מפנין
פרק שמונה עשר שבת
קכז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
של
כדי שמן ושל כדי יין. והא דתנן בפ' המביא (ביצה דף כט:) כדי יין
כדאמרי אינשי. חשבון קטן תחילה ואם יצטרך
ליותר יפנה יותר
ב א מיי' פכ"ו מהל' שבת
א) [ביצה לו.], ב) [מלת
צבורה ליתא בשאלתות פרשת
הלכה טו טוש"ע שם:
משום הכי נקט ד' ברישא והדר חמשה וה"ה אפילו טובא: שלא
לא יביאם בסל ובקופה היינו ממקום רחוק דמיחזי כעובדין
א
ג ב ג מיי' שם הלכה יד
וירא סי' יא], ג) [ג"ז ליתא
דחול אבל הכא בביתו: דכולי עלמא למעוטי בהלוכא עדיף.
יגמור. משום אשוויי גומות: ברגלו. מפנה ברגלו לכאן ולכאן דרך
שם], ד) [ג"ז ליתא שם],
וטו:
ד ד טוש"ע שם סעיף ב:
ה) רש"ל מ"ז, ו) [שבועות
הליכתו דלא הוי טלטול: תבואה צבורה. מוכחא מילתא דהוקצה
לא מצי למימר למעוטי במשוי עדיף דההיא דקתני ד' וה' קופות
ה ה ו מיי' וסמג שם
לה:], ז) [צ"ל אדני], ח) [צ"ל
לאוצר: להסתפק. להאכיל לבהמתו:
לא מצי סבר הכי דא"כ הוה ליה
אדני], ט) [עי' תוספות לעיל
טוש"ע שם ס"ג:
ו ז מיי' פי"ד מהלכות אבל
אסור דברי ר"ש ורבי אחא כו':
למיתני בעשר וט"ו כשיעור ה'
קיח: ד"ה עיון ותוספות
כדאמרי אינשי ואי
בעי אפילו טובא נמי
ברכות לב: ד"ה כל ותוס' ב"ב
הלכה ב:
כלפי לייא. כנגד היכן פונה הדבר
קופות וא"ת והא תנן בפרק אין
מפנין ומאי אבל לא את האוצר שלא
ז ח סמג עשין יב:
קסד: ד"ה עיון], י) פאה
א
א)
ח ט מיי' פ"ה מהלכות
הזה האמור להיפך ר"ש מתיר מוקצה
צדין (שם דף כה.) שחטה בשדה לא
פ"ק מ"א קדושין לט: ע"ש,
ב
יגמור כולו (א) דילמא אתי אשוויי גומות אבל
כ) ס"א, ל) [ועי' בפרש"י
דעות הלכה ז ופכ"ג
בכל מקום וכאן הוא מחמיר: לייא.
יביאנה במוט ובמוטה אלא מביאה
אתחולי מתחיל ומני ר"ש היא דלית ליה
ב"מ פד. ותוס' חולין ד. ד"ה
מהלכות סנהדרין הלכה י
היכן כגון חצבי לנהרא כגני לייא
לאיברים אף על גב דמפיש בהילוכא
דקורא], מ) והך משנה דהכא
טוש"ע ח"מ סימן יז סעיף
מוקצה ת"ר אין מתחילין באוצר תחילה
ב
י:
פליגא אר' יעקב דס"ל בסוף
דברכות (דף נח.): לתך. אבל בציר
התם שאני דאיכא טירחא יותר
ט י מיי' פ"ג מהלכות ת"ת
פרק קמא דקדושין דשכר
אבל עושה בו שביל כדי שיכנס ויצא
מהכי לאו אוצר הוא: לתך. חצי
מדאי להביאה שלימה א"נ משום
מצוה כו'. רש"ל. ואפשר לפרש
הלכה ג סמג שם טוש"ע
❖
עושה בו שביל והא אמרת אין מתחילין
כוונת התוספות בלא הגה"ה
י"ד סימן רמו סעיף יח:
כור הוא ט"ו סאין: בד' וה' קופות
דמיחזי כמוליכה למכור בשוק והא
שרוצים ליישב שם למאי דלא
אין טפי לא. בקופות עצמן הוא
הכי קאמר עושה בו שביל ברגליו בכניסתו
דאמרינן בריש שואל (לקמן דף קמח.)
תירצו התם הקושיא באופן
אחר דהני מצות הקרן כולה
יפנה וימלאם אם ירצה או שק
היכי ליעבד דמליא בחצבא רבא תימלי
מוסף תוספות
וביציאתו תנו רבנן תבואה ב) צבורה בזמן
קיימת לעוה"ב לאפוקי שאר
בכתפו שיעור קופה בפעם אחת
בחצבא זוטא קא מפשא בהילוכא
שהתחיל בה מע"ש מותר להסתפק ממנה
מצות ומתרצי תוס' דא"א
א. והכא גבי אורחין שרינן
אבל טפי להלך יותר מה' פעמים
דמליא בחצבא זוטא תמלא בחצבא רבא
לפרש כן דשכר מצוה בהאי
לפנות כדי יין אפי'
בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה
עלמא ליכא אליבא דכ"ע
בקופות. ריטב"א. ב. גבי
כגון לפנות בכלים קטנים וירבה
קא מפשא במשויג התם כיון שנהגו
ולא פליגי התם אר"י אלא
בהמה מסוכנת. תוס'
בשבת דברי ר"ש ר' אחא מתיר כלפי לייא
בהילוך לא: למעוטי בהילוכא עדיף.
למלאות המים בחצבא רבא או בחצבא
בפירות ודוק כ"מ ומהרש"א
הרא"ש. ג. אלמא תרוייהו
אלא אימא דברי ר' אחא ורבי שמעון
גרס דשכר מצוה בהאי עלמא
שקולין. תוס' הרא"ש.
ג
ואע"ג דאפושי משוי הוא: או דילמא
זוטא קשה להם לשנות מכמות שנהגו :
❖
ד
איכא,
ד. אבל בדבר שאינו נוהג
אע"ג דאית ליה אורחין טובא או
מתיר תנא כמה שיעור תבואה צבורה
מעוטי משוי עדיף. ואם בא לפנות
ג)
תדיר, שפיר מבעיא לי'
לכתחילה הי מינייהו
לתך בעא מיניה רב נחומי בר זכריה מאביי
דילמא הכל לפי האורחין.
בכלים קטנים כשיעור ה' קופות מותר.
❖
עדיף. תוס' הרא"ש.
תורה אור השלם
ולרב חסדא קבעי לה דאמר ה'
מכאן יש להוכיח דהא דתנן במתניתין
שיעור תבואה צבורה בכמה אמר ליה הרי
ד)
1 וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא
דוקא: בי' ובט"ו. קס"ד אקופות
ד' וה' קופות הוי אפי' בשביל אדם אחד
אמרו שיעור תבואה צבורה לתך איבעיא
רב נסים גאון
מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא
קאי לומר שמפנה בקופות קטנות
דאי הוי נמי לפי האורחין אמאי נקט
להו הני ארבע וחמש קופות דקאמר בארבע
תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ:
❖
וירבה בהילוך: אכדין קאי. ולא
ד' וה' ועוד מדלא מספקא ליה אי חד
כמה שיעור תבואה לתך.
בראשית יח ג
וחמש קופות אין טפי לא אלמא למעוטי
הלתך הוא חצי כור והוא
פליגי והכי קאמר בי' בט"ו יפנה
מפני כולהו או כל חד לנפשיה אלא
ט"ו, כי הכור הוא ל' סאה.
בהילוכא עדיף או דילמא למעוטי משוי
באותן ה' קופות: הא דמשתקלי חדא
באת"ל הכל לפי האורחין משמע הא
והכור והחומר מדה אחת.
הגהות הב"ח
עדיף ת"ש דתני חדא מפנין אפילו ארבע
כי תרגום חומר כורא כמו
חדא בקופה. הך דתניא ד' וה' ולא
אם אמר אף על גב דאיתרמו ליה
(א) גמ' שלא יגמור כולו
שאתה מוצא ביחזקאל [מה]
וחמש קופות של כדי שמן ושל כדי יין ותניא
נחת למניינא דכדין איירי בכדין
אורחין טובא ליכא לאיסתפוקי ואי
(דילמא וכו' גומות) תא"מ
האיפה והבת תוכן אחד
ונ"ב ס"א נמחק: (ב) שם או
להם, ואמר התרגום מכילת
אידך בעשר ובחמש עשרה מאי לאו בהא
גדולים דמשתקלי חדא בקופה והך
אמרינן דד' וה' קופות הוי לפי
❖
דילמא גברא וגברא:
וביתא טוקס חד יהי לכון,
דתנא בי' וט"ו איירי בכדים בינונים
האורחין אכתי איכא לספוקי אי חד
קמיפלגי דמר סבר מעוטי בהילוכא עדיף ומר
סכום תלת סאין למיסב
מעשר כורא. הרי נתברר לו
ובכדין קטנים עשר כדמשתקלי תרי
גברא מפני לכולהו או כל חד מפני
סבר מעוטי במשוי עדיף לא דכ"ע מעוטי
ד
מיכן כי החומר הוא כור
גליון הש"ס
תרי בקופה ט"ו כדמשתקלי תלתא
לנפשיה אלא משמע דפשיטא דד'
וכי הבת היא ג' סאין, ואמר
בהילוכא עדיף ומי סברת בעשר ובחמש
גמרא גדולה הכנסת
תלתא בקופה דקטנים: כי דקורי
וה' אינן לפי האורחין אלא אפילו
אחר כך כי עשרת הבתים
עשרה אקופות קאי אכדין קאי ולא קשיא
אורחים. עי' ב"מ דף פו
חומר, נמצא שיעור הכור
דהרפניא. ל) ככדין של הרפניא:
לצורך אדם אחד:
ע"א ובתוספות שם ד"ה
ל' סאין. ושם אמר [הושע
ולטעמיך רבי בנפשיה עימר.
הא דמשתקלי חד חד בקופה והא
❖
איבעיא להו. אליבא דרב חסדא:
חזייה:
ג] וחומר שעורים ולתך
דמישתקלי תרי תרי והא דמשתקלי תלתא
שעורים, ואמרו חכמינו
דחוק לתלמידים. שאין מקום לתלמידים
פי' כל השדה כולה:
בפרק גיד הנשה [חולין דף
דכתיב ויאמר ה' אם נא
תלתא ובדקורי דהרפניא איבעיא להו הני
להושיב: ועימר. פנה את העומרים
צב] אלו ארבעים וחמשה
מוסף רש"י
צדיקים. החומר ל' ולתך
מצאתי חן וגו'. קסבר
וכרמלית הואי ובפחות פחות מד'
ארבע וחמש דקאמר אע"ג דאית ליה אורחין
שלא יגמור כולו. אם
ט"ו הכל מ"ה. נתקיים לך
❖
אמות: ת"ש ועימר רבי. אלמא חד
כמאן דאמר בשבועות (דף לה:)
טובא או דילמא הכל לפי האורחין ואת"ל
לא היו שם אלא ארבע או
כי הכור הוא שני לתכים.
חמש קופות, שהתירו לו
גברא פנינהו: רבי בנפשיה עימר.
דהאי השם קדש דאיכא מאן דאמר
הכל לפי האורחין חד גברא מפני לכולהו
במקום שיש יותר, כאן לא
בתמיה וכי אורחיה דנשיא בהכי:
התם
שהוא חול שלמלאכים היה
התירו לפנותן כולן ולגלות
או דילמא גברא גברא מפני לנפשיה ת"ש
רבינו חננאל (המשך)
(ב)
כהשכמת ביהמ"ד. מדשוי להו במתני'
מדבר שהיה מזמינם:
את הרצפה, דלמא הוי בה
דאמר רבה אמר רבי חייא פעם אחת הלך
גומא ומשוה לה (ביצה לו.).
אוכל
מפני האורחין, אע"ג דאית
מפירותיהן בעולם הזה.
כי הדדי: מהשכמת בית המדרש.
והדן את חבירו לכף
ליה אורחין הרבה אין
רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים
דתנא דידן אקדמה ברישא: אל נא
בפ"ק דקדושין (דף לט:)
זכות. על כל שתשמע עליו
לו רשות לפנות יותר
אמור שנתכוין לטובה עד
מזה השיעור, או דילמא
ויצא לשדה ומצא שדה מלאה עומרים ועימר
תעבור. והניחו והלך לקבל האורחים:
מפ' דהיינו אם היתה מ)שקולה מכרעת
שתדע בבירור שאינו כן, שאם
הכל לפי האורחין. ועוד
ועיון תפלה. לכוין בתפלתו:
רבי כל השדה כולה (שמע מינה הכל לפי
דשכר מצות בהאי עלמא ליכא:
אתה תדין כן ידינו אותך
בעיא אחרת, כשמפנין
ה)
מן השמים לזכות (אבות
אחד מפנה לכולן, או
ה"ג
כיון
❖
האורחין) ורב יוסף א"ר הושעיא פעם
.
כל אחד מפנה לעצמו.
פ"א מ"ו)
ואיפשיטא שמעתא הכל
אחת הלך ר' חייא למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ויצא לשדה ומצא שדה מלאה עומרים
לפי האורחין, אם יש
ועימר ר' חייא כל השדה כולה שמע מינה הכל לפי האורחין ועדיין תבעי לך חד גברא מפני ליה לכולא
לו אורחין הרבה מפנין
ה
רבינו חננאל
להן כל צורכן. ובאנו
או דילמא כל גברא וגברא מפני לנפשיה ת"ש ועימר רבי ולטעמיך רבי בדנפשיה עימר אלא צוה ועימר
ו
ולתך זה האמור כאן,
לדקדק מדקתני ועימר רבי
ולעולם כל חד וחד מפני לנפשיה: מפני האורחין וכו': א"ר יוחנן $ גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית
את כל השדה [נ"א:
הוא שיעור הקופות ששנינו
את השדה כולה], שאחד
במשנתינו. ואע"ג דלא
המדרש דקתני מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש ורב דימי מנהרדעא אמר יותר מהשכמת בית
מפנה לכולן, ולא עמד,
איתאמרא בהדיא בגמרא
וכי ר' בעצמו עימר אלא
דילן, הא איתפרש בתלמוד
המדרש דקתני מפני האורחין והדר ומפני בטול בית המדרש ו) אמר רב יהודה אמר רב ז גדולה הכנסת
צוה ועימרו, ולעולם כל
א"י, ר' זעירא שאל
אורחין מהקבלת פני שכינה דכתיב ויאמר (ה') אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר וגו' א"ר אלעזר בא
חד וחד לנפשיה. וכיון
לר' יאשיה כמה שיעור
ז)
1
דלא איפשיטא בהדיא,
הקופות, א"ל נלמוד סתום
וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת ב"ו אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבא אצלך ואילו
[אי] חד מפנהו לכולהו,
מן המפורש דתנינן תמן
מחמרינן לפנויי כל (ד)חד
בג' קופות של ג' ג'
בהקדוש ברוך הוא כתיב ויאמר ח)(ה') אם נא מצאתי וגו' אמר רב יהודה בר שילא א"ר אסי א"ר יוחנן חששה
וחד לנפשיה, דאיסורא הוא
סאין תורמין את הלישכה,
דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן הכנסת אורחין וביקור חולים
ושיעור לתך חצי כור והוא
וסתמא לחומרא והנכון
לפנות כל אחד לעצמו.
ט"ו סאין. נמצא שיעור
ועיון תפלה והשכמת בית המדרש והמגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חברו לכף זכות איני והא אנן תנן
ט)
ט
י)
ומסתייעא הא מילתא מהא
המשנה והברייתא שיעור
דא"ר חנינ' פעם אחד הלך
אחד, וכדאוקמא רב חסדא
אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם
הבא ואלו הן כיבוד אב
רבי למקום אחד ומצא
למתניתין ד' מה', והכין
ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחברו ות"ת כנגד כולם [הני אין מידי אחרינא לא]
שמעתא דא סלקא. ועלה
מדבך של אבנים ואמר
י
כ)
קמבעיא לן מעוטי בהילוכא
לתלמידיו צאו וחשבו כדי
הני שנשב עליהן למחר, ולא
עדיף או מעוטי במשוי
עדיף. ואמרינן ת"ש דתני
סמך [רבי] במחשבתו שלו
[נ"א: עליו], אלא הצריך כל אחד לעצמו, וכדר' אסי ור' אמי אליבא דר' יוחנן כל אחד כטעמיה. פי' מדבך של אבנים, אבנים סדורות
חדא מפנין אפילו ד' וה' קופות של כדי יין וכדי שמן, ותניא אידך בעשר ובחמש עשרה. ואוקימנא להו דכ"ע מעוטי בהילוכא עדיף,
ושיעורם אחד הם ואכדין קאי ולאאקופות, והא מתניתא דקתני חמש הכין פירושא, חמש כדות גדולות שאין מכילה הקופה יותר מכדה
זו ע"ג זו. שפשפום, לשפשפם ברגליהם. סואר של קורות, קורות נתונות זו על גב זו. גשוש, בלשון ישמעאל עירים ספינות. נגדר,
בלשון ישמעאל מתרו. ופינוי לבית המדרש ולאורחים והכנת מקום לישיבתם שניהם שוין בדבר מצוה. ושאר השמועה פשוטה היא.
אחת, והא מתניתא דקתני בעשר ובחמש עשרה, בעשר כדות בחמש קופות והן בינוניות שנמצאו ב' כדות בכל קופה, והא דתני ט"ו ג'
והא דתנן מפנין ד' ה' קופות, ה"מ לדבר מצוה מדקתני מפני האורחין ומפני ביטול בהמ"ד שהן מצוות, כדרב יהודה אמר שמואל
כדות בכל קופה. והא דמשתקלי תלת כדי בכל קופה כגון דקורי הרפניא, פי' כדות שעושין בהרפניא והן קטנות ונוטלות ג' ג' בקופה,
שנמצא שיעור משקל כל כדה קטנה סאה והבינונית סאה וחצי, והגדולה ג' סאין. ותוב איבעיא לן הני דקא מפנינן ד' או ה' קופות
דאמר גדולה הכנסת אורחין, וכדר' יוחנן דאמר אחד מששה דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא.