מגילה נקראת פרק
ראשון
מגילה
יא.
מסורת הש"ס
תורה אור השלם
כי עבדים אנחנו. פסוק הוא בספר עזרא וסיפא ויט עלינו חסד לפני
עמלק: אעשה לכם.
אף אלו כמעט כלו: אחיו
של ראש. כלומר
א) ס"א מרדכי, ב) ע"ז ב:
1. כִּי עֲבָדִים אֲנַחְנוּ
קדושין עב., ג) [תענית ז:],
(ב) שרי פרס לתת ח) עלינו מחיה: באש בימי נבוכדנצר. שהטילנו
דומה לו: בן גילו.
בן מזלו. שניהן דעת אחת היה להן: בקש
וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ
ד) סנהדרין כ:, ה) [צ"ל
אֱלֹהֵינוּ וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד
לתוך הכבשן: אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי
להחריב. יסוד שיסד זרובבל בבית המקדש בימי כורש לפני אחשורוש
נבוכדנצר ואחשורוש],
לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת לָנוּ
מרדכי. שהדבר נגלה לכל האומות
כמו שאמור בספר עזרא (פרק ד): שטנה. שנמנה לשטן להם שלא
שהלכו אגרות בכל העולם:
ו) [צ"ל ואמרו אין והשביע
מִחְיָה לְרוֹמֵם אֶת בֵּית
את הממלכה ואת הגוי וגו'],
$ מסורבלין. מלובשין בבשר: נעשה
יבנוהו: $ אח. אוי: אברם הוא אברהם.
אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת
ז) [צ"ל יעבדו אתו את
חָרְבֹתָיו וְלָתֶת לָנוּ גָדֵר
פסוק הוא בדברי הימים: שמלך
שונאו של הקדוש ברוך הוא מך.
כי עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו
נבוכדנצר מלך בבל ואת אשר
1
בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם:
כמי שלא היה יכול להושיע: אדם
מעצמו. שלא היה מזרע המלוכה:
לא יתן וגו'], ח) [צ"ל לנו],
עזרא ט ט
אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס אימתי
❖
ט) [דברים כח],
2. הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ
ולא מלך. זה המן: רב מתנה
כי הוא רודה. כתיב בשלמה: כשם
בזמן המן רבי חנינא בר פפא פתח לה
א)
לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ
[אמר] מהכא. פתח פתחא: [הדא
שמלך על תפסח (ד) ועל עזה וכו'.
וּבַמַּיִם
וַתּוֹצִיאֵנוּ
פתחא להא פרשתא מהכא 2הרכבת אנוש
דכתיב כו']. מה שכתב בתורה
והכי קאמר כי הוא רודה בכל עבר
לָרְוָיָה: תהלים סו יב
גליון הש"ס
לראשנו באנו באש ובמים באש בימי
3. זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ
ואין קונה ט) גזר המן שלא יהא אדם
הנהר כמו מתפסח ועד עזה:
גמ' אדם ולא מלך. עי'
לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל
נבוכדנצר הרשע ובמים בימי פרעה ותוציאנו
מלכו בכיפה. תחת כל כיפת הרקיע:
רשאי לקנות מהן לעבד: ושמואל
ע"ז דף ג ע"א תד"ה
אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת
לרויה בימי המן רבי יוחנן פתח לה פתחא
כהנים: רש"י ד"ה
מהכא. פתחא לא
הא דאמרן. מהודו ועד כוש:
אמר
אֱלֹהֵינוּ: תהלים צח ג
(ג)
4. אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק
מסורבלין מלובשין. עי'
מאסתים וגו': ואם לא תורישו וגו'.
להא פרשתא מהכא זכר חסדו ואמונתו
סימן
3
רש"י שבת דף קלז ע"ב
מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל:
אף אלו נענשו על שחמל שאול על
לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו אימתי ראו כל אפסי
ד"ה קטן המסורבל:
משלי כח טו
ד"ה אח אוי. עי' סנהדרין
5. עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ
ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר ריש לקיש פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא 4 ארי נוהם ודוב
דף קב ע"ב וברש"י שם
וּמַשְׁחִית גּוֹיִם נָסַע יָצָא
ד"ה אח לשמים. וברש"י
שוקק מושל רשע על עם דל ארי נוהם זה נבוכדנצר הרשע דכתיב ביה 5עלה אריה מסובכו דוב שוקק זה
מִמְּקֹמוֹ לָשׂוּם אַרְצֵךְ
❖
הושע יג טו:
לְשַׁמָּה עָרַיִךְ תִּצֶּינָה
אחשורוש דכתיב ביה וארו חיוה אחרי תניינה דמיה לדוב ותני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב
ב)
6
מֵאֵין יוֹשֵׁב: ירמיהו ד ז
6. וַאֲרוּ חֵיוָה אָח¢ רִי
ומסורבלין בשר כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב מושל רשע זה המן על עם דל אלו ישראל
תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב
הגהות הב"ח
שהם דלים מן המצות ר' אלעזר פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא 7בעצלתים ימך המקרה ובשפלות
וְלִשְׂטַר חַד ה¢ קִמַת וּתְלָת
(א) גמ' אמר רב ויי והי
ידים ידלוף הבית ג)בשביל עצלות שהיה להם לישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה מך ואין
עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ
נתקיים מה שכתוב
וְכֵן אָמְרִין לַהּ קוּמִי
מך אלא עני שנאמר ואם מך הוא מערכך ואין מקרה אלא הקב"ה שנאמר המקרה במים עליותיו רב
בתורה והתמכרתם שם:
8
9
אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא:
(ב) רש"י ד"ה כי עבדים
דניאל ז ה
נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא 01שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי
וכו' לפני מלכי פרס:
7. בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ
ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם $ אדם ולא מלך רבא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא ברבות צדיקים
(ג) ד"ה ושמואל אמר
11
הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם
פתח פתחא מהכא לא
יִדְלֹף הַבָּיִת:
ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם ברבות צדיקים ישמח העם זה מרדכי ואסתר דכתיב 21והעיר שושן צהלה
מאסתים: (ד) ד"ה כשם
קהלת י יח
ושמחה ובמשול רשע יאנח עם זה המן דכתיב והעיר שושן נבוכה רב מתנה אמר מהכא כי מי גוי גדול
8. וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ
שמלך על תפסח. נ"ב הא
31
41
דלא פרש"י כלום על כשם
וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן
אשר לו אלהים קרובים אליו רב אשי אמר מהכא או הנסה אלהים וגו' ויהי בימי אחשורוש אמר רב ויי
[א] 61
51
שמלך מהודו ועד כוש
וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל
והי הדא דכתיב והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות וגו' ושמואל אמר לא מאסתים ולא געלתים
משום דלשם הוזכר מהודו
פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר
(א)
71
81
עד כוש תחילה ולא זו אף
יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן:
לכלותם לא מאסתים בימי יוונים ולא געלתים בימי נבוכדנצר לכלותם בימי המן להפר בריתי אתם בימי
זו קאמר אבל הכא הזכיר
ויקרא כז ח
פרסיים כי אני ה' אלהיהם בימי גוג ומגוג במתניתא תנא לא מאסתים בימי כשדים שהעמדתי להם דניאל
9. הַמְקָרֶה בַמַּיִם
תפסח ועזה בסופיה דקרא
קשיא וצריך לפרש דה"ק כי
עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים
חנניה מישאל ועזריה ולא געלתים בימי יוונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ומתתיה כה"ג
❖
הוא רודה כו':
רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי
לכלותם בימי המן שהעמדתי להם מרדכי ואסתר להפר בריתי אתם בימי פרסיים שהעמדתי להם של בית
תהלים קד ג
רוּחַ:
01. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד
רבי וחכמי דורות כי אני ה' אלהיהם לעתיד לבוא שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם רבי לוי אמר
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר
הגהות הגר"א
מהכא 91 ואם לא תורישו את יושבי הארץ רבי חייא אמר מהכא 02 והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה
נָא יִשְׂרָאֵל: לוּלֵי יְיָ
[א] גמ' הנסה אלהים וגו'
שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ
לכם אחשורוש אמר רב אחיו של ראש ובן גילו של ראש אחיו של ראש אחיו של נבוכדנצר הרשע שנקרא
[ב]
רב אמר מהכא והתמכרתם
אָדָם: תהלים קכד א-ב
כו' כצ"ל: [ב] שם אעשה
11. בִּרְבוֹת צַדִּיקִים
ראש שנאמר 12אנת הוא רישא די דהבא בן גילו של ראש הוא הרג הוא ביקש להרוג הוא החריב הוא ביקש
לכם ויהי בימי אחשורוש
יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע
להחריב שנאמר ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם ושמואל אמר
אמר רב ויי והי אחשורוש
יֵאָנַח עָם: משלי כט ב
22
❖
21. וּמָרְדּ¢ כַי יָצָא מִלִּפְנֵי
אמר רב כו' כצ"ל:
שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדרה ורבי יוחנן אמר כל שזוכרו אמר אח לראשו ורבי חנינא
הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת
אמר שהכל נעשו רשין בימיו שנאמר וישם המלך אחשורוש מס הוא אחשורוש הוא ברשעו מתחילתו
32
תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב
גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ
ועד סופו 42הוא עשו הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו 52הוא דתן ואבירם הן ברשען מתחילתן ועד סופן 62הוא
מוסף רש"י
וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן
המלך אחז הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו אברם הוא אברהם הוא בצדקו מתחילתו ועד סופו הוא אהרן
וארו. והנה. אחרי.
צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה:
72
82
אחרת (ע"ז ב:).
אסתר ח טו
ומשה הן בצדקן מתחילתן ועד סופן 92 ודוד הוא הקטן הוא בקטנותו מתחילתו עד סופו כשם
ומסורבלין. בעלי בשר
31. הָרָצִים יָצְאוּ
שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתורה כך במלכותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו
לשון עובי ושומן הוא
דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ
ובעלמא נמי אמרינן (שבת
וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן
בחכמה המולך אמר רב שמלך מעצמו אמרי לה לשבח ואמרי לה לגנאי אמרי לה לשבח דלא הוה איניש
קלז:) קטן מסורבל בבשר,
הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן
דחשיב למלכא כוותיה ואמרי לה לגנאי דלא הוה חזי למלכותא וממונא יתירא הוא דיהב וקם מהודו ועד
המלובש בבשר כסרבל
יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר
(קדושין עב.) ולשון מלבוש
שׁוּשָׁן נָבוֹכָה:
כוש רב ושמואל חד אמר הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם וחד אמר הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי כשם
הוא כמו (דניאל ג) כפיתו
אסתר ג טו
בסרבליהון (ע"ז ב:). ואין
41. כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר
שמלך על הודו וכוש כך מלך מסוף העולם ועד סופו כיוצא בדבר אתה אומר 03 כי הוא רודה בכל עבר
להם מנוחה כדוב. דוב
לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו
הנהר מתפסח ועד עזה רב ושמואל חד אמר תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם וחד אמר תפסח ועזה
ד)
אין לו מנוחה אלא הולך
כַּיְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ
ובא כל שעה (שם) כשהוא
דברים ד ז
בהדי הדדי הוו קיימי כשם שמלך על תפסח ועל עזה כך מלך על כל העולם כולו שבע ועשרים ומאה מדינה
אֵלָיו:
51. אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים
קשור הולך ובא תמיד
אמר רב חסדא בתחילה מלך על שבע ולבסוף מלך על עשרים ולבסוף מלך על מאה אלא מעתה ושני חיי
סביבותיו (קדושין שם). כך
13
לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי
מלך על כל העולם
מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת
עמרם שבע ושלשים ומאת שנה מאי דרשת ביה שאני הכא דקרא יתירא הוא מכדי כתיב מהודו ועד כוש
כולו. והכי קאמר קרא כי
וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה
שבע ועשרים ומאה מדינה למה לי ש"מ לדרשה: תנו רבנן שלשה מלכו
הוא רודה בכל עבר הנהר
וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה
שלשה מלכו בכל העולם כולו.
כמתפסח ועד עזה
וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל
(סנהדרין כ:). בכיפה ואלו הן אחאב ואחשורוש ונבוכדנצר אחאב דכתיב חי ה' אלהיך
ה)
❖
23
אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְיָ
והא
דלא חשיב
אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך וגו' ואי לא דהוה
ו)
אֱלֹהֵיכֶם
בְּמִצְרַיִם
אלכסנדר' מוקדון
משום דלא איירי
לְעֵינֶיךָ: דברים ד לד
מליך עלייהו היכי מצי משבע להו נבוכדנצר דכתיב 33 והיה הגוי
61. וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
הכא אלא באותם הכתובים להדיא:
רבינו חננאל
והממלכה אשר לא יתן את צוארו בעול מלך בבל אחשורוש הא דאמרן
הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ
ז)
אתה
אחשורוש אחיו של ראש
מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע
סימן
ובן גילו של ראש, פי'
וְעֶשְׂרִים
וּמֵאָה
מְדִינָה: אסתר א א 71. וֶהֱשִׁיבְךָ יְיָ מִצְרַיִם בָּא¢ נִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה: דברים כח סח 81. וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם
אחשורוש אח שוה לראש.
לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַøתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם: ויקרא כו מד 91. וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם
אחיו של נבוכדנצר כו'. הוא
עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ: במדבר לג נה 02. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם: במדבר לג נו 12. וּבְכָל דִּי דָיְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן אַנְתְּ הוּא
אחשורוש, הוא ברשעתו
רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא: דניאל ב לח 22. וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: עזרא ד ו 32. וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם: אסתר י א 42. אַלּוּף מַגְדִּיאֵל
מתחילתו ועד סופו. ת"ר
אַלּוּף עִירָם אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם: בראשית לו מג 52. וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח
שלשה מלכו בכיפה, אחאב
בְּהַצֹּתָם עַל יְיָ: במדבר כו ט 62. וּבְעֵת הָצֵר לוֹ וַיּוֹסֶף לִמְעוֹל בַּיְיָ הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז: דברי הימים ב כח כב 72. אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם: דברי הימים א א כז 82. הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת
ונבוכד[נצר] ואחשורוש כו'.
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם: שמות ו כו 92. וְדָוִד הוּא הַקָּטָן וּשְׁלֹשָׁה הַגְּדֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל: שמואל א יז יד 03. כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם
הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב: מלכים א ה ד 13. וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: שמות ו כ 23. חַי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה
אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְאָמְרוּ אָיִן וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה: מלכים א יח י 33. וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֹתוֹ אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֵת אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת
צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְיָ עַד תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ: ירמיהו כז ח