1/174

אמר

רבי

עקיבא

פרק תשיעי שבת

פט.

מסורת הש"ס

תורה

אור השלם

תורה היכן היא. וא"ת וכי שטן לא היה יודע מתן תורה וי"ל

קנאה יש ביניכם. שאתם באים על ידה לידי רציחה: מסר לו.

א) מנחות כט:, ב) [עי'

1 זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת

תוספות בבא קמא עג: ד"ה

שמות כ ח

למדו: באדם בשכר. שחרפוך וקראוך אדם נוצר מאדמה לשון שפלות:

דאמרינן במדרש לפניו ילך דבר שטרדו הקב"ה למלאך

לְקַדְּשׁוֹ:

כדי], ג) צ"ל ואמר, ד) [צ"ל

2 לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְיָ

מסר לו סודו. להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה ולעמוד בין

המות בשעת מתן תורה שלא יקטרג לומר אומה שעתידה לחטוא

ובגגו. רש"ל], ה) [צ"ל אחר

אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה

ד"ה כשעלה], ו) [רש"ל],

המתים ובין החיים: ואי לאו דאמר

ליה. מלאך המות: מנא ידע.

לסוף מ' יום בעגל אתה נותן להם התורה והוא שטן והוא מלאך

יְיָ אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ

ז) [שמות לב], ח) [וע"ע

שמות כ ז

לַשָּׁוְא:

הלא בתורה לא נכתב: בדאי אתה.

המות כדאמרי' בפ"ק דב"ב (דף טז.)

3 כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ

תוספות בבא קמא פב. ד"ה

כדי], ט) [ועי' תוס' ע"ז ב:

בתמיה: קושר כתרים. כגון הנך

ואמרי' נמי בסנהדרין (דף כו:) תושי'

עבודת גלולים שוב מה כתיב בה זכור את

לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל

❖

ד"ה מאי בעי],

הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ

שניתנה בחשאי מפני השטן:

דאמרי' בפרק הבונה (לקמן דף קד.) תגא

יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה

שמות כ יב

נֹתֵן לָךְ:

לסוף מ' יום אני בא. פירש

דקוף לגבי רי"ש וכן שעטנ"ז ג"ץ

4 לֹא תִּרְצָח לֹא תִּנְאָף לֹא

שאתם צריכין שבות שוב מה כתיב בה 2לא

הגהות הב"ח

תִּגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד

שצריכין כל אות ג' זיונים כדאמרינן

בקונטרס דאותו יום שעלה

תשא משא ומתן יש ביניכם שוב מה כתיב

שמות כ יג

שָׁקֶר:

ראש הזיי"ן נמתח

בו אינו מן המנין והוא היה אומר

(א) תוס' ד"ה מדבר וכו'

5 יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ

(במנחות דף כט:)

❖

בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם

פאת נגב מדבר צין:

בְּכָל הָאָרֶץ: תהלים ח י

לימין ולשמאל בגגו ד) מעט וכן ראש

להם מ' יום שלימים יום ולילו עמו

6 עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי

שוב מה כתיב בה 4לא תרצח לא תנאף לא

השי"ן השמאלי וכן כל ראשי שבע

ויום עלייתו אין לילו עמו שהרי ז'

לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף

תגנוב $ קנאה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם

אותיות הללו בכל מקום שהן: אין

בסיון עלה נמצא יום מ' היה בי"ז

גליון הש"ס

סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים:

תהלים סח יט

שלום. אין דרך ליתן שלום: בעירך.

$ מיד הודו לו להקב"ה שנאמר ה' אדונינו

בתמוז ואין נראה לר"י בן רבינו מאיר

גמ' קנאה יש ביניכם. עי'

7 וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר

במקומך: לעזרני. לומר תצלח

ברש"י בחומש בראשית א כ"ו

דבהדיא משמע בפ"ק דיומא (דף ד.)

מה אדיר שמך וגו' ואילו תנה הודך על

מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל

וברא"ם שם: שם מיד הודו

וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן

מלאכתך: מיד. בעליה אחרת אמר

דיום עלייה מן המנין דקאמר התם

השמים לא כתיב מיד כל אחד ואחד נעשה

לו להקב"ה. עי' תורת חיים

אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל

לו יגדל נא כח ה': בא השטן. הוא

בשלמא לר"ע משכחת להו דבי"ז

סנהדרין דף עא ד"ה ולמה

ה)

במדבר יז יב

הָעָם:

לו אוהב ומסר לו דבר שנאמר עלית

נכתבו: שם כלום יש עבד

8 וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין

יצר הרע המחטיא את האדם הוא

בתמוז נשתברו הלוחות כ"ד דסיון

שנותן שלום. עי' מהרש"א

למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם

הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:

ושיתסר דתמוז מלו להו מ' יומין

העולה ומסטין. ו)[והאומר] דהוא מדת

בח"א רפ"ד דברכות.

במדבר יז יג

בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות אף

9 אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא

וקושייתו ותירוצו בתוס' ב"ק

הדין אין הגון בעיני: כשעלה משה.

ובשיבסר בתמוז נחת אלמא חשיב

❖

עג ע"ב ד"ה כדי:

יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ:

מלאך המות מסר לו דבר שנאמר ויתן את

להר אמר להם לסוף מ' יום אני

יום עלייה ואיכא מ' יום ומ' לילה

איוב כח כג

01 תְּהוֹם אָמַר לֹא בִי הִיא

הקטורת ויכפר על העם ואומר ויעמוד בין

בא בתוך שש שעות הם סבורים

כשתחשוב לילה שאחר היום ועוד

מוסף רש"י

וְיָם אָמַר אֵין עִמָּדִי:

שאותו יום שעלה בו מן המנין הוה

אם לא תחשוב יום עלייה לא ישלמו

המתים ובין החיים וגו' אי לאו דאמר ליה

איוב כח יד

ויכפר על העם. רז

11 אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ

והוא אמר להם מ' יום שלימים יום

מ' ימים אחרונים עד אחר יום

מי הוה ידע: וא"ר יהושע בן לוי בשעה

זה מסר לו מלאך המות

בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ:

ולילו עמו ויום עלייתו אין לילו עמו

הכפורים ושלמו ביוה"כ שאז א"ל

שירד משה מלפני הקב"ה בא שטן ואמר

כשעלה לרקיע, שהקטורת

איוב כח כב

שהרי בז' בסיון עלה נמצא יום מ'

הקב"ה למשה סלחתי כדברך גם

21 זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי

עוצר המגפה (במדבר יז יא.).

לפניו רבונו של עולם תורה היכן היא אמר

כתרים לאותיות כגון התגין

אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל

בי"ז בתמוז היה בי"ו בא שטן

מה שפרש"י בפרשת כי תשא שבי"ט

דספר תורה (מנחות כט:).

כָּל

יִשְׂרָאֵל

חֻקִּים

לו נתתיה לארץ הלך אצל ארץ אמר לה

ועירבב את העולם והראה דמות

בתמוז עלה קשה לר"י שאז לא תמצא

וּמִשְׁפָּטִים: מלאכי ג כב

תורה היכן היא אמרה לו 9 אלהים הבין

31 וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ

חשך ואפילה דמות ענן וערפל

ששלמו מ' ימים אחרונים ביום

אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ

דרכה וגו' הלך אצל ים ואמר לו אין עמדי

וערבוביא לומר ודאי מת משה

הכפורים :

ח)

במדבר יד יז

לֵאמֹר:

מדבר

41 וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ

צין. קשה לר"י דע"כ

הלך אצל תהום א"ל אין בי שנאמר תהום

שהרי באו כבר שש ולא בא. ואי

מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל

אפשר לומר שלא טעו אלא ביום

מדבר צין לאו היינו מדבר

אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי אבדון

הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ

המעונן בין קודם חצות לאחר

פארן דמדבר צין בתחילת דרומה

אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים

ומות

אמרו באזנינו שמענו שמעה חזר

אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה

חצות שהרי לא ירד משה עד יום

של ארץ ישראל כדכתיב באלה מסעי

ואמר לפני הקב"ה רבש"ע חיפשתי בכל

מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ

המחרת שנאמר וישכימו ממחרת

והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על

ז)

(א)

מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ

הארץ

ולא מצאתיה אמר לו לך אצל בן

שמות לב א

מֶה הָיָה לוֹ:

וגו': באו שש. שקבע לכם: שנאה

ידי אדום וכתיב ונסב לכם הגבול מנגב

עמרם הלך אצל משה אמר לו תורה שנתן

לעכו"ם. שלא קבלו בו תורה:

וגו' והיו תוצאותיו מנגב לקדש ברנע

לך הקב"ה היכן היא אמר לו וכי מה אני

וקדש ברנע היינו פארן דכתיב בשילוח

שפרו

שנתן לי הקב"ה תורה א"ל הקב"ה למשה משה בדאי אתה אמר לפניו

מרגלים וישלח אותם משה ממדבר

פארן ובספר (יהושע יד) כתיב שאמר

רבונו של עולם חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום אני

כלב בשלוח אותי משה מקדש ברנע

אחזיק טובה לעצמי אמר לו הקב"ה למשה הואיל ומיעטת עצמך תקרא

לרגל את הארץ וכן באלה הדברים

על שמך שנאמר 21 זכרו תורת משה עבדי וגו': וא"ר יהושע בן לוי א)בשעה

כתיב ונבא עד קדש ברנע ומפרש

שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות אמר לו

מיד שלוח מרגלים ועוד דכמה מסעות

משה אין שלום בעירך אמר לפניו $כלום ב) יש עבד שנותן שלום לרבו א"ל

היו ממדבר פארן עד מדבר צין

היה לך לעזרני מיד אמר לו 31ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת ג)(אמר) ר'

דבסוף בהעלותך כתיב ואחר נסעו

יהושע בן לוי מ"ד וירא העם כי בושש משה אל תקרי בושש אלא באו שש

העם מחצרות ויחנו במדבר פארן

בשעה שעלה משה למרום אמר להן לישראל לסוף ארבעים יום בתחלת שש

ובאלה מסעי כתיב ויסעו העם

מחצרות ויחנו ברתמה א"כ רתמה

אני בא לסוף מ' יום בא שטן ועירבב את העולם אמר להן משה רבכם היכן

היינו פארן וחשיב כמה מסעות עד

הוא אמרו לו עלה למרום אמר להן באו שש ולא השגיחו עליו מת ולא השגיחו

מדבר צין וכן בין פארן לסיני מהלך

עליו הראה להן דמות מטתו והיינו דקאמרי ליה לאהרן 41כי זה משה האיש וגו':

י"א יום דכתיב אחד עשר יום מחורב

א"ל ההוא מרבנן לרב כהנא מי שמיע לך מאי הר סיני א"ל הר שנעשו בו

דרך הר שעיר עד קדש ברנע א"כ

נסים לישראל הר ניסאי מיבעי ליה אלא הר שנעשה סימן טוב לישראל הר

מדבר צין ופארן וסיני לאו הכל אחד

סימנאי מיבעי ליה א"ל מ"ט לא שכיחת קמיה דרב פפא ורב הונא בריה

ואור"י דהכל מדב' אחד וגדול היה דע"כ

דרב יהושע דמעייני באגדתא דרב חסדא ורבה ברי' דרב הונא דאמרי תרווייהו

סיני היינו פארן דכתי' הופיע מהר פארן

ובפרק שור שנגח ד' וה' (ב"ק דף לח.)

מאי הר סיני הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו והיינו דאמר ר' יוסי בר'

דרשינן מפארן הופיע ממונן לישראל

חנינא ה' שמות יש לו מדבר צין שנצטוו ישראל עליו מדבר קדש

גבי שור של ישראל שנגח שור של עובד

שנתקדשו ישראל עליו מדבר קדמות שנתנה קדומה עליו מדבר פארן

כוכבים פטור ול"ג בריש מסכת ע"ז

שפרו

(דף ב:) מאי בעי בשעיר ומאי בעי

בפארן ט)דהוה משמע דפארן היא אומה אחרת כמו שעיר אלא גרס מאי בעי בשעיר ומאי בעי

בתימן וסיני נמי היינו מדבר צין דכתיב

מדבר צין היא קדש וסיני איקרי קדש דכתיב בספר (תהלים כט) קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש משמע דהיינו בשעת מתן

תורה ומיהו קשה לר"י דהא מדבר קדמות היה מזרחה של ארץ ישראל כדכתיב (דברים ב) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון

מלך חשבון וגו' שהיתה במזרח של א"י דכתיב (שם ד) בעבר הירדן מזרחה שמש ומדבר צין ופארן היינו בדרומה כמו שמשמע

בפסוקים שהבאתי ואיך יתכן

דמדבר קדמות היינו מדבר סיני:

תבלין