הזורק פרק אחד עשר שבת
קא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רבי
יהודה אומר עמוקה י' ואין גבוהה י' מטלטלין מתוכה לים.
עמוקה. הספינה:
עשרה. לתוכה דהוה רשות היחיד: ואין גבוהה.
לב א מיי' פט"ו מהל' שבת
א) [לקמן קמא.], ב) [ב"ב
עג.], ג) לעיל דף ה: עירובין
הלכה כ סמג לאוין סה
שפתה י' מן המים כגון שמשוקעת במים מכובד משאה: מטלטלים
וא"ת היכי מייתי סייעתא מדרבי יהודה כיון דרבנן פליגי
לג:, ד) עירובין יב ודף טז:
טוש"ע א"ח סי' שנה סעיף
מתוכה לים. דרך דופנותיה כגון שופכין כדמפרש ואזיל דכחו
עליה ואור"י דבהא לא פליגי אלא בעמוקה י' וגבוה י' דרבנן סברי
א
ב
ודף מח. ודף פו:, ה) [צ"ל
א:
❖
לג ב טוש"ע א"ח סי' שסו
מרב], ו) [צ"ל אחר ד"ה ואי],
בכרמלית לא גזרו: אבל לא מן הים לתוכה. דאין תשמיש מן הים
דמכרמלית לרה"י דרך מקום פטור אסור אע"ג דרשויות דרבנן
ג
סעיף ב בהג"ה:
ור' יהודה שריד אבל בעמוקה י' ואינה
לתוכה דרך דפנות שאם ימלא וישליך
לד ג מיי' פי"ד מהל' שבת
גבוהה י' לטלטל מתוכה לים לא פליגי
על הדפנות ירדו לקרקעית הספינה
הלכה יח:
ר' יהודה אומר עמוקה עשרה א ואין גבוהה
הגהות הב"ח
❖
לה ד מיי' שם הל' טז:
ולהכי נקט עמוקה י' דאי אינה
עליה רבנן ה והכי איתא בתוספתא [פי"א ה"ח]
עשרה מטלטלין מתוכה לים אבל לא מן
(א) רש"י ד"ה אבל לא וכו'
עמוקה י' היא גופה כרמלית ומטלטל
דספינה שבים גבוהה י' ועמוקה י'
ואין גבוה י' נמי דוקא:
הים לתוכה מ"ש מן הים לתוכה דלא דקא
(ב) ד"ה מידי איריא וכו'
לעזי רש"י
להדיא אף מן הים לתוכה. ואין גבוהה
אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים
דמייתי ראיה מדתני וחכמים
מטלטלין מכרמלית לרה"י מתוכה לים נמי
לתוכהו ר' יהודה אומר אם עמוקה י'
נמי (א) י' דוקא נקט דאי גבוהה י' מותר
כצ"ל והד"א עם ד"ה משום:
קוייט"י [קויי"ט]. סירה
❖
קמטלטל מרשות היחיד לכרמלית אלא
(ג) תוס' ד"ה הני וכו' דאי
קטנה.
לטלטל מן הים לתוכה דמכרמלית
ואין גבוהה י' כו' וה"ק ר' יהודה
הוי מקום ד' הוא דהויא
❖
לאו אחודה וש"מ א) כחו בכרמלית לא גזרו
לרה"י דרך מקום פטור קא מטלטל
בעמוקה י' וגבוהה י' לא מבעי' דמותר
כרמלית:
ש"מ אמר רב הונא הני ביצאתא דמישן
דצריך להגביה את ידו למעלה מי'
לטלטל טלטול גמור הואיל ודרך מקום
מוסף רש"י
ב
ב)
ואע"ג דברשות דאורייתא מרה"ר
פטור קא מטלטל אלא גם באינה
אין מטלטלין בהן אלא בארבעה ולא אמרן
ביצאתא. הן ספינות
גליון הש"ס
ששוליהן חדים ואין בשוליהן
לרה"י מיחייב בכה"ג (לעיל דף ו.)
גבוהה י' יש תקנה לטלטל כגון ע"י
אלא שאין בפחות משלשה ארבעה אבל יש
גמ' ויש בקצר שלו ג'. ע'
רוחב ד' ולמעלה הן הולכות
כחו כדמפרש הש"סז וקשה לר"י
כרמלית מיהא דרבנן היא ולא גזור:
עירובין ד' לג ע"א תוס' ד"ה
ומרחיבות הרבה ומחיצתן
בפחות מג' ארבעה לית לן בה ואי מלינהו
❖
אלא לאו אחודה. שופך שופכים על
דהשתא לרבי יהודה שרי טלטול דרך
גבוהות י' (ערובין לג:).
וכלכלה:
קני ואורבני לית לן בה מתקיף לה רב נחמן
דמישן. מישן נהר קטן
חודה והן יורדין דרך דפנותיה לים:
מקום פטור ברשויות דרבנן ואפילו
ואין מהלכין בו אלא ספינות
ולימא גוד אחית מחיצתא מי לא תניא ר'
ביצאתא. ספינות קטנות וקצרות
ג)
רבנן לא פליגי אלא בשאינו עושה
קטנות (רשב"ם ב"ב עג.). אין
רב נסים גאון
מטלטלין בהן אלא ד'
יוסי בר' יהודה אומר נעץ קנה ברה"ר ובראשו
מלמטה עד כחודו של סכין שקורין
הנחה במקום פטור ובפרק כיצד
אמות. דלאו רה"י נינהו,
הויא לה מחיצה שהגדיים
קוייט"י: אין מטלטלין בתוכן. דלאו
משתתפין (עירובין דף פז:) פריך
טרסקל וזרק ונח על גביו חייב אלמא
ואע"ג דגבוהים עשרה ורחבין
בוקעין בה. עיקר דילה
ארבעה מלמעלה, הואיל
במסכת כלאים פרק ד'
לזעירי דאמר אסור להחליף דרך
רה"י נינהו שאין ברחבן ארבעה מלמטה
אמרינן גוד אחית מחיצתא ה"נ נימא גוד
ובשוליהן לא הוי ארבעה
מחיצת הקנים אם אין בה
לפיכך אין מחיצותיהן מחיצות: ולא
מקום פטור מכרמלית לרה"י ולזעירי
(ערובין לג:). ובראשו
קנה לחברו ג' טפחים כדי
אחית מחיצתא מתקיף לה רב יוסף ולא
טרסקל. סל רחב ד' (ערובין
אמרן אלא. בשקצה שלהן גבוה שלשה
קשיא פלוגתא דרשב"ג ורבנן דפליגי
שיכנס הגדי הרי זו מחיצה.
שמיעא להו להא דאמר רב יהודה אמר רב
לג:). וזרק. מרה"ר, ונח
ובתוספתא בפרק (ג') כל
שאין רחב ד' למטה בעוד שלא
בהא ומשני לה והשתא הא תנאי דהכא
על גביו חייב. שהרי זרק
שהוא פחות מג' צריך שלא
ומטו בה משום רבי חייא ותני עלה וחכמים
ג
הגביה ג' מקרקעיתו ואפי' יש ברחבו
דלא כוותיה וי"ל דמ"מ הני תנאי
מרה"ר לרה"י, אע"ג דקנה
יהא בין קנה לחברו ג'
אין רחב ד' הוי רה"י, הואיל
טפחים כדי שלא יכנס הגדי
פוטרין אמר ליה אביי ואת לא תסברא
י' גובה לא משתרי דכיון דתחתונות
דהתם כיון דמצי לאוקמי כוותי' מוקים
ועליונו ד' דאמרינן גוד אחית
דלאלך עלי אן [הנה מוכח
❖
עמוקה
י' ואין גבוהה
והתניא עמוד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ד'
לאו מחיצה נינהו הוה ליה תלויה:
להו:
(שם).
מזה] כל מחיצה שהגדיים
ד
בוקעין בה אינה מחיצה.
י'. מהכא אין להקשות למ"ד לעיל
אבל יש בפחות מג' גובה רוחב ד'.
ואין בעיקרו ד' $ ויש בקצר שלו ג' וזרק ונח
ומשכחת לה בפרק אחד מן
❖
שעד שלא הגביהו ג' הרחיבו ד' הרי
מארעא משחינן דהכא מיירי בדליכא
עירובין [דף יד].
על גביו חייב אלמא אמרינן גוד אחית
מוסף תוספות
הן כמי שקרקעיתן עולה עד כאן
זיז כל שהוא להיכירא:
מחיצתא הכא נמי גוד אחית מחיצתא מידי
א. דקתני רישא שאין
הני
ומחיצותיהן מחיצות: אורבני. ערבה
ביציתא דמישן. לפירש"י דמפרש
ו)
מטלטלים אפי' מן
רבינו חננאל
איריא התם הויא ליה מחיצה שהגדיים שהן קצרות מלמטה קשה דכי
הספינה לים ומסתמא ר'
דקה: ואי מלינהו. עד מקום רחבן
ח
יהודה לאפלוגי קאתי.
ר' יהודה אומר עמוקה י'
בוקעין בה הכא הויא לה מחיצה שאין
הרי הן כשרות לטלטל אם יש משפת
היכי דבטיל מדין רה"י משום דלית
ריטב"א. ב. הוא דפליגי.
ואינה גבוהה י' מטלטלין
הגדיים בוקעין בה א"ל רב אחא בריה דרב
רוחבן ולמעלה י': ולימא גוד אחית.
בהו ד' ה"נ ליבטיל מדין כרמלית
תוס' הרא"ש. ג. דאסור
מתוכה לים אבל לא מן הים
להחליף.
ריטב"א.
לתוכה. ואוקימנא להאי
מכנגד מדת רחבן העליון ולמטה
כדאמר בפ"ק (דף ז.) דאין כרמלית
אחא לרב אשי גבי ספינה נמי הא איכא
ד. דמותר
להחליף
דתני מטלטלין מתוכה לים
כאילו הן יורדות עד הקרקע מבחוץ:
פחותה מד' ואקילו בה רבנן מקולי
ברשויות דרבנן. ריטב"א.
על חודה של ספינה שהן
בקיעת דגים א"ל בקיעת דגים לא שמיה
ה. [ו]הברייתא הזאת
דפני הספינה, וש"מ כוחו
טרסקל. אין עמוק י' ואנו מודדים
רה"י דאי הוי מקום ד' (ג) כרמלית ואי
בקיעה ומנא תימרא דבעא מיניה רבי
בכרמלית לא גזרו רבנן. פי'
שהביא התלמוד כאן
ד)
לו גובה י' שמדת הקנה עולה לו
לא מקום פטור ועוד מאי פריך
ט
בלשון קצר הביאה
עמוקה י' ואינה גבוהה י',
טבלא מרבין מחיצה תלויה מהו שתתיר
ה)
ובתוספתא האריך בה.
כגון שנשתקעו מחיצותיה
בגובהו והקנה אין רחב ארבעה אלא
לימא גוד אחית מחיצה מה מועיל
ריטב"א. ו. והיינו בטלטול
בים וכשאתה מודד עומקה
בחורבה וא"ל אין מחיצה תלויה מתרת
שאנו אומרים במחיצות הטרסקל גוד
שיהא המחיצות מבחוץ כיון שמבפנים
גמור. תוס' הרא"ש.
של ספינה מבפנים הויא [י']
אלא
ז. אחודה, דכחו בכרמלית
טפחים ופעמים יותר. אבל
אחית ונמצאו מקיפות את הקנה והוו
אין שם ריוח מקום ד' ולא ניחא
לא גזרו. תוס' הרא"ש.
משפת הים ולמעלה עד
להו היקף המחיצות מן הקרקע ולמעלה לשוייה ראשו רה"י ואם זרק
תשמישם ודופן הספינה שבקצר מבטל גוד אחית כמו חלוקה במחצלת
אלמא דבגבוה עשרה הוא
שפת הספינה, כיון
מרה"ר ונח על גביו חייב: ומטו בה. יש שמטין בדבר להכריע ולומר
דלעיל ועוד למה לי מלינהו קני ואורבני אע"ג דלא מלאן כיון דיכול
דפליגי. חי' הר"ן. ח. ואינן
שנשתקעו מקצת מחיצותיה
רחבות ד' טפחים ולהכי
בים לא הוי גבוהה י'
שר' חייא אמר: וחכמים פוטרין. אלמא לא אמרי' גוד אחית
למלאות חשיב רה"י כדאמר בפרק חלון (עירובין דף עח.) משום דאי בעי
לא הוי רה"י אלא
ונמצאת הספינה רה"י והים
להתיר מחיצה תלויה: ואת לא תיסברא. דאמרי' כה"ג: ואין
מנח עליה מידי ומשתמש גבי מלאו כולו ביתידות ונראה כפר"ח
כרמלית. תוס' הרא"ש.
כרמלית. לפיכך הוצאה מן
י
ט. [ו]א"כ מקום פטור
הספינה דרך כחו לא גזרו
בעיקרו. רחב ד': ויש בקצר שלו ג'. אותו קצר של עיקרו שאינו
דביציתא הם ספינות קטנות העשויות להלך באגמיםיא ועל שםיב
הוא ומשתמש בכולה.
רבנן אבל להכניס דלא
רחב ד' יש בו גובה ג' והיינו רבותא דליכא למימר לבוד ממקום
שמהלכות על בצעי המים קרי להו ביציתא ויש להם דפנות וקרקעית
יג
רשב"א. י. דאלמא כל
אפשר דרך כחו לא שרו.
ירושלמי א"ר אבין למה מן
שיכול להניח ולהשתמש
שכלה רחבו לקרקע אפ"ה הוי רה"י: דאמרי' גוד אחית מחיצה.
העשויות נסרים נסריםיד ויש חלל בין הנסרים והמים נכנסין שם
בו ברוחב ארבע אפילו
הים לתוכה אסור, מפני
סביב מחיצותיה מכנגד רחבה ולמטה כאילו הוא כולו שוה: ה"נ.
ויושבין בה כמו במים והיא עשויה כך שאפילו תתהפך אינה נטבעת
הסכנה. אמר רב הונא הני
קודם הנחה חשוב כרה"י.
רשב"א. יא. לתשמיש
ביצייתה דמישן אין
בביציתא דמישן נמי נימא גוד אחית: מידי איריא התם כו'. כולה
לעולם וקאמר רב הונא כיון שהיא פרוצה דינה ככרמלית ואין
הגדולות, כי כשבאות
מטלטלין בהן אלא בד'
מטלטלין בה אלא בד' ולא אמרו אלא בזמן שאין בין נסר לנסר חלל
אביי אמר לה לרב יוסף דהא דמייתי ראיה (ב) וחכמים פוטרים כלום ראיה
להיכנס בנמל מהלכות
אמות. פי' ביצייתא, ספינות
היא לכאן הא דטרסקל דקפטרי רבנן: משום דהויא מחיצה שהגדיים
לפניה ורואין הקלו המים
פחות מג' אבל אם יש בין נסר לנסר חלל פחות מג' כלבוד דמי ואע"ג
קטנות העשויות לתשמיש
אם לאו ואם רואין כי קלו
הגדולות, כי כשבאות
בוקעין בה. מלמטה בארץ תחת מחיצות הטרסקל שהם פשוטות להלן
שהמים נכנסין בה לא חיישינן ונראה דל"ג שאין בפחות מג' ד' ואי
המים משליכין העוגין
להיכנס בנמל מהלכות
מן הקנה לכל צד ובקיעת גדיים מעכבת מלמימר גוד אחית שהרי
מילא כל החלל קני ואורבני מותר לטלטל בכולה:
בים שהם ברזילים גדולים
לפניה ורואין הקלו המים
מתקיף לה רב נחמן. למה לך כולי האי לימא גוד אחית מחיצתא
ומעמידין אותה שם, ועוד
אם לאו, ואם רואין כי קלו
עוברין תחתיה אבל בספינה ליכא בקיעת גדיים שאין לך עובר
עשויות לצאת בהם בני
המים משליכין העוגין בים
תחתיהן וכן בעמוד אין דרך להתחכך בו ולעבור תחת שיפועו שאינו
מי לא תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר וכו' אלמא
הספינה ליבשה וליכנס
שהן ברזילים [גדולים]
בהן ולטעון ולפרק
ומעמידין אותה שם. ועוד
אלא מעט: בקיעת דגים לא שמה בקיעה. לפי שאינן נראין:
רואין כאילו דופני הטרסקל יורדין עד עיקרו של קנה ה"נ רואין
האנתיקי שבה. רבינו חננאל.
עשויות לצאת בהן בני
בחורבה.
שדרך להיות בה מחיצות שנפלו תחתיהן וקיימות מלמעלה
כאילו דופני הספינה עקומין ומסבבין הנסרים ונמצאו הנסרים
יב. שהם קלות. תוס'
הספינה ליבשה וליכנס בהן
מחוברין: וזרק ונח על גביו חייב. למאי דס"ד השתא דאין
הרא"ש. יג. ומפני שמישן
ולטעון ולפרק האנתיקי
ותלויות: מהו שתתיר. לטלטל בחורבה שלא תהא כפרוצה לרה"ר:
הוא מקום אגמי מים
שבה, ומתוך שהן קלות
חילוק בין מחיצה דמים לשאר מחיצות וס"ד נמי דלא פליגי
אלא
עושין ביציית להלך בהן
ומהלכות על ביצת המים
באגמים. תוס' הרא"ש.
לפיכך הם נקראות ביצייתא.
רבנן עליה דרבי יוסי ברבי יהודה לא מצי לאקשויי אמאי הא תנן בפ' כיצד משתתפין (עירובין דף פז:) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים
יד. בתוס'
הרא"ש:
מישן, שם מקום. וגרסינן
אין ממלאין הימנה אא"כ עשו לה מחיצה י' מה צריך מחיצה י' בלא מחיצה י' תסגי טוכמו בטרסקל דדוקא על גביו חשיב ליה ר' יוסי
ומחיצותיה וקרקעיתה
בהמוכר את הספינה מכר
ברבי יהודה רה"י אבל למטה לא דלהכי לא אהני גוד אחית אי נמי הא דבעינן גבי גזוזטרא מחיצה י' היינו לטלטל אבל לזרוק לא
עשויין מנסרים. ועי'
את ביציית, סומכוס אומר
טז
מהרש"א.
טו. ויעשה
מכר את הדוגית, ואמר רבא
בעי מחיצה י' כמו בטרסקל והכא הכי פריך לימא גוד אחית דכי היכי דא"ר יוסי בר' יהודה גוד אחית כשאין שם מחיצה י' למיהוי
סביב הזיז דבר מועט.
ביצית ודוגית חדא מלתא
רה"י להתחייב ה"נ בספינה שיש שם מחיצה י' אית לן למימר גוד אחית אף לטלטל: ויש בקצר שלו ג'. פי' בקונט' גבוה ג' מן הארץ
יז
תוס' הרא"ש. טז. [ו]מודה
היא. ומפני שמישן הוא
ר' יוסי בר' יהודה דבעי
מקום אגמי מים, עושין
וקשה דאם הוא דק הרבה כמו קנה הוי כמו טרסקל ומבטלי בקיעת גדיים גוד אחית ונראה לר"י דהאי בקצר שלו ג' היינו שיש בעובי
עשרה, וההיא דספינה
ביציית להלך בהן באגמים
הקצר ג' דכיון שיש בעובי הקצר ג' ולמעלה רחב ד' שייך ביה גוד אחית : ומנא תימרא דבעא מיניה ר' טבלא כו'. וא"ת אמאי לא
יח
יט
דהכא היינו על גבה והוה
ויש להן דפנות שהן
ס"ד דלא בעינן מחיצה
מחיצותיה, וקרקעיתה
פשיט טפי ממתני' דכיצד משתתפין (שם פז:) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים וכו' דמשתרי במחיצהכ דלמעלה ואור"י דאי ממתניתין ה"א
עשרה דרואין כאילו דופני
עשויה נסרין נסרין וביניהן
דה"ה אף בשאר מחיצות שאינן של מים מתרת מחיצה תלויה ולהכי
מייתי מרבי טבלא דמפרש הטעם קל הוא שהקילו חכמים במים:
הספינה מסבבין הנסרים
חלל ומי הים והנהר נכנסין
וליכא תשמיש על גבן
בה. והיושבין בה כמו במים
פשיטא
אלא בתוך הספינה. תוס'
יושבין, ועושין אותה כך
שאפילו אם תתהפך על פניה אינה נטבעת לעולם. ואמר רב הונא כיון שהיא פרוצה, ככרמלית דינה ואין מטלטלין בה בשבת הרא"ש. יז. ואפי' ג' קאמר. רשב"א. שאע"פ שיצא מתורת לבוד אמרינן גוד אחית מחיצתא. ריטב"א. יח. אבל אין בגובהו אלא
פחות משלשה דליכא מקום בקיעת גדיים. ריטב"א. יט. ובעינן ברחבו שלשה שיצא מתורת לבוד כדי שיהא בעיקרו של
אלא בארבע [אמות]. ולא אמרו אלא בזמן שאין בין נסר לנסר חלל פחות מג' טפחים. אבל יש בין נסר לנסר חלל פחות מג'
עמוד יסוד דחשיב. ריטב"א. כ. עשרה אפילו. תוס' הרא"ש.
טפחים, כיון דכל פחות מג' כלבוד דמי רואין אלו הנסרים כאילו מחוברין איש אל אחיו הן, ואע"פ שהמים נכנסין בה לא חיישינן,
וכרה"י היא ומותר לטלטל בכולה. וכן אם היו נסרין פחות מד' ויש בין זה לזה (יתר) [פחות] מג', או ג' ומילאו את החלל שבין
הנסרים קני ואורבני, מותר לטלטל בכולה. ואתקיף עליה רב נחמן למה לך כולי האי, לימא גוד אחית מחיצתא, פי' ראה בלבך כאלו אתה חותך כמין קולף מן המחיצות שהן דפני הביצית ומציעו בקרקעיתא, ונמצאו הנסרין כולן כאלו מחוברות הן. מי לא תניא
ר' יוסי בר' יהודה אומר נעץ קנה ברה"ר והניח בראשו טרסקל רחב ד"ט וזרק מרה"ר ונח על גביו חייב, אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא ורואין כאילו דפני הטרסקל יורדין עד עיקרו של קנה וכאילו יש בעיקרו ד' טפחים, הכא נמי נימא כאילו דפני הספינה
עקומין ומסבבין הנסרים. ודחי רב יוסף להא דרב נחמן ואמר ליה משם ר' חייא אמרו וחכמים פוטרין, אלמא רבנן סברי לא אמרינן גוד אחית מחיצתא וחולקין על ר' יוסי בר' יהודה. ודחי אביי להא דרב יוסף בשתי דחיות. חדא הא, איני והתניא עמוד ברה"ר
גבוה י' ורחב ד' ואין בעיקרו ד' ויש בקצה שלו ג', וזרק ונח ע"ג חייב אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא, כלומר רואין בראיית הלב כאילו הרחב שעל ראשו מגיע עד עיקרו. ועוד אפילו תימא רבנן דפליגי עליה דר' יוסי ברבי יהודה, התם בקנה שנעץ והניח
בטרסקל בראשו לא אמרינן גוד אחית מחיצתא. התם טעמא מאי דכיון שהגדיים בוקעין בעיקר הקנה ועוברין תחת הטרסקל מוכחא מלתא דלית ליה מחיצתא כלל, אבל בספינה כיון שאין הגדיים בוקעין באותו חלל שבין הנסרים אפילו רבנן מודו דכי האי גוונא
אמרינן גוד אחית מחיצתא. ולא מצא רב יוסף תשובה בשתיהן. והשיב רב אחא כלפי אביי, ספינה נמי הא איכא בקיעת דגין, וכשם שאין אומרין בקנה שיש בראשו טרסקל גוד אחית מחיצתא מפני הגדיים שבוקעין בו, כך הספינה אין אומרים גוד אחית מחיצתא
מפני הדגים שבוקעין בו. כדגרסינן בעירובין פרק ראשון אמר רבא עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע ג' או שהפליגו מן הכותל ג', לא עשה כלום דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה. ודחה רב אשי להא דרב אחא וא"ל בקיעת דגין לאו שמה בקיעה, דהא
מחיצה תלויה מתרת במים כרב ואע"פ שהגדיים בוקעין בה, אלמא בקיעת דגים לאו שמה בקיעה ואין מחיצה תלויה מתרת בחורבה, כרבא בלחי שהגביהו מן הקרקע דהויא מחיצה שהגדיים בוקעין בה.