סא:
במה אשה פרק ששי שבת
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כל
שריפא שלשה בני אדם כאחד. נראה לר"י דגרסינן כאחד והכי
בשיר. אצעדה: מפני מראית העין. דלא מיחזי
כמאן דבעי ליה
לח א מיי' וסמג שם טוש"ע
א) לקמן קטו: וש"נ,
ב) ערכין ו. [מס' סופרים
א"ח סי' שא סעיף כה:
לרפואה אלא לתכשיט ולאו תכשיט הוא אלא מחמת דאגת חולי:
פירושו מדקתני כאחד אלמא משמע דבג' קמיעים מיירי ולעיל
לט ב מיי' פ"ו מהל' יסודי
פ"ה הי"ג], ג) [גיר' הערוך
והתניא כל שריפא ג' בני אדם. ולעיל קתני כל שריפא ושנה ושילש
קתני כל שריפא ושנה ושילש משמע קמיע אחד ומשני דההוא דלעיל
יגור], ד) לחצר שאינה
התורה הלכה ו סמג
❖
לאוין ג:
מעורבת כצ"ל וכ"ה ברש"י
ואפילו אדם אחד: הא לאמחויי גברא כו'. הא דקתני ג' בני אדם
לאמחויי קמיע והך לאמחויי גברא וה"ה אפילו לא נתרפאו יחד אלא
שבאלפס, ה) וגי' הערוך יגור
הא דנקט כאחד לאשמעינן דבג'
משום דסתם ג' בני אדם שלשה מיני
ברי"ש פי' יגור אותו במגירה.
רש"ל, ו) שייך לעיל קודם ד"ה
קמיעין מיירי ולאמחויי גברא:
חלאים ואיירי בג' מיני קמיעין שאינן
בשיר ובטבעת ויצא בו ברשות הרבים משום
תוס' ישנים
❖
תלתא קמיעין לג' גברי תלת
תלתא,
דומין זה לזה ולאמחויי גברא שנעשה
מראית העין והתניא איזהו קמיע מומחה כל
א) ק"ק דאכתי לא משכחת
תלת זימני. פירוש שכתב
מומחה בכל קמיעים שיעשה לעולם
שיתמחי הקמיע הג' את"ל
שריפא ג' בני אדם כאחד לא קשיא הא
דגברא אתמחי אפילו בג'
הגהות הב"ח
לחש אחד בג' איגרות וכל אחת
כדאמרינן בב"ק (דף לז.) נגח שור
למחויי גברא הא למחויי קמיעא אמר רב
קמיעין לחד גברא והיכי
הועילה לג' אנשים או לאחד שלש
וחמור וגמל נעשה מועד לכל אבל
(א) רש"י ד"ה ואיתמחי כו'
קאמר פשיטא לי דמשמע
❖
פפא פשיטא לי תלת קמיע לתלת גברי
נמי מזל החולה גרם:
נמי דקאי אקמיע שלישית
פעמים קשה לרשב"א קמיע ג' היכי
הקמיע אינו מומחה אם יכתוב רופא
א
מדקאמר תלת זימני משמע
תלתא תלתא זימני איתמחי גברא ואתמחי
א)
אחר אחד מהן: והא. דקתני כל
איתמחי הלא מיד כשנתרפא האדם
דהומחו שלשתן וי"ל אע"ג
קמיע תלתא קמיע לתלתא גברי חד חד
דכבר אתמחי גברא כי ריפא
שלישי בקמיע ג' [פעם א'] איתמחי
שריפא ושנה ושילש מיירי בחולי אחד
גליון הש"ס
כל אחד ג"פ יש לנו לתלות
זימנא גברא איתמחי קמיעא לא איתמחי חד
וכתבו זה הלחש וריפא ג' פעמים או
גברא וכיון דאתמחי גברא ודאי
ב
רש"י ד"ה לאצולינהו
גם בקמיע דעדיף כל מה
שאנו יכולין למימחי קמיע
בשבת לחצר המעורבת. עי'
לאדם אחד או לשלשה ולאיתמחויי
שאותה האיגרת תועיל מכאן ואילך
ג
קמיע לתלתא גברי קמיעא איתמחי גברא
ולא גברא כגון שכתב זה
לקמן קטו ע"א ברש"י ד"ה
❖
קמיעא מיירי דנעשה הקמיע לבדו
וי"ל כגון דשני קמיעין הללו ריפאו
לא איתמחי בעי רב פפא תלתא קמיע לחד
ריפא תלתא זימנא חד גברא
מצילין אותן וצ"ע:
מומחה על יד אדם זה או אם כתבום
תלת זימני לתרי גברי וקמיע שלישי
ואתמחי גברא ולא קמיע
גברא מאי קמיעא ודאי לא איתמחי גברא
כגון שריפא בג' אגרות
שלשה רופאים נעשה קמיע של לחש
לחד מהנך תרי גברי תרי זימני
לג' אנשים:
איתמחי או לא איתמחי מי אמרינן הא אסי
מוסף רש"י
זה מומחה מיד כל אדם: תלתא
והשתא מימחו כבר תרי קמיעי
ב) גברא לא איתמחי ולהאי
ליה או דילמא מזלא דהאי גברא הוא דקא
הברכות. מטבע ברכות
פי' היינו דלא איתמחי אפילו
א
קמיעי. ג' מיני לחש: תלתא תלתא
וגברא וקמיע שלישי אכתי לא איתמחי
❖
שטבעו חכמים כגון י"ח ושאר
ללחש זה כצ"ל:
מקבל כתבא תיקו: איבעיא להו קמיעין יש
זימני. כל לחש ריפא שלשה פעמים
וחזר וריפא קמיע שלישי אדם שלישי
ברכות (לקמן קטו:).
ומענינות הרבה. מפרשיות
בהן משום קדושה או דילמא אין בהן משום
ואפילו אדם אחד: אתמחי גברא.
דהשתא בא בבת אחת המחאת גברא
שהיו כותבין בקמיעין פסוקים
מוסף תוספות
והמחאת קמיע:
בכל קמיעות לעולם שהרי הומחה
קדושה למאי הילכתא אילימא לאצולינהו
ללחש, כגון כל המחלה, וכגון
תלת תלת זימני. הוה מצי למימר
לא תירא מפחד לילה (שם).
בשלשה מיני קמיעים: ואתמחי קמיע.
א. איתמחי גברא ללחש
מפני הדליקה ת"ש הברכות והקמיעין אע"פ
א)
ונשרפים במקומן. אם
זה בכל האגרות שיכתבנו,
❖
חד תלת זימני ואינך חד
שלשה קמיעין הללו נעשים מומחים
שיש בהן אותיות ומענינות הרבה שבתורה
נפלה דליקה בשבת (שם).
ואתמחי אגרות הללו
זימנא אלא בעי למימר שיהיו שלשה
מיד כל אדם שהרי ריפא כל אחד ג"פ.
לכל אדם. תוס' הרא"ש.
אין מצילין אותן מפני הדליקה ונשרפים
ב. אפילו לאגרת אחרת
קמיעין מומחין: חד קמיע לתלת
ואין לומר מזל הרופא גורם דאין
שיכתוב. תוס' הרא"ש.
רבינו חננאל
במקומן אלא לענין גניזה ת"ש היה כתוב על
ב
ב)
גברי.
נראה לר"י דה"ה לחד גברא
הדבר תלוי במזל הרופא אלא בחכמתו
ג. [ו]א"כ מה שהועילה
ידות הכלים ועל כרעי המטה יגוד ויגנזנו
(וכד)תניא איזהו קמיע
אותה איגרת לשנים
ג)
תלת זימני דודאי לגבי המחאת גברא
ואין לומר נמי (א) החולה גרם שמתרפא
אחרים אינה ממחה את
מומחה כל שריפא ג'
אלא ליכנס בהן בבית הכסא מאי יש בהן
הוא דמבעיא ליה בסמוך אי אתמחי
על ידי קמיעין שהרי בשלשה אנשים
בני אדם כאחד. בעי רב
הקמיע דאפילו אם היה
כותבה באגרת אחרת
פפא תלתא גווני קמיע
הוחזק: קמיעא לא אתמחי. לבא מיד
קדושה ואסיר או דילמא אין בהן קדושה
בחד גברא מתלת קמיעי אבל לענין
ד
היתה מתרפאת, וכ"ש
רפאו לאחד ג' מיני חלאים,
רופא אחר: חד קמיע לתלתא גברי.
המחאת קמיע דעדיף לא קא מיבעיא
ה
ושרי ת"ש ולא בקמיע בזמן שאינו מן
לפירוש רש"י שפירש
כל קמיע ריפא חולי מאי,
שכתב תלתא קמיע תלתא
לחולי אחד: קמיעא איתמחי. מיד
קמיעא ודאי לא אתמחאי
ליה דפשיטא דתלינן בהמחאת קמיע
המומחה הא מן המומחה נפיק ואי אמרת
זימני דכיון שנעשה
גברא מאי, מי אמרינן הא
כל אדם: גברא לא איתמחי. לקמיע
ולא אמרינן מזליה דהאי גברא הוא
מומחה בכתיבה ראשונה
מסי ליה ג' זמני, או
קמיעין יש בהן משום קדושה זמנין דמיצטריך
אחר שאינו של לחש [זה] ושל חולי זה:
דמקבל כתבאו והאי דנקט לתלתא גברי
שוב אין קמיע נעשה
דלמא מזליה דהאי גברא
לבית הכסא ואתי לאיתויינהו ד' אמות ברה"ר
מומחה על ידו כי
דמקבל קמיעא [ולא אתמחי
תלתא קמיעי. של שלש מיני חולי:
משום רבותא דאפילו הכי גברא לא
במזל הרופא תלינן. תוס'
לא גברא ולא קמיעא],
הכא במאי עסקינן בקמיע של עיקרין והתניא
אתמחי: תלת קמיע לחד גברא
קמיעא ודאי לא איתמחי. מיד אדם
הרא"ש. (ועי' מהר"ם). ד. או
ועלתה בתיקו. (ולא אתמחי
אחד קמיע של כתב ואחד קמיע של עיקרין
אמרינן מזליה גרם דמקבל
לא גברא ולא קמיעא).
מאי. תימה תיפשוט ליה מדתני לעיל
אחר שהרי לא ריפא אלא פעם אחת:
ירושלמי נאמן אדם לומר
כתבא. תוס' הרא"ש. ה. טפי
אלא הכא במאי עסקינן בחולה שיש בו
מזליה דהאי גברא.
איזהו קמיע מומחה כל שריפא שלשה
מלאכו של חולה
מהמחאת גברא. תוס'
קמיעא זו ריפאתי בו ב'
וג' פעמים. קמיעין יש בהן
הרא"ש. ו. וכדמוכח בתר
בני אדם ומוקמינן לה לאמחויי גברא
זה דמקבל קמיעא. וא"ת ממתני'
סכנה והתניא אחד חולה שיש בו סכנה
הכי דקתני איזו קמיע
משום קדושה ואסור למיעל
משמע דוקא תלת גברי אבל חד גברא
דלעיל שמעינן לה דקתני כל שריפא
ואחד חולה שאין בו סכנה אלא כיון דמסי
מומחה כל שרפא ושנה
בהו לבית הכסא או לא,
ושלש ומשמע אפי'
לגנזן לא קא מיבעי לן דלא
לא מדלא קתני כל שריפא אדם א'
ושנה ושילש דמשמע לאדם אחד
אף על גב דנקיט ליה
בידיה נמי שפיר דמי
לאדם אחד ומוקמינן ליה
גרעי הקמיעין מן הכלים
בג' קמיעין ובקונטרס פי' בפי' א'
ואוקימנא דאיתמחי קמיעא ולא
לאמחויי קמיע. חי' הר"ן.
שאם היה שם כתוב עליהן
והתניא
מימחי גברא מימחי קמיע שעשה
אמרינן מזליה הוא לא דמי התם חד
ז. או אם כתבום ג' רופאים
תנינן הרי זה יגור ויגנז. [כי]
נעשה קמיע של לחש זה
קא מיבעיא לן למיעל בהו
אדם זה קמיע לשלשה אנשים דנעשה אדם זה מומחה שריפא שלשה
קמיעא הוא וליכא למיתלייה במזלא דגברא אלא בקמיע הני ודאי
מומחה מיד כל אדם. תוס'
לבהכ"ס.
אנשים והקמיע מומחה שריפא כתב זה ג' אנשים ולהאי פירושא נמי
בגברא תלוי או ברופא או במתרפא הלכך מיבעיא לן במאי ניתליה:
הרא"ש. ח. איתמחי קמיע.
תוס' הרא"ש. ט. שהרי ריפא
לאצולינהו. בשבת $ לחצר ד) המעורבת כשאר כתבי הקדש: הברכות.
לא אימחי גברא אלא דוקא לאותו לחש וקשה לר"י לפירוש זה דהא
כל קמיע ג' פעמים.
אמרינן לקמן חד קמיע לתלתא גברי קמיע איתמחי ב) גברא לא
שתקנו חכמים כגון תשעה של ר"ה שיש בהן מלכיות וזכרונות
תוס' הרא"ש. י. אמר רב
פפא פשיטא לי. חי'
ושופרות: מענינות. מפרשיות הרבה שכותבין בהן את מקראות של
איתמחי ויש ליישב לשון הקונטרס דה"ק שעשה אדם זה לחש זה
הר"ן. יא. איתמחי קמיעא
רפואה: היה כתוב. שם: יגודה). יקוץ מקום השם ויגנזנו: סתם בית
בשלשה איגרות לג' אנשים דנעשה אדם זה מומחה שריפא לג' אנשים
למה לי. חי' הר"ן.
יב. [ו]באתמחי גברא סגי.
הכסא שלהן בשדות: שיש בו סכנה. אי שקיל ליה מיניה דשרי למיעל
והלחש מומחה שריפא לחש זה ג' אנשים וגם זה אין נראה לר"י דאם
חי' הר"ן.
בהן לבית הכסא משום פקוח נפש: אף על גב דנקיט ליה בידיה.
בענין זה נמי קרוי חד קמיע לתלתא גברא הדרא קושיא לדוכתיה
ואם הוא קרוי בענין זה תלתא קמיע לתלתא גברי חד חד זימנא הא
תכשיטו הוא הלכך אי נמי מייתי ליה ד' אמות בידים לא מיחייב:
אמרינן לקמן דגברא איתמחי ולא קמיע לכך נראה לר"י כדפירש וכן
שלא
פירוש אחר שפי' בקונטרס מיושב מן הראשון: ו)הא לאמחויי קמיע. פירש בקונטרס דנעשה הקמיע לבדו מומחה ע"י אדם זהז תימה
דהוא עצמו פירש בסמוך גבי תלת תלת זימני חדכל לחש שריפא ג' פעמים נעשו ג' קמיעות הללו מומחים מיד כל אדםט אע"פ שרוצה לומר
הקונטרס שרופא אחד כתבם מדפירש ואין לומר שמזל הרופא גרם וכן נראה ודאי עיקר דלא ע"י אדם זה לבד נעשה הקמיע מומחה אלא
אף מיד כל אדם דהא אמרינן בסמוך יתלתא קמיע לתלתא גברי תלת תלת זימני איתמחי גברא ואיתמחי קמיע והאי תלתא קמיעי לתלתא
גברי דקאמר איירי שרופא אחד עשאם דבענין אחר לא איתמחי גברא וא"כ האי דקאמר נמי תלת תלת זימני איירי נמי ברופא אחד כמו
רישא וקאמר דאיתמחי קמיע והיינו ע"כ מיד כל אדם דאי מיד רופא זה הא יאבלאו הכי הוא מומחה בכל קמיעין שבעולםיב וממה שפירש נמי
גבי תלת תלת זימני כל לחש ריפא ג' פעמים ואפילו אדם אחד חזר בו מזה דפירש איתמחי קמיע ואין לומר מזל החולה גרם שמתרפא ע"י
קמיעתא שהרי בשלשה אנשים הוחזק משמע דלא אמרינן איתמחי קמיע אלא א"כ ריפא ג' אנשים:
איתמחי קמיע. פירש הקונטרס ואין לומר מזל הרופא גרם דאין הדבר תלוי במזל הרופא אלא בחכמתו משמע שרוצה ליתן טעם
אמאי איתמחי קמיע במזל הרופא היה לנו לתלות שכבר הומחה שריפא ג' אנשים בג' מיני קמיעים ולא היה לנו לתלות
בקמיע ולא ידע רשב"א מה טעם נותן על זה דהא לא איתמחו שאר קמיעין של שאר חולאים אע"ג דהרופא איתמחי בכל קמיעין שבעולם
ה"נ אלו ג' קמיעים נמי לתלות ברופא
אלא צריך לתרץ כמו שפירשתי ללשון ר"י בענין שיבא המחאת קמיע והמחאת
גברא בבת אחת:
והתניא