירתו נודעה גדולתו של מלכנו ועצמו וגבורתו ונתפרסמו בקצות הארץ ונתברר ונתקיים כי הקב"ה יתעלה שמו חי בעצמו ולפיכך א"ל רחמנא ואולם חי אני אחר שאמר כדברך תיכף לה ודרשי
ליה רבנן החייתני בדבריך כלומר שבשביל עתירתך גרם הדבר ונתברר לאומות שאני חי וזה הוא צד התירוץ של זה הדבר והיה נעלם מאד וסייעני הקב"ה לגלותו ולפרשו ולא ראיתי אדם שקדמני לזה התירוץ וזה הפירוש יהיה שמור בידך: