יציאות
השבת
פרק ראשון שבת
ו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מידי
דהוה אמעביר חפץ בר"ה. ה"ל למנקט המוציא דאיירי ביה
מידי דהוה אמעביר חפץ בר"ה. יותר מד' אמות וכל כמה דלא מנח
יח א מיי' פי"ד מהל' שבת
א) עירובין צד. כתובות לא:,
ב) [בעירובין ובכתובות לא
הלכה טו סמג לאוין סה
ליה פטור וכי אנחיה חייב ואע"ג דאיפסיק הילוכא ביני וביני:
לעיל דכל כמה דלא מנח ליה מיפטר אלא משום דבתר הכי
א
נזכר בן יעקב], ג) [ליתא],
טוש"ע א"ח סי' שמו סעיף
מתחלת ד' לסוף ד'. אמות מצומצמות: לכולי עלמא מקום חיוב.
נקט מעביר נקט ליה נמי השתא ובכל עניני העברה בר"ה קאמר:
ב
ד) עירובין צח., ה) תוספתא
א:
התם כל היכא דמנח ליה מקום חיוב הוא. ומוציא ומושיט
יט ב מיי' שם הלכה א וסמג
שבת פרק א, ו) לקמן קיז.
העבירו ד' שלימות: אצדי
אם יטלהו חוץ לד' ויניחהו כאן שהרי
ג
עירובין ו. [יב:] כב. נט: צה.,
שם טוש"ע א"ח סימן
ר"ה. מרה"י לר"ה(ב) כגון חצר שנפרץ
ומעביר ד"א בר"ה דרך למעלה מי'
ז) [דף צד.], ח) ס"א לסרטי',
שמה סעיף א:
כ ג מיי' שם טוש"ע שם
ט) [דף ז.], י) [ועי' תוס'
לר"ה דהוי מקום המחיצה צדי ר"ה
דחייב אע"ג דאי הוה מנח ליה
מידי דהוה אמעביר חפץ ברה"ר התם לאו
ד
עירובין סז: ד"ה ומאי],
סעיף ב:
ופליגי בה ר' אליעזר ורבנן בעירובין
$ למעלה מי' פטור המ"מ תחתיו
אע"ג דכמה דנקיט ליה ואזיל פטור כי מנח לי'
כא ד מיי' שם טוש"ע שם
כ) [צ"ל ומל וכך העתיקו
❖
במקום שמהלך מקום חיוב הוא אבל
בפ' כל גגות ואמרי רבנן דלאו כר"ה
הערוך ועי' מנחות סו:],
סעיף ז:
ז)
חייב ה"נ ל"ש מי דמי התם כל היכא דמנח ליה
כב ה מיי' פ"א מהל' שבת
סטיו הקרקע נמי מקום פטור הוא:
דמו ואפ"ה כי אפיק מרה"י לר"ה דרך
מקום חיוב הוא הכא אי מנח ליה בסטיו מקום
הלכה ב:
מידי דהוה אצדי ר"ה. וא"ת מה
שם חייב: היכא דליכא חיפופי. כגון
כג ו מיי' פי"ד שם הל' ו
הגהות הב"ח
פטור הוא אלא מידי דהוה אמעביר חפץ
סמג שם טוש"ע א"ח
ההיא דעירובין: היכא דאיכא חיפופי.
פשוט לן יותר דרך צדי ר"ה
(א) גמ' ואחד המכניס אחד
סי' שמה סעיף יד:
מתחלת ד' לסוף ד' התם לאו אע"ג דאי מנח
נועצים יתדות קטנות לפני הכותל
מדרך סטיו וי"ל דדרך בית שיש
כד ז מיי' שם הל' יא וסמג
המושיט ואחד הזורק בן
עזאי: (ב) רש"י ד"ה אצדי
ליה בתוך ד' אמות פטור כי מנח ליה בסוף
שם טוש"ע א"ח סי'
שיחופו שם עגלות וקרונות ולא יחופו
לפניו צדדין וכן היה מסתמא במשכן :
ו
רשות הרבים מרה"י לרה"ר
שמו סעיף ב:
היכא דאיכא חיפופי כו'. ותימה
בכותל ויפילוהו: מי שמעת ליה. דהוי
ד' אמות חייב ה"נ ל"ש מי דמי התם לגבי
כה ח מיי' שם הלכה יג
דרך צדי רה"ר כגון חצר:
(ג) ד"ה לא עירבו וכו' לתורה
טוש"ע שם סע"א:
ר"ה ואפילו הכי כי מפיק לר"ה דרך
דהאי גברא מקום פטור הוא לכ"ע מקום חיוב
בפ' כל גגות (עירובין צד. ושם)
כו ט מיי' פ"א מהלכות
להרחיק האדם מן העבירה
שם חייב: בזורק. מחנות לפלטיא
פריךז ולפלוג בצדי ר"ה דעלמא פירוש
הוא הכא לכ"ע מקום פטור הוא אלא מידי
שלא יוציא: (ד) תוס' ד"ה
עירובין הל' ה סמג
דרך סטיו דחייב דהא לא נח בכרמלית
המושיט וכו' מדרך צדי לענין
עשין דרבנן א טוש"ע א"ח
ואמאי פליגי בחצר שנפרצהח ומשני אי
דהוה אמוציא מרה"י לרה"ר דרך צדי רה"ר
מוציא ה"נ לא נילף וכו' וי"ל
סי' שסו סעיף א וסי' שפו
מידי: המכניס והמוציא פטור.
❖
הוי פליגי בעלמא ה"א כי פליגי רבנן
דלבן עזאי מוציא דרך צדי:
סעיף א:
התם לאו אע"ג דאי מנח ליה אצדי רה"ר פטור
דמהלך כעומד והא נח גופו בכרמלית:
כז י מיי' פי"ז מהל' שבת
עליה ה"מ היכא דאיכא חיפופי אבל
וכי מנח ליה ברה"ר חייב ה"נ ל"ש מתקיף לה
הלכה י סמג שם
ד' רשויות. כולהו מפרש ליה: גדר.
היכא דליכא חיפופי מודו קמ"ל
טוש"ע א"ח סי' שסד
לעזי רש"י
❖
רב פפא הניחא לרבנן דאמרי צדי רה"ר לאו
כותל שהוא גבוה י' ורחב ד' הוי
א)
סעיף ב:
משמע דר"א נמי פליג בדאיכא חיפופי
❖
קנפני"א. ערבה, שדות.
כרה"ר דמי אלא לר' אליעזר (בן יעקב)
רה"י: סרטיא. מסילה שהולכין בה
ב)
וי"ל דה"ק קמ"ל דהיכא דליכא חיפופי
מעיר לעיר: פלטיא. רחבה של
דאמר צדי רה"ר כרה"ר דמי מאי איכא למימר
דוקא פליגי אבל היכא דאיכא חיפופי
גליון הש"ס
עיר ששם מתקבצין לסחורה: ומבואות.
מוסף רש"י
א"ל רב אחא בריה דרב איקא אימור דשמעת
מודה רבי אליעזרט אי נמי ההיא
תוס' ד"ה התם כל היכא
של עיר רחבים י"ו אמה: המפולשין.
סוגיא כרב פפא דהכא דלא מחלק:
צדי רה"ר. סמוך לבתים,
לר"א ג) (בן יעקב) דאמר צדי רה"ר כרה"ר
כו' למעלה מי' פטור. עיין
המושיט והזורק חייב. וא"ת
משני ראשיהן לפלטיא: ענוש כרת.
שנותנין להלן מן הבתים
לקמן קב ע"א תד"ה
ח)
❖
דמי היכא דליכא חיפופי אבל היכא דאיכא
אבנים ומכשולים להרחיק
והוציאו:
בלא התראה: ונסקל. בהתראה:
אמאי מודה במושיט
חיכוך העגלות ומאותן חפופי
חיפופי מי שמעת ליה הלכך להא דמיא א"ר
ד)
בקעה. שדות הרבה קנפני"א בלע"ז:
ולפנים קרי צידי רה"ר
וזורק כיון דלא יליף דרך סטיו מדרך
יוחנן ומודה בן עזאי בזורק תניא נמי הכי
. סרטיא. דרך
מוסף תוספות
איסטוונית. שלפני החנויות שיושבים
(כתובות לא:)
צדי לענין (ד) מעביר ה"נ לא נילף
הילוך לבני אדם, ופלטיא.
המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב אחד
שם סוחרים: והכרמלית. לקמיה ט)
א
רחוב לשווקים (ערובין
א. מהאי טעמא נמי.
בזורק ומושיט וי"ל דלבן עזאי מעביר
ז.). ומבואות המפולשין.
תוס' הרא"ש. ב. מתחלת
המוציא ואחד המכניס (א) ואחד הזורק ואחד
פריך אטו כל הני ים ובקעה לאו
דרך צדי נמי פטור אע"ג דהיה
שדומין לדגלי מדבר, דכל מילי
ארבע לסוף ארבע. תוס'
היינו כרמלית דקתני תנא לעיל: אינן
המושיט בן עזאי אומר המוציא והמכניס פטור
דשבת ממשכן גמרינן, ועגלות
הרא"ש. ג. וא"ת ולימא
במשכן משום דמהלך כעומד דמי
י
של לויים ברוחב י"ו אמה
מידי דהוה אמוציא וכו'.
לא כרשות היחיד. משום דדמיא
המושיט והזורק חייב: ת"ר ד' רשויות
אבל זורק ומושיט דרך סטיו יליף
ה)
ב
אזלי, כדאמרן בהזורק (לקמן
תוס' הרא"ש. ד. לפי שכן
לרה"ר דאין להם מחיצות: ולא
צט.) הלכך לא הוי רה"ר
דרך בני קהת. רשב"א.
מזורק ומושיט דרך צדי:
לשבת רה"י ורה"ר וכרמלית ומקום פטור
כרה"ר. דאינן דומין לדגלי מדבר
בציר מי"ו אמה רוחב ומפולש
ה. י"ל שאני התם [דהרי].
ארבע
רשויות לשבת. ק' לרשב"א
ואיזו היא רה"י חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד'
מב' ראשין (ערובין ב.). אדם
תוס' הרא"ש. ו. יתידות
ג
דלאו להילוכא דרבים עבידי: אין
עומד על האסקופה נוטל
סמוכין לאהלים כדי שלא
ליתני ה' רשויות דהא
וכן גדר שהוא גבוה י' ורחב ד' זו היא רה"י
נושאין ונותנין בתוכן. כלומר אין
כו'. ואפילו איסורא דרבנן
יחופו בהם בני אדם.
קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף
ליכא (שם לג.). מי שיש לו
גמורה ואיזו היא רה"ר ד סרטיא ופלטיא
תוס' הרא"ש. ז. על פלוגתא
מטלטלין בהן אלא בתוך ד' משום
שני בתים כו'. לעיל מניה
דר' אליעזר ורבנן. תוס'
לדירהיא הזורק מר"ה לתוכו או איפכא
גדולה ומבואות המפולשין זו היא רה"ר
דדומין לר"ה וגזרו בהן רבנן אטו
איירי בבונה עליה מבית לבית
הרא"ש. ח. לרשות הרבים.
חייב ואין מטלטלין בו אלא בד"א וי"ל
שבשני צידי רה"ר וכן גשרים
תוס' הרא"ש. ט. לרבנן
ר"ה: ואם הוציא והכניס פטור.
גמורה אין מוציאין מרה"י זו לרה"ר זו ואין
דההיא רה"י גמור אלא לענין דאין
המפולשין לרה"ר, דשרי ר'
דכרמלית היא. רשב"א.
וזו היא כרמלית האמורה למעלה:
מכניסין מרה"ר זו לרה"י זו ואם הוציא והכניס
יהודה לטלטולי תותיה משום
י. כדפרישית שהיו יתידות
מטלטלין בו אלא בד"א עשאוהיב
פי תקרה יורד וסותם, בפרק
אצל אהלים. תוס' הרא"ש.
חצר של רבים. שפתוחין לחצר
בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ונסקל
ככרמלית והרי כבר שנה רה"י
ה
כל גגות העיר (ערובין צה.)
יא. שדינו מחולק מאלו
בתים רבים וחצר פתוחה לרה"ר ובני
וקאמר בברייתא יתר על כן,
כדאמרינן בסמוך (לקמן
אבל ים ובקעה ואיסטוונית והכרמלית אינה
וכרמלית ולהכי נמי לא תני חצר שלא
ו
אפילו היכי דליכא פי תקרה,
הבתים יוצאים דרך החצר לרה"ר:
ז.). רשב"א. יב. חכמים.
עירבו : כרמלית. בירושלמי
יג י)
לא כרה"ר ולא כרה"י ז ואין נושאין ונותנין
יד
הואיל ואיכא שתי מחיצות
תוס' הרא"ש. יג. וכמו
ומבואות שאינן מפולשין. שראשו
מעלייתא, מחיצת הבית מכאן
שפירש"י ז"ל (בד"ה לא
בריש שבת תני ר' חייא כרמל רך
בתוכה ואם נשא ונתן בתוכה פטור ואין
ח
אחד סתום וחצרות פתוחין לו ובני
ומחיצת בית השני מכאן, סגי
עירבו). רשב"א. יד. פירש
❖
כ)(ומלא)טו לא לח ולא יבש אלא בינוני
בתקנתא פורתא (שם ו.).
רש"י ז"ל לעיל ג: מלשון
מוציאין מתוכה לרה"ר ולא מרה"ר לתוכה
החצרות יוצאין דרך מבוי לרה"ר:
יער וכרמל (ישעיה י)
ה"נ כרמלית אינו לא כרה"י ולא
עירבו. כל הבתים של חצר יחד בפת
ואין מכניסין מרה"י לתוכה ולא מתוכה
שאינו הילוך תדיר לרבים,
יתר
כר"ה: על כן א"ר יהודה.
ואחרים פירשו (בפיה"מ
רבינו חננאל
וכן לענין המבוי אם עירבו החצרות
לרה"י ואם הוציא והכניס פטור חצרות של
ט
הכי מיתני' בתוספתא פרק ז' [ה"ט]
להרמב"ם על מתני', וכן
הפתוחות לו ביחד: מותרים. להכניס
ואמרי מידי דהוה אמוציא
בפי' הר"ן על הרי"ף)
רבים ומבואות שאינן מפולשין עירבו מותרין
דעירובין אחד חלון שבין ב' חצרות
שהיא כארמלית כאשה
דרך צידי רשות הרבים, התם
ולהוציא מן הבתים לחצר וכן מן
לא עירבו אסורים אדם עומד על האיסקופה
ואחד חלון שבין שני בתים כו' וגשרים
שהלך בעלה למדינת הים
לאו אע"ג דאי מנח ליה
החצרות למבוי: לא עירבו אסורין.
שאינה לא פנויה ולא
בצידי רה"ר פטור, כי מפיק
ונפשות ור"ה מקורה מטלטלין תחתיו
נוטל מבע"ה ונותן לו נוטל מעני ונותן לו ובלבד
בעולה כך זה אינו לא
מפני שהבית מיוחדת לבעליה והחצר
לה לרה"ר חייב, הכא נמי
בשבת דברי ר' יהודה יתר על כן
שלא יטול מבעה"ב ונותן לעני מעני ונותן
רשות היחיד ולא רשות
כך. והוא דאית לההוא כותל
רשות לכולן ונמצא מוציא מרשות
הרבים, [אבל]. ריטב"א.
שהוא צידי רה"ר חיפופי,
א"ר יהודה כו' פירוש יתר ע"כ בשני
לבעה"ב ואם נטל ונתן שלשתן פטורים אחרים
לרשות אע"פ ששתיהן רה"י לעשות
טו. בתוס' הרא"ש וריטב"א
פי' אבנים יוצאות מן הקיר
❖
בתים משני צדי ר"ה דאף על גב
איתא "מלא".
כזיזים כדי שלא יחופו
אומרים איסקופה משמשת ב' רשויות בזמן
סייג לתורה להרחיק (ג) שלא יוציא
ויחככו הבהמות ובני אדם
דליכא למימר פי תקרה יורד
מרה"י לרה"ר. והך מילתא לאו
שהפתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ ואם
העוברים ובאין בקיר
וסותם כמו בגשרים ונפשות ור"ה
ויהרסוהו, דאפילו לר'
רב נסים גאון
מחילוק ד' רשויות היא דבין עירבו
היתה איסקופה גבוהה י' ורחבה ד' ה"ז רשות
מקורה דרישא אפ"ה נושא ונותן
אליעזר דאמר צידי רה"ר
בין לא עירבו רה"י היא והמוציא
מתקיף לה רב פפא הניחא
כרה"ר הן, היכא דאיכא
לעצמה: אמר מר זו היא רה"י למעוטי מאי
באמצע דקסבר ר"י ב' מחיצות
לרבנן דאמרי צידי רשות
חיפופי דברי הכל לאו
מתוכו לרה"ר חייב: אדם עומד על
למעוטי הא דר' יהודה דתני' יתר על כן א"ר
דאוריי' כדאמרן בפ' כל גגות (עירובין
הרבים לאו כרשות הרבים
כרה"ר נינהו. א"ר יוחנן
י
ו)
האסקופה נוטל מעני העומד בחוץ
דאמו, אלא לר' אליעזר
מודה בן עזאי שהזורק
צה.) וא"ת אמאי לא מייתי הכא מתני'
יהודה מי שיש לו ב' בתי' בשני צדי רה"ר עושה
דאמר כרשות הרבים דאמו
מחנות לפלטיא דרך סטיו
ונותן לו כו'. וזה מקום פטור שהוזכר
דכל מאי איכא למימר.
חייב, תניא נמי הכי אחד
לחי
למעלה שאינו חשוב רשות לעצמו
(ופליגא) [ופלוגתא] דר'
הזורק ואחד המושיט ואחד
לפי שאינו רחב ד' כדמפרש לקמן [ח:] ובטל אצל רה"י ואצל רשות הרבים: ובלבד שלא יטול כו'. דמזלזל באיסורי שבת לכתחלה לגרום
המוציא ואחד המכניס
אליעזר ורבנן במסכת
עירובין בפרק כל גגות העיר
מחנות לפלטיא דרך סטיו
הוצאה מרה"י לרה"ר וגזירה דילמא אתי לאקולי ולאפוקי להדיא מרה"י לרה"ר: משמשת שתי רשויות. פעמים שהיא משמשת
חייב, בן עזאי אומר המוציא
(דף צד) דתנן חצר שנפרצה
בתורת רה"י ופעמים כרה"ר ולקמיה מפרש לה בשילהי כולהי שמעתתא : הרי זו רשות לעצמה. אע"פ שהיא רה"י כדאמרינן לעיל
לרה"ר המכניס מתוכה
והמכניס פטור המושיט
[ט.]
והזורק חייב, מ"ט לא
לרה"י או מרה"י לתוכה
בגדר גבוה י' ורחב ד' הויא רשות בפני עצמה ואין מוציאין מן הבית לתוכה ולקמן [שם] מפרש טעמא: בשני צדי רה"ר. זו כנגד זו:
חייב דברי ר' אליעזר
אמרינן קלוטה כמו
לחי וחכמים אומרים מתוכה
שהונחה. ת"ר ד' רשויות
לשבת, רה"י ורה"ר כרמלית ומקום פטור. פשיטא היא זו הברייתא וגם פירשוה הראשונים ממני. איזו היא רה"י חריץ עמוק י'
לרה"ר ומרה"ר לתוכה פטור, ואמרינן בגמ' ואיבעי תימה בצידי רה"ר קמיפלגי דר' אליעזר סבר צידי רה"ר כרה"ר דאמו, ורבנן
טפחים ורחב ד', וכן גדר גבוה י' ורחב ד' זו היא רה"י גמורה, זו היא למעוטי הא דתני ר' יהודה מי שיש לו ב' בתים בשני צדי רה"ר
סברי צידי רשות הרבים לאו כרה"ר דאמו.