1/121

סב:

במה אשה

פרק ששי שבת

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

ומאי רבי מאיר. היכא אשכחן דאיירי בה רבי מאיר בלא רבנן

ופליג רבי אליעזר עליה: בד"א. דרבי אליעזר פוטר והאי פוטר היינו מותר

מו א טוש"ע א"ח סי'

א) [תוס' פ"ה ע"ש],

ב) [לקמן סה.], ג) [תוספתא

רמא:

לכתחלה כדאוקימנא: כשיש בה בושם. פלייטון יש בההוא חומרתא העשויה כקמיע דכיון דיש בה בושם תכשיט הוא לזו שריחה רע ולמשלף

מז ב ג מיי' פ"ו מהל'

שם ע"ש], ד) [תוספ' דסוטה

ואיתויי נמי לא חייש כדאמרן דגנות הוא לה: אבל אין בה בושם. חומרתא לחודא לאו תכשיט הוא וחייבת: זאת אומרת. הא דקתני אין

פט"ו], ה) [ע"ז עב: ע"ש],

ברכות הלכה יט טוש"ע

ו) קדושין עא:, ז) נדה יז.,

א"ח סי' קנח סעיף ט:

בה בושם חייבת אלמא דקסבר רבי אליעזר המוציא אוכלין בשבת בכלי פחות מכשיעור דלא מיחייב על הוצאת אוכלין פחות מגרוגרת כדלקמן

מח ד מיי' פכ"א מהל'

ח) [יומא ט: ע"ש], ט) [עי'

(דף עו:) חייב מיהא על הכלי ולא

ערוך ערך ארס], י) [צ"ל

איסורי ביאה הלכה ב'

ושפח], כ) בס"א: שיהו,

אמרינן הכלי טפל להן ולא מיחייב

טוש"ע אה"ע סי' כא סעיף

ומאי ר' מאיר דתניא לא תצא אשה במפתח שבידה ואם יצאת חייבת חטאת

❖

א)

ל) [סוטה כב:],

א:

עליה שלא נתכוין להוציא אלא משום

דברי רבי מאיר רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון כובלת

ב)

אוכלין ופלוגתא היא על סתם משנה

מאן דכר שמה חסורי מחסרא והכי קתני וכן בכובלת וכן בצלוחית של

רב נסים גאון

תורה אור השלם

השנויה בפרק המצניע (לקמן דף צג:)

פלייטון לא תצא ואם יצאה חייבת חטאת דברי רבי מאיר רבי אליעזר פוטר

דקתני פטור אף על הכלי: דהא אין

1 הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן

מותיב רב יוסף אף על

בכובלת ובצלוחית של פלייטון במה דברים אמורים כשיש בהם בושם אבל

ג)

פליאטון גזר ר' יהודה בן

בו בושם כפחות מכשיעור דמי. שהכלי

וְֵראשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ

בבא. עיקר זאת הברייתא

וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף:

אין בהם בושם חייבת אמר רב אדא בר אהבה זאת אומרת המוציא אוכלין

קלט את הריח ושיעור הוצאת בשמים

בתוספתא סוטה בסוף

עמוס ו ו

פחות מכשיעור בכלי חייב דהא אין בה בושם כפחות מכשיעור בכלי דמי

2 הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן

המסכת בפולמוס האחרון

בכל שהוא וכיון שאינו כל שהוא הוי

גזרו על חופת חתנים

וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם

וקתני חייבת רב אשי אמר בעלמא אימא לך פטור ושאני הכא דליתיה

ריחא פחות מכשיעור (הוא) וקתני

אלו זהוריות (המזוהרות)

וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן

חייבת ולא אמרינן נעשה כלי טפל

[המוזהבות] כו', אף על

לממשא כלל: 1וראשית שמנים ימשחו אמר רב יהודה אמר שמואל זה פלייטון

וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק:

פליאטון גזר ר' יהודה בן

עמוס ו ד

לריח שבתוכו ואריחא לא מיחייב

מתיב רב יוסף אף על פלייטון גזר רבי יהודה בן בבא ולא הודו לו ואי

3 לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ

בבא ולא הודו לו.

ד)

דפחות מכשיעור הוא: ושאני הכא.

גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים:

אמרת משום תענוג אמאי לא הודו לו אמר ליה אביי ולטעמיך הא דכתיב

עמוס ו ז

ליכא למימר נעשה כלי טפל לריח

4 וַיֹּאמֶר יְיָ יַעַן כִּי גָבְהוּ

1 השותים במזרקי יין ר' אמי ור' אסי חד אמר קנישקנין וחד אמר שמזרקין

שאין בו שום ממש ואפילו פחות

בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת

כוסותיהן זה לזה הכי נמי דאסיר והא רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש

ה)

גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ

מכשיעור לא מיקרי אבל פחות

וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם

גלותא ושתה בקנישקנין ולא אמר ליה ולא מידי אלא כל מידי דאית ביה

מכשיעור בדבר שיש בו ממש נעשה

תְּעַכַּסְנָה: ישעיהו ג טז

5 וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק

תענוג ואית ביה שמחה גזרו רבנן אבל מידי דאית ביה תענוג ולית ביה

כלי טפל לו ופטור: ראשית שמנים.

יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה

מובחר שבשמנים: גזר. משום צער

שמחה לא גזרו רבנן: השוכבים על מטות שן וסרוחים על ערשותם אמר

ו)

וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה

חורבן: ואי אמרת. זה פלייטון והאי

וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק

רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שהיו משתינין מים בפני מטותיהן ערומים מגדף

כִּי תַחַת יֹפִי: ישעיהו ג כד

קרא בתענוג משתעי שלא היו נותנים

6 וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת

בה ר' אבהו אי הכי היינו דכתיב 3לכן עתה יגלו בראש גולים משום דמשתינין

לב לדברי הנביאים הניבאים על

צִיּוֹן וַיְיָ פָּתְהֵן יְעָרֶה:

מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים אלא א"ר אבהו אלו בני אדם

ישעיהו ג יז

הפורענות ועסוקים בתענוגים:

7 וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת

שהיו אוכלים ושותים זה עם זה ודובקין מטותיהן זו בזו ומחליפין נשותיהן

❖

ולטעמיך הא דכתיב. בהאי ענינא

ויקרא יד נו

וְלַבֶּהָרֶת:

זה עם זה ומסריחין ערסותם בשכבת זרע שאינו שלהן א"ר אבהו ואמרי

השותים במזרקי יין ורבי אמי ורבי

לה במתניתא תנא ג' דברים מביאין את האדם לידי עניות ואלו הן המשתין

אסי פירשו $זהו קנישקנין כלי זכוכית

ז)

גליון הש"ס

מים בפני מטתו ערום $ ומזלזל בנטילת ידים ושאשתו מקללתו בפניו

ארוך ולו שני פיות ויין נזרק מזה

גמ' ומזלזל בנט"י. עי' סוטה

לזה: שמזרקין. על ידי אומנות כדאמר

המשתין מים בפני מטתו ערום אמר רבא לא אמרן אלא דמהדר אפיה

ד ע"ב תוס' ד"ה נעקר:

רש"י ד"ה וליטעמיך וכו'

בהחליל (סוכה דף נג.) מטייל בתמני

לפורייה אבל לבראי לית לן בה ומהדר אפיה לפורייה נמי לא אמרן אלא

זהו קנישקנין. עי' ע"ז דף

כסי: הכי נמי דאסור. למשתי השתא

עב ע"ב ברש"י ד"ה

לארעא אבל במנא לית לן בה ב ומזלזל בנטילת ידים אמר רבא לא אמרן

❖

בקנישקנין: משתינין. דדייק מסרוחים:

קנישקנין:

אלא דלא משא ידיה כלל אבל משא ולא משא לית לן בה ולאו מלתא

לידי עניות. דאמרינן בע"פ (פסחים

היא דאמר רב חסדא ג אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא

דף קיא:) שרא דעניותא נביל שמיה

לעזי רש"י

ושאשתו מקללתו בפניו אמר רבא על עסקי תכשיטיה וה"מ הוא דאית ליה

ונביל קרי ליה ואוהב מקום מיאוס

בינדי"ל. אגד, חגורה.

ולא עביד: דרש רבא בריה דרב עילאי מאי דכתיב ויאמר ה' יען כי גבהו

ומשתין מים לפני מטתו היינו מיאוס:

ח)

קיוטור"א [קויטור"א].

מוגלה, נוזל מוגלתי.

ערום. אורחא דמילתא נקט מתוך

בנות ציון שהיו מהלכות בקומה זקופה ותלכנה נטויות גרון שהיו מהלכות

ברייאיא"ה [בריי"ד].

שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין

עקב בצד גודל ומשקרות עינים דהוה מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזן 4 הלוך

(לחם) מעוך, מעוס≈ ה (נלוש

❖

דטורח הוא לו ללבוש ולצאת: אבל

היטב).

וטפוף שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה 4וברגליהן תעכסנה אמר רב יצחק דבי

לבראי לית לן בה. שהקילוח ארוך

ר' אמי דמלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן ומהלכות בשוקי ירושלים

וניתז למרחוק: משא ולא משא. שאינו

רבינו חננאל

וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות

רוחץ ומשפשף יפה אלא מעט מים

ראשית שמנים, כדמשמעו.

בהן יצר הרע כארס בכעוס מאי פורענותיהם כדדריש רבה בר עולא

ט)

כגון רביעית מצומצם: על עסקי

ואפילו מאן דפטר לא פטר

אלא בשיש בה בושם,

והיה תחת בושם מק יהיה מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים

תכשיטיה. שאינו רוצה לקנות לה:

אבל אין בה בושם חייבת.

גבהו. היינו קומה זקופה: ותלכנה

ותחת חגורה נקפה מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים

קנישקנין. כוס שיש בה

שתי פיות ושותין ממנה

נטויות גרון. שהיו הולכות עקב בצד

ותחת מעשה מקשה קרחה מקום שהיו מתקשטות בו נעשה קרחים קרחים

שנים בבית אחת. מסקרות

גודל למעט בהילוכם שהיוכ) מסתכלין

עינים. דהוו מליין כוחלא

ותחת פתיגיל מחגורת שק פתחים המביאין לידי גילה יהיו למחגורת

רמזא. ארס בכעוס. פי'

בה והיא שוהה בפסיעותיה ודרך

שק כי תחת יופי אמר רבא היינו דאמרי אינשי חלופי שופרא כיבא

החיה כשתכעוס גוררת

נוטין גרון לילך בנחת לפי שאינו

ומשלכת ארס קשה. פי'

(וספח) ה' קדקוד בנות ציון אמר רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שפרחה בהן

י)6

רואה לרגליו: ומשקרות עינים דמליין

פת עמילה, אשה בעולה,

צרעת כתיב הכא ושפח וכתיב התם 7לשאת ולספחת 6 וה' פתהן יערה רב

ופת שאינה עמילה בתולה.

כוחלא. לשון סיקרא: ומרמזן. את

וכולן על זה הענין. צלצול,

ושמואל חד אמר שנשפכו כקיתון וחד אמר שנעשו פתחיהן כיער

הבחורים: סיקור לשון הבטה:

חגור, כדגרסינן בסוף

מנחות [דף קט:].

אמר רב יהודה אמר רב אנשי ירושלים אנשי שחץ היו אדם אומר לחברו

הלוך וטפוף שהיו מהלכות ארוכה

בצד קצרה. שתראה צפה על ראש

במה סעדת היום בפת עמילה או בפת שאינה עמילה ביין גורדלי או

חברתה והוא נוי לה. ונשואות היו

ביין

לפיכך מספר בגנותן: וטפוף. כמו

על דאטפת אטפוך (אבות פ"ב מ"ו): תעכסנה. כמו וכעכס אל מוסר אויל (משלי ז). והוא ארס של נחש וקרי ליה עכס על שם שאינו מטילו אלא

על ידי כעס: בכעוס. נחש כעוסה: נמקים. כמו המק בשרו (זכריה יד): צלצול. בנדי"ל נאה: נקפים. חבורות לשון המנקף רגליו ל) וניקף סבכי

היער (ישעיה י): מתקשטות. היינו שער שסורקות ומפרכסות: מתקשטות. דומה למקשה כעין נוטריקון: פתיגיל. נוטריקון פתח גילה אותו

מקום: כי תחת יופי. כי כל אלה יבא לך תחת יפייך: כיבא. קיוטור"א ליחה כמו שיחנא וכיבי דקדושין דפלימו (דף פא:): פתהן. כמו פתחיהן:

שנשפכו כקיתון. שופכות דם זיבה: יערה. כמו ותער כדה (בראשית כד): כיער. נתמלאו שער ונמאסות לתשמיש: אנשי שחץ. מדברים

בלשון גאוה ולעגי שפה: סעדת. תשמיש: פת עמילה. בעולה:

שאינה עמילה. בתולה: פת עמילה.

גורדלי. לבן היה:

ברייאיא"ה בלע"ז:

ביין