כו:
במה מדליקין
פרק שני
שבת
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רבי
שמעון בן אלעזר ותנא דבי ר' ישמעאל אמרו דבר אחד.
ר' שמעון בן אלעזר ותנא דבי ר' ישמעאל אמרו
דבר אחד. דמהיכא
סט א מיי' פי"ב מהל'
א) יבמות ד: מנחות לט:,
ב) בנ"י לר', ג) [ויקרא יא],
טומאת צרעת הל' י
תיתי לר' שמעון למעוטי שאר בגדים מטומאה אי לאו דאית ליה
וא"ת כיון דבשאר בגדים אפי' שלשה על שלשה טהור לר'
ד) [במדבר לא], ה) [ויקרא
ופכ"ב מהל' כלים הל' יב:
הא דתנא דבי ר' ישמעאל. והלכך יוצא מן העץ לאו דווקא נקט
שמעון בן אלעזר אמאי נקט שלש על שלש ותירץ הרב פורת דנקט
ע ב מיי' פי"ג מהל' טומאת
טו], ו) [במדבר טו],
ז) [ויקרא יג], ח) [ע"א],
צרעת הל' א סמג עשין
דה"ה לנוצה של עזים וכל מידי דלאו צמר ופשתים הוא ואיידי דנקט
שלש על שלש משום פשתן דאפי' שלש על שלש טמא ואע"ג דאמר
א
❖
ט) [שייך לדף כז.], י) כ"ה
רלח:
יוצא מן העץ לענין סוכה נקט לה
לקמן (דף כז:) ר"ש בן אלעזר
גירסת הרש"ל שזהו דיבור
נמי לענין טומאה: הואיל ונאמרו
וסומכוס אמרו דבר אחד דאמר
בפ"ע וגריס לעיל דאריג שלש
ר' שמעון בן אלעזר
ותנא דבי ר' ישמעאל
על שלש עדיף אבל בת"י גריס
תורה אור השלם
בגדים בתורה סתם. כגון בטומאת
סומכוס סיככה בטווי פסולה משמע
אמרו דבר אחד ר' שמעון בן אלעזר הא
לעיל דאריג שלשה על שלשה
דהא דקאמר הכא חוץ מפשתן היינו
שרצים וטומאת מת דכתיב בטומאת
1 וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע
כו' והך מפ' הרב פורת שייך
דאמרן תנא דבי ר' ישמעאל מאי היא
לדיבור א' עם דלעיל וקאי
צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד
שרצים או בגד או עורג) ובמת וכל בגד
טווי ולא בגדב וי"ל דעיקר מילתיה
א) דתני דבי ר' ישמעאל הואיל ונאמרו בגדים
אק"ו דשלשה על שלשה,
ויקרא יג מז
פִּשְׁתִּים:
איירי בבגדי פשתן ומ"מ דייק לקמן
וכל כלי עורד) וכן בשכבת זרע וכל בגד
כ) [נ"א לשלשה על שלשה],
ג
2 זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת
בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן
ל) [תוס' הרא"ש הגירסא:
מדלא קאמר חוץ מבגד פשתן דבטווי
וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע
בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ
לשלשה על שלשה. ועי'
הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי
1צמר ופשתים מה להלן צמר ופשתים אף כל
❖
וגו'ה) ובציצית על כנפי בגדיהםו): ופרט
נמי אייריד וא"ת מאי דוחקיה דאביי
מהר"ם],
עוֹר לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ:
❖
צמר ופשתים רבא אמר שלשה על שלשה
לך הכתוב באחד מהן. בטומאת
ויקרא יג נט
לאוקמה דתנא שלש על שלש משום
בשאר בגדים איכא בינייהו ב) דר' שמעון בן
פשתן ולימא דדוקא נקטה כמו שאמר
נגעים כלל תחלה ואח"כ פרט ז)והבגד
מוסף תוספות
רבאו ואי משום דלא ליפלוג ר"ש בן
כי יהיה בו נגע צרעת כלל בבגד צמר
תוס' ישנים
אלעזר אית ליה לתנא דבי ר' ישמעאל לית
א. דקמ"ל. תוס' הרא"ש.
אלעזר אתנא דבי ר' ישמעאל הא
כו' פרט אף כל בגדים הסתומים ילפי'
ליה דכולי עלמא מיהת שלש על שלש בצמר
א) תרי מיעוטי כתיבי בגד
ב. ולא שייך גע"ג בטווי.
אביי גופיה קאמר לקמן דהאי תנא
במה מצינו דהוא בנין אב דאינו אלא
צמר ופשתים כצ"ל. ובת"י
תוס' הרא"ש. ג. מדקאמר
ופשתים מיטמא בנגעים מנלן דתניא בגד
כתבו על זה גם זה משמע
גע"ג. תוס' הרא"ש.
צמר ופשתים: שלשה. טפחים: לר'
דבי ר' ישמעאל מפיק מאידך תנא
כפי' ה"ר פורת דאי שלשה
ד. ותרתי דייקינן מיני',
אין לי אלא בגד א שלש על שלש מנין ת"ל
שמעון אית ליה. דבהדיא תנאח) אין בו
דבי ר' ישמעאל י"ל דסבירא ליה
על שלשה אינו בכלל בגדים
דבגד פשתן מטמא שלש
והבגד ואימא לרבות שלשה על שלשה
נוקי תרי מיעוטי חדא לשלש
על שלש וגם אם סככה
1
לאביי הא דמרבה לקמן תנא דבי ר'
משום שלש על שלש אבל שלשה על
על שלש וחדא לשלשה על
בטווי פסולה. תוס' הרא"ש.
לאו ק"ו הוא השתא שתי וערב מיטמא
שלשה דחזי אף לעשירים מיטמא.
ישמעאל שאר בגדים היינו אפי' שלש
ז
ח
שלשה ואכתי בגד שלם בשאר
ה. שאין בו משום שלש
בגדים דלא מטמא בנגעים
על שלש אבל יש בו
שלשה על שלשה מיבעיא אי הכי שלש
על שלש וסבר דשאר בגדים או יהיה
ולקמן יליף מנליה בהו טומאה כלל
ט
מנא ליה מב אלא משמע
משום שלשה על שלשה.
בהן טומאה כמו בצמר ופשתים או
הואיל ומנגעים יליף דאי לא יליף
על שלש נמי ליתי בק"ו אלא שלשה על
י
כפי' מג ואין זה הוכחה
ריטב"א. ו. דמסתבר כוותי'.
דבמיעוט א' נתמעט גם
תוס' הרא"ש. ז. לטמא. תוס'
יהיו טהורים לגמרי :
מנגעים מהיכא תיתי ליה לחלק בין
יא
שלשה דחזו בין לעשירים בין לעניים אתי
השתא שתי וערב מיטמא.
משלשה על שלשה דשלש על
הרא"ש. ח. דומיא דבגד
פשתן לשאר מינין: דכולי עלמא. בין
בק"ו שלש על שלש לעניים הוא דחזיין
שלש ושלשה על שלשה שניהם
צמר וכו' וכיון שכן, ליכא
תימה לר"י דילמא הא
לאביי בין לרבא אליבא דהני תנאי:
איתרבו לשאר בגדים מריבוי
לאוקמי' לרשב"א כוותי'.
לעשירים לא חזיין לא אתי בק"ו טעמא
אחד מוהבגד אבל מ"מ קצת
ריטב"א. ט. אין שום תנא
בגד אין לי כו'. כלומר אי הוה כתיב
דתנן בפי"א דנגעים (משנה ח)
כמה יהא
יש להוכיח מדלא קאמר כי
מחלק בטומאת[ם], אלא.
דכתביה קרא הא לא כתביה קרא לא
בפקיע ויטמא כדי לארוג בו שלש על
בנגעים בגד אין לי דמיטמא בנגעים
אימעוט מג' על ג' ומשלשה
תוס' הרא"ש. י. לגמרי. תוס'
גמרינן בק"ו ואימא לרבות שלשה על שלשה
על שלשה דמחד ריבוי נפקא
הרא"ש. יא. ואי אמרי'
אלא בגד שלם: לעשירים לא חזיין.
שלש היינו בתר דקיי"ל באריג דמיטמא
תרווייהו אבל בגד שלם
דרשב"א סבר דשאר
בשאר בגדים אמר קרא בגד צמר ופשתים
בשלש על שלש אבל כל כמה דלא ידעינן
אין מקפידין להצניע ובטולי מבטלי להו
1
מטמא:
בגדים יש בהם משום
ב) אבל אין לפרש ואימא
שלשה על שלשה הו"ל
לא אתיין בק"ו: וטעמא דכתביה קרא
בגד צמר ופשתים אין מידי אחריני לא
באריג גם שתי וערב לא יטמא אלא
ב
לרבות מוהבגד שלשה על
דעת שלישית ולא אתיא
כו'. מסקנא דפירושה דמילתא היא
כשיהיה כדי לארוג בו הרבה וא"כ
יב
ואימא כי אימעוט משלש על שלש אבל
שלשה בשאר בגדים כט ולא
לא כת"ק ולא כתנא
שלש על שלש בצמר
בתרא דבי ר' ישמעאל
היכי אתי שלשה על שלשה בק"ו דשתי
ובניחותא כלומר הלכך טעמא דכתב
שלשה על שלשה מיטמא תרי מיעוטי
א)
ופשתים ל דהא מדאיצטריך
לקמן. אבל רבא סובר
וערב ותירץ ר"י דנראה לו להש"ס
קרא והבגד לרבויינהו הלכך מיטמו
ריבוי לשאר בגדים ידע דצמר
דתנא דבי ר' ישמעאל
כתיבי 2 בגד צמר או [בבגד] פשתים חד
הא לא רבינהו לא מיטמו: ואימא
סברא דאריג שלשה על שלשה עדיף
ופשתים כתיב ועוד דבקושיא
דלקמן לא מרבי שאר
למעוטי משלש על שלש וחד למעוטי
שניה ידע דצמר ופשתים
בגדים אלא לשלשה על
לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים.
משתי וערב אפי' כדי לארוג בו אלף
כתיב א"כ מה פריך כיון
שלשה ומש"ה מוקים
משלשה על שלשה ולרבא דאמר שלשה
ושלש על שלש בצמר ופשתים מיטמו
על אלף ולרשב"א נראה דודאי בבגד
דצמר ופשתים כתיב טפי הוי
רשב"א כוותי', ודלא
לן לאוקמי ריבוי לג' על ג'
על שלשה בשאר בגדים איכא בינייהו
כי האי תנא דבי ר'
מק"ו והאי רבויא לשלשה על שלשה
שייך לחלק בשיעורו משום דכתב
בצמר ופשתים ממה שנרבה
ישמעאל. ריטב"א. יב. יותר
לרשב"א אית ליה לתנא דבי רבי ישמעאל
אתא ולשאר בגדים: אמר קרא בבגד
רחמנא בגד דמשמע בגד שלם אבל
שלשה על שלשה בשאר בגדים
משלשה על שלשה.
כמו בצמר ופשתים דהא רבוי
תוס' הרא"ש. יג. שאין
צמר. פרט אחר כלל למימר דאפי'
שתי וערביג השיעור תלוי בסבראיד
לית ליה שלשה על
שלשה בשאר בגדים
צמר ופשתים נכתב בחנם
במשמעותו הרבה. תוס'
והיינו שלש על שלש דחזי אפילו
גדול דשאר מינין לא מיטמו בנגעים:
טו
מנא
כדאמר לקמן לא קאי בצמר
הרא"ש. יד. כמה יהא בו
לעשירים דהא חזי לאיצטרופי לבגד גדול: י)אתי בק"ו. מפרש הרב
ופשתים מרבה שאר בגדים
ויהא חשוב לטמא טומאת
ואימא כי אמעיט. שאר בגדים משלש על שלש דבצמר ופשתים אתי
ועוד מה פריך אימא כי
נגעים, ושיערו חכמים.
בק"ו משתי וערב אבל שלשה על שלשה מיטמו מריבויא דוהבגד: תרי
פורת דהאי ק"ו לא נקט אלא להרווחא דמילתא ובלאו ק"ו נמי אין
אימעוט מג' על ג' אבל
תוס' הרא"ש. טו. דנהי
מיעוטי כתיבי. תרי זימני כתיבי בגד צמר ופשתים זאת תורת נגע
שלשה על שלשה מטמא מנ"ל
צריך ריבוי לשלשה על שלשה דכיון דחזו לעניים ולעשירים בגד חשוב
דאריג שלש על שלש
טז
כיון דאיצטריך ריבוי לג' על
לא חזי אלא לעניים,
הצרעת בגד הצמר או הפשתים: ט)מנא ליה. לרבי שמעון שום טומאה
הוא דמה לי שלשה על שלשה ומה לי ד' או ה' אמות כיון שגם זה
ג' בצמר ופשתים וי"ל ואימא
שתי וערב כדי לארוג
ראוי כמו זה וכן מוכח מדברי רבא דאמר שלשה על שלשה בשאר
בשאר בגדים הואיל ושאר בגדים הסתומים למדין הן מן המפורש:
לרבות נמי שלשה על שלשה
בו שלש על שלש.
יז
יח
בשאר בגדים וזהו כפי'
תוס' הרא"ש. טז. טמא.
המפורש בפנים: בגדיםיט מאו בגד ומנא ליהכ דילמא איצטריך קראכא לבגד שלם אלמא
מאו תוס' הרא"ש. יז. ואין אדם
משמע דאין חילוק בין בגד שלם לשלשה על שלשה וכן אביי דמוקי או בגד לשלש על שלש בצמר ופשתים דמיטמא בשרצים ולא מוקי לשלשה על
ג) מצאתי בשם ה"ר שלמה
יכול לחלק ביניהם. תוס'
אשטרובינ"ג זצ"ל ק"ל א"כ
הרא"ש. אלא כל שראוי
שלשהכב משום דשלשה על שלשה הוי בכלל בגד ולא צריך ריבוי וכן משמע ממאי דפריך ואימא כי אימעוט משלש על שלשכג ושם אפרש ויש
יהיו שוין כל הבגדים ולמה
לעניים ולעשירים, בגד
ליישב דאיצטריך ק"ו דאי לאו ק"ו ה"א בגד משמע בגד שלם אבל השתא דאיכא ק"ו גלי לן דבכל מקום דכתיב בגד הוי שלשה על שלשה :
כד
כה
כו
כז
כתב ד' תיבות הללו בגד צמר
האמור בתורה הוא. רמב"ן.
ואימא לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים. פי' בקונטרס אבל שלש על שלש בצמר ופשתים אתי בק"ו ולא נהירא דהא אמרן כיון דלא
בגד פשתים אלא י"ל אי לא
יח. טמא. תוס' הרא"ש.
יתורא דוהבגד ה"א אין
יט. ואם איתא דבשלשה
חזי לעניים ולעשירים לא אתי בק"ו ונראה לפרש דהכי פריך ואימא לרבות שלשה על שלשה פי' שנרבה שלשה על שלשה
ב)
כח
מיעוט אחר מיעוט אלא
על שלשה אי לאו
לרבות שלש על שלש בצמר
ק"ו לא הי' דינו כבגד
בשאר בגדים דהא ליכא מיעוטא למעוטינהו וצמר ופשתים אתי למעוטי שאר בגדים משלש על שלש דאי לאו צמר ופשתים הוה מרבינן
לב
ופשתים וממילא נרבה שלש
שלם. חי' הר"ן. כ. לרבות
בכל בגדים מוהבגד שלש על שלש כיון דקרא סתמא כתיב ומשני צמר ופשתים כתיב והמתרץלג לא הבין קושייתו והיה סבור שהמקשה לא
על שלש בשאר בגדים דסברא
שלשה על שלשה. תוס'
ידע דצמר ופשתים כתיב ולהכי הדר פריך אימא כי אימעוט משלש על שלש היינו קושיא ראשונה אלא שמפרש היטב:
הוא שיהא שוין אם אין
הרא"ש. כא. לטמא. תוס'
לד
לה
לו
ואימא כי אימעוט משלש על שלש. מכאן נמי משמע כפי' הרב פורת דשלשה על שלשה הוי בכלל בגד וק"ו להרווחא דמילתא נקטלז
מיעוט כדפיר' לעיל וכך
הרא"ש. כב. דבשרצים לא
מועיל יתור של שני מיעוטים
אתיא בק"ו דאין שתי
דאי שלשה על שלשה לא שמעי' מבגד אלא מק"ו א"כ מאי פריך כי אימעוט משלש על שלש מה צריך מיעוט מהיכא תיתי
כמו והבגד אבל השתא דכתיב
וערב מטמא בהם. תוס'
ריבוי דוהבגד לרבות ג' על
הרא"ש. ואכתי שלשה על
לרבות שלש על שלש בשאר בגדים דריבויא דוהבגד בצמר ופשתים מוקמית לה אפי' בשלש על שלש דשלשה על שלשה לא איצטריך
ג' בצמר ופשתים אם כן אתי
שלשה בצמו"פ דמטמא
בצמר ופשתים דהא מק"ו דשתי וערב אתי אבל בשאר בגדים דלא אתי בק"ו דהא בשתי וערב בהדיא כתיב צמר ופשתים איצטריך
לח
תרי מיעוטי למעט ולמעוטי
בשרצים מנ"ל, אלא.
זה וזה משאר בגדים דאי
רשב"א. כג. אבל שלשה
ריבוי מוהבגד כ)לשלש על שלש ומיהו שמא המקשה סבר דיש לרבות בשאר בגדים שלש על שלש ל) כמו בצמר ופשתים כיון דקרא
לט
לרבות לישתוק מרבוי
על שלשה מטמא, ואי
❖
סתמא כתיב וחד ריבוי לכולהו :
מ
דוהבגד:
צריך קרא לשלשה,
תרי מיעוטי כתיבי. ואם תאמר לשתוק מריבויא דוהבגד וע"כ שלש על שלש טמא בצמר ופשתים דאי לאו הכי תרי מיעוטי למה לי וי"ל
מנ"ל דשלשה על שלשה
מטמא, הא לא כתוב בי'
ג)דאי לאו ריבויא דוהבגד הוה מוקמינן תרי מיעוטי לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדיםמא דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות (ולבי
ריבוי, והכי איבעי לי'
רבינו חננאל
למימר, כי אמעוט משלש
מהסס דהיאך נאמר דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים ויותר נראה לומר כיון דאיכא לאוקמי שפיר תרי מיעוטי ליכא למימר
על שלש ומשלשה על
רבי שמעון בן אלעזר כתנא
דאתי לרבות) [ת"י] ושלש על שלש בצמר ופשתים ה"א דטהור אבל השתא דכתיב ריבוי דוהבגד ע"כ הנך תרי מיעוטי אתי למעוטי ולאו לרבות
שלשה, אבל בגד שלם
דבי ר' ישמעאל תני הא
דאי לרבות מוהבגד וחד מיעוט הוה ידעינן שלשה על שלשה בשאר בגדים כדפרישית לעיל וא"ת אכתי לשתוק מריבויא דוהבגד וחד מיעוטא
מטמא, א"ו אין חילוק
מתניתא דיליה. ודחי רבא
בין בגד שלם לשלשה
ואמר שלשה על שלשה
ולא ניכתב אלא חד צמר ופשתים ואנא ידענא דשאר בגדים דלא יטמאו בנגעים דמהיכא תיתי וידעינן נמי דצמר ופשתים מיטמו בשלש על שלש
על שלשה. תוס' הרא"ש.
טפחים בשאר בגדים זולתי
דאי לאו הכי אמאי כתב רחמנא טומאה כלל בבגד צמר ופשתים דשלשה על שלשה שמעינן מק"ו דשתי וערב אלא ודאי לשלש על שלש אתיא
כד. ד'בגד'. תוס' הרא"ש.
בגדי פשתן איכא בינייהו,
כה. משמע, ואפי' שלשה
ר' שמעון בן אלעזר לא
וי"ל דהשתא דגלי לן קרא דשייכי טומאה דנגעים בבגדים ילפינן השיעור שפיר בק"ו דשתי וערב אבל אי לאו איכתיב טומאת בגדים
על שלשה טהור. תוס'
מיעט שאר בגדים אלא מג'
לא הוה ילפינן מק"ו דשייך טומאה בבגד וה"א דאין שייך נגע אלא בשתי וערב אבל בבגד לא שייך נגע דשמא לא יבא בו נגע כלל + :
מג
הרא"ש. כו. ק"ו, ד'בגד' לא
על ג', אבל ג' על ג' טפחים
משמע בגד שלם אלא
אפילו דשאר בגדים מקבלי
נפקא
אפי' שלשה על שלשה,
טומאה, ותנא דבי רבי
ישמעאל סבר לא איקרי בגד אלא צמר ופשתים, ובגדים אחרים שעושין משאר עצים לאו בגדים נינהו ולא מיטמא ג' על ג' ולא וכן. תוס' הרא"ש. כז. כיון דחזי בין לעניים בין לעשירים כשתי וערב, אבל שלש על שלש, אע"ג דרבייה רחמנא בנגעים
מ'והבגד', לאו גלויי מלתא בעלמא הוא שיהא כבגד שלם, כיון דלא חזו לעניים ולעשירים כבגד גדול, אלא היכא דרבייה
שלשה על שלשה. ושקלינן וטרינן
רבייה, הא בעלמא לא. רשב"א. כח. ואפי' אתה אומר דהשתא קא הדר בי' הו"ל לפרושי הכי בהדיא, ואימא לרבות שלשה
על שלשה בשאר בגדים דאלו שלש על שלש בצמר ופשתים מק"ו קא אתו. רשב"א. והיאך חזר בו בשתיקה. רמב"ן. כט. ולהשוות שאר בגדים לצמו"פ. חי' הר"ן. ל. [ד]הוי טהור. תוס' הרא"ש. [ו]לא מיטמו כלל ואפי' בצמו"פ, דהא אמאי דקאמרי'
'דכו"ע מיהא שלש על שלש בצמו"פ מטמא מנלן', אתינן, ומש"ה אכתי קא דייק ואזיל אכתי מנ"ל, דאימא ד'והבגד' לא לרבות שלש על שלש קא אתי, דאיהו לא חזי אלא לעניים, דטפי משמע דנרבה מיניה בגד שלם בשאר בגדים, דחזי בין
לעניים בין לעשירים, דהאי 'והבגד' מרבה בגד שלם. רשב"א. לא. דקאי בצמו"פ מרבינן צמו"פ. תוס' הרא"ש. לב. דשלש על שלש בצמו"פ ושלשה על שלשה בשאר בגדים שקולין הם. תוס' הרא"ש. לג. שאמר 'אמר קרא בגד צמר ופשתים'. תוס'
הרא"ש. לד. והיינו דמהדר לי' אמר קרא בגד צמר בגד פשתים. רשב"א. לה. שפיר ידענא דצמו"פ כתיבי בקרא בהדיא, הלכך אימעוט שאר בגדים משלש על שלש שלא יהא טמא בשאר בגדים כמו בצמו"פ. תוס' הרא"ש. לו. אבל שלשה על שלשה
מטמא דבתרוייהו אתו מריבויא ד'והבגד'. תוס' הרא"ש. לז. דבלאו ק"ו אית לן לטמאות שלשה על שלשה, [דלפי דבריו] ניחא דמ'והבגד' הוה מרבינן שלש על שלש בשאר בגדים, דשלשה על שלשה לא צריכי ריבויא. תוס' הרא"ש. לח. לא מצי לרבויי
שלש על שלש. תוס' הרא"ש. לט. א"כ ע"כ אפי' לא כתיבא אלא חד מיעוטא, נתמעטו שאר בגדים משלשה על שלשה, דלשלש על שלש לא צריכה מיעוטא. תוס' הרא"ש. מ. דאי לרבות שלשה על שלשה, א"כ בצמו"פ לא הוה מרבו מידי, דאתי
בק"ו משתי וערב, ואין לומר דלענין צמו"פ בא לרבות שלש על שלש ולענין שאר בגדים שלשה על שלשה, דאין סברא לחלק בריבוי הכתוב כיון שהפרשה כתובה סתם, והבגד מיירי בכל הבגדים. תוס' הרא"ש. מא. דטמא. תוס' הרא"ש. מב. אכתי
הו"ל למימר דבגד שלם מטמא בשאר בגדים, דלא אמעוט אלא שלשה על שלשה. תוס' הרא"ש ד"ה ולאו ק"ו. והוה צריך תלתא, חד למעוטי בגד שלם, וחד למעוטי שלשה על שלשה, וחד למעוטי שלש על שלש. רמב"ן ד"ה שלשה. מג. [ד]אין חילוק
בין בגד שלם לשלשה על שלשה. תוס' הרא"ש ד"ה ולאו ק"ו.