1/122

במה אשה

פרק ששי

שבת

סג.

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

ביין חרדלי. שחור.

כלומר לבנה או שחורה: במסב רחב. מיסב מטה שמיסב עליה בשעת אכילה. ולענין ניאוף אשה שמנה: קצר. כחושה:

מט א מיי' פי"ט מהל' שבת

א) פי' מגן, ב) צ"ל לא,

חבר טוב. אשה טובת מראה: דצימצמאי מלכתא. כך שמה: מתני' באלה. מפרש בגמ' קולפא מצוק"ה בלע"ז: וכתתו חרבותם. ואי

ג) [גיר' הערוך מאי אלה

הלכה א סמג לאוין סה

קופל פי' דומה למקל וכו'

טוש"ע א"ח סי' ש"א סעיף

תכשיטין נינהו לא יהו בטלין לעתיד: בירית. בגמרא ק) מפרש: טהורה. אינה מקבלת טומאה: ויוצאין בה. דלא שלפא ומחויא שלא יראה

וראשו עגול כמו כדור וכו'

ז:

שוקה: כבלין טמאין. בגמ' ר) מפרש לה: גמ' שרגא בטיהרא. נר בצהרים מתוך שאינו צריך אינו נאה. אבל בזמן הזה שהוא עת מלחמה

נ ב מיי' פי"ב מהל' מלכים

ע"ש], ד) [פי' שבט שמכין

בו וראשו עב], ה) [במיכה

הלכה ב:

תכשיטין הן: ופליגא. הא דקתני

נא ג מיי' פ"ח מהל' תשובה

כתיב ישאו], ו) חולין ס:,

ביין חרדלי במסב רחב או במסב קצר בחבר אין בין העוה"ז לימות המשיח.

ז) ברכות לד: לקמן קנא:

בטלין לימות המשיח פליגא דשמואל

הלכה ז:

נב ד מיי' פ"י מהל' מ"ע

פסחים סח. סנהדרין צא: צט.,

דלשמואל אין בטלין לימות המשיח:

אע"ג דהשתא אין ירושלים ואין

טוב או בחבר רע א"ר חסדא וכולן לזנות

ח) י"ג דרבינא, ט) [יבמות

הלכה ז טוש"ע י"ד סי'

לא יחדל. משמע לעולם אלמא יש

יא: כד.], י) מכות יא.,

רמט סעיף ו:

בהמ"ק ואילו לימות המשיח יהיה הכל

אמר רחבה אמר רבי יהודה עצי ירושלים של

נג ה מיי' פ"ו מהל' דעות

כ) ברכות ו. קדושין מ. ע"ש,

עניות ועשירות ש"מ נחמות שנתנבאו

בנוי צ"ל דהאי אין בין לאו דוקא :

א ב)

ל) [מ"ק טז: ב"מ פה.],

קינמון היו ובשעה שהיו מסיקין מהן ריחן

הלכה א ב:

הנביאים ולא יהיה כנעני עוד (זכריה

נד ו מיי' פי"א מהל' רוצח

מ) [ועי' תוס' ע"ז כב: ד"ה

ואילו

❖

נודף בכל ארץ ישראל ומשחרבה ירושלים

רגלא וכו' שהשיגו אפירוש

הלכה ד:

יד) לא לימות המשיח נתנבאו שהן

רש"י דהכא], נ) [עי' תוס'

נגנזו ולא נשתייר אלא כשעורה ומשתכח בגזאי דצימצמאי מלכתא:

מן העולם הזה דאם כן חדל לך

ע"ז שם], ס) [צ"ל וא"ר],

מתני' לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא

ע) פסחים נג:, פ) [צ"ל

אביון: מסייע ליה. ברייתא דקתני

תורה אור השלם

א)

וא"ר], צ) [צ"ל ר' שמעון בן

ברומח ואם יצא חייב חטאת רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו וחכ"א אינן

בטלין לימות המשיח לרבי חייא בר

לקיש], ק) [ע"ב], ר) [שם],

1 וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם

ש) בס"א: בדוקיין ובירורן,

אבא: לא נתנבאו. דברי נחמות

אלא לגנאי שנאמר 1וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ב) ולא ישא

וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים

ת) [עי' רש"י לקמן פח:

וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים

שלהן: עין לא ראתה. עין של נביאים

גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה בירית טהורה ויוצאין בה בשבת

ד"ה למיימינין], א) [ישעיה

וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא

לא שלטה לראותו: בדברי תורה

כ], ב) [ועי' תוס' תענית יג:

כבלים טמאים ואין יוצאין בהן בשבת: גמ' מאי באלה קולפא: ר' אליעזר

יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא

ג)

ד)

ד"ה מאי שייר ותוס' מגילה ח.

יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה:

כתיב. הוי זהיר לחזר על משנתך

ד"ה אין בין ומ"ש שם על

ישעיהו ב ד

אומר תכשיטין הן לו: תניא אמרו לו לרבי אליעזר וכי מאחר דתכשיטין

❖

שתהא מזומנת לך בשעת הדין להביא

2 כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב

הגליון],

הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח אמר להן לפי שאינן צריכין שנאמר

הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ

ראיה כחרב על ירך גבור לנצח

לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ

לא ישא גוי אל גוי חרב ותהוי לנוי בעלמא אמר אביי מידי דהוה אשרגא

במלחמה והוא הודך והדרך: דליגמר

1 ה)

ו)

הגהות הב"ח

לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ

בטיהרא ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח

דברים טו יא

איניש. לגרוס שמעתא מרביה ואף

בְּאַרְצֶךָ:

ז)ב

(א) רש"י ד"ה ותורך

3 וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא

על גב דלא ידע לכולהו טעמיה:

$ אלא שיעבוד גליות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ מסייע

ותלמדך הס"ד ואח"כ מ"ה

הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה

עושר וכבוד וכו' עושר וכבוד

והדר ליסבר. טעמיה. דהא קשה ליה

אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה

ליה לרבי חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא כל הנביאים לא נתנבאו אלא

הס"ד ואח"כ מ"ה למיימינין

לִמְחַכֵּה לוֹ: ישעיהו סד ג

לרב כהנא ולא הוה ידע להאי טעמא

בה שמפשפשין כצ"ל ותיבת

4 חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר

לימות המשיח אבל לעולם הבא 3 עין לא ראתה אלהים זולתך ואיכא דאמרי

ותלמודיה הוה קים ליה מדהוה בר

של תורה נמחק ונ"ב ע"ל בדף

הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ:

❖

אמרו לו לר' אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות

פח ע"ב:

תהלים מה ד

תמני סרי: המחדדין. שואלין ומשיבין

5 וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל

המשיח אמר להן אף לימות המשיח אינן בטלין היינו דשמואל ופליגא דר'

ולא לקפח אלא להתחדד: והדרך.

דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק

חייא בר אבא א"ל אביי לרב דימי ואמרי לה לרב אויא ואמרי לה רב יוסף

גליון הש"ס

וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ:

כמו וחדדך: ותורך. ותלמדך (א):

תהלים מה ה

לרב דימי ואמרי לה לרב אויא ואמרי לה אביי לרב יוסף מ"ט דר"א דאמר

למיימינין. של תורה שמפשפשין

גמ' אלא שעבוד גליות. עי'

6 אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ

❖

פסחים נ ע"ב:

תכשיטין הן לו דכתיב חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך א"ל רב כהנא

טעמיהן בדקדוק ובוררין ש) כימין

בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד:

משלי ג טז

המיומנת למלאכה ת): עושר וכבוד

למר בריה דרב הונא האי בדברי תורה כתיב א"ל אין מקרא יוצא מידי

7 אָז נִדְבְּרוּ יְִראֵי יְיָ אִישׁ

ח)

ט)

ליכא. בתמיה. כיון דאיכא אורך ימים

לעזי רש"י

אֶת רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע

פשוטו א"ר כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה

וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו

❖

כ"ש עושר וכבוד: למשמאילין בה.

מצוק"ה [מצוג"א]. א« l» ה.

הש"ס ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קמ"ל

לְיְִראֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ:

שאין יגעים בה כל צרכן. אי נמי

מלאכי ג טז

דליגמר איניש והדר ליסבר: סימן זרות: א"ר ירמיה א"ר אלעזר שני תלמידי

8 יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ

מיימינין בה עוסקין לשמה משמאילים

מוסף רש"י

וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ:

חכמים המחדדין זה לזה בהלכה הקב"ה מצליח להם שנאמר והדרך צלח אל

שלא לשמה: הנוחין זה לזה. נושאין

תהלים מז ד

באלה. מקל (פסחים נז.).

9 שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע

תקרי והדרך אלא וחדדך ולא עוד אלא שעולין לגדולה שנאמר 5צלח רכב

ונותנין בה בנחת רוח מתעסקין כדי

למזמרות. שזומרין בהן

דָּבָר רָע וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע

יכול אפילו שלא לשמה תלמוד לומר על דבר אמת יכול אם הגיס דעתו

שילמדו זה מזה: ידבר עמים תחתינו.

הכרמים (ישעיה ב ד). בירית.

קהלת ח ה

לֵב חָכָם:

01 בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ

והיא כמין אצעדה שעושין

ישפיל וכל שפלות בנחת. ל"א הנוחין

ת"ל וענוה צדק ואם עושין כן זוכין לתורה שניתנה בימין שנאמר ותורך

לשוקיה מעל בתי שוקיה

שִׁלְטוֹן וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה

מנהיגין זה את זה להבנתה של הלכה

נוראות ימינך רב נחמן בר יצחק אמר זוכין לדברים שנאמרו בימינה של תורה

להדקן שלא יפלו, טהורה.

קהלת ח ד

תַּעֲשֶׂה:

11 הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים

דלאו תכשיט היא אלא תשמיש

כמו לך נחה (שמות לב) ידבר תרגום

דאמר רבא בר רב שילא ואמרי לה אמר רב יוסף בר חמא א"ר ששת מאי

לבתי שוקיה, והוי כטבעת

מַקְשִׁיבִים

לְקוֹלֵךְ

של ינהג א): ומי יאמר לו מה תעשה.

הכלים דאמרן טהורות,

הַשְׁמִיעִינִי:

דכתיב 6 אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד אלא בימינה אורך ימים שיר השירים ח יג

שומר מצות יוכל לומר לו: המקשיבין.

ויוצאין בה. שצריך לה עם

איכא עושר וכבוד ליכא אלא למיימינין בה אורך ימים איכא וכ"ש עושר

21 בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ

בתי שוקיה ולא הוי משאוי

מלמדים זה את זה ומבינים זה מזה

ויוצאין דכיון דלצניעותא היא

לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל

וכבוד למשמאילים בה עושר וכבוד איכא אורך ימים ליכא א"ר ירמיה אמר

ולישנא דקרא נקט: בגנים. בתי

לא שלפה ומחוי (לעיל

הָרֵי בְשָׂמִים:

ס.). אשרגא בטיהרא. נר

שיר השירים ח יד

ר' שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה הקדוש ברוך

מדרשות: חבירים מקשיבים. זה

31 הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן

בצהרים אינו מאיר (חולין ס:).

הוא מקשיב להן שנאמר אז נדברו יראי ה' וגו' אין דיבור אלא נחת שנאמר

לזה להם אני אומר שישמיעוני קולם

כל הנביאים לא נתנבאו.

י)

וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה:

הטובות והנחמות (ברכות

שיר השירים ב ד

ואענם: ברח דודי. בתריה כתיב:

8ידבר עמים תחתינו כ)מאי ולחושבי שמו א"ר אמי אפילו חישב לעשות מצוה

41 לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד

לד:) טובה לישראל (סנהדרין

המדגילים. מאספין זה את זה

צט.). עין לא ראתה. לא

ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה א"ר חיננא בר אידי כל

וְיְִראַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב:

❖

נראית ולא נגלית לשום נביא

איוב ו יד

ואומרים בא ונלמוד ונבין בין שנינו

העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר שומר מצוה

(שם) עין שום נביא לא

הואיל ואין לנו רב ללמדנו: צורתא.

ראתה את אשר יעשה הקב"ה

לא ידע דבר רע א"ר אסי ואיתימא ר' חנינא אפילו הקב"ה גוזר גזירה הוא

ל)

למחכה לו זולתי עיניך אתה

שורש הדבר. קצת למדו מרבם: גדול

מוסף תוספות

אלהים (ישעיה סד ג) דאין

מבטלה שנאמר 01באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה וסמיך ליה

המלוה. לפי שאין העני בוש בדבר:

קץ לדבר (סנהדרין שם).

א. דבמסכת תענית (דף

שומר מצוה לא ידע דבר רע אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש שני

ומטיל לכיס. מעות ומלאי להשתכר

אין מקרא יוצא מידי

יג:) ושם אשכחן אין בין

פשוטו. ואע"ג דדרשינן ליה

דשייר, דקאמר אין בין

תלמידי חכמים המקשיבים זה לזה בהלכה הקדוש ב"ה שומע לקולן שנאמר

בהן למחצית שכר. ואיידי דאיירי רבי

לדרשה, מידי פשוטו מיהא

שלש אמצעיות וכי תימא

אבא אמר ריש לקיש נקט כל הני מילי

היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני ואם אין עושין כן גורמין

לא נפיק לגמרי (יבמות כד.).

תנא ושייר והא אין בין

למיימינין בה. עסוקים בכל

קתני, ופריך ותסברא אין

דאגדתא דאמר להו ר' אבא משמיה:

לשכינה שמסתלקת מישראל שנאמר ברח דודי ודמה וגו' אמר רבי אבא

כחם וטרודים לדעת סודה,

בין דווקא והא שייר תיבה

חוגרו. הדבק בו שסופך ליהנות

כאדם המשתמש ביד ימינו

ומשני אי משום תיבה לאו

א"ר שמעון בן לקיש שני ת"ח מ) המדגילים זה לזה בהלכה הקדוש ברוך

שהיא עיקר (לקמן פח:).

שיורא הוא, מכל מקום

מתלמודו: אל תדור בשכונתו. שאינו

הוא אוהבן שנאמר ודגלו עלי אהבה אמר רבא והוא דידעי צורתא דשמעתא

ידבר עמים תחתנו. ינהל

משמע דאי הוה משייר

יודע בדקדוקי מצות ואין חסידותו

עמים תחתנו (מכות יא.).

ליה לא הוה קשיא ליה

והוא דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה (א"ר) אבא א"ר שמעון בן

נ)

ס)

כלל אף על גב דקתני אין

שלם וסופך ללמוד ממנו: מונע

בין. תוס' מגילה ח.

לקיש דגדול המלוה יותר מן העושה צדקה ע) ומטיל בכיס יותר מכולן פ) (א"ר)

חסד. שאינו מניח העניים לבא

אבא אמר ר' שמעון בן לקיש אם תלמיד חכם נוקם ונוטר כנחש

לפתחו: למס. דהיינו כלב:

הוא חגריהו על מתניך אם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו אמר רב

מרעהו

כהנא אמר רבי שמעון בן לקיש

ואמרי לה אמר רב אסי אמר

צ) (ריש לקיש) ואמרי לה אמר רבי אבא

אמר רבי שמעון בן לקיש

ו כל

המגדל כלב

רע

בתוך ביתו

מונע חסד מתוך ביתו שנאמר 41 למס

מרעהו