1/109

נו:

במה בהמה פרק חמישי

שבת

עין

משפט

מסורת הש"ס

נר

מצוה

אלא

מעתה אז

יבנה יהושע כו'. הקשה הר"ר אלחנן דבחלק

על עסקי נחל. ומה

על נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה

מב א טוש"ע ח"מ סי' ז'

א) יומא כב:, ב) [עי' תוספות

❖

סעיף ג:

מגילה כא. ד"ה אלמלא],

בנחל נפשות הללו על אחת כמה וכמה אם גדולים חטאו קטנים מה

(סנהדרין דף צא:) מפקינן מדכתיב אז יבנה יהושע ולא כתב

ג) [בקרא כתיב המשחית

חטאו ט): ולא עבדו ישראל עבודה זרה. שעל ידי שנחלקה המלכות

אז בנה מכאן לתחיית המתים מן התורה אם כן אתא לדרשה ה"נ

וגם בע"י איתא כך ועי'

פירש"י במלכים שכתב הוא

אתא לדרשה דהכא ואומר ר"י דמ"מ פריך מדלא כתיב שבקש לבנות

העמיד ירבעם העגלים

שלא יעלו ישראל ירושלים לממשלתו

תורה אור השלם

הר המשחה וכיון שהזכיר את

של רחבעם: שלמה חטא. בע"ז:

אלא יבנה ש"מ שרוצה לומר שבנה

1 וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ אֶל אֲדֹנִי

שמו ע"י ע"ז שינו שמו לגנאי

עכ"ל], ד) [חולין ו: ועי' תוס'

כדר' נתן. דשני קרא הטו ללכת והוא

כההוא דיהושע דודאי בנה:

עבדך וירגל בעבדך אל אדוני המלך ואדוני

הַמֶּלֶךְ וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ

מה אחרונים לא עשו ותלה בהן

שם ז. ד"ה אלא], ה) בכ"י הגי'

כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וַעֲשֵׂה

לא הלך: הכא נמי דבנה. קשיא

המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך

ואמר וכן לקמן, ו) סנהדרין

הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ:

כו'. לא שייך למימר הכא

היא: אלא. מהכא תילף דלא בנה

כא: ע"ש, ז) ע' ברכת הזבח

שמואל ב יט כח

ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך

כריתות כה:, ח) [ועמ"ש

2 וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ לָמָּה

כדתניא רבי יוסי אומר כו': להר

מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו

אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה ויאמר

רש"י סנהדרין לא: ד"ה לדזיו

תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ אָמַרְתִּי

המשחה. לשון שמן דמתרגמינן משחא

כדאמר בפ"ק דחולין (דף ז. ושם:)

וכו' שהיה מר עוקבא בעל

אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת

מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח אחרי

תשובה שנתן עינו וכו' וכשהוא

והוא הר הזיתים: מקיש ראשונים.

גבי נחש נחשת שביער חזקיה דהתם

הַשָּׂדֶה: וַיֹּאמֶר מְפִיבֹשֶׁת

יוצא לשוק היה נר דולק בראשו

אֶל הַמֶּלֶךְ גַּם אֶת הַכֹּל יִקָּח

אשר בא אדוני המלך בשלום אל ביתו

לא ביערוהו אבותיו שהיו יראים

מקיש את בנינו של שלמה לביעורו

מן השמים ועל שם כך קרא

אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ

אמר לו אני אמרתי מתי תבא בשלום ואתה

ליה רבי נתן צוציתא וכו'],

לבערו לפי שעשאו משה על פי

של יאשיהו מה יאשיהו לא עשה

בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּיתוֹ:

ט) [כדמפרש ביומא כב:],

שמואל ב יט ל-לא

❖

עושה לי כך לא עליך יש לי תרעומות אלא

ביעור זה ותלו בו מן השמים לשבח

הדבור אבל הכא למה היו מניחים

י) [מלכים ב כג], כ) [שם כב],

3 וּבֶן יְהוֹנָתָן מְרִיב בָּעַל

מלבערם: דצוציתא. אומר

הואיל וביער השאר שנעשה משמת

על מי שהביאך בשלום היינו דכתיב 3 ובן

וּמְרִיב בַּעַל הוֹלִיד אֶת

מִיכָה:

יהושפט אף שלמה לא עשה בנין

ר"ת דאמר במדרש שהיה נר דולק

יהונתן מריב בעל וכי מריב בעל שמו והלא

דברי הימים א ח לד

גליון הש"ס

זה ותלו בו לגנות מתוך שלא מיחה

$ על ראשו:

4 וַיָּבֹא שָׁאוּל עַד עִיר

מפיבשת שמו אלא מתוך שעשה מריבה

תוס' ד"ה דצוציתא וכו' על

עֲמָלֵק וַיָּרֶב בַּנָּחַל:

בנשיו: שמש. לחטוב עצים ולשאוב

הדרן עלך במה בהמה

ראשו. ע' סנהדרין דף לא

שמואל א טו ה

עם בעליו יצתה בת קול ואמרה לו נצא בר

❖

מים בשכר לע"ז: ואל יכתב בו דבר

5 וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה

ע"ב ברש"י ד"ה לדזיו ליה:

נצא נצא הא דאמרן בר נצא דכתיב ויבא

זה. ללמדך שקשה התוכחה במי שבידו

נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי

אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה

שאול עד עיר עמלק וירב בנחל אמר רבי מני על עסקי נחל אמר רב יהודה

לימחות: מיני זמר. כלי שיר: נעץ

א)

רב נסים גאון

לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְיָ אֱלֹהָיו

אמר רב בשעה שאמר דוד למפיבשת אתה וציבא תחלקו את השדה יצתה

קנה. ושרטון מדבק בו עד שנוסף

כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו:

נצא בר נצא. נצא הא

מלכים א יא ד

והולך וגדל שרטון חול ורפש וטיט

בת קול ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה אמר רב יהודה אמר

6 אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה

דאמרן, בר נצא דכתיב

שהים גורש: כרך גדול של רומי.

[ש"א טו] ויבא שאול עד

לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר

רב אילמלי לא קיבל דוד לשון הרע לא נחלקה מלכות בית דוד ולא עבדו

ב)

עיר (שלמה) [עמלק] וירב

אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם

שהוא מיצר לישראל והוא (איטליא) של

ישראל ע"ז ולא גלינו מארצנו: אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר

בנחל. אמר ר' מני על עסקי

וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן:

יון במסכת מגילה (דף ו:): ביום

נחל, בשעה שאמר הקב"ה

מלכים א יא ז

שלמה חטא אינו אלא טועה שנאמר ולא היה לבבו שלם עם ה' אלהיו

7 אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיְיָ

לשאול ועתה לך והכיתה

שהעמיד ירבעם את העגלים נבנה

את עמלק נשא שאול קל

אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל:

כלבב דוד אביו כלבב דוד אביו הוא דלא הוה מיחטא נמי לא חטא אלא

צריף אחד. באותו שרטון שגדל שם

וחומר בעצמו ואמר ומה

יהושע ח ל

מה אני מקיים 5 ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו ההיא כרבי נתן

8 וְאֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל

על נפש אחת אמרה תורה

בימי שלמה צריף כוך קטן מציידין

הבא עגלה ערופה בנחל

פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין

דר' נתן רמי כתיב ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו והכתיב כלבב

שעושין מן קנים ומן ערבה ומאז

המאבד נפשות הרבה על

לְהַר הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה

אחת כמה וכמה, ועוד אם

נתוספו בתים על בתים: איטליאה.

דוד אביו כלבב דוד אביו הוא דלא הוה מיחטא נמי לא חטא הכי קאמר

שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל

אדם חטא בהמה מה חטאת

לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים

שם העיר והיא ממדינת יון וכשנטלה

ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו ללכת אחרי אלהים אחרים ולא

אם גדולים חטאו קטנים מה

וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב

חטאו.

רומי מלכות יוונים לכדוהו ונהפך להם:

וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן

❖

הלך והכתיב אז יבנה שלמה במה לכמוש שקוץ מואב שבקש לבנות ולא

סליק פרק במה בהמה

טִמֵּא הַמֶּלֶךְ:

יאשיהו חטא. דכתיב שב אל ה' י)

מלכים ב כג יג

בנה אלא מעתה 7 אז יבנה יהושע מזבח לה' שבקש לבנות ולא בנה אלא

משמע דחטא מעיקרא: מבן ח'.

9 וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי

דבנה הכא נמי דבנה אלא כדתניא רבי יוסי אומר ואת הבמות אשר על פני

רבינו חננאל

יְיָ וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי יְיָ כְּדָוִד

שישב על כסא מלכותו דכתיבכ) בן ח'

מלכים א יא ו

אָבִיו:

ירושלים אשר מימין להר המשחה אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרות

ג)

שנה וגו': עד בן י"ח. שמצא חלקיה

01 וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ

נצא בר נצא. [כלומר

שקוץ צדונים וגו' ד)אפשר בא אסא ולא ביערם יהושפט ולא ביערם עד שבא

מפיבושת שאמר אין לי

וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו

את הספר ועיין ודקדק בתורה ובדיניה

סליקא על מי שהביאך לכאן

וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול:

יאשיה וביערם והלא כל ע"ז שבארץ ישראל אסא ויהושפט ביערום אלא

בכתב ובעל פה והבין שמא טעה

בשלום, זה נמצא. ובר

מלכים ב כב ב

11 וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו

[נצא] כלומר מפיבושת

בדינא: נטל מזה. ממי שנתן לו

מקיש ראשונים לאחרונים מה אחרונים לא עשו ותלה בהן לשבח אף

שאביו שאול נמצא,

מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יְיָ בְּכָל

תחילה: ה"ג ואמרי לה אחא אחוה

ראשונים לא עשו ותלה בהן לגנאי והכתיב 9 ויעש שלמה הרע בעיני ה'

כלומר... ויבא שאול וירב

לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל

בנחל, נתקיים במפיבושת

דאבא אבוה דרב ירמיה בר אבא:

מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה

אלא מפני שהיה לו למחות בנשיו ולא מיחה מעלה עליו הכתוב כאילו חטא

נצא ובר נצא].

וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ:

❖

נתן דצוציתא. על שם ניצוצין דנורא

הדרן עלך במה בהמה

מלכים ב כג כה

אמר רב יהודה אמר שמואל נוח לו לאותו צדיק שיהא שמש לדבר אחר

שהמלאך פשט את ידו וקיבל תשובתו

ואל יכתב בו ויעש הרע בעיני ה' ה)אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא

לישנא אחרינא על שאחזו המלאך

מוסף תוספות

שלמה את בת פרעה הכניסה לו אלף מיני זמר ואמרה לו כך עושין

בציצית ראשו:

א. ע"ז גמורה. תוס' הרא"ש.

לעבודה זרה פלונית וכך עושים לע"ז פלונית ולא מיחה בה ו) אמר רב

הדרן עלך במה בהמה

יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל

ונעץ קנה בים ועלה בו שירטון ועליו נבנה כרך גדול [של רומי] במתניתא תנא אותו היום שהכניס ירבעם

שני עגלי זהב אחד בבית אל ואחד בדן נבנה צריף אחד וזהו איטליאה של יון: א"ר שמואל בר נחמני א"ר

יונתן כל האומר יאשיהו חטא אינו אלא טועה שנאמר 01ויעש הישר בעיני ה' וילך בכל דרך דוד אביו אלא מה

אני מקיים 11 וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב וגו' א שכל דין שדן מבן שמנה עד שמנה עשרה החזירן

להן שמא תאמר נטל מזה ונתן לזה תלמוד לומר בכל מאודו שנתן להם משלו ופליגא דרב דאמר רב אין

לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו ואחד בדורנו ומנו אבא אבוה דרבי ירמיה ז) בר אבא ואמרי

לה אחא אחוה דאבא אבוה דרב ירמיה בר אבא דאמר מר רבי אבא ואחא אחי הוו אמר רב יוסף

ועוד אחד בדורנו ומנו עוקבן בר נחמיה ריש גלותא והיינו ח) נתן דצוציתא

אמר רב יוסף הוה יתיבנא

בפירקא

והוה קא

מנמנם

וחזאי

בחילמא דקא פשט ידיה

וקבליה:

הדרן

עלך

במה בהמה