מג:
כיצד
מברכין
פרק שישי
ברכות
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
שמן
והדס. האי שמן להריח הוא דאי
סמלק. יסמי"ן קורין לו בלשון ישמעאל $והוא מין עשב שיש בו שלש
להעביר הזוהמא
הא
קלא א ב
א)
ב) ג)
שורות של עלין זו למעלה מזו ושלשה עלין לכל שורה: חלפי דימא.
אמרינן בפרק אלו דברים דאין מברכין עליו:
הכי
בושם שקורין אשפי"ג והוא שבולת נרד ועשוי כעין גבעולי פשתן
אמר רבא הלכתא כבית הלל ולא היא לאשתמוטי נפשיה הוא
ד)
קלב ג
דקא עביד. כך כתוב בספרים שלנו ובפירוש רש"י אבל רב
(ב) דאשכחן גבעולין דאיקרי עץ: נרקום. חבצלת השרון בה"ג:
ה)
דגנוניתא. הגדל בגינה: סיגלי.
אלפס פסק כרבא משמע שלא היה
קלג ד
ו)
קלד ה
ויול"ש בלע"ז: חבושין. קודוניי"ש
גורס בספרו ולא היא וכו':
אמר רב גידל אמר רב האי סמלק מברכין
א
ז)
האי
בלע"ז: להתנאות. ליהנות: כלבנון.
ר) מאן דמורח באתרוגא וחבוש'
עלויה בורא עצי בשמים אמר רב חננאל
קלה ו
מברך וכו'. ודוקא כשמריח
שמריחין עליו ופרחיו: יפה לו
אמר רב הני חלפי דימא מברכין עלייהו
ב
אומנתו. ואפי' בורסי נאה לו אומנותו
בהם אבל אם בא לאכול מהם אין לברך
קלו ז
בורא עצי בשמים אמר מר זוטרא מאי קראה
ברכת ריח כי אם ברכת אכילה:
בעיניו ועשה הקדוש ב"ה כן שלא
והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ
1
באוכלי
יחסר העולם אומנות: קורא. רך
קלז ח
(רב משרשיא אמר) האי ג נרקום דגנוניתא
הגדל בדקל תלה אותו לחזיר והוא
ח) ט)
י)
מברכין עלויה בורא עצי בשמים דדברא בורא עשבי בשמים אמר רב ששת
יגלגלנו באשפה שזו היא אומנותו:
כ)
אבוקה. כשני בני אדם. לענין היוצא
הני סיגלי מברכין עלייהו בורא עשבי בשמים אמר מר זוטרא האי מאן
קלח ט
ד
ה
ל)
מ)
בלילה דאמר מר אל יצא אדם יחידי
ע)
דמורח באתרוגא או בחבושא אומר ברוך שנתן ריח טוב בפירות אמר רב
בלילה: וירח כשלשה. ויש חלוק בין
יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא
קלט י
ו
שנים לשלשה כדלקמן: לאחד נראה.
חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני
השד ומזיקו: היא מוצאת והיא שלחה
אדם אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב זמנין שמברכין על הריח שנאמר 2 כל
וגו'. ואילו בהדיא לא אמרה אלו
קמ כ ל מ נ
הנשמה תהלל יה איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה
הסימנים של יהודה הם ולו אני הרה
קמא ס
נ)
ממנו הוי אומר זה הריח ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עתידים
אלא לאיש אשר אלה לו אנכי הרה אם
קמב ע
ס)
פ
בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון שנאמר ילכו יונקותיו ויהי כזית
יודה יודה ואם לאו אשרף ולא אלבין
3
ע) פ)
פניו: שמן והדס. בסוף הסעודה
הודו וריח לו כלבנון: ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב
צ)
קמג צ
ק) ר)
שמן לסוך ידיו להעביר זוהמת
את הכל עשה יפה בעתו מלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקב"ה אומנתו בפניו
❖
4
האוכלים והדס להריח כמו שאמרנו:
ק
אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי תלה ליה קורא לדבר אחר ואיהו דידיה
❖
אני אכריע. לצד בית שמאי: זכינו
עביד ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב אבוקה כשנים וירח כשלשה איבעיא
הגהות הב"ח
לריחו ולסיכתו. כגון משחא כבישא פ)
להו אבוקה כשנים בהדי דידיה או דילמא אבוקה כשנים לבר מדידיה ת"ש
הלכך שמן עדיף: ולא היא. לא אמר
(א) גמ'
תורה אור השלם
וירח כשלשה אי אמרת בשלמא בהדי דידיה שפיר אלא אי אמרת לבר
רבא הלכתא כב"ה אלא רב פפא
(ב) רש"י
1. וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה
מדידיה ארבעה למה לי והאמר מר לאחד נראה ומזיק לשנים נראה
אכסיף לפי שטעה והשמיט עצמו בכך:
מאי
וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ
❖
קרא
שמן ויין. זהו יין שלאחר המזון ואין
ואינו מזיק לשלשה אינו נראה כל עיקר אלא לאו שמע מינה אבוקה
הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל הַגָּג:
יהושע ב ו
זה כוס של ברכה: חוזר ומברך על
כשנים בהדי דידיה שמע מינה: ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב
2. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ
היין. כגון בחול שאין היין קבע ואין
תהלים קנ ו
גליון הש"ס
הַלְלוּ יָהּ:
ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא ואמרי לה
3. יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת
היין שלפני המזון פוטרו: צ)שמן בימינו.
גמ' ולא היא לאשתמוטי
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך
הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן:
לפי שעליו מברך תחלה: מברך על
נפשיה.
הושע יד ז
כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים מנלן מתמר שנאמר היא מוצאת
4. אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ
ח
5
השמן. $בורא שמן ערבק): וטחו בראש
גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי
וגו': ת"ר הביאו לפניו שמן והדס ב"ש אומרים מברך על השמן ואח"כ מברך
השמש. כדי שלא יצא בידיו מבושמות
אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת
רש"י ד"ה סמלק וכו'
על ההדס וב"ה אומרים ט מברך על ההדס ואח"כ מברך על השמן אמר ר"ג
הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים
בשוק שגנאי הוא לתלמיד חכם:
והוא מין עשב.
מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף: קהלת ג יא
אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו
שחשודים על משכב זכור. מבשמין
5. הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה
עצמם כדי שיתאוו להם: ושערו
אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר
א"ר יוחנן הלכה כדברי המכריע רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה
אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה וַתֹּאמֶר
כבגדו דמי. דלא שכיח ביה זיעה:
דרב איקא אייתו לקמייהו שמן והדס שקל רב פפא בריך אהדס ברישא
הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת
רש"י ד"ה מברך על
ואמרי לה כגופו. דשכיח ביה זיעה:
וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה:
והדר בריך אשמן אמר ליה לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע אמר ליה
השמן בורא שמן ערב.
בראשית לח כה
משום חשדא. של זנות: דלא קביע
6. וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר
הכי אמר רבא הלכה כב"ה $ולא היא לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד ת"ר
❖
(א)
[א]
ליה עידנא. שלא קבעו לו רבו
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת
הביאו לפניהם שמן ויין ב"ש אומרים אוחז השמן בימינו ואת היין בשמאלו
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:
❖
קביעות ללמדו בלילה: בפנתא.
ישעיהו ו ג
מברך על השמן וחוזר ומברך על היין ב"ה אומרים י אוחז את היין בימינו
אנפיני"א בלע"ז שעל גבי הרגל:
הגהות הגר"א
ואת השמן בשמאלו מברך על היין וחוזר ומברך על השמן וטחו בראש
גילדא. עקב שקורין שול"א: בימות
[א] גמ'
רבינו ניסים
הגשמים. הטיט מכסהו: אפי' היא
השמש ואם שמש ת"ח הוא טחו בכותל מפני שגנאי לתלמיד חכם לצאת
[ב] שם
ששה דברים גנאי לתלמיד
אשתו. שאין הכל מכירין בה
לשוק כשהוא מבושם ת"ר ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם אל יצא כשהוא
חכם אל יצא יחידי
וחושדין אותו: דקרו ליה פושע.
[ג] שם
בלילה. ובמסכת שחיטת חולין
מבושם לשוק ואל יצא יחידי בלילה ואל יצא במנעלים המטולאים ואל
בפ' גיד הנשה (דף צא)
אמרינן
מתעצל: בקדושא דבי שמשי. ששותה
יספר עם אשה בשוק ואל יסב בחבורה של עמי הארץ ואל יכנס באחרונה
ויאבק איש עמו אמר ר' יצחק
כוס של קידוש
בשבת בלילה:
מכאן לתלמיד חכם שלא יצא
לבית המדרש ויש אומרים אף לא יפסיע פסיעה גסה ואל יהלך בקומה זקופה
❖
מתני'
יחידי בלילה. ויש אומרים אף
כ אל יצא כשהוא מבושם לשוק א"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא אמר רבי
אל יהלך בקומה זקופה ובפרק
האשה נקנית (קדושין דף לא)
יוחנן במקום שחשודים על משכב זכור אמר רב ששת לא אמרן אלא בבגדו אבל בגופו זיעה מעברא ליה
אמרינן אמר ר' יהושע בן לוי
לעזי רש"י
אסור לאדם שיהלך ד' אמות
אמר רב פפא ל ושערו כבגדו דמי ואמרי לה כגופו דמי מ ואל יצא יחידי בלילה משום חשדא ולא אמרן
יסמי"ן. יסמין (מין עשב).
בקומה זקופה שנאמר (ישעיה ו)
❖
אלא דלא קביע ליה עידנא אבל קביע ליה עידנא מידע ידיע דלעידניה קא אזיל ואל יצא במנעלים המטולאים
אישפי"ג. אזוביון. ויולי"ש.
מלא כל הארץ כבודו:
נ
סגלים, סיגליות. קודוניי"ש
מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים
[קודוינ"ץ]. חבושים
(פירות). אנפיני"א
רבינו חננאל
איני והא ר' חייא בר אבא נפיק אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן בטלאי על גבי טלאי ולא אמרן אלא בפנתא
[אינפייני"א]. פנת (העור
אבל בגילדא לית לן בה ובפנתא [ב] לא אמרן אלא באורחא אבל בביתא לית לן בה ולא אמרן אלא בימות
פירוש סימלק יאסמין. פירוש
העליון של הנעל). שול"א.
❖
נרגיס חבצלת השרון. אסיקנא
סוליה.
החמה אבל בימות הגשמים לית לן בה ואל יספר עם אשה בשוק אמר רב חסדא ואפילו היא אשתו תניא
ס
סמלק ונרגיס דגינוניתא בורא
עצי בשמים. נרקיס דדברא.
נמי הכי אפילו היא אשתו ואפילו היא בתו ואפילו היא אחותו לפי שאין הכל בקיאין בקרובותיו ע ואל
פירוש, דגדל בשדות בלא
מוסף רש"י
יסב בחבורה של עמי הארץ מאי טעמא דילמא אתי לאמשוכי בתרייהו ואל יכנס אחרונה לבית המדרש
זריעה, בורא עשבי בשמים,
פ
שנאמר היא מוצאת.
וכן כיוצא בהם. חילפי ימא נמי
משום דקרו ליה פושע וי"א אף לא יפסיע פסיעה גסה דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור
צ
בורא עצי בשמים. ואף על גב
דרכיכי עצים מיקרו, דהא
עיניו של אדם מאי תקנתיה להדריה בקדושא דבי שמשי ק ואל יהלך בקומה זקופה דאמר מר [ג] המהלך
פשתי העץ דרכיכי ואיקרו עץ.
בקומה זקופה אפילו ארבע אמות כאילו דוחק רגלי שכינה דכתיב מלא כל הארץ כבודו:
ופירשו הראשונים הני חילפי
6
(ב"מ נט.)
דימא לא בריר לן ודאי מאי
מתני' (סוטה
נינהו. וקיי"ל כי הא מתניתא
י: וכעי"ז כתובות סז: ובראשית לח כה) פסיעה גסה. (שבת קיג:) בקדושא דבי שמשי.
דכל שתחלת בריאתו מוציא עלין, מין ירק הוא, וכל שתחלת ברייתו מוציא עץ, אילן הוא. האי מאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילני
(שבת קיג:)
דקא מלבלבי. אומר בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום ובורא בו בריות נאות ליהנות מהם. מנלן מתמר שנאמר היא מוצאת
(שם פו:)
וגו'. [עי' פי' ר"ח כתובות סז, ב]. א"ל הכי אמר רבא הלכה כבית הלל. שמן והדס אסקא רבא הלכתא כבית הלל דאמרי מברך
מלא כל הארץ כבודו.
(כתובות קג.)
(קדושין לא.)
על ההדס ופוטר את השמן, דר' יוחנן דאמר הלכה כהמכריע ליתא, דהלכה למעשה כבית הלל.