שלשה שאכלו
פרק שביעי ברכות
נא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מעיקרא
גברא לא חזי. תימה והלא טמא אינו אסור לברך
במידי דלא ממאיס נמי. למה לי פולטן לסלקינהו לצד אחד:
יחזור
פא
א) ב)
א
ג) ד)
ויאכל שום אחר. כדי שיסריח יותר. כלומר יוסיף על סרחונו [א] ו)ויעשה
ובקונטרס פירש דבעלי קריין אסורים בדברי תורה
ברכה לבטלה: ז) מי שאכל ושתה ולא ברך. (א) לפניהם קאי אברכת
וי"ל דמיירי בטבילת גרים ומפני אותה טבילה הצריכו לכל שאר
פב ב
ה)
המוציא וברכת היין: מהו שיחזור וכו'. [ב] לאחר אכילה ושתיה: הלכך.
טבילות לברך לאחר טבילה וכן בנט"י שפעמים אדם בא מבית הכסא
כיון דאם נזכר באמצע יכול לברך
ואין אדם ראוי לברך עד לאחר
ג
אפי' גמר סעודתו נמי יכול לברך:
הנטילה נהגו העם לברך כל שאר
במידי דלא ממאיס נמי לסלקינהו לצד אחד
על הטבילה. אלמא אע"ג דטבל
ברכת ידים לאחר נטילה ט):
וליברך תרגמא רב יצחק קסקסאה קמיה
אין לנו אלא ארבעה דברים.
הויא ברכה: התם מעיקרא לא חזי.
פג ד
דרבי יוסי בר אבין משמיה דרבי יוחנן
דרוב טבילות משום קרי הם ובעלי
ומיהו לא משמע (כן) דפליג
פד ה
משום שנאמר 1 ימלא פי תהלתך בעו מיניה
קריין אסורים בברכות שהם דברי
ר' יוחנן אההיא דנותנו לימינו
מרב חסדא מי שאכל ושתה ולא ברך מהו
פה ו ז
כדאמרי' לקמן א"ר יוחנן ראשונים
תורה כדאמרינן בפרק מי שמתו
שיחזור ויברך אמר להו מי שאכל שום
שאלו מהו שתסייע שמאל לימין
ודחוי מעיקרא לאו דחוי הוא ולכי
ו)
וריחו נודף יחזור ויאכל שום אחר כדי שיהא
משמע שכן היו נוהגים. ומיהו
מתקן הדר מברך אבל האי מעיקרא
ז)
❖
ריחו נודף אמר רבינא הלכך אפילו גמר
מדהאמוראים היו עושים עיטור
איחזי וכיון דגמר אידחי והואיל ואידחי
פו ח
ח)
אידחי: אספרגוס. כוס שהיו שותים
ועיטוף משמע שהיו מחמירים על
סעודתו יחזור ויברך דתניא א טבל ועלה
ט)
עצמן א והיו נזהרים בכולן ולפיכך יש
בכל בקר אליבא ריקנא לרפואה:
אומר בעלייתו ברוך אשר קדשנו במצותיו
י)
תורה אור השלם
❖
דבחמרא עסקינן. דאמרינן לקמן
להחמיר בכוס של ברכה:
וצונו על הטבילה ולא היא התם מעיקרא
שטיפה
1. יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל
חי ומלא. ירושלמי
בשמעתין אספרגוס ללע"ט יפה
גברא לא חזי הכא במעיקרא גברא חזי והואיל
הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ:
ואוקמינן בשל יין. וסימן לע"ט לב עין
דסוף פירקין א"ר
תהלים עא ח
הגהות הב"ח
ואידחי אידחי: תנו רבנן אספרגוס יפה ללב
2. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן
טחול: וכ"ש לבני מעים. קושיא היא
אחא שלשה דברים נאמרו בכוס של
(א) רש"י
יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְיָ
וטוב לעינים וכ"ש לבני מעים והרגיל בו יפה
כלו' בדחמרא קתני וכ"ש לבני מעים:
ברכה מלא עיטור ומודח ושלשתן
אברכה
בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלוֹא
❖
דלפניהם
לכל גופו והמשתכר הימנו קשה לכל גופו
והתניא. לקמן לרמ"ת קשה אספרגוס
מקרא נפתלי שבע רצון ומלא ברכת
זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ:
זכריה ג ב
של יין. וסימן רמ"ת ראש מעים
ה' שבע עיטור רצון מודח ומלא
מדקתני יפה ללב מכלל דבחמרא עסקינן
3. וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי
כמשמעו: שטיפה מבחוץ
תחתוניות: כי תניא ההיא. דקתני
גליון הש"ס
שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת יְיָ
וקתני וכל שכן לבני מעים והתניא ללע"ט
יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה:
והדחה מבפנים. ופי' ר"י דוקא
וכ"ש לבני מעים: ביין מיושן. של
גמ' אל תטול חלוקך.
יפה לרמ"ת קשה כי תניא ההיא במיושן
דברים לג כג
❖
ג' שנים כדתנן בבבא בתרא
שאין הכוס יפה שיש בו שיורי כוסות
4. שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרֲכוּ
❖
כדתנן קונם יין שאני טועם שהיין קשה
ג
תהלים קלד ב
אֶת יְיָ:
ישן משל אשתקד מיושן של שלש שנים:
אבל אם הוא יפה בלאו הכי שפיר
לבני מעים אמרו לו והלא מיושן יפה הוא
קונם יין שאני טועם. כהקדש יהא
דמי דלא בעינן אלא שיהא כוס של
הגהות הגר"א
זוכה
לבני מעים ושתק [ג] אסור בחדש ומותר
רבינו חננאל
לשני עולמות.
עלי יין שאני טועם: אלא חי. יין חי
ברכה יפה:
[א] רש"י
במיושן שמע מינה: תנו רבנן ששה דברים
שאינו מזוג: אין מפסיקין בו.
אלא
פי' הרב רבי יוסף ממרשיליי"א
ואקשינן ובמידי דלא מאיס
[ב] שם
נמי למה לי פולטן ניסלקינן
שותהו בבת אחת: ואין סומכין
נאמרו באספרגוס אין שותין אותו אלא
מדהוה ליה למכתב ים ודרום רש
לצד אחד ולבריך. תרגמה
אותו. לאכול אחריו מיד: בדחמרא.
וכתב ירשה הרי יו"ד ה"א יתירה
כשהוא חי ומלא מקבלו בימין ושותהו
ר' יצחק קסקסאה, פירוש
[ג] גמ'
סמיכתו בפת: בדשכרא. סמיכתו
כך שמו. [משום שנאמר
וביו"ד ה"א נבראו שני עולמות
בשמאל ואין משיחין אחריו ואין מפסיקין בו
[ד] שם
ימלא פי תהלתך].
במינו אם שכר תאנים סומכו בתאנים
כדאמרינן בהתכלת
בירושלמי דכיצד מברכין
ואין מחזירין אותו אלא למי שנתנו לו ורק
כי ביה ה' צור עולמים (אל תקרי
ואם של תמרים הוא סומכו בתמרים:
רב הונא אמר הרי שנתן
י)
❖
אחריו ואין סומכין אותו אלא במינו והתניא
שמאל אם היו משקין פולטן ואם
לתוך פיו ושכח ולא בירך
מהו
לוקה. בחולי: בדחמרא. לא ירוק:
צור ב אלא צר וכו'):
אין סומכין אותו אלא בפת לא קשיא הא
שתסייע לימין. בכוסות גדולות מיירי
בדשכרא. אם לא רק מים הבאים
היו אוכלין מסלקן לצדדין,
בדחמרא הא בדשכרא תני חדא ללע"ט יפה
ר' יצחק בר מרי אמר קומי
מוסף תוספות
בפיו אחריו לוקה: אפילו בפני
או בראש חדש טבת שחל להיות
ר' אסי בר בון בשם ר' יוחנן
לרמ"ת קשה ותניא אידך לרמ"ת יפה ללע"ט
המלך. ירוק ואל יסתכן: סוריאל.
בשבת שהוא בחנוכה או בנישואין
א. בתוס' רי"ש כתב,
ואפי' אוכלין פולטן דכתיב
מחמירין על עצמן בשביל
ימלא פי תהלתך, וכשהן
מלאך חשוב לבא לפני הקב"ה: אל
וצריך להאריך בברכת המזון:
קשה לא קשיא הא בדחמרא הא בדשכרא
כבוד הברכה (ולא כתב
בתוך פיו אין כאן מלא
אין תהלה. ואי קשיא לך היכי
תטול חלוקך שחרית מיד השמש.
תני חדא רק אחריו לוקה ותניא אידך לא רק
והיו נזהרים בכולם).
ב. וכ"ה בתוס' רי"ש (ודלא
תני בהו מסלקן, איכא
אלא אתה בעצמך טלהו ממקום
אחריו לוקה לא קשיא הא בדחמרא הא בדשכרא א"ר אשי השתא דאמרת
כהגהת הגרי"ב ובמגיה
לתרוצי היכא דאיפשר
שהוא שם ותלבשנו: תכספית. שם
שם כתב דכ"ה במדרש
איפשר, כגון דלא מימאיסי
לא רק אחריו לוקה מימיו נזרקין אפילו בפני המלך: א"ר ישמעאל בן
❖
חבורת שדים: איסתלגנית. שם
הגדה).
ואיפשר למפלטינהו והדר
אלישע שלשה דברים סח לי סוריאל שר הפנים $ אל תטול חלוקך בשחרית
מיכלינהו מפלט להו
חבורת מלאכי חבלה: אימתי יבא
ומברך, דכתיב ימלא פי
מיד השמש ותלבש ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו ואל תחזיר כוס
ד
אדם לידי אחד מן הדברים הללו
תהלתך. היכא דלא איפשר
לעזי רש"י
כגון דמימאיס ואי פליט
אספרגוס אלא למי שנתנו לך מפני שתכספית ואמרי לה אסתלגנית של
וילכד. רבי ישמעאל עלה לרקיע על
פריש"ק. טרי, שרק עכשיו
להו לא מצי אכלינהו,
❖
ידי שם בברייתא דמעשה מרכבה:
מלאכי חבלה מצפין לו לאדם ואומרים אימתי יבא אדם לידי אחד מדברים
מסלקינהו לצד אחד ומברך.
נמזג.
בעו מיניה דרב חסדא מי
גודא. כותל: כוס של ברכה.
הללו וילכד אמר ריב"ל שלשה דברים סח לי מלאך המות אל תטול חלוקך
שאכל ושתה ולא ברך מהו
ברכת המזון: הדחה ושטיפה וכו'.
שיחזור ויברך. אמר להו
שחרית מיד השמש ותלבש ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו ואל
מוסף רש"י
ה
מי שאכל שום וריחו נודף
כולהו מפרש להו ואזיל: מן הקרקע.
תעמוד לפני הנשים בשעה שחוזרות מן המת מפני שאני מרקד ובא לפניהן
אספרגוס.
מעט ויחזור ויאכל שום
אם ע"ג קרקע הסב. ואם על גבי
(קדושין ע.)
אחר, אתמהא, וכי היכי
וחרבי בידי ויש לי רשות לחבל ואי פגע מאי תקנתיה לינשוף מדוכתיה ארבע
לינשוף. (עי' לעיל ג:
שלחן מגביהו מן השלחן: במתנה.
דלא חזי לאינש למיעבד
ד"ה נשף) בכוס של ברכה.
אמות אי איכא נהרא ליעבריה ואי איכא דרכא אחרינא ליזיל בה ואי איכא
הכי, הכי נמי דמיחייב
דרך דורון וחשיבות: לאנשי ביתו.
(שבת
לצלויי בשעתיה, אי נמי
גודא ליקו אחורא ואי לא ליהדר אפיה ולימא ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך
לאשתו: חי. שמוזגו במים לאחר
עו:) חי.
2
לברוכי על מה דאכל ושכח
ולא בירך, בשעת דמידכר
וגו' עד דחלפי מיניה: א"ר זירא א"ר אבהו ואמרי לה במתניתא תנא עשרה
שנתנו בכוס חי אבל לברך עליו
לא תחייב לברוכי אתמה',
חי הא אמרן במתני' ח) אין מברכין.
דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף
ואיכא לארווחי טעמא דתנן
(תוס' ב"ב צז: בשם רש"י
הקורא מכאן ואילך וכו'
אי נמי חי בלע"ז פריש"ק להביאו
❖
נוטלו בשתי ידיו ונותנו בימין ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ויש
[לא הפסיד כאדם הקורא
ברכות)
מן החבית לשמו: מעטרהו
בתורה]. אמר רבינא הלכך
אומרים אף משגרו במתנה לאנשי ביתו אמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה
אפי' גמר סעודתו מברך.
בתלמידים. תלמידיו סובבין אותו
בלבד הדחה שטיפה חי ומלא תנא הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ א"ר
ואמר רבינא מנא אמינא לה
רב ניסים גאון
ו
כשהוא מברך: בנטלי. כוסות:
וכו' [דתניא טבל ועלה
יוחנן כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר ומלא
3
ללע"ט יפה לרמ"ת
ובברכת הארץ. כשמגיע לברכת
אומר בעלייתו אשר קדשנו
במצוותיו וצונו על
רע. סימן הוא.
ברכת ה' ים ודרום ירשה ר' יוסי בר חנינא אומר זוכה ונוחל שני עולמים
מעטף. בטליתו:
הארץ מוסיף עליה:
הטבילה]. ואסיקנא דלית
ובהלכות גדולות מפרש
העולם הזה והעולם הבא עיטור רב יהודה מעטרהו בתלמידים רב
אנן
הילכתא הכי, דהתם גבי
ללב לעין לטחול יפה לראש
למעים לתחתוניות רע:
טבילה אפי' נזכר ברדתו לא
חסדא מעטר ליה בנטלי אמר ר' חנן ובחי אמר רב ששת ובברכת
ז
[ד]
עשרה דברים נאמרו בכוס
חזי לטבול, אבל הכא וכו'
[מעיקרא גברא חזי והואיל
של ברכה כו'. בפרקין בגמ'
הארץ עיטוף רב פפא מעטף ויתיב רב אסי פריס סודרא על רישיה ח נוטלו בשתי ידיו א"ר חיננא
ואידחי אידחי]. הא דטבל
דבני מערבא אמרי אמר ר'
בר פפא מאי קראה שאו ידיכם קדש וברכו את ה' ונותנו לימין א"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן
ועלה אומר בעלייתו ברוך
אחא ג' דברים נאמרו בכוס
4
אקב"ו על הטבילה. היינו
של ברכה עטור ומודח
ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין אמר רב אשי הואיל וראשונים איבעיא להו ולא איפשט להו
דוקא בטבילת גר דאכתי
ומלא ושלשתן בפסוק אחד
אנן
גברא לא חזי, אבל בשאר
(דברים לג) נפתלי שבע רצון
ומלא שבע עטור רצון
טבילות מברך עליהן עובר
לעשייתן. א"ר ישמעאל בן אלישע שלשה דברים סח לי סוירא שר הפנים, דר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה ומשתמש בכתר שם נורא שמסר לו גבריאל והיה מדבר עם מלאכי השרת. במתניתא תנא עשרה דברים נאמרו
מודח ומלא כמשמעו אמר
בכוס של ברכה, טעון הדחה ושטיפה חי ומלא. פי', צריך שיהיה חי בכוס עד על הארץ משום דבשאינו מזוג איכא שבחא דארעא שהיין חזק. וכד מטי לברכת הגפן אין בו מים משום דלא חזי בלא מים וזהו מודין חכמים וכול'.
ר' חייא אם עשיתם כן
ואמר ר' יוחנן כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלא מצרים שנאמר מלא ברכת ה' ים ודרום ירשה ולא עוד אלא שזוכה ונוחל העולם הזה והעולם הבא. עיטור בתלמידים רב חסדא מעטר בנטלי. פי', היה נותן ליושב לימין
מה כתוב תמן ים ודרום
המברך וליושב לשמאלו כוסות, וכשאמר המברך ברכת הארץ מוסיף מאחד מאלו הכוסות בכוס שביד המברך. [ו]עכשיו כל יין ששותין מזוג הוא במים. עיטוף דמעטף או פריס סודריה ארישיה. מקבלו בשתי ידיו ואוחזו בימינו.
ירשה אתה זוכה לירש
ורבי יוחנן מנע אפילו לסייע בשמאלו.
העולם הזה והעוה"ב: