1/299

קנא:

שואל פרק שלשה ועשרים שבת

עין

משפט

מסורת הש"ס

נר

מצוה

שימתין. שלא יסריח

מחמת חום הסדין והכרים: קושרין את הלחי.

ארי: כדרמי בר אבא.

ומוראכם תרי וכתיב על כל חית הארץ ואפי'

מג א מיי' פכ"ו מהל' שבת

א) לעיל מג., ב) לעיל מ:,

ג) בקרא אשר לא, ד) [גי'

הלכה כ סמג שם

דנקנסה עליו מיתה ונדמה לארי כבהמה: נמשל. מי שחיה מושלת

של מת שהיה פיו הולך ונפתח קושרין את לחייו כדי שלא יפתח פיו

טוש"ע או"ח סימן שיא

הערוך אין מאמצין כו' וכל

יותר: ולא שיעלה. להסגר ממה שנפתח דהיינו מזיז אבר אלא שלא

בו בידוע שכבהמה נדמה: עשה. צדקה: עד שאתה מוצא. למי

סעיף ז:

המאמץ כו' פירוש סותמין

מד ב מיי' פ"ד מהלכות

עיני המת לאחר המיתה כדי

יוסיף ליפתח: סומכין אותה בספסל.

שהרי תורת כלי עליו: לא

לעשות: ומצוי לך. ממון: ועודך בידך. עודך ברשותך קודם שתמות:

שלא יהיו עיניו פתוחות כענין

אבל הלכה ה סמג עשין

שתעלה. דהוה ליה בונה: גמ' ואמר

לא זכות. לא דבר לזכות בו שכולם

שנאמר ויוסף ישית ידו על

ב טוש"ע יו"ד סי' שלט

לו אין סכין. אלמא דבר האסור

עשירים: ולא חובה. לאמץ לב ולקפוץ

עיניך ע"כ ועי' לעיל דף עז:

סעיף א:

שימתין קושרין את הלחי לא שיעלה אלא

מה ג סמג עשין עט:

איבעיא להו מאמצין תנן או

לטלטל אסור לסוך: קרקע בקרקע

יד: על מדה זו. שלא יבא לידי עניות

שלא יוסיף וכן קורה שנשברה סומכין אותה

מו ד מיי' פ"ב מהלכות

מעמצין וכו' ואשר ע"כ ברור

א)

מיחלף. כלומר ההוא לאו משום

דדבר המזומן הוא לבא או עליו או על

דטעות הוא שהקדימו בדפוס

תשובה הלכה א:

בספסל או בארוכות המטה לא שתעלה

מז ה מיי' פ"י מהלכות

צ' קודם למ' במשנה ובברייתא

בנו או על בן בנו: ונתן לך רחמים.

טלטול הוא אלא משום אשוויי גומות

אלא שלא תוסיף: גמ' ב) והאמר רב יהודה

דהכא וגם בפרש"י דהכא

מתנות עניים הל"ב

שתרחם על הבריות: זו פדחת. המצח

ואע"ג דמרחץ רצפת אבנים הוא

אמנם ברי"ף והרא"ש הגירסא

[ובה' עבדים פ"ט הל"ח]

אמר שמואל מעשה בתלמידו של רבי מאיר

במשנה ובברייתא על נכון המ'

טוש"ע יו"ד סימן רמז סעיף

וליכא למיחש לאשוויי גומות מיחלף

שהוא חלק ומצהירס) יותר מכל הפרצוף:

❖

קודם לצ' וכ"א במשנה

ג:

שנכנס אחריו לבית המרחץ ביקש להדיח

מיהא בקרקע אחר: כל צרכי המת

זה חוטם. שהוא תואר פני אדם:

שבמשניות ובפי' הרב וכתב

קרקע אמר לו אין מדיחין לסוך קרקע אמר

התוי"ט אין מאמצין כמו עוצם

לאתויי מאי. דלא תנן: כלי מיקר.

זו נשמה. כדכתיב נר אלהים נשמת

עיניו כו'], ה) בס"י איתא ר"ש

תורה אור השלם

שמביאים קרירות כגון זכוכית: ואף

אדם (משלי כ): הלסתות. לחיים:

לו אין סכין $ קרקע בקרקע מחלפא מת

בן אלעזר, ו) [יומא פה:],

ז) לעיל ל. [נדה סא: ע"ש],

1 עַד אֲשֶׁר לֹא יֵָרתֵק חֶבֶל

שלמה אמר בחכמתו. שכריסו של מת

ושבו העבים. חשכת עינים יבא

בקרקע לא מיחלף כל לאתויי מאי לאתויי

ח) [עי' פרש"י בעירובין ה.

הַכֶּסֶף וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב

נופחת ונבקעת: זה חוט השדרה.

ויכסה המאור אחר שירבה בבכיה

הא דת"ר מביאין כלי מיקר וכלי מתכות

ד"ה והאמר פירושו ע"ז],

וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ

שהוא כמין חבל ולבן ככסף: זו

בזקנותו מחמת תשות כח וצרות

ט) [סנהדרין לח: ע"ש],

וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר:

ומניחין על כריסו כדי שלא (א) תפוח ופוקקין

י) ברכות לד: לעיל סג. פסחים

קהלת יב ו

אמה. שהוא מעין של תולדה כמו

רבות עליו: מרווח. מאור עינים:

2 הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע

סח. סנהדרין צא: צט.,

את נקביו כדי שלא תיכנס בהן הרוח ואף

גולות מים (יהושע טו): זה פרש.

אפילו מליא. כחלא בעיניו כמכחול

כ) [תוספתא דב"ק פ"ט],

וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם

שלמה אמר בחכמתו עד שלא ירתק

ל) [ביצה לב: ע"ש], מ) [גי'

ג)

וגלגל לשון גלל (יחזקאל ד): אל הבור.

גדול: כאביסנא של גרדאי. כובד של

פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם

הערוך כאכסנא], נ) [אדר"נ

מלאכי ב ג

אֵלָיו:

❖

חבל הכסף זה חוט השדרה ותרוץ גולת

שנופל לתוך פיו: כחגים. בתענוגים:

גרדיים אינשובל"ש בלע"ז: אוקומי.

פמ"א], ס) בס"א: ומצהיב.,

3 בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כְּמוֹ

מתני'

הזהב זה אמה ותשבר כד על המבוע זה

אין מעצמין. את עיניו

(ב) המאור מוקים שלא יחשיך יותר ממה

חֲלָלִים שֹׁכְבֵי קֶבֶר אֲשֶׁר

לֹא זְכַרְתָּם עוֹד וְהֵמָּה

שהוא: מאי קמ"ל. בהא דאמר אפי'

בשבת אפילו אחר יציאת הנפש דמזיז

הכרס ונרוץ הגלגל אל הבור זה פרש וכן הוא

מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ: תהלים פח ו

הגהות הב"ח

4 וּמוַֹראֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה

בו אבר: שופך דמים. כדמפרש

כאביסנא דגרדאי: אלים. עב:

אומר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם

(א) גמ' שלא יהא תפוח:

עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל

מכוחלא. עץ שהוא מכניס בשפופרת

בברייתא בגמ' שבטורח מועט מקרב

(ב) רש"י ד"ה אוקומי.

אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב חגא

עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר

❖

מיתתו: גמ' ואוחז בשני גודלי רגליו.

ונותן בעיניו וקורין לו מכחול:

מוקים המאור שלא:

תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי

אלו בני אדם שמניחין דברי תורה ועושין

הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ:

תיכלא ועיורא. שיכול בנים ועיורון

עוצרן באצבעותיו: וחתכם. לשון חיותכם:

בראשית ט ב

כל ימיהם כחגים אמר רבי לוי אמר רב פפי

אריה אבי תרי לא נפיל. להורגן כדכתי'

הדמעה: של בכי. מתוך אבל וצרה:

5 וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין

לעזי רש"י

א"ר יהושע לאחר שלשה ימים כריסו נבקעת

נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ:

של

ונופלת לו על פניו ואומרת לו טול מה שנתת בי: מתני' אין מעצמין את המת בשבת ולא בחול עם

אינשובל"ש

תהלים מט יג

ד)

6 וּזְכֹר אֶת בּוְֹראֶיךָ בִּימֵי

[אינשובל"א]. הקורות

❖

יציאת נפש ב והמעצים עם יציאת הנפש הרי זה שופך דמים: גמ' תנו רבנן המעצמו עם יציאת הנפש

שאלהן מחובר השתי.

בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא

יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ

הרי זה שופך דמים משל לנר שכבה והולכת אדם מניח אצבעו עליה מיד כבתה תניא רשב"ג אומר הרוצה

ה)

שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי

בָהֶם חֵפֶץ: קהלת יב א

רבינו חננאל

שיתעצמו עיניו של מת נופח לו יין בחוטמו ונותן שמן בין ריסי עיניו ואוחז בשני גודלי רגליו והן מתעצמין

7 כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב

א)דאילו דברי ר"מ נסבייה

מאליהן תניא רשב"ג אומר תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת דוד מלך ישראל מת אין מחללין

הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ

בדרך גררה בפרק כירה

לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ

עליו את השבת תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת אמרה תורה חלל עליו שבת אחד כדי

בענין דברים של (חול)

ו)

לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ

[קדש] אסור לאומרם

דברים טו יא

בְּאַרְצֶךָ:

שישמור שבתות הרבה דוד מלך ישראל מת אין מחללין עליו כיון שמת אדם בטל מן המצות והיינו

8 נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע

(בלה"ק) [בלשון חול] אלא

ז)דא"ר יוחנן 3 במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות ותניא ר' שמעון בן אלעזר אומר תינוק

אם הוא לאפרושי מאיסורא,

לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל

כגון זה שא"ר מאיר

הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְיָ

בן יומו חי אין צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים אבל עוג מלך הבשן מת צריך לשומרו מן החולדה

לתלמידיו אין מדיחין ואין

אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל

סכין בלשה"ק, אבל הרואה

מִשְׁלַח יָדֶךָ: דברים טו י

ומן העכברים שנאמר 4 ומוראכם וחתכם יהיה כל זמן שאדם חי אימתו מוטלת על הבריות כיון שמת

9 וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה

שסכין ומדיחין המת לא

בטלה אימתו אמר רב פפא ח) נקיטינן אריה אבי תרי לא נפיל הא קא חזינן דנפיל ההוא כדרמי בר אבא דאמר

יתיר הדחה וסיכה בקרקע,

מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְיָ

ולפיכך התיר ר"מ הדחת

מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים

רמי בר אבא אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לו כבהמה שנאמר אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות

ט)

המת וסיכתו ולא גזר סיכת

וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר

המת והדחתו מפני סיכת

נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:

נדמו אמר רבי חנינא ג אסור לישן בבית יחידי וכל הישן בבית יחידי אחזתו לילית ותניא רשב"א אומר

מרחץ והדחתו. כל צרכי

דברים יג יח

עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך ואף שלמה אמר בחכמתו וזכור את בוראיך בימי בחורותיך עד

01 עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ

המת. כלל זה להביא הא

דת"ר מביאין כלי מיקר וכלי

הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ

[אשר] (ש) לא יבואו ימי הרעה אלו ימי הזקנה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימי המשיח

מתכות ומניחין לו על כריסו

וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים

❖

בשבת שלא תפוח, ופוקקין

אַחַר הַגָּשֶׁם: קהלת יב ב

שאין בהם לא זכות ולא חובה ופליגא דשמואל י)דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד

נקביו בשביל שלא תיכנס

מלכיות בלבד שנא' כי לא יחדל אביון מקרב הארץ תניא ר' אלעזר הקפר אומר לעולם יבקש אדם רחמים

בהן הרוח, ואף שלמה אמר

בחכמתו עד אשר לא ירתק

גליון הש"ס

על מדה זו

שאם הוא לא בא בא בנו ואם בנו לא בא בן בנו בא שנאמר כי בגלל הדבר הזה

חבל הכסף וכו', ופשוטה

גמ' קרקע בקרקע מיחלפא.

היא. אין מאמצין את המת

תנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעולם א"ר יוסף נקיטינן האי צורבא מרבנן לא מיעני והא קא

כה"ג לעיל דף כט ע"ב ועי'

בשבת וכו'. פי' מאמצין

❖

חזינן דמיעני

אם איתא דמיעני אהדורי אפתחא לא מיהדר אמר לה רבי חייא לדביתהו כי אתי עניא

בתוספות שם ד"ה גזירה:

סותמין את עיני המת. ת"ר

המאמץ עם יציאת נפש

אקדימי ליה ריפתא כי היכי דלקדמו לבניך אמרה ליה מילט קא לייטת להו אמר לה קרא קא כתיב

אפילו בחול הרי זה שופך

כי בגלל הדבר הזה ותנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעולם תניא ר' גמליאל ברבי אומר ונתן

דמים משל לנר שכבה וכו'.

מוסף רש"י

כ)

תניא ר"ש בן אלעזר אומר

לך רחמים ורחמך והרבך כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וכל שאינו מרחם על

אמר לו אין מדיחין. דלמא

ל) ה

תינוק בן יומו חי מחללין

אתי לאשויי גומות (לעיל מ:).

עליו את השבת שעומד

הבריות אין מרחמין עליו מן השמים 01 עד אשר לא תחשך השמש והאור זו פדחת והחוטם והירח זו

נקיטינן. מסורת מאבותינו

ומשמר שבתות הרבה, דוד

נשמה והכוכבים אלו הלסתות ושבו העבים אחר הגשם זו מאור עיניו של אדם שהולך אחר הבכי אמר

(ערובין ה.). לא יחדל.

מלך ישראל מת אין מחללין

משמע לעולם, אלמא יש

עליו את השבת לפי שבטל

שמואל האי דמעתא עד ארבעין שנין הדרא מכאן ואילך לא הדרא ואמר רב נחמן האי כוחלא עד

עניות ועשירות, ש"מ נחמות

מן המצות, והיינו דא"ר

שנתנבאו הנביאים ולא יהיה

יוחנן מאי דכתיב במתים

ארבעין שנין מרווח מכאן ואילך אפילו מליא מ) כאביסנא דגירדאי אוקומי מוקים ארווחי לא מרווח מאי

כנעני עוד (זכריה יד) לא

חפשי כיון שמת אדם נעשה

קא משמע לן דכמה דאלים מכוחלא טפי מעלי ר' חנינא שכיבא ליה ברתיה לא

הוה קא בכי עלה

לימות המשיח נתנבאו, שהן

חפשי מן המצות.

מן העולם הזה, דאם כן חדל

אמרה ליה דביתהו תרנגולתא אפיקת מביתך אמר לה

תרתי תכלא ועיורא סבר

לה

כי הא דאמר

לך אביון (לעיל סג.).

א) נראה דחסר כאן איזה

הדרן עלך שואל

תיבות ושייך להא דמקשינן

בן קצרתה נ) שש דמעות הן

שלש יפות ושלש רעות

של

עשן ושל בכי

רבי יוחנן משום רבי יוסי

כאן בגמ' והאמר ריא"ש

ושל

מעשה בתלמידו של ר"מ.