במה
מדליקין פרק שני
שבת
לא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שהמרו. נתערבו כמו שממרין את היונים דסנהדרין (דף כה:): מי
כאן הלל. כלום כאן הלל ולשון גנאי לנשיא ישראל:
מפני מה ראשן של
קיג א טור וש"ע א"ח סי'
א) [עי' תוס' יבמות קט: ד"ה
רעה וכו'], ב) [ברכות לג.
קנו:
בבליים סגלגלות. בילונ"ה בלע"ז שאינו עגול. לישנא אחרינא ראשן של בבליים סגלגל עגול: תרוטות. רכות: שדרים בין החולות. והרוח
קיד ב מיי' פ"א מהל' ת"ת
וש"נ], ג) [עי' תוס' סנהדרין
נושבת ונכנס בתוך עיניהם. ובמקום אחר ה) מפרש תרוטות לשון עגולות בית מושב שלהן ואף כאן אני אומר כן ומפני שדרים בין החולות
ז. ד"ה אלא ותוס' קדושין מ:
הלכה ח טור וש"ע
❖
ד"ה אין], ד) זה שייך לדיני
א"ח סימן קנה סעיף א:
שינה אותם המקום שלא יהא סדק של עיניהם ארוך כשלנו ויכנס בו החול. וכן רגליהם של אפרקיים רחבות שלא יטבעו בבצעי המים ורבותינו
מכירה, ה) [סוטה מז.
מפרשים שדרים בין בצעי המים
סנהדרין קז: בכורות מד.]
❖
שהמרו זה את זה. דיני
והולכין יחפין ומתפשטין רגליהן לפי
[תענית כד. נדרים סו:],
שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט
תורה אור השלם
שהמנעל דוחק הרגל ומעמידו על
אסמכתא מפורש
את
הלל יטול ד' מאות זוז אמר אחד מהם
1 וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר
דפוס שלו: כדי הוא הלל. ראוי לכך:
במקום אחר (בבא מציעא דף עד. ושם) :
גליון הש"ס
יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל
א
אני אקניטנו אותו היום ע"ש היה והלל חפף
אמונת
וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת
הוציאו בנזיפה. דתניא הבא לקבל
זה סדר זרעים. מפרש
גמרא הלל גייריה. עי'
את
ראשו הלך ועבר על פתח ביתו אמר
וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ
דברי חברות חוץ מדבר אחד וכן גר
בירושלמי שמאמין בחי
יבמות דף כד ע"ב תוס' ד"ה
ב
לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ
מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא
לא בימי ודף קט ע"ב תוס'
שמות כח ד
הבא להתגייר וקבל עליו דברי תורה
לִי:
❖
העולמיםג וזורע:
2 וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ
ד"ה רעה:
לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל
חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו
וסותר
אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן
שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל
במסכת בכורות (דף ל:): גייריה.
יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר
הַקָּרֵב יוּמָת: במדבר א נא
לעזי רש"י
מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות א"ל
בני שאלה גדולה שאלת מפני
וסמך על חכמתו שסופו שירגילנו
3 וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה
לקבל עליו דלא דמיא הא לחוץ מדבר
בילונ"ה [בישלונק"ש].
שאין להם חיות פקחות הלך והמתין שעה
אחת חזר ואמר מי כאן הלל
אָמַר יְיָ בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל:
❖
מארך, אינו מעוגל יפה.
שמות ד כב
אחד שלא היה כופר בתורה שבעל פה
מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל
4 וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן
אלא שלא היה מאמין שהיא מפי
יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת
שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה עיניהן
של תרמודיין
רבינו חננאל
יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ:
הגבורה והלל הובטח שאחר שילמדנו
❖
ישעיהו לג ו
תרוטות אמר לו בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין
החולות הלך
יסמוך עליו: אפיך ליה. כגון תשר"ק:
בג' בני אדם שהמרו זה
והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל
נתעטף ויצא
את זה, כל מי שיקניט
לאו עלי קא סמכת. מנין אתה יודע
הילל יטול [ד' מאות]
מוסף תוספות
לקראתו א"ל בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול
א"ל שאל בני
שזו אלף וזו בית אלא שלמדתיך וסמכת
זוז כו'. אמר ר"ל והיה
א. [ד]ר"ת וכו' (ו)הגיה
אמונת עתיך וגו', אמונת זה
שאל מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות א"ל בני שאלה גדולה שאלת
עלי. דעל פה נמי סמוך על דברי:
בספר הישר גבי עובדא
סדר זרעים, עתיך זה סדר
אמת הבנין. מקל שהוא אמת אורך
מפני שדרין בין בצעי המים אמר לו שאלות הרבה יש לי לשאול ומתירא אני
דשנים שהמרו זה את זה
מועד, חוסן זה סדר נשים,
[הכא], שהקנו זה לזה,
ומודדים בו אורך הבנין שהיו קוצצין
ישועות זה סדר נזיקים,
שמא תכעוס נתעטף וישב לפניו א"ל כל שאלות שיש לך לשאול שאל א"ל
דאי לא הקנו, ליהדרי בהו
חכמת זה סדר קדשים,
עם האומנין כך וכך אמות בכך וכך
אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל א"ל הן א"ל אם אתה הוא לא
וכו' [כיון] שאין לו שום
ודעת זה סדר טהרות, ואף
דמים: דעלך סני לחברך לא תעביד.
תביעה. תוס' ב"מ עד. ד"ה
על פי [כן] יראת ה' היא
ירבו כמותך בישראל א"ל בני מפני מה א"ל מפני שאבדתי על ידך ד'
הכא. ב. עובד(י) האדמה,
אוצרו, אי איכא יראת ה'
ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז)
אין ואי לא לא. רבא
(ו)לא ידע(י) אם יצלח(ו)
מאות זוז א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות
זה הקב"ה אל תעבור על דבריו שהרי
אמר בשעה שמכניסין את
אם לאו, [אלא]. שיטה
זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד: ת"ר מעשה בנכרי אחד שבא לפני
להר"ן. ג. שיצמיח זרעו.
האדם לדין אומרים לו
עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך.
תוס' הרא"ש.
נשאת ונתת באמונה, קבעת
שמאי אמר לו כמה תורות יש לכם אמר לו שתים תורה שבכתב ותורה
ל"א חבירך ממש כגון גזלה גנבה
עתים לתורה, עסקת בפריה
ורביה, ציפית לישועה,
ניאוף ורוב המצות: אידך. שאר
שבעל פה א"ל שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך גיירני
פילפלתה בחכמה, הבנתה
דברי תורה: פירושה. דהא מילתא
ע"מ שתלמדני תורה שבכתב גער בו והוציאו בנזיפה בא לפני הלל
דבר מתוך דבר, אע"פ
שיש בידך כל אילו אי
הוא לדעת איזה דבר שנאוי זיל גמור
גייריה יומא קמא א"ל א"ב ג"ד למחר אפיך ליה א"ל והא אתמול לא
איכא יראת שמים אין ואי
ותדע: סופר. מלמד תינוקות:
לא לא. פי' חומטון, חול
אמרת לי הכי א"ל לאו עלי דידי קא סמכת דעל פה נמי סמוך עלי:
טכסיסי. תיקוני צרכי המלך לפי
מערבין בתבואה, ואינו בא
שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני
שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל
בה סלמנטון והיא רצינתא,
הכבוד: שלשתן. הגרים הללו: סדר
ומפורש בסוף המוכר את
התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא
זרעים. שעל אמונת האדם סומכין
הספינה. כל ת"ח שיש בו
לפני $ הלל א) גייריה אמר לו דעלך
סני לחברך לא תעביד זו היא כל
תורה ואין בו
להפריש מעשרותיו כראוי: חוסן.
התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור: שוב מעשה בנכרי אחד
לשון יורשין ועל ידי אשה נולדו יורשין:
סדר נזיקין. מושיען מזהיר לפרוש
שהיה עובר אחורי בית המדרש ושמע קול סופר שהיה אומר ואלה הבגדים
1
מהיזק ומהתחייב ממון: דעת. עדיף
אשר יעשו חושן ואפוד אמר הללו למי אמרו לו לכהן גדול אמר אותו
מחכמה: היא אוצרו. הוא עיקר
נכרי בעצמו אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול בא לפני שמאי
החשוב בעיניו לאצור ולעשות סגולה
אמר ליה גיירני על מנת שתשימני כהן גדול דחפו באמת הבנין שבידו
לזכרון: קבעת עתים. לפי שאדם
בא לפני הלל גייריה א"ל כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי
צריך להתעסק בדרך ארץ שאם אין
מלכות לך למוד טכסיסי מלכות הלך וקרא כיון שהגיע 2 והזר הקרב יומת
דרך ארץ אין תורה הוצרך לקבוע
אמר ליה מקרא זה על מי נאמר א"ל אפי' על דוד מלך ישראל נשא אותו גר
עתים לתורה דבר קצוב שלא ימשך
כל היום לדרך ארץ: בפריה ורביה.
קל וחומר בעצמו ומה ישראל שנקראו בנים למקום ומתוך אהבה שאהבם
היינו חוסן: צפית לישועה. לדברי
קרא להם 3 בני בכורי ישראל כתיב עליהם
והזר הקרב יומת גר הקל שבא
הנביאים: הבנת דבר מתוך דבר.
במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה בא לפני שמאי א"ל כלום ראוי אני
היינו דעת: קב חומטון. ארץ מלחה
להיות כהן גדול והלא כתיב בתורה והזר הקרב יומת בא לפני הלל א"ל
ומשמרת את הפירות מהתליע:
ענוותן הלל ב) ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה
ואינו חושש. למוכרה בדמי חטין
לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד אמרו קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו
דלאו אונאה היא שהרי שמירתן בכך:
יראת מן העולם ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה: אמר ר"ל מאי
דכתיב 4והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר
נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפ"ה 4יראת ה' היא אוצרו אמר רבא
בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו אנשאת ג)ונתת באמונה בקבעת עתים לתורה עסקת בפו"ר צפית לישועה
פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא משל לאדם שאמר לשלוחו העלה
לי כור חיטין לעלייה הלך והעלה לו א"ל עירבת לי בהן קב חומטון א"ל לאו א"ל מוטב אם לא העליתה: תנא דבי
ר"י ד)מערב אדם קב חומטון בכור של תבואה ואינו חושש: אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו
יראת