במה מדליקין פרק
שני
שבת
לב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ראשית קראתי
אתכם. ראשית תבואתה (ירמיה ב): עסקי ראשית. ראשית
עריסותיכם (במדבר טו): הריני נוטל
נשמתכם. ותאבד
קיח א מיי' פי"ב מהל'
א) [כדכתיב נר ה' נשמת אדם
תנחומא ריש פ' נח], ב) [צ"ל
רוצח ושמירת נפש
רביעית דמכם ויכבה נרכם ויבטל שם ראשיתכם. ונשים נצטוו על כך כדאמרינן בבראשית רבהז) היא איבדה חלתו של עולם שעל ידה נטרד
רבה], ג) תענית כ:,
הל' ו סמג עשין עט ש"ע
אדה"ר שנתרם כחלה וכבתה נרו של עולם ושפכה דמו ועוד שצרכי הבית תלוין בה: נפל תורא. לארץ שהוא עומד לשחיטה הכל
ד) [סנהדרין ח. ב"ב קיט:
י"ד סי' קיו סעיף ה
בהג"ה:
תוספתא יומא פ"ד],
ויהא טורח להשליכו. כך הואיל ואיתרע מזלה מזומנת פורענותה לבא: תפיש תירוס אמתא. תרבה
אומרים חדדו לסכינא עד שלא יקום
קיט ב מיי' פ"א מהל'
ה) תוספתא פ"ב ברכות לא:,
פשעים השפחה וכולן תלקה בחבטה
ו) תוספתא פ"ב, ז) [עי'
תשובה הל' א סמג
על שקורין לארון הקדש ארנא.
תנחומא ריש נח], ח) [גיטין
אחת: תפיש. תרבה: תירוס. פשע
עשין יג טוש"ע יו"ד סי'
ראשית קראתי אתכם על עסקי ראשית
❖
❖
לא:], ט) נ"א וזמן,
שלח סעיף א:
והתרסה: מחטרא. בטדו"ר בלע"ז.
לא ארון שעשה בצלאל קאמר
הזהרתי אתכם נשמה שנתתי בכם קרויה נר
כלומר אשה עומדת ליסורי לידה
דמסתמא לא היו מזכירים ארון שהיה
א) על עסקי נר הזהרתי אתכם אם אתם
תורה אור השלם
רבינו חננאל
על עונשה של חוה ומצרפין לה
לפני כמה שנים שנגנז בבית הראשון
מקיימים אותם מוטב ואם לאו הריני נוטל
שבקיה
עונשין הרבה לאותו מלקות:
1 קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים
אלא לארון שבבית הכנסת אע"ג
ראשית קראתי אתכם על
נשמתכם ומ"ש בשעת לידתן אמר רבא נפל
ב)
עסקי ראשית הזהרתי
לרויא. לשיכור אינך צריך להפילו
וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ
דבכל דוכתי קרי ליה תיבה כדתנן
[אתכם], כגון החלה
אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי
תורא חדד לסכינא אביי אמר תפיש תירוס
שהוא יפול מאליו. כך האשה עומדת
העובר לפני התיבה היורד לפני התיבה
והתרומה. נשמה שקרויה
עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה
אמתא בחד מחטרא ליהוי רב חסדא אמר
נר נתתי בכם על עסקי נר
לילד משנתעברה והיא צריכה לבקש
וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת:
(ברכות פ"ה דף לד.) אור"י אשכחן
הזהרתי אתכם, אם אתם
בראשית לב יא
שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל מר עוקבא
להקב"ה לפתוח רחמה והוא נמנע
נמי דקרי ליה ארון כדאמר תשעה
2 כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ
מקיימים אותם מוטב ואם
והיא מתה מאליה. כל הני משל
לאו הריני נוטל נשמתכם.
אמר רעיא חגרא ועיזי ריהטן אבב חוטרא
וארון מצטרפין (שם פ"ז דף מז:):
וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא
ולמה בשעת לידה אמר
תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל
הדיוט נינהו: רעיא חגרא ועיזי
מקרא רבא נפל תורא חדדי סכיני.
מילי ואבי דרי חושבנא רב פפא אמר אבב
הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ: דברים כב ח
רהיטין. קלים לרוץ ואינו יכול להגיען
3 אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ
תיפוש תירוס אמתא חד
חנואתא נפישי אחי ומרחמי אבב בזיוני לא אחי ולא מרחמי וגברי היכא
מחבטא ניהוי, פי' תרבה
אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד
ולהלקותן על סרחונן: אבב חוטרא
להתרומם השפחה על
מיבדקי אמר ריש לקיש בשעה שעוברים על הגשר גשר ותו לא אימא כעין
לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר
מילי. כשהיא באה לפני גדרות צאן
אדונתה אחת הכאה תהיה
פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת
גשר רב לא עבר במברא דיתיב ביה עכו"ם אמר דילמא מיפקיד ליה דינא
עליה, כלומר פעמים רבות
מָצָאתִי כֹפֶר:
שם הוא מדבר עמה להלקותה על
❖
מכעסת אדונתה ומקבעת
איוב לג כג-כד
עליה ומתפיסנא בהדיה שמואל לא עבר אלא במברא דאית ביה עכו"ם אמר
פשעה. ואבי דרי לבית הדיר של צאן
אדונתה את הכל בלבה
והיא משלמת לה בהכאה
שטנא בתרי אומי לא שליט ר' ינאי בדיק ועבר ר' ינאי לטעמיה דאמר
באין לחשבון. גדרות צאן מתרגמינן
ג)
אחת הכל. וכן רעיא מחגרא
הגהות הב"ח
חוטרין דען (במדבר לב). כלומר האשה
לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו
א
ועיזא רהיטתא אבב חוטרא
(א) רש"י ד"ה ואלו הן
כשהיא בבריאות פעמים שזכיותיה
מילי ואבי [דרי] חושבנא,
נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו אמר רבי חנין מאי קראה קטנתי מכל
1
פרקליטין (שעושה למטה)
א)פי' רועה פסח שאין יכול
תולין ואין כח במקטרג להזכיר עונה
החסדים ומכל האמת רבי זירא ביומא דשותא לא נפיק לביני דיקלא אמר ר'
תא"מ ונ"ב ס"א אין זה:
לרוץ, ועז בורחת ורצה
(ב) בא"ד שבהן רצוי לב"ד:
אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה
בשדות כשמגיע בשער
❖
יצחק בריה דרב יהודה לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה
(ג) ד"ה בדקי מיתה עונות:
גדרות הצאן כדמתרגמינן
לנסים שם מזכירין עונותיה ומעשיה
חוטרין דען ובבית הדיר
אומרים לו הבא זכות והפטר אמר מר עוקבא מאי קראה 2 כי יפול הנופל
אם ראויה היא לנס אם לאו: אבב
(בו) כדתנן הכונס צאן
ממנו ממנו להביא ראיה תנא דבי רבי ישמעאל כי יפול הנופל ממנו (ממנו)
לדיר, שם מעלה חשבון
לעזי רש"י חנואתא נפישי אחי ומרחמי. לפתח
הבריחות שברחה ושם מכה
ראוי זה ליפול מששת ימי בראשית שהרי לא נפל והכתוב קראו נופל אלא
החנות שמחלקים בו מזונות ויש שם
בטדו"ר [בטידור"א].
אותה. בחנות של יין
הכל אוהבין באין ושואלין
הכאה.
שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב: ת"ר מי שחלה ונטה למות
עושר הרבה אחים והרבה אוהבים
ד)
ב
פריט"י [יפרייט"א].
בשלום בעל החנות כדי
יש הכל נעשים אוהבים: מרחמי.
אומרים לו התודה שכן כל המומתין מתודין אדם יוצא לשוק יהי דומה בעיניו
שישתו עמו, אבל אם רואין
ארון.
משטי"ר [מישטיי"ר].
אוהבים: אבב בזיוני. במקום שיש
שנתפס אדם בבית המכס
❖
כמי שנמסר לסרדיוט חש בראשו יהי דומה בעיניו כמי שנתנוהו בקולר עלה למטה
או בבית המושל ליענש
ארון כלים.
הפסד ועוני לא אחי ולא מרחמי. כך
כל אוהביו בורחין אין
ונפל יהי דומה בעיניו כמו שהעלוהו לגרדום לידון שכל העולה לגרדום לידון
בשעת הסכנה הורע מזלה וחשיבותה
אחד מהן פונה אליו. לא
אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול ואם לאו אינו ניצול ואלו הן פרקליטין של אדם
יעמוד אדם במקום סכנה
מוסף רש"י
וחדלו פרקליטין שלה: וגברי היאך
ויאמר עושין לי נס [שמא]
תשובה ומעשים טובים ואפי' תשע מאות ותשעים ותשעה מלמדים עליו חובה
מיבדקי. מעשים שלהם להזכיר עונם
מנכין. ממעטין (תענית כ:).
אין עושין לו נס, ואם
שלשה בדקי מיתה.
ואחד מלמד עליו זכות ניצול שנאמר 3 אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף
עושין לו מנכין לו מזכיותיו
וזכותם: כעין גשר. כל מקום סכנה
שהאשה נבדקת בהן בשעת
שנאמר קטנתי מכל החסדים
להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת וגו': ר' אליעזר בנו
כגון קיר נטוי ויוצא לדרך: דילמא
הסכנה שאם ימצא בה אחד
וגו'. לעולם יבקש אדם
מהם תמות (ברכות לא:).
רחמים שלא יחלה שאם
מיפקיד. נכרי דינא על חטאיו
של ר' יוסי הגלילי אומר אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה באותו מלאך
יחלה אומרים לו הבא זכות
ומתפיסנא בהדיה: מברא. ספינה
לחובה ואחד לזכות ניצול שנאמר מליץ אחד מני אלף: תנו רבנן על
והיפטר. ת"ר חלה ונטה
למות אומרים לו התודה
שעוברין בה את הנהר: בדיק.
שלש עבירות נשים מתות יולדות רבי אלעזר אומר נשים מתות ילדות
שכן דרך כל המומתים
הספינה שלא יהא בה נקב: מנכין.
מתודים, אדם יוצא לשוק
ר' אחא אומר בעון שמכבסות צואת בניהם בשבת וי"א על שקורין לארון
פוחתין: קטנתי מכל החסדים.
יהא דומה כמי [שנמסר]
הקודש ארנא: תניא ר' ישמעאל בן אלעזר אומר בעון שני דברים עמי
לסרדיוט, חש בראשו דומה
הוקטנו ונתמעטו זכיותי בשביל
כמי שנתנוהו בקולר. עלה
הארצות מתים על שקורין לארון הקודש ארנא ועל שקורין לבית הכנסת בית
החסדים אשר עשית וגו': יומא
למטה דומה כמי שהעלוהו
לגרדום לידון, אם יש לו
עם תניא ר' יוסי אומר שלשה בדקי מיתה נבראו באשה ואמרי לה
דשותא. שמנשבת בו הרוח דרומית
ה)
פרקליטין המלמדין עליו
שלשה
דבקי מיתה נדה וחלה והדלקת הנר חדא כר' אלעזר וחדא כרבנן
חזקהח) המפלת חומות ועוקרת אילנות:
זכות ניצל אם לאו לא ניצל.
תשובה ומעשים טובים
לביני דקלי. שלא יפיל הרוח דקל
ו) תניא
רשב"ג אומר הלכות הקדש תרומות ומעשרות הן
הן גופי תורה
הן פרקליטין של אדם,
עליו: ממנו להביא ראיה. מאחר
אפילו תתקצ"ט מלמדין
ונמסרו
עליו חובה ואחד מלמד
שהוא נופל צריך למצוא ממנו וממעשיו
עליו זכות ניצל, שנאמר אם
ראיה לזכות: מששת ימי בראשית. דכתיב קורא
פורענותם: שהרי.
הדורות מראש (ישעיה מא) שנגלו לפניו הדורות ומעשיהם ט) וקנס
יש עליו מלאך מליץ אחד
כשניתנה תורה עדיין לא נפל זה והכתוב קראו נופל: על ידי חייב. בע"ה זה שלא קיים מצות מעקה: אומרים. העומדין שם: שכן דרך
מני אלף להגיד לאדם יושרו
ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת
כל המומתים מתודין. כדתנן בסנהדרין שכל המתודה יש לו חלק כו' שכן מצינו בעכן [יהושע ז] שאמר לו יהושע כו' בפ' נגמר הדין (סנהדרין דף מד:):
שחת מצאתי כופר. שלשה
לשוק. מצויים שם מריבות ובעלי דינים נכרים וישראלים: דומה כמו שנמסר לסרדיוט. להוליכו לפני השופט: חש בראשו. חששא בעלמא מיחוש
בדקי מיתה, כרבנן דאמרי
מתות יולדות, [ואמרי לה
קל: נתנוהו בקולר. הוי טפי משנמסר לסרדיוט וגרוע מעולה לגרדום שאין דנין שם אלא להריגה ועל סרחון חמור וצריך פרקליטין גדולים:
ג' דבקי מיתה כר"א דאמר
עלה למטה. שחלה הרבה שצריך לעלות וליפול למשכב: ואלו הן פרקליטין. שעושה למטה רצוי לב"ד של מעלה תשובה ומעשים טובים: באותו
(א)
(ב)
מתות ילדות], כלומר דבקה
בהו מיתה שלא בעתה.
מלאך. שמליץ עליו זכות והוא אחד מני אלף ואפילו הוא עצמו מעיד עליו חובה ניצול באחת של זכות שנאמר מליץ אחד מני אלף במליצתו של
מלאך אין אלא אחת מאלף להגיד ישרו ומשמע נמי שהמלאך המליץ הוי אחד מני אלף דהא מלאך כתיב מכלל דהשאר מגידים עליו חובה אלא
א) עי' ערוך ערך בב.
מדלא כתיב אם יש עליו מליץ מלאך אחד מני אלף איכא למידרשיה אמלאך ואמליצה: יולדות. בשעת לידתן: שלש עבירות. הנך דמתניתין:
ילדות. בחורות ואפילו שלא בשעת לידה: רבי אחא אומר. הילדות מתות על עון שמכבסות: ארנא. כך היו קורין מגדלות
שלהם פריט"י ובלשונינו משטי"ר: בית עם. לשון ביזוי שמתקבצין בו הכל: ולארון הקדש ארנא. ואין קורין אותו ארון הקדש: בדקי (ג).
דאמרי יולדות: דבקי.
עונות שבודקין
אותן בהן בשעת סכנה כרבנן
שמדבקין ומקרבין מיתה
לפני זמנה כר'
אלעזר דתני ילדות:
ונמסרו