1/274

תולין פרק עשרים שבת

קלט.

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

ולישלח

להו כר"ט. הא לא פריך לישלח להו כר' יאשיה דאמר

הלכה ברורה. בטעמים שלא יהא בה

מחלוקת: ג' עבירות. בשחד

טו א מיי' פכ"ג מהל'

א) [יבמות סג. ע"ש ב"ב ח.

ע"ש], ב) [יומא ט:],

סנהדרין הלכה ט סמג

ישפוטו במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו: ג' פורעניות. שדה

אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת

ג) סנהדרין צח., ד) [צ"ל

לאוין רו טוש"ע ח"מ סי' ח

תחרש עיין תהיה ולבמות יער: ויועציך כבתחלה. ואחר כך יקרא

יד דשמא הם לא שאלו כשותא בכרמא מהו אלא היכא שעשה כדין

סעיף ב:

ישראל וכ"א ברמב"ם ובטור

טז ב מיי' פ"י מהל' מתנות

וע"ע מ"ש על הגליון סנהדרין

לך עיר הצדק לשרות בה שכינה: אי בטלי יהירי. ישראל מתייהרים

איסור כלאים ג' מינים כאחד ועוד שמא לא ס"ל כר' יאשיה ואע"ג

צח.], ה) [גיר' הערוך ערך גז

עניים הלכה א סמג עשין

❖

דקי"ל כר' יאשיה בספ"ק דקדושין

בבלורית ובמלבושי יהירות כפרשים

ז' גאזי דפאטי פי' סריסי

קסב טור י"ד סי' רמז:

הללו: בטלי אמגושי. יבטלו מסיתים

(דף לט.) א"ל לא צהריתו [לא] קי"ל

ושוטרי השרים ובערך יהיר

הלכה ברורה ומשנה

ברורה במקום אחד:

כ)

גרס גזירפטי פי' רשעים],

ומדיחים ח) המשניאים אותנו: סגיך.

כר' יאשיה ואמר נמי בברכות פרק

תניא רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית

ו) [תוספ' סוף פרק ג

תורה אור השלם

הם גסי הרוח שמגדלין עצמן לשון

מי שמתו (דף כב.) נהוג עלמא

דכלאים], ז) ברכות לו.,

דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק

ח) בס"א: יבטלו המינין

1 שִׁמְעוּ נָא זֹאת

ישגה מאד (איוב ח) ואח"כ ואסירה

כתלת סבי כר' אילעי בראשית הגז

גלחים, ט) בס"א: המינין. י).

בדייני ישראל א)שכל פורענות שבאה לעולם

רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי

כל בדיליך אלו אותם המבדילים

כרבי יאשיה בכלאים כר' יהודה בן

ט)

בס"א: שוטרי מלכות, כ) כ"ג

בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים

❖

לא באה אלא בשביל דייני ישראל שנאמר

הרש"ל והריעב"ץ מחקו,

שונאי ישראל מן הקב"ה בשקריהם

בתירא בדברי תורה מיהו י"ל שלא

מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה

יְעַקֵּשׁוּ: בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים

1 שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית

ובפחזותם: בטלי דייני. רשעים

היו סבורין כןא דהא קאמר נמי נהוג

וִירוּשָׁלִַם בְּעַוְלָה: רָאשֶׁיהָ

ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה

לעזי רש"י מישראל שמטין דין: בטלי. מעל ישראל:

כרבי יהודה בדברי תורה ואפ"ה

בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ

בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף

❖

הומלו"ן. כשות. גזירפטי. נוגשי שוטרי עובדי כוכביםי):

יעקשו בונה ציון בדמים וירושלים בעולה

פליגי עליה אמוראי טובא בשמעתא

יִקְסֹמוּ וְעַל יְיָ יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר

שנעשו מקל לחזניהם. לשמשיהן

דהתם וקאמר נמי כרבי אילעי

ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו

הֲלוֹא יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא

עָלֵינוּ רָעָה: מיכה ג ט-יא

בראשית הגז דאמר אינו נוהג אלא

נותנין יד והויין להן לחוזק לומר

ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה' ישענו וגו'

2 לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה

מוסף רש"י

בארץ ואפ"ה אמרינן בחולין בשילהי

לא אהיה שליח ואזמין את פלוני לב"ד

תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה

רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר

ב)

שנאמר כו' ואצרוף

וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר:

אם לא תרבה שכר ואחר פסק דין

פ' הזרוע (דף קלב.) אמר רב

כבור סיגיך. תערובת שבך

מיכה ג יב

והיה העולם לפיכך מביא הקב"ה עליהן ג'

לא ארדנו ליכנס למשכנו: שבט

חסדא האי טבחא דלא מפריש

(סנהדרין צח.). בדיליך.

3 וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ

פורעניות כנגד ג' עבירות שבידם שנאמר

המובדלים לראשי עם

מושלים. מקל אגרופין של מושלים

וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה

מתנתא ליהוי בשמתא דה' אלהי

(שם). יהירי. גסי רוח

כָּל בְּדִילָיִךְ: ישעיהו א כה

לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים

היינו דיינים רשעים שת"ח

ישראל ואמר נמי דרבא קניס אטמא

. אמגושי.

מישראל (שם)

צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה

פרסיים מכשפין שמצערין

עיין תהיה והר הבית לבמות יער ואין

ואפילו רב נחמן גופיה דאמר נהוג

שבמשפחותם להם למקל ולאגרוף שעל

וְ שָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:

ישראל, במס' שבת (לעיל

ישעיהו א כז

ידיהם היו מעמידין אותן ומחפין

עלמא כתלת סבי אמר התם דקניס

הקב"ה משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו

5 הֵסִיר יְיָ מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה

עה.) פלוגתא איכא למ"ד

אמגושי חרשי ואיכא מ"ד

עליהם ועושין סניגרון לדבריהם:

גלימא וא"ת נהי דלא ס"ל כר' יאשיה

אֹיְבֵךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְיָ

שופטים ושוטרים רעים מישראל שנאמר

גדופי עכו"ם (סנהדרין

בְּקִרְבֵּךְ לֹא תִיְראִי רָע

לדייני בור. שבהבטחת אותן ת"ח

מ"מ לישלח להו כרבי יאשיה דכל

שם). גזיפטרי. שופטים

3 ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך

צפניה ג טו

עוֹד:

מעמידין דייני בור לדון את כל הבא

המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל וי"ל

6 שָׁבַר יְיָ מַטֵּה רְשָׁעִים

עכו"ם החובטין את ישראל

ואסירה כל בדיליך ואשיבה שופטיך

במקלות (שם). בטלי

שֵׁבֶט מֹשְׁלִים:

והרבה דינין שאין נמלכים בהן ומטין

דלא שייך למימר הכי אלא במין של

אמגושי דכתיב ואצרוף

ישעיהו יד ה

כבראשונה ויועציך כבתחלה וגו' ג)אמר עולא

אותן: כפיכם נגואלו בדם אלו

איסור דהמתירו חושבו מין היתר

כבור סגיך. רבים וגדולים

7 כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ

ב אין ד) ירושלים נפדה אלא בצדקה שנאמר

בגסותם, כשאצרוף ואחלקם

בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֹן

הדיינין. שכפיהן פשוטין לקבל שוחד

בארץ הלכה כמותו בחו"ל אבל בדבר

אזי אסירה כל בדיליך,

שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אמר

ומטין את הדין ונוטלין ממון מן

שאינו תלוי אלא בזריעה חטה ושעורה

אמגושי, הבדלים מיראת

לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה:

המקום. סגיך, כמו רב,

ישעיהו נט ג

רב פפא אי בטלי יהירי בטלי אמגושי אי

הבעלים שלא כדין ונותנו לשכנגדו

וחרצן במפולת יד בהא לא אמר

8 בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל

דמתרגמינן סגי (שם). הסיר

הלכה כמותו בחו"ל. מ"ר: בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת

והרי הוא כנוטל נשמתו: סופרי

בטלי דייני בטלי גזירפטי אי בטלי יהירי

ה' משפטיך. כמו שופטיך,

ה)

רב עמרם חסידא מנגיד עלה

פנה אויביך. גזיפטרי (שם).

הדיינין. שכותבין שטרות של רמיה:

גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ

בטלי אמגושי דכתיב ואצרוף כבור סגיך אי

כל המיקל בארץ הלכה

יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו:

עורכי הדיינין. מלמדין את בעלי

רב משרשיא יהיב ליה פרוטה

כמותו בחו"ל. דכיון דאינה

בראשית מט כו

בטלי דייני בטלי גזירפטי דכתיב 5 הסיר ה'

לנכרי כו'. קשיא לי אמאי הא אמרינן

דינין לטעון: עמו. מכלל דעד השתא

9 וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו

מן התורה הלך אחר המיקל

❖

משפטיך פנה אויבך אמר רבי מלאי משום

(ברכות לו.).

אֲלֵהֶם וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן

לא: זכה לחשן המשפט. שכנגד הלב

לעיל דהלכה כר"ט דמיקל בחו"ל וצריך

מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת

ר"א בר' שמעון מ"ד 6שבר ה' מטה רשעים

שהיה גדול ממנו וקודם למשה נגלית

לומר דבמקומם לא היו בני תורה:

וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ:

וליתן ליה לתינוק ישראל. אומר

שבט מושלים שבר ה' מטה רשעים אלו

בראשית מג לד

רבינו חננאל

שכינה על אהרן כדכתיב (שמואל א ב)

01 וַיִּחַר אַף יְיָ בְּמֹשֶׁה

הדיינין שנעשו מקל לחזניהם שבט מושלים

הנגלה נגליתי אל בית אביך ונאמרה

רבי שקבלה הוא בידינו

וזה שהשיב רב מנשיא לבני

וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ

בי בשכר, על הכילה ועל

לו נבואה של מצרים הכתובה

שזה המקשה רב אחא בר יעקב והיינו

הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר

אלו ת"ח שבמשפחות הדיינין מר זוטרא

הכשות בכרם ועל המת

הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא

(ביחזקאל כ) עד וימרו בי ואעפ"כ לא

הא דאמר בעירובין בשילהי בכל

אמר אלו תלמידי חכמים שמלמדים הלכות

ביו"ט

לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח

❖

נתקנא בו בזאת: בני בשכר. שם

שמות ד יד

מערבין (דף מ: ושם) גבי ברכת זמן

בְּלִבּוֹ:

ציבור לדייני בור אמר ר"א בן מלאי משום

מקום: כילה מהו. לנטותה בשבת:

על הכוס ביוה"כ דמפרש התם דלא

ר"ל מאי דכתיב 7 כי כפיכם נגואלו בדם

כשותא. הומלו"ן שגדל על ההגא מהו

אפשר דהיכי ליעביד כו' ליתביה

מוסף תוספות

ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר

בכרמא ירק הוא וכלאים בכרם או

לתינוק לית הלכתא כרב אחא בר

א. שבימי האמוראים אלא

לשונכם עולה תהגה כי כפיכם נגואלו בדם

אילן הוא ואינו כלאים בכרם: ולישלח

יעקב דילמא אתי למיסרך ולא מצינו

דבתר הכי נהוגו כותייהו.

תוס' הרא"ש. ב. דלא

אלו הדיינין ואצבעותיכם בעון אלו סופרי

להו. צד היתר בה: כדרמי בר יחזקאל.

במקום אחר דאית ליה לרב אחא האי

מקבלי טומאה. תוס'

הדיינין שפתותיכם דברו שקר אלו עורכי

כרך עליה חוט או משיחה: ומשני

סברא וי"מ דהוא ההוא דפ' בתרא

הרא"ש. ג. רב אחא בר

יעקב דליטבלו. תוס'

לפי שאינן בני תורה. ומקילי טפי:

דנדה (דף סז:) דאתקיןג ביממא דתמניא

הדיינין לשונכם עולה תהגה אלו בעלי

הרא"ש.

עירבובא. כלאים: וקי"ל. בברכות

משום גנבי ולא חיישינן לסרך בתה

דינין ואמר רבי מלאי משום ר' יצחק מגדלאה

בפרק כיצד גבי ערלה וה"ה לכלאים

במקום צורך ולא נהירא דמאי שנא

מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין

שאף היא מצוה התלויה בארץ ואינה

דנקיט טפי רב אחא בר יעקב מכל

דכתיב 8ולקדקד נזיר אחיו ר' יוסי בר' חנינא

נוהגת מן התורה אלא בארץ:

שאר אמוראי דהתם ועל ההיא דהתם

אמר אף הן לא טעמו טעם יין דכתיב 9 וישתו

יהיב פרוטה לתינוק נכרי. קסבר

אומר ר"ת שמותר ליתן לתינוק לשתות

וישכרו עמו מכלל דעד האידנא לא (הוה

בחוץ לארץ שרי ומיהו כל כמה

כוס של ברכה כי מיקלע מילה ביוה"כ

שיכרות) ואידך שיכרות הוא דלא הוה שתיה

דאפשר משני שלא ילמדו להקל:

ולא חיישינן דילמא אתי למיסרך כיון

שאין זה מנהג [בקבוע] ולא דמי לכוס

ולא

מיהא הוה ואמר רבי מלאי בשכר וראך

דיוה"כ דאי הוו יהבי ליה אתי למיסרך

ושמח בלבו זכה לחשן המשפט על לבו: שלחו ליה בני בשכר ללוי כילה

אף כשיהיה גדול כיון שעושין מנהג

מהו כשותא בכרמא מהו מת בי"ט מהו אדאזיל נח נפשיה דלוי אמר

לשתות בכל שנה ושנה ביוה"כ:

שמואל לרב מנשיא אי חכימת שלח להו שלח להו כילה חזרנו על כל צידי

יום

כילה ולא מצינו לה צד היתר ולישלח להו כדרמי בר יחזקאל לפי שאינן בני

תורה כשותא בכרמא עירבובא ולישלח להו כדר"ט דתניא ו) כישות ר' טרפון אומר אין כלאים בכרם וחכמים

אומרים כלאים בכרם וקי"ל ז)כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל לפי שאינן בני תורה מכריז רב האי מאן

דבעי למיזרע כשותא בכרמא ליזרע רב עמרם חסידא מנגיד עילויה רב משרשיא יהיב ליה פרוטה לתינוק

נכרי וזרע ליה וליתן ליה לתינוק ישראל אתי למיסרך וליתן ליה לגדול נכרי אתי לאיחלופי בישראל

מת שלח להו מת לא יתעסקו ביה לא יהודאין ולא ארמאין לא ביום טוב ראשון ולא

ביום טוב שני

איני והאמר רבי יהודה בר שילת אמר רבי אסי עובדא

הוה בבי כנישתא

דמעון ביום טוב

הסמוך לשבת

ולא