פט:
אמר
רבי עקיבא
פרק תשיעי שבת
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תבלין
שנים ושלשה שמות והן מין אחד. פירש רש"י כמו פלפל
שפרו ורבו. דכל אחד נתעברה אשתו זכר במצות שובו לכם לאהליכםו)
לב א מיי' פי"ח מהלכו'
א) ביצה לט., ב) לעיל עט.,
ג) פי' עשב שרוחצין בו להוציא
שבת הלכה ד:
$ולא ידענא היכא רמיזא: כשני מיבעי ליה. דומיא דכשלג [ישעי' א] דלא
ארוך פלפל לבן פלפל שחור ולפי' הא דקתני בסיפא
א
ב
ג
לג ב שם הלכה ה:
הזוהמא [וגי' ס"א קמוניא
❖
כתיב כשלגים: ארד עמך אעלך גם עלה. כאן רמז ד' גליות. גם
ר"ש אומר ב' שמות ממין אחד או שני מינין משם אחד אין מצטרפין
ד
לד ג שם הלכה ח:
ועי' סנהדרין מט: ונדה סב.],
ד) לעיל פ:, ה) ע"ז סו. ערלה
ריבויא הוא: יאמר ה'. אתה אמור התוכחה ובך אנו תולין:
משכחת לה שני מינין משם אחד כעין
שמצינו לקמן (דף צ.) תרי
פ"ב מ"י, ו) [דברים ה],
ימחו. הואיל שחטאו ויתקדש שמך
גווני אהלא אבל התימה ווכי בשביל
ז) [צ"ל על], ח) [לעיל פ:],
תורה אור השלם
ט) צבע כמו תכלת, י) עשב
שיש להם שם אחד יש להן להצטרף
בעולם כשתעשה דין בעוברין על
שפרו ורבו עליה ישראל מדבר סיני שירדה
שצובעים בו אדום, כ) [עי'
1 לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ
דבריך: קראת להן בני בכורי ישראל.
יותר מה מועיל השם לגרום הצירוף
שנאה לעכו"ם עליו ומה שמו חורב
תוס' ע"ז סו. ד"ה תבלין וכו'
אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים
❖
כיון שהם שני מינין ואין טעמם בשוה
שהיה גלוי לפניך שהן עתידין לומר
והם מין א'],
כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ
שמו ופליגא דר' אבהו דא"ר אבהו הר סיני
כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ:
ומפרש ר"תז דג' עניני איסור כגון
לפניך בסיני נעשה ונשמע לקבל עולך
שמו ולמה נקרא הר חורב שירדה חורבה
ישעיהו א יח
מאהבה כבנים: דל עשרין דלא
של ערלה או של כלאי הכרם ושל
2 וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע
הגהות הב"ח
לעכו"ם עליו: מנין שקושרין לשון
ענשת להו. שכן מצינו בדור המדבר
אשירה ושל עיר הנדחת קרי ג' שמות
כִּי גֵר יִהְיֶה זְַרעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא
ח
(א) תוס' ד"ה תבלין וכו'
לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם
של זהורית וכו': כשנים כשני מיבעי ליה
שלא ענש הקב"ה אלא מכ' שנה
$ כדאמרינן שלא השם המביאו לידי
ותרומת מעשר ותרומת
אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:
א"ר יצחק אמר להם הקב"ה לישראל אם
מעשר של דמאי והחלה:
בראשית טו יג
מכות מביאו לידי תשלומים ובפרק
ומעלה דכתיב (במדבר יד) במדבר
(ב) ד"ה אסורין וכו' דחלב
3 וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת
יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות
הזה יפלו פגריכם וגו' מבן כ' שנה
המקבל (ב"מ קיא.)ט עובר בכל השמות
ודם ופיגול: (ג) בא"ד דתנן
אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר
ומעלה אשר הלינותם עלי: כי אתה
הפיגול והנותר אין מצטרפין
הללו וכן משמע בהדיא בירושלמי בריש
י
מששת ימי בראשית ועד עכשיו כשלג ילבינו:
תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל
כצ"ל ותיבת והטמא נמחק:
צַוָּארֶךָ: בראשית כז מ
אבינו. כנגד יצחק אמרו והוא אמר
פ"ב דמסכת ערלהיא דקתני התרומה
דרש רבא מאי דכתיב לכו נא ונוכחה יאמר
(ד) בא"ד והא דאיצטריך
4 אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה
1
ותרומת מעשר ותרומ' של דמאי
להם הראו כנגד הקב"ה שהוא אביכם:
ר' אליעזר לאתויי קרא:
(א)
וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף
ה' לכו נא בואו נא מיבעי ליה יאמר ה' אמר
(ה) בא"ד ומיהו לפי זה וכו'
יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ:
בשלשלאות של ברזל. כדרך כל הגולים
והחלה והבכורים עולין באחד ומאה
כמו אין מצטרפין דסיפא
בראשית מו ד
ה' מיבעי ליה לעתיד לבא יאמר להם הקב"ה
ומצטרפין זה עם זה וקאמר עלה
שהרי ע"פ גזרת גלות ירד לשם:
דר"ש: (ו) בא"ד והשתא הוי
5 כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי
לישראל לכו נא אצל אבותיכם ויוכיחו אתכם
מצטרפין דרישא כמו אין
בחבלי אדם. בשביל חיבת האדם
אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל
בגמרא לרבי שמעון נצרכה אע"ג
❖
מצטרפין:
לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה יְיָ אָבִינוּ
ויאמרו לפניו רבש"ע אצל מי נלך אצל
דאמר ר"ש אין שני שמות מצטרפין
משכתים למצרים בחבלים ולא
גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ:
אברהם שאמרת לו ידוע תדע ולא בקש
ישעיהו סג טז
בשלשלאות: כמרימי עול על לחייהם.
הכא מודה שכולם שם תרומה כ):
2
6 וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה
גליון הש"ס
אסורין
ומצטרפין. לכאורה נראה
כאדם הסובל ומסייע לבהמתו להרים
רחמים עלינו אצל יצחק שבירך את עשו
אָמַר יְיָ בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל:
רש"י בד"ה שפרו ורבו
מדתני אסורים ותנא תו
עולה מעל צוארה בלווחין ובמקלות:
שמות ד כב
ז)
והיה כאשר תריד ולא בקש רחמים עלינו
3
7 בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם
לא ידענא. עי' ברכות כה
ואט אליו אוכיל. הטיתי לכם כח
מצטרפין דאסורין היינו לאסור את
אצל יעקב שאמרת לו 4 אנכי ארד עמך
ע"ב ברש"י ד"ה מאן שמעת
בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה וָאֶהְיֶה
ליה: תוס' ד"ה תבלין
הקדרה ומצטרפין למלקות ואף על גב
להכיל את עבודת הפרך:
לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל עַל
מצרימה ולא בקש רחמים עלינו אצל מי נלך
וכו' כדאמרי' שלא השם
מתני' ביצה קלה. כבר מפורש ח)
לְחֵיהֶם וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל:
דלענין חיוב חטאת אמרי' בפ' כלל
❖
המביאו לידי מכות. מכות
הושע יא ד
עכשיו יאמר ה' אמר להן הקב"ה הואיל
❖
שזה ביצת תרנגולת שהיא
גדול (לעיל עא.) דחלב (ב) ופיגול ונותר אין
דף ד ע"א:
ותליתם עצמכם בי אם יהיו חטאיכם כשנים
מצטרפין למלקות מצטרפין ובפרק
קלה לבשל ולא בשיעור כל ביצה שיערו
מוסף תוספות
כשלג ילבינו: א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן
אלא כגרוגרת מביצה קלה: ומצטרפין.
בתרא דע"ז (דף סו.) דפליגי אביי
לעזי רש"י
א. והם מין א'. תוס' ע"ז
כל מיני תבלין זה עם זה: קליפי
מ"ד כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו
ורבא דאביי סבר בתר טעמא אזלינן
5
סו. ב. דפי' דשמות לשון
קרו"ג. כרכום.
אגוזים. הגדילה ע"ג הקליפה בעודן
וקאמר אביי מנא אמינא לה דתנן
וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו
שם ממש. תוס' ע"ז סו.
ורנצ"א. פואה (עשב,
ג. דהך מתניתין במסכת
לחין: סטיס. ט) קרו"ג: פואה.
תבלין ב' וג' שמות כו' אא"ב דבתר
שמשורשו מפיקים צבע
מעולם שמך לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה
ערלה. תוס' הרא"ש.
אדום).
י) וורנצ"א: פי סבכה. בראש הסבכה
טעמא אזלינן כולהו חד טעמא נינהו
ד. בשלמא (ג') [ב'] שמות
ניטר"א. נתר (אשלגן
לאברהם בניך חטאו לי אמר לפניו רבש"ע
❖
אא"א בתר שמא אזלינן האי שמא
שעשאה בקליעה נותן מעט בגד:
והם מין א' משכחת לה
חנקתי).
ימחו על קדושת שמך אמר אימר ליה ליעקב
כדפי', אלא (ג') [ב'] מינים
נתר. מין אדמה שקורין ניטר"א:
לחוד והאי שמא לחוד ורבא אמר הא
והם שם אחד היכי
דהוה ליה צער גידול בנים אפשר דבעי
קמוליא ואשלג. בגמרא מפרש להו:
מני ר"מ היא דאמר כל איסורין
משכחת לה כיון דשם ר"ל
מוסף רש"י
רחמי עלייהו אמר ליה בניך חטאו אמר
שם ממש. תוס' ע"ז סו.)
את הכתם. של דם נדה. שאלו
שבתורה מצטרפין זה עם זה שנאמר
קליפי אגוזין. קליפה שעל
ואפילו אם תאמר. תוס'
לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר
הסמנין מעבירין על הכתם של דם
לא תאכל כל תועבה כל שתיעבתי לך
קליפי האגוז (לעיל עט.).
הרא"ש. ה. מכל מקום.
נדה בבגד לטהרו: גמ' התם.
סטיס. וישודא (שם). פי
תוס' הרא"ש. ו. מאי טעמא
הרי הוא בבל תאכל משמע דלאביי
לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה אמר לו
סבכה. קופ"א נותנין בגד
דמ"ד שני מינים משם
הוא דקולמוס מרוסס לא חזי למידי
אתיא אפי' אליבא דרבנן דר"מ אע"ג
ליצחק בניך חטאו לי אמר לפניו רבש"ע
באמצעיתה (שם). מרוסס.
אחד מצטרפים. תוס'
סדוק סדקין הרבה כמו
הרא"ש. ז. דשמות דקאמר
אלא להסקה: ככא דאקלידא. שן של
דע"כ פליגי עליה לכל הפחות לענין
בני ולא בניך בשעה שהקדימו לפניך נעשה
(עמוס ו) והכה הבית הגדול
היינו שם דאיסור. תוס' ע"ז
מפתח: ורמינהו. אמתני' דקתני
מלקות סבר אביי דלא פליגי אלא
רסיסים (לעיל פ:). שנים
סו. ח. או של שביעית
לנשמע קראת להם 6 בני בכורי עכשיו בני
וג' שמות ממין אחד.
תבלין מצטרפין שני מינין לכשיעור:
בב' מינין אבל בב' איסורין ומין אחד
אחר הביעור וכיוצא
ולא בניך ועוד כמה חטאו כמה שנותיו
והן מין אחד, כגון פלפל
באלו. תוס' הרא"ש. ט. גבי
ב' וג' שמות. פלפל לבן שחור וארוך
לא והא דאמר ריש לקיש בפרק
לבן פלפל שחור פלפל ארוך
השבת העבוט. תוס'
של אדם שבעים שנה דל עשרין דלא ענשת
התערובות (זבחים עח.) הפיגול והנותר
או אפילו מן ג' מינין והם (שם אחד)
(ע"ז סו.). או משלשה
הרא"ש. י. וה"פ הכא
מינים. וג' שמות יש להן
תבלין של שנים וג' שמות
עלייהו פשו להו חמשין דל כ"ה דלילותא
והטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור
של איסור אסור אם תיבלו בהן את
. אסורין ומצטרפין.
כגון פלפל דכלאים ופלפל
(שם)
הקדרה: ומצטרפין. לתבלה אם אין
פשו להו כ"ה דל תרתי סרי ופלגא דצלויי
אי אפשר שלא ירבה מין על חבירו
אם נפלו לקדירה ולא בזה
דערלה ופלפל דתרומה
כדי לתבל ולא בזה כדי
דתלתא איסורין, וכולן מין
ויבטלנו ולמלקות איירי דבטמא לא
בכל אחד כדי לתבל ונצטרפו ותיבלו:
ומיכל ודבית הכסא פשו להו תרתי סרי
לתבל ונצטרפו ותיבלו והן
פלפלין הם, או ג' מינים
ואמר חזקיה. הא דקתני מצטרפין:
שייך ביה חטאת ועוד מדקאמר התם
של איסור, מצטרפין לאוסרה
פלפלים וקנמון ושאר
ופלגא אם אתה סובל את כולם מוטב ואם
. ואמר חזקיה. הכא
מינים וכולם איסור אחד,
ש"מ התראת ספק לא שמה התראה
במיני
(שם)
לאו פלגא עלי ופלגא עליך ואת"ל כולם
דקאמר מצטרפין אע"ג
והשתא ניחא דמשכחת
ומדמבטלין זה את זה היה משמע דשני
דתלתא מיני נינהו ובשמא נמי
שפיר ג' מינים והם שם
עלי הא קריבית נפשי קמך פתחו ואמרו (כי)
אתה אבינו אמר להם יצחק
לא שוו (שם).
אחד כגון מאיסור אחד
איסורין לרבנן דר"מ אין מצטרפין צ"ל
עד שאתם מקלסין לי קלסו להקב"ה ומחוי להו יצחק הקב"ה בעינייהו
פי' מתרומה או מערלה או
דאע"פ שמבטלין זה את זה כשבללן
מכלאי הכרם. תוס' ע"ז
מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך א"ר
מצטרפין הן למלקות וכן מוכח במעילה
5
סו. יא. דשמות היינו
איסורים. תוס' ע"ז סו.
חייא בר אבא א"ר יוחנן ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של
בפרק קדשי מזבח (דף יז:) דתנן
הפיגול והנותר והטמא (ג) אין מצטרפין
ברזל אלא שזכותו גרמה לו דכתיב בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה
7
ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם ואט אליו אוכיל: מתני' המוציא
וקאמר בגמרא לא שנו אלא לטומאת
א)א
ידים אבל לאכילה מצטרפין והא
עצים כדי לבשל ביצה קלה ב תבלין כדי לתבל ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה
דאיצטריך (ד) לאתויי קרא דלאכילה
ב) גקליפי אגוזין קליפי רמונים איסטיס ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן פי סבכה
מצטרפין מלא יאכל כי קדש הם כל
מי רגלים נתר ובורית ג)קמוליא ואשלג כדי לכבס בגד קטן פי סבכה רבי יהודה
שבקודש פסול בא הכתוב ליתן לא
אומר כדי להעביר את הכתם: גמ' תנינא חדא זימנא ד)קנה כדי לעשות קולמוס
תעשה על אכילתו פירוש מדנאמרו
אם היה עב או מרוסס כדי לבשל ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס
בלאו אחד מצטרפין לא איצטריך אלא
לר"ש דאמר ב' שמות אין מצטרפין
מהו דתימא התם הוא דלא חזי למידי אבל עצים דחזו לככא דאקלידא אפילו כל
ובקודש מודה משום קרא דרבי אליעזר
שהוא קמ"ל: תבלין כדי לתבל ביצה קלה: ורמינהו ה) תבלין שנים וג' שמות
אבל לרבנן אפילו בעלמא מצטרפין
ממין אחד או משלשה מינין (ושם אחד) אסורין ומצטרפין זה עם זה ואמר חזקיה
והא דתנן בפ' קדשי מזבח (מעילה יח.)
במיני
הערלה וכלאי הכרם מצטרפין אתיא
שפיר כרבנן אליבא דאביי ומיהו לפי
זה מצטרפין דרישא לא הוי פירושא כמו אין מצטרפין (ה) דרבי שמעון דצירוף דרבי שמעון היינו
לאיסור דאי למלקות הא אית ליה כל שהוא למכות ור"ת מפרש דאסורי' ומצטרפין הכל מיירי להצטרף לאסור את הקדירה ולא למלקות
א"נ
אסורין בנתינת טעם אם נפלו בקדירה ומצטרפין לאסור בתערובת יבש בלא נתינת טעם והשתא הוי מצטרפין
(ו) כמו אין מצטרפין
דסיפא
דרבי שמעון: [ע' תוס' ע"ז סח: ד"ה ר"ש. ותוס' מעילה יח. ד"ה תני]:
הואיל