מ:
כיצד מברכין פרק שישי ברכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ורבי
יוחנן אמר אפי' פת ויין. וכן הלכה דרב ור' יוחנן הלכה
חוץ מן הפת ומן היין. כדאמרינן לקמן שגורם ברכות
פד
א)
א
ב)
הרבה לעצמו בקדוש ובהבדלה ובברכת חתנים: ידי ברכה ראשונה.
כר' יוחנן וכ"ש לגבי רב הונא שהיה תלמידו של רב:
ג) ד)
נימא
רב הונא כר' יוסי. וא"ת היכי מצי סובר רב הונא
ברכת הזן: פרשת סוטה. כשהכהן משביעה: וידוי מעשר.
ה) ו)
פה ב
בערתי הקדש מן הבית : מלברכך. ברוך אשר קדשנו
כר' יוסי הא רב הונא מודה בשאר דברים חוץ מפת
ויין שאם אמר שהכל דיצא ואילו
במצותיו וצונו להפריש תרומה
ומעשר: מתני' הנובלות.
פו ג ד
ז) ח)
ר' יוסי סבר דלא יצא דכל המשנה
אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתיה
מפרש בגמ': גובאי. חגבים
ממטבע כו' וי"מ דמצי למימר
לגווזא דהדר מפיק לא מברכינן עליה בורא
ט)
טהורים: מין קללה. חומץ ונובלות
דאפי' ר' יוסי לא קאמר לא יצא
י)
ה
פרי העץ אלא בפה"א: ועל כולן אם אמר
כ) ל)
אלא בברוך המקום שאינה ברכה
וגובאי על ידי קללה הן באין:
מ)
ו
שהכל וכו': אתמר רב הונא אמר חוץ מן
גמ'
שהקרים. בוטי"ר בלע"ז:
כלל אבל בשהכל מודה:
נ)
הפת ומן היין ורבי יוחנן אמר אפי' פת ויין
אמר אביי כוותיה דרב מסתברא
ס)
ז
א
מירבא רבו מארעא. מלחלוחית
❖
ע)
נימא כתנאי ראה פת ואמר כמה נאה פת
כו'. י"מ דמסתברא
הארץ הם גדלים על העצים ועל
זו ברוך המקום שבראה יצא ראה תאנה
ח
הכלים: בושלי כמרא. כמו
ברייתא כוותיה ומיהו רב אלפס
תורה אור השלם
ואמר כמה נאה תאנה זו ברוך המקום
שרופי חמה שבשלם ושרפם החום
פסק כר' יוחנן וכן פסק ר"י דכל
ט
1. וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ
ויבשו ותמרים הם. כמרא חום
ברכה שאין בה מלכות שמים אינה
שבראה יצא דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר בכל
בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם
ברכה ולכך היה אומר ר"י שאם
כמו מכמר בשרא :
המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות
פז י
נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם
תמרי דזיקא. שהרוח משירן:
היה מדלג מלכות של ברכת המוציא
וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ
לא יצא ידי חובתו נימא רב הונא דאמר
פח
כ
אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי
אשארא. אחומץ וגובאי פליג ר'
שצריך לחזור ולברך ואפי' דלג
כר' יוסי ור' יוחנן דאמר כר' מאיר אמר לך
מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי:
❖
יהודה: פרי העץ בעי ברוכי.
תיבת העולם בלבד דמלך לבד אינו
דברים כו יג
רב הונא אנא דאמרי אפי' לר' מאיר עד
פט ל
שהרי לא נשתנו לקלקול: הקלים
מלכות וברכות ס) של שמונה עשרה
כאן לא קאמר ר' מאיר התם אלא היכא דקא
שבדמאי. פירות שהקלו חכמים
אין בהן מלכות דאינן באין בפתיחה
הגהות הב"ח
צ מ נ
מדכר שמיה דפת אבל היכא דלא קא מדכר
ובחתימה אין שייך מלכות אבל
בדמאי שלהן שהלוקחן מעם הארץ
(א) גמ'
אין צריך לעשרן. אלו הן: השיתין
אלהי אברהם הוי כמו מלכות
שמיה דפת אפילו ר' מאיר מודה ור' יוחנן
צא
ס
כו'. שאינן חשובים ואין ע"ה חש
דאברהם אבינו המליך הקב"ה על
אמר לך אנא דאמרי אפילו לרבי יוסי עד
(ב) שם
עליהם מלעשרן: טולשי. קולמש"י:
כל העולם שהודיע מלכותו ומעין
כאן לא קאמר ר' יוסי התם אלא משום
שילהי גופני. ענבים סתווניות:
שבע דמצלי בשבת הואיל ויש בה
דקאמר ברכה דלא תקינו רבנן אבל אמר
צב
(ג) שם
ע
הא ודאן. אם ידוע שלא הופרש
האל הקדוש שאין כמוהו היינו כמו
שהכל נהיה בדברו דתקינו רבנן אפילו ר'
מהן מעשר: שעשאן גורן. העני
מלכות כמו שמע ישראל ה' אלהינו
יוסי מודה בנימין רעיא כרך ריפתא ואמר
(ד) שם
ג
או מי שלקטן העמיד מהן ערימת
ה' אחד דהוי במקום מלכות ע) ולפי
צג פ
בריך מריה דהאי פיתא אמר רב יצא והאמר
כרי: הלקט והשכחה והפאה. אע"פ
מה דפרישית דכל היכא דכתיב אלהי
צד צ
(ה) תוס'
רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה
אברהם הוי כמו מלכות ניחא ולר'
שפטורים מן המעשר לקטן עני
❖
כתיב
❖
$ועשאן גורן הוקבעו למעשר מדרבנן
יוחנן לא קשיא דלא (ה) תני מלכותך
ברכה דאמר בריך רחמנא מריה דהאי פיתא
ומלכותך עליו
דאטו כרוכלא כל האי לימני וליזיל:
דמאן דחזי סבר שתבואת קרקעו היא:
והא בעינן שלש ברכות מאי יצא דקאמר
ד
רבינו ניסים
אבל
בשלמא
רב נמי יצא ידי ברכה ראשונה מאי
גליון הש"ס
על החומץ ועל הגובאי ועל
קמשמע לן אע"ג דאמרה בלשון חול תנינא ואלו נאמרים בכל לשון פרשת סוטה וידוי מעשר
גמ' כל ברכה שאין בה
הנובלות הוא אומ'
ה
ו
הזכרת השם.
שהכל נהיה בדברו. גרסי
וקריאת שמע ותפלה וברכת המזון אצטריך סד"א הני מילי דאמרה בלשון חול כי היכי דתקינו רבנן בלשון
ז
ח
ט
בני מערבא החמיץ יינו
רש"י ד"ה הלקט
קדש אבל לא אמרה בלשון חול כי היכי דתקינו רבנן בלשון קדש אימא לא י קמ"ל: גופא אמר רב $ כל
אומר ברוך דיין האמת בא
וכו' ועשאן גורן.
לאכלו אומר שהכל נהיה
ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ורבי יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה אמר
כ
בדברו ראה גובאי אומר
❖
ברוך דיין האמת בא לאכלו
אביי כוותיה דרב מסתברא דתניא 1 לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי לא עברתי מלברכך ולא שכחתי
אומר שהכל נהיה בדברו
מלהזכיר שמך עליו ואילו מלכות לא קתני ור' יוחנן תני ולא שכחתי מלהזכיר שמך ומלכותך עליו:
נובלות שנשרו אומר ברוך
מתני' ועל דבר שאין גדולו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו על החומץ ועל הנובלות ועל
דיין האמת בא לאכלן אומר
הגהות הגר"א
ל
מ
שהכל: השיתין אמר רבה
[א] גמ'
בר בר חנה אמר ר' יוחנן
הגובאי אומר שהכל נהיה בדברו ר' יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו היו לפניו
[ב] שם
מיני תאיני פירשו בתלמוד
מינין הרבה ר' יהודה אומר אם יש ביניהן מין שבעה עליו הוא מברך וחכ"א מברך על איזה מהן
ארץ ישראל דדמאי (פרק א
[ג] שם
שירצה: גמ' תנו רבנן על דבר שאין גדולו מן הארץ כגון בשר בהמות חיות ועופות ודגים אומר
הלכה א) אלו הן השיתין ר'
❖
נ
שמעון בריה דר' אבא אמר
שהן יוצאות מתחת העלין
שהכל נהיה בדברו על החלב ועל הביצים ועל הגבינה אומר שהכל על הפת שעפשה ועל היין
ואמרי תו במסכת שביעית
שהקרים ועל התבשיל שעבר צורתו אומר שהכל על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר
בפרק בנות שוח (הלכה א)
לעזי רש"י
תני רבן שמעון בן גמליאל
שהכל למימרא דכמהין ופטריות לאו גדולי קרקע נינהו והתניא הנודר מפירות הארץ אסור בפירות
ס
בוטי"ר. להעשות צמיג
אומר מהוצאת העלין עד
(יין). קולמש"י
הפגים נ' יום מן הפגים ועד
הארץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר כל גדולי קרקע עלי אסור אף בכמהין ופטריות אמר אביי
[קורמי"ש]. פירות
השיתין הנובלות נ' יום ומן
❖
❖
מירבא רבו מארעא מינקי לא ינקי מארעא והא על דבר שאין גדולו מן הארץ קתני תני על דבר שאין יונק מן
השיתין ועד התאנים נ' יום:
החוזרר.
הארץ: ועל הנובלות: מאי נובלות ר' זירא ור' אילעא חד אמר ע בושלי כמרא וחד אמר תמרי דזיקא תנן ר'
יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו בשלמא למ"ד בושלי כמרא היינו דקרי ליה מין קללה אלא
רבינו חננאל
מוסף רש"י
למאן דאמר תמרי דזיקא מאי מין קללה אשארא איכא דאמרי בשלמא למאן דאמר בושלי כמרא היינו
פרשת סוטה.
נימא כתנאי ראה פת וכו'.
ראה אפי' פת או יין אומר
דמברכינן עלייהו שהכל אלא למ"ד תמרי דזיקא שהכל בורא פרי העץ מבעי ליה לברוכי אלא בנובלות סתמא
(שבועות לט.)
מה נאה פת זו או יין זה,
כ"ע לא פליגי דבושלי כמרא נינהו כי פליגי בנובלות תמרה דתנן הקלין שבדמאי השיתין והרימין והעוזרדין (א)
ברוך האל המלך שבראה
פ
יצא. דכר' מאיר פסק בהא
בנות שוח ובנות שקמה וגופנין ונצפה ונובלות תמרה שיתין אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מין תאנים רימין
[א] (ב)
(סוטה
וגבי ר' יוסי. גופא אמר רב
לב.) וידוי מעשר.
כל ברכה שאין בה הזכרת
כנדי העוזרדין טולשי בנות שוח אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן תאיני חיורתא בנות שקמה אמר רבה בר
[ב]
(ג)
השם אינה ברכה ור' יוחנן
בר חנה א"ר יוחנן דובלי [ג] (ד) גופנין שילהי גופני נצפה פרחה נובלות תמרה ר' אילעא ור' זירא חד אמר בושלי
אמר כל ברכה שאין בה
מלכות אינה ברכה אמר
כמרא וחד אמר תמרי דזיקא בשלמא למ"ד בושלי כמרא היינו דקתני הקלין שבדמאי ספיקן הוא דפטור הא ודאן
אביי כותיה דרב מסתברא
וכו'. אע"ג דאמר אביי
חייב אלא למאן דאמר תמרי דזיקא ודאן חייב הפקרא נינהו הכא במאי עסקינן שעשאן גורן דא"ר יצחק א"ר
כותיה דרב מסתברא דאין
והפאה שעשאן גורן הוקבעו למעשר איכא דאמרי
יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב הלקט והשכחה
צריך מלכות, כר' יוחנן
צ
קיימא לן ובעינן נמי מלכות
בשלמא
וטפי עדיף, ולא עוד אלא
שכבר נהגו בכל ברכה להזכיר מלכות, וקיימא לן פוק חזי מה עמא דבר. מתני': ועל הגובאי אומר שהכל נהיה בדברו. פי'
(סוטה שם) שעבר צורתו. אומר שהכל.
ארבה ונקרא שמו גובאי מלך, על שום דגאבו דינה כמריה. ר' יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו. כגון הנובלות
וגובאי וכיוצא בהן, אין מברכין עליהן. אסיקנא נובלות דמתני' הכא דאינן סתמא דברי הכל בושלי כומרא נינהו ואינן פגין שאין
(רשב"ם ב"ב צה:) ועל הזמית. (לעיל לו. ובב"ח שם: מי מלח) אסור אף בכמהין ופטריות.
נכשרין לאכולי כלל. וכומרין אותו בעפר להתבשל ועיקרו מלשון מכמורת. ושנינו במעשרות פ"ד הכובש השולק והמולח בשדה
(נדרים נה:) בושלי כמרא. (ישעיה כח א)
המוכמר באדמה. ובתלמוד איזהו נשך והוא מחוסר מכמר עיולי לבי רפא. וכיון שאינו פרי גמור, האוכלן מברך עליהן שהכל.
(שם לד ד) השיתין. (ערובין יח.) שעשאן. גורן.
ותמרי דשאדי להו זיקא דברי הכל בורא פרי העץ, דפירא מעליא הוא. יין שהקרים. פיר' שאין בו לא טעם יין ולא טעם חומץ.
הוקבעו למעשר. (סוטה מג:)
על המלח ועל הזמית וכו' שהכל. פירוש זמית מרק. ועל כמהין ופטריות אומר שהכל וכו'. ותריצנה על דבר שאינו מן הארץ
שהכל נהיה בדברו, וכמהין ופטריות אע"ג דמארעא קארבו לא ינקי מארעא אלא מאוירא ינקי. וכן יין שהקרים ופת שעיפשה
ותבשיל שעברה צורתו ואפי' הן מחמשת המינים, ודגים וחלב וגבינה וחמץ ונובלות ומלח וזמית שהכל על כולן. ירושלמי. החמיץ יינו בא גובאי ראה נובלות אומר ברוך דיין האמת, בא לאכלן אומר שהכל נהיה בדברו. מתני': היו לפניו מינים הרבה וכו' עליו
הוא מברך. פיר' ופטר את השאר. וחכמים אומרים מברך על אי זה מהן שירצה.