לב:
אין עומדין פרק
חמישי ברכות
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
גדולה
תפלה יותר
ממעשים טובים. $ בלא תפלה שהרי משה
עלה ראש הפסגה. בדבר תפלה זו נתרציתי
להראותך
אותה:
כד א
א)
ובפרשכם כפיכם. אי לאו דגדולה תפלה כיון דאמר למה
רבינו ע"ה אף על פי שהיו בידו מעשים טובים א
לי רוב
ב) ג)
זבחיכם למה לי תו ובפרשכם הא אפילו זבחיהם לא ניחא ליה: אל
הוצרך לתפלה:
ד)
כל
כה ב
ה) ו)
המאריך בתפלתו ומעיין בה.
תחרש. מדלא (ב) כתיב את דמעתי תראה ש"מ נראית היא לפניו ואין
פירוש שמצפה שתבא בקשתו
לפי שכוון בתפלתו. תימה דהכא
צריך להתפלל אלא שתתקבל לפניו:
כו ג
ז)
ונתתה אותה קיר ברזל. סימן למחיצת
משמע דעיון תפלה לאו מעליותא
אמר ר' אלעזר גדולה
תפלה יותר ממעשים
❖
ברזל המפסקת בינו לבינם: ומעיין
הוא וכן משמע פ' הרואה
טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר
בה. מצפה שתעשה בקשתו על ידי
כז ד ה
ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם
ממשה רבינו אעפ"כ לא נענה אלא בתפלה
וקאמר עיון תפלה. ולא כן משמע
הארכתו סוף שאינה נעשית ונמצאת
שנאמר 1אל תוסף דבר אלי וסמיך ליה 2עלה
הגהות הב"ח
בפ' מפנין דקאמר אדם
תוחלת ממושכה חנם והיא כאב לב
כח ו
ראש הפסגה: וא"ר אלעזר גדולה תענית
(א) גמ'
אוכל פירותיהן בעוה"ז וקא חשיב
כשאדם מצפה ואין תאותו באה:
כט ז
וגו' ידיכם דמים:
יותר מן הצדקה מאי טעמא זה בגופו וזה
❖
תוחלת. לשון חלוי ותחנה: ועץ חיים
עיון תפלה אלמא מעליותא הוא וכן
(ב) רש"י
בממונו: וא"ר אלעזר גדולה תפלה יותר מן
תאוה באה. סופו של מקרא הוא:
משמע בגט פשוט דקאמר
❖
קוה. והתחזק ולא תמשוך ידך אלא
הקרבנות שנא' למה לי רוב זבחיכם וכתיב
משלשה דברים אין אדם ניצול בכל יום
3
רבינו חננאל
חזור וקוה: צריכין חזוק. שיתחזק
וקאמר עיון תפלהב פירוש שאין אדם
ובפרשכם כפיכם (א)
א"ר יוחנן $
א כל כהן
תנו רבנן חסידים
גליון הש"ס
אדם בהן תמיד בכל כחו: דרך ארץ.
מעיין בה אם כן משמע שהוא טוב
שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שנא' ידיכם
הראשונים היו שוהין שעה
4
אם אומן הוא לאומנותו אם סוחר
וי"ל דתרי עיון תפלה יש עיון תפלה
גמ' כל כהן שהרג.
אחת ומתפללין וכו'. וכי
דמים מלאו: וא"ר אלעזר מיום שחרב בית
מאחר שט' שעות ביום
הוא לסחורתו אם איש מלחמה הוא
דהכא המצפה שתבא בקשתו ועיון
מתעסקין בתפלה תורתן
המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר 5 גם כי
למלחמתו: שלשים חיל. ראשי גייסות
תפלה דהתם שמכוין את לבו לתפלהז):
ומלאכתן אימתי נעשית
אל דמעתי אל תחרש. פרש"י דדייק
אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי
תוס' ד"ה גדולה
אלא מתוך שחסידים הם
וחבורות חלוקות: לגיון וקרטון
וכו' בלא תפלה.
תורתן משתמרת ומלאכתן
❖
תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר
וגסטרא. שמות של שררה כגון שלטון
מדיוקא מדלא קאמר ודמעתי
מתברכת. תנינן סתמא כר'
שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל
יהודה דאמר תפלת המנחה
והגמון ודוכס ופחה: עולה. כמו עולות
תראה ש"מ שהיא נראית בכל פעם
6
עד פלג המנחה קטנה, והיא
וקרבנות: גם אלה. מעשה העגל
ואין להתפלל רק שתתקבל:
דמעתי אל תחרש רבא לא גזר תעניתא
שעה י"א חסר רביע, עברה
הגהות הגר"א
קודם תפלתו מנין שנא' אשרי
שאמרו אלה אלהיך ישראל :
תפלת המנחה ומתפלל
ביומא דעיבא משום שנא' סכותה בענן לך
7
[א] גמ'
תפלת ערבית, והיינו
❖
יושבי ביתך. ולפיכך תקנו
ואנכי זה מעשה סיני. שנאמר בו
מעבור תפלה: וא"ר אלעזר מיום שחרב בית
דמשכחת שהיא שעה אחת
אנכי ה' אלהיך : יושבי
לומר זה הפסוק קודם תהלה לדוד
ביום אחר תפלה. דאי לרבנן
המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל
דאמרי עד הערב לא
ביתך. והדר יהללוך: יודו לשמך.
לאפוקי מהנהו דאמרי אשרי הרבה:
משכחת שלש תפלות
מוסף תוספות
לאביהם שבשמים שנא' ואתה קח לך
8
אבל
והדר ישבו ישרים את פניך: תשע
[ביום] ובכל תפלה שלש
מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך
א. ובתוס' רי"ש כתב,
שעות ביום. וקודם דימדומי
שעות. לשלש תפלות:
תורתם
כלומר מעשים טובים בלא
חמה היו שוהין שעה אחת
ובין העיר: א"ר חנין א"ר חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם
משתמרת. בתוך לבם שאין
תלמודם
תפלה לא סגי שהרי משה
ביום, כי מעלות השחר ועד
רבינו הוצרך לתפלה.
הנץ החמה ה' מילין. [אמר
משתכח: אבל למלכי עכו"ם
מנא לן ממשה רבינו שנא' ואתפלל אל ה' וכתיב בתריה וישמע ה' אלי גם
9
01
רב יוסף לא שנו אלא
ב. בתוס' רי"ש הוסיף,
פוסק. שלא יהרגנו: הא
דאפשר
בפעם ההיא איני והא א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המאריך בתפלתו
למלכי ישראל וכו'. עי'
פי' שמחשב בלבו שיש
❖
לתפלתו להתקיים כי מאד
בקצור. כגון שסמוך לגמור תפלתו:
לעיל ל, ב ד"ה אפילו].
ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנא' תוחלת ממושכה מחלה לב מאי
11
כיון בה וע"י כך מזכיר
❖
אבל עונותיו ובא לידי כאב לב.
תקנתיה יעסוק בתורה שנא' ועץ חיים תאוה באה ואין עץ חיים אלא תורה
תורה אור השלם
שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה לא קשיא הא דמאריך ומעיין בה הא דמאריך ולא מעיין בה א"ר חמא
ב
21
1. וַיִּתְעַבֵּר יְיָ בִּי לְמַעַנְכֶם
מוסף רש"י
בר' חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר 31 קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה':
וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְיָ
שמעה תפלתי וגו' אל
ת"ר ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ תורה ומעשים טובים מנין
אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר
דמעתי אל תחרש.
אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:
שנא' רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה חזק בתורה ואמץ במעשים טובים תפלה מנין
41
דברים ג כו
2. עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא
שנא' קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' דרך ארץ מנין שנא' 51 חזק ונתחזק בעד עמנו וגו': 61 ותאמר
עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה
ציון עזבני ה' וה' שכחני היינו עזובה היינו שכוחה אמר ר"ל אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אדם
וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי
לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:
נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשה הראשונה אתה עזבתני ושכחתני אמר לה הקב"ה בתי י"ב
דברים ג כז
3. לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם
(ב"מ נט.) ביומא דעיבא.
מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל
(יבמות עב.)
יֹאמַר יְיָ שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת
כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון
ומעיין בה.
אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם
פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא
בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים
(לקמן נה.) כאב לב.
ישעיהו א יא
חָפָצְתִּי:
4. וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם
(שם)
כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני 71 התשכח אשה עולה
תוחלת.
אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי
אמר הקב"ה כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר אמרה לפניו רבש"ע הואיל
(שם) גסטרא.
[א]
תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ
❖
(סוטה יד.)
יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ:
ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה גם אלה תשכחנה אמרה לפניו
ישעיהו א טו
5. גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ
רבש"ע הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני אמר לה ואנכי לא אשכחך
איכה ג ח
רבינו ניסים
שָׂתַם תְּפִלָּתִי:
והיינו דא"ר אלעזר א"ר אושעיא מאי דכתיב גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל ואנכי לא אשכחך זה
6. שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְיָ
אפילו המלך שואל
וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי
מעשה סיני: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת: מנא הני מילי א"ר יהושע ב"ל אמר קרא אשרי
81
בשלומו לא
אַל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ
יושבי ביתך ואמר ר' יהושע ב"ל המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנא' 91 אך צדיקים יודו
ישיבנו. ושנינו עוד
תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי:
בתוספתא הכותב את השם
תהלים לט יג
לשמך ישבו ישרים את פניך תניא נמי הכי המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה
7. סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר
ג
אפי' המלך שואל בשלומו
לא ישיבנו היה כותב ה' או
איכה ג מד
תְּפִלָּה:
אחת אחר תפלתו קודם תפלתו מנין שנא' אשרי יושבי ביתך לאחר תפלתו מנין דכתיב אך צדיקים
8. וְאַתָּה קַח לְךָ מַחֲבַת
ו' שמות כיון שגמר אחד
יודו לשמך ישבו ישרים את פניך תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת
מהן משיב שאילת שלום
בַּרְזֶל וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר
ואיתא להא ברייתא בגמרא
בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר
וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן
דבני מערבא דפירקין: תנו
וַהֲכִינֹתָה אֶת פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ
רבנן מעשה בחסיד אחד
וְהָיְתָה בַמָּצוֹר וְצַרְתָּ עָלֶיהָ
היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת: אפילו ד המלך שואל
שהיה מתפלל בדרך. אית
אוֹת הִיא לְבֵית יִשְׂרָאֵל:
בשלומו לא ישיבנו: אמר רב יוסף לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי עכו"ם פוסק מיתיבי
בבבא קמא בפ' הגוזל
יחזקאל ד ג
ה
9. וָאֶתְפַּלֵּל אֶל יְיָ וָאֹמַר
(דף קג.) כל מעשה בחסיד
המתפלל וראה אנס בא כנגדו ראה קרון בא כנגדו לא יהא מפסיק אלא מקצר ועולה לא קשיא
ו
אחד אינו אלא ר' יהודה
אֲדֹנָי אֱלֹהִים אַל תַּשְׁחֵת
בן בבא או ר' יהודה
הא ז דאפשר לקצר (יקצר ואם לאו פוסק) ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד
עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ
בר' אילעאי ואיתא דכוותה
בְּגָדְלֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ
ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו א"ל ריקא והלא
בתמורה (דף טו) בפרק יש
מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה:
בקרבנות הצבור:
דברים ט כו
כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב ונשמרתם מאד לנפשותיכם כשנתתי לך שלום
02
12
01. וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר
למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי א"ל המתן לי
כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים
יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע
עד שאפייסך בדברים א"ל אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית
יְיָ אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא
אָבָה יְיָ הַשְׁחִיתֶךָ:
מחזיר
דברים י י
11. תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה: משלי יג יב 21. עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: משלי ג יח 31. קַוֵּה אֶל יְיָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְיָ: תהלים כז יד 41. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת
כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: יהושע א ז 51. חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַיְיָ יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו: שמואל ב י יב 61. וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְיָ וַאדֹנָי
שְׁכֵחָנִי: ישעיהו מט יד 71. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ: ישעיהו מט טו 81. אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: תהלים פד ה 91. אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ:
תהלים קמ יד 02. רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: דברים ד ט 12. וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם
דִּבֶּר יְיָ אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: דברים ד טו