י:
מגילה נקראת פרק
ראשון מגילה
הגהות הב"ח
מסורת הש"ס
הא אמרי.
לקמן
בסיפא דהא מתני' גופה דלא צריכי לקדושי דקא
היה
יושב ויש ריוח
בינו לבין הכתלים עשר
אמות לכל צד וכל הבית
(א) גמ'
א) ב)
ג)
לקמן דלא צריכי
מסיים ואזיל בה וכל שתעלה בידך מסורת מאבותיך : כל המצות
אינו אלא כ' על כ' נמצא שאינו ממעט כלום: לפני הדביר. חלל בית
מ)
❖
הללו. הנוהגות בערי חומה שילוח מצורע וקריאת מגילה בחמשה עשר
קדש הקדשים שהוא לפנים מן הדביר היא המחיצה המבדלת בין הקדש
והבית חלוט בה לסוף שנה: אע"פ שאין כו'. אלמא סבירא ליה קדושה
פיתחא להאי פרשתא מהכא. כשהיה
ובין קדש הקדשים: פתח לה
ד)
ה)
קמייתא לא בטלה מחמת חורבן.
רוצה לדרוש בענין איגרת פורים היה
מוסף רש"י
ו)
מתחיל לדרוש מקרא זה: וקמתי
והיינו תנאי: וחרבו שלופה וגו'.
(א) השתא [הא] אמרי לא צריכא לקדושי
ז) ח)
הא אמרי לא צריכא
עליהם. בפורענות בבל כתיב: זה
ט)
וציערו שהוכיחו על ביטול תורה
לקדושי.
אלא מצאו את אלו ומנאום ולא אלו בלבד
הכתב. אין להן כתב אלא מאומה
ותמיד של בין הערבים כדאמר לעיל
אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך
(שבועות טז.)
בפירקין : ויהי דוד לכל
אחרת: נין. לשון ממשלה. וכן ינון
י) כ)
כל המצות הללו.
שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל
ל)
ימשול ויגדל: בצאת
דרכיו משכיל וה' עמו. וכתיב התם
שמו
המצות הללו נוהגין בה מפני שקדושה
מ)
לפני החלוץ. ביהושפט כתיב בדברי
ויהי שאול עוין את דוד בשביל
נ)
(שם) הא
ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד
הצלחתו: אמוץ ואמציה. אמוץ אביו
הימים כשיצא להלחם על העמונים
ס)
ר' אליעזר ב"ר יוסי
❖
לבא קשיא דר' ישמעאל אדר' ישמעאל תרי
אמרה.
והגבעונים שבאו עליו: הודו לה'
של ישעיה ואמציה מלך יהודה:
מלמד שכיסתה פניה בבית חמיה.
תנאי אליבא דר' ישמעאל בר' יוסי ואיבעית
כי טוב משמע טוב שיקלסו לפניו
על זאת: אחרים משיש. וכשנתחייבו
לפיכך לא הכירה עכשיו שאף בביתו
אימא הא ר' אלעזר בר יוסי אמרה דתניא
(ערכין לב:)
תורה אור השלם
אשר לוא חומה.
לא ראה פניה שיהא מכירה:
כלייה בימי המן היו אויביהן שמחין
ר' אלעזר בר' יוסי אמר אשר לוא חומה
1
1. וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד
אינו מן המדה. אינו אוחז למעט
להן: ושמתי כסאי בעילם. שושן הבירה
אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן: 2ויהי
מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה
מדת קרקע לכל צדדיו כלום
היתה בעילם דכתיב בספר דניאל
וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר
בימי אחשורוש אמר רבי לוי ואיתימא רבי
(ערכין
אֲשֶׁר לוֹ חֹמָה לַצְּמִיתֻת
בשושן הבירה אשר בעילם המדינה:
כדקתני יש לו עשר אמות לכל
לב. ועי' תוס' שם)
יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת
לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא
כי
רוח. באמצע בית קדש הקדשים
דכסתה פניה בבית
יֵצֵא בַּיֹּבֵל: ויקרא כה ל
הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא
חמיה.
2. וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
לשון צער 2 ויהי בימי אחשורוש הוה המן 3 ויהי בימי שפוט השופטים הוה רעב 4 ויהי כי החל האדם לרוב
הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ
(סוטה י:)
מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע
וירא ה' כי רבה רעת האדם ויהי בנסעם מקדם הבה נבנה לנו עיר ויהי בימי אמרפל עשו מלחמה ויהי
5
6
7
8
9
וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה:
אסתר א א
בהיות יהושע ביריחו וחרבו שלופה בידו 01 ויהי ה' את יהושע וימעלו בני ישראל 11ויהי איש אחד מן הרמתים
3. וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט
כי את חנה אהב וה' סגר רחמה ויהי (כי) זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו ויהי דוד לכל דרכיו משכיל
21
31
41
51
הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב
(גי' הב"ח
בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית
[וה' עמו] ויהי שאול עוין את דוד ויהי כי ישב המלך בביתו רק אתה לא תבנה הבית והכתיב
81
61
71
שם) אמוץ.
לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי
ויהי ביום השמיני ותניא אותו היום היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמים וארץ כתיב
ואמציה.
91
מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי
אחים היו.
רות א א
בָנָיו:
הכא ויהי ביום השמיני וכתיב התם 02 ויהי (בקר) יום אחד הא שכיב נדב ואביהוא והכתיב 12 ויהי בשמונים
4. וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם
שנה וארבע מאות שנה והכתיב ויהי כאשר ראה יעקב את רחל והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד והאיכא
לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
22
וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם:
שני והאיכא שלישי והאיכא טובא אמר רב אשי כל ויהי איכא הכי ואיכא הכי ויהי בימי אינו אלא לשון
מקום ארון
בראשית ו א
(סוטה י:)
צער חמשה ויהי בימי הוו ויהי בימי אחשורוש ויהי בימי שפוט השופטים ויהי בימי אמרפל ויהי בימי אחז
5. וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת
אינו מן המדה.
32
הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר
ויהי בימי יהויקים (א"ר) לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים הוו מאי קמ"ל כי הא
42
מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל
דא"ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים
בראשית ו ה
הַיּוֹם:
6. וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם
ונביאים מנלן מתמר דכתיב ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה משום דכסתה פניה ויחשבה לזונה
52
וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ
אלא משום דכסתה פניה בבית חמיה ולא הוה ידע לה זכתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים מלכים מדוד
שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:
בראשית יא ב
נביאים דא"ר לוי מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים היו וכתיב חזון ישעיהו בן אמוץ וא"ר לוי
7. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ
62
דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה תניא נמי הכי ארון שעשה משה יש לו עשר
עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ
בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם
אמות לכל רוח וכתיב ולפני הדביר עשרים אמה אורך וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב
(יומא כא.)
72
82
פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל
ארון שעשה משה.
הָאָרֶץ: בראשית יא ד
האחד עשר אמות ארון גופיה היכא הוה קאי אלא לאו שמע מינה בנס היה עומד ר' יונתן פתח לה פיתחא
יש לו
8. וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל
להאי פרשתא מהכא וקמתי עליהם וגו' והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם ה' שם זה הכתב שאר
עשר אמות לכל רוח.
92
מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ
אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ
זה לשון נין זה מלכות ונכד זו ושתי רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא 03תחת הנעצוץ
עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם:
יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס תחת הנעצוץ תחת המן הרשע שעשה עצמו ע"ז דכתיב ובכל
(מנחות
עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע
13
צח.)
מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע
הנעצוצים ובכל הנהלולים יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים
שאר
מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ
זה לשון. קשה שעדיין הם
שנאמר ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור ומתרגמינן מרי דכי תחת
אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ
23
מספרין [בבבל] בלשון
צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא
הסרפד תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף רפידת
צֹעַר: בראשית יד א-ב
ארמית
ונראה דרוצה לומר [לשון
9. וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ
בית ה' דכתיב רפידתו זהב יעלה הדס זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה
33
מלכות]
שהמלכים משתמשין בו
(רשב"ם ב"ב
בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא
שנאמר ויהי אומן את הדסה והיה לה' לשם זו מקרא מגילה לאות עולם לא
שאין שאר [העם] מכירין בו :
43
נ)
צט.) מרי דכי.
וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ
רבה
יכרת אלו ימי פורים ר' יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא
בר עופרן. גרסינן ולא
וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ
(חולין
יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ
גרסינן עפרון דשם רשעים
והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם כן ישיש להרע אתכם ומי חדי
קלט:) כי טוב.
53
הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ:
ירקב ולא מסקו בשמייהו :
ס)
יהושע ה יג
הקב"ה במפלתן של רשעים והא כתיב 63בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו
(סנהדרין לט:) כן ישיש.
01. וַיְהִי יְיָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ
שלשה
לה' כי לעולם חסדו וא"ר יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו לפי
וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ:
(שם)
יהושע ו כז
שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב 73ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו
11. וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן
מלאכי השרת לומר שירה אמר הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה אמר רבי אלעזר
הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר
❖
(דברים כח סג)
אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן
הוא אינו שש אבל אחרים משיש ודיקא נמי דכתיב כן ישיש ולא כתיב ישוש ש"מ רבי אבא בר כהנא פתח
יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ
לה פיתחא להאי פרשתא מהכא לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה זה מרדכי הצדיק ולחוטא נתן
83
בֶן צוּף אֶפְרָתִי:
שמואל א א א
ענין לאסוף ולכנוס זה המן לתת לטוב לפני האלהים זה מרדכי ואסתר דכתיב 93ותשם אסתר את מרדכי על בית
רבינו חננאל
21. וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה
המן רבה בר עופרן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים
ומנאום, ולא אלו בלבד
אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת חַנָּה
04
אלא כל שתעלה מסורת
אָהֵב וַיְיָ סָגַר רַחְמָהּ:
מלך זו ושתי ושרים זה המן ועשרת בניו רב דימי בר יצחק פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא
שמואל א א ה
מאבותיך שמוקפות חומה
כי
31. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן
מימות יהושע בן נון, כל
המצוות הללו נוהגות בה,
שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו
שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל: שמואל א ח א 41. וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ
מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה היא וקדושה לעתיד לבא. קשיא דר' ישמעאל אדר' ישמעאל. ופרקינן תרי תנאי
מִשְׁפָּט: שמואל א ח ג 51. וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַיְיָ עִמּוֹ: שמואל א יח יד 61. וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם
אליבא דר' ישמעאל. איבעית תימא הא בתריתא ר' אלעזר בר' יוסי אמרה. דתניא ר' לעזר בר' יוסי או'מר אשר לו חומה
הַהוּא וָהָלְאָה: שמואל א יח ט 71. וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיְיָ הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו: שמואל ב ז א 81. רַק
לצמיתות כו', אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. כלומר אע"פ שחרבה חומתה, בקדושתה קיימא. מסורת בידינו
אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי בִנְךָ הַיּוֹצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: דברי הימים ב ו ט 91. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא
מאנשי כנסת הגדולה, כל ויהי לשון צער הוא. חמשה ויהי בימי הוו. ועוד מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה, אמוץ ואמציה
מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: ויקרא ט א 02. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר
אחים הוו. ואסיקנא כל כלה שצנועה בבית חמיה זוכה לצאת ממנה מלכים ונביאים. מנא לן מתמר. ועוד מסורת בידינו
יוֹם אֶחָד: בראשית א ה 12. וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית
מקום ארון [אינו] מן המידה. דתניא ארון שעשה משה יש לו עשר אמות ריוח לכל רוח. וכתיב ולפני הדביר עשרים וגו'.
בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיְיָ: מלכים א ו א 22. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת
רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ: בראשית כט י 32. וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם
לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ: ישעיהו ז א 42. וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בֶן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי: ירמיהו א ג 52. וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ
לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ: בראשית לח טו 62. חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה: ישעיהו א א 72. וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ
זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז: מלכים א ו כ 82. וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו: מלכים א ו כד 92. וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד
נְאֻם יְיָ: ישעיהו יד כב 03. תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס וְהָיָה לַיְיָ לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת: ישעיהו נה יג 13. וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל
הַנַּהֲלֹלִים: ישעיהו ז יט 23. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם: שמות ל כג 33. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת
יְרוּשָׁלִָם: שיר השירים ג י 43. וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדּ¢ כַי לוֹ לְבַת: אסתר ב ז 53. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ יְיָ עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת
אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ יְיָ עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: דברים כח סג 63. וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרֲרִים לַיְיָ וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹמְרִים הוֹדוּ לַיְיָ כִּי לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ: דברי הימים ב כ כא 73. וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה: שמות יד כ 83. כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס
לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ: קהלת ב כו 93. וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדּ¢ כָי וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדּ¢ כַי עַל בֵּית הָמָן: אסתר ח ב
04. וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם וְהַאֲבַדְתִּי מִשָּׁם מֶלֶךְ וְשָׂרִים נְאֻם
יְיָ: ירמיהו מט לח