מגילה נקראת פרק
ראשון
מגילה
יא.
מסורת הש"ס
תורה אור השלם
כי עבדים אנחנו. פסוק הוא בספר עזרא וסיפא ויט עלינו חסד לפני
עמלק: אעשה לכם.
אף אלו כמעט כלו: אחיו
של ראש. כלומר
א) ב)
1. כִּי עֲבָדִים אֲנַחְנוּ
ג)
(ב) שרי פרס לתת ח) עלינו מחיה: באש בימי נבוכדנצר. שהטילנו
דומה לו: בן גילו.
בן מזלו. שניהן דעת אחת היה להן: בקש
וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ
ד) ה)
אֱלֹהֵינוּ וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד
לתוך הכבשן: אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי
להחריב. יסוד שיסד זרובבל בבית המקדש בימי כורש לפני אחשורוש
לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת לָנוּ
מרדכי. שהדבר נגלה לכל האומות
כמו שאמור בספר עזרא : שטנה. שנמנה לשטן להם שלא
שהלכו אגרות בכל העולם:
ו)
מִחְיָה לְרוֹמֵם אֶת בֵּית
$ מסורבלין. מלובשין בבשר: נעשה
יבנוהו: $ אח. אוי: אברם הוא אברהם.
אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת
ז)
חָרְבֹתָיו וְלָתֶת לָנוּ גָדֵר
פסוק הוא בדברי הימים: שמלך
שונאו של הקדוש ברוך הוא מך.
כי עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו
1
בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם:
כמי שלא היה יכול להושיע: אדם
מעצמו. שלא היה מזרע המלוכה:
ח)
עזרא ט ט
אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס אימתי
❖
ט)
2. הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ
ולא מלך. זה המן: רב מתנה
כי הוא רודה. כתיב בשלמה: כשם
בזמן המן רבי חנינא בר פפא פתח לה
לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ
[אמר] מהכא. פתח פתחא: [הדא
שמלך על תפסח (ד) ועל עזה וכו'.
וּבַמַּיִם
וַתּוֹצִיאֵנוּ
פתחא להא פרשתא מהכא 2הרכבת אנוש
דכתיב כו']. מה שכתב בתורה
והכי קאמר כי הוא רודה בכל עבר
לָרְוָיָה: תהלים סו יב
גליון הש"ס
לראשנו באנו באש ובמים באש בימי
3. זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ
ואין קונה ט) גזר המן שלא יהא אדם
הנהר כמו מתפסח ועד עזה:
גמ' אדם ולא מלך.
לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל
נבוכדנצר הרשע ובמים בימי פרעה ותוציאנו
מלכו בכיפה. תחת כל כיפת הרקיע:
רשאי לקנות מהן לעבד: ושמואל
אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת
לרויה בימי המן רבי יוחנן פתח לה פתחא
רש"י ד"ה
מהכא. פתחא לא
הא דאמרן. מהודו ועד כוש:
אמר
אֱלֹהֵינוּ: תהלים צח ג
(ג)
4. אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק
מסורבלין מלובשין.
מאסתים וגו': ואם לא תורישו וגו'.
להא פרשתא מהכא זכר חסדו ואמונתו
סימן
3
מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל:
אף אלו נענשו על שחמל שאול על
לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו אימתי ראו כל אפסי
משלי כח טו
ד"ה אח אוי.
5. עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ
ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר ריש לקיש פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא 4 ארי נוהם ודוב
וּמַשְׁחִית גּוֹיִם נָסַע יָצָא
שוקק מושל רשע על עם דל ארי נוהם זה נבוכדנצר הרשע דכתיב ביה 5עלה אריה מסובכו דוב שוקק זה
מִמְּקֹמוֹ לָשׂוּם אַרְצֵךְ
❖
לְשַׁמָּה עָרַיִךְ תִּצֶּינָה
אחשורוש דכתיב ביה וארו חיוה אחרי תניינה דמיה לדוב ותני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב
6
מֵאֵין יוֹשֵׁב: ירמיהו ד ז
6. וַאֲרוּ חֵיוָה אָח¢ רִי
ומסורבלין בשר כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב מושל רשע זה המן על עם דל אלו ישראל
תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב
הגהות הב"ח
שהם דלים מן המצות ר' אלעזר פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא 7בעצלתים ימך המקרה ובשפלות
וְלִשְׂטַר חַד ה¢ קִמַת וּתְלָת
(א) גמ'
ידים ידלוף הבית בשביל עצלות שהיה להם לישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה מך ואין
עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ
נתקיים מה שכתוב
וְכֵן אָמְרִין לַהּ קוּמִי
מך אלא עני שנאמר ואם מך הוא מערכך ואין מקרה אלא הקב"ה שנאמר המקרה במים עליותיו רב
בתורה
8
9
אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא:
(ב) רש"י
דניאל ז ה
נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא 01שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי
מלכי
7. בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ
ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם $ אדם ולא מלך רבא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא ברבות צדיקים
(ג) ד"ה
11
הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם
פתח פתחא
יִדְלֹף הַבָּיִת:
ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם ברבות צדיקים ישמח העם זה מרדכי ואסתר דכתיב 21והעיר שושן צהלה
(ד) ד"ה
קהלת י יח
ושמחה ובמשול רשע יאנח עם זה המן דכתיב והעיר שושן נבוכה רב מתנה אמר מהכא כי מי גוי גדול
8. וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ
31
41
וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן
אשר לו אלהים קרובים אליו רב אשי אמר מהכא או הנסה אלהים וגו' ויהי בימי אחשורוש אמר רב ויי
[א] 61
51
וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל
והי הדא דכתיב והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות וגו' ושמואל אמר לא מאסתים ולא געלתים
פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר
(א)
71
81
יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן:
לכלותם לא מאסתים בימי יוונים ולא געלתים בימי נבוכדנצר לכלותם בימי המן להפר בריתי אתם בימי
ויקרא כז ח
פרסיים כי אני ה' אלהיהם בימי גוג ומגוג במתניתא תנא לא מאסתים בימי כשדים שהעמדתי להם דניאל
9. הַמְקָרֶה בַמַּיִם
עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים
חנניה מישאל ועזריה ולא געלתים בימי יוונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ומתתיה כה"ג
❖
רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי
לכלותם בימי המן שהעמדתי להם מרדכי ואסתר להפר בריתי אתם בימי פרסיים שהעמדתי להם של בית
תהלים קד ג
רוּחַ:
01. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד
רבי וחכמי דורות כי אני ה' אלהיהם לעתיד לבוא שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם רבי לוי אמר
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר
הגהות הגר"א
מהכא 91 ואם לא תורישו את יושבי הארץ רבי חייא אמר מהכא 02 והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה
נָא יִשְׂרָאֵל: לוּלֵי יְיָ
[א] גמ'
שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ
לכם אחשורוש אמר רב אחיו של ראש ובן גילו של ראש אחיו של ראש אחיו של נבוכדנצר הרשע שנקרא
[ב]
אָדָם: תהלים קכד א-ב
[ב] שם
11. בִּרְבוֹת צַדִּיקִים
ראש שנאמר 12אנת הוא רישא די דהבא בן גילו של ראש הוא הרג הוא ביקש להרוג הוא החריב הוא ביקש
יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע
להחריב שנאמר ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם ושמואל אמר
יֵאָנַח עָם: משלי כט ב
22
❖
21. וּמָרְדּ¢ כַי יָצָא מִלִּפְנֵי
שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדרה ורבי יוחנן אמר כל שזוכרו אמר אח לראשו ורבי חנינא
הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת
אמר שהכל נעשו רשין בימיו שנאמר וישם המלך אחשורוש מס הוא אחשורוש הוא ברשעו מתחילתו
32
תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב
גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ
ועד סופו 42הוא עשו הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו 52הוא דתן ואבירם הן ברשען מתחילתן ועד סופן 62הוא
מוסף רש"י
וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן
המלך אחז הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו אברם הוא אברהם הוא בצדקו מתחילתו ועד סופו הוא אהרן
וארו. אחרי.
צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה:
72
82
(ע"ז ב:)
אסתר ח טו
ומשה הן בצדקן מתחילתן ועד סופן 92 ודוד הוא הקטן הוא בקטנותו מתחילתו עד סופו כשם
ומסורבלין.
31. הָרָצִים יָצְאוּ
שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתורה כך במלכותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו
דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ
וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן
בחכמה המולך אמר רב שמלך מעצמו אמרי לה לשבח ואמרי לה לגנאי אמרי לה לשבח דלא הוה איניש
הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן
דחשיב למלכא כוותיה ואמרי לה לגנאי דלא הוה חזי למלכותא וממונא יתירא הוא דיהב וקם מהודו ועד
יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר
(קדושין עב.)
שׁוּשָׁן נָבוֹכָה:
כוש רב ושמואל חד אמר הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם וחד אמר הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי כשם
אסתר ג טו
(ע"ז ב:) ואין
41. כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר
שמלך על הודו וכוש כך מלך מסוף העולם ועד סופו כיוצא בדבר אתה אומר 03 כי הוא רודה בכל עבר
להם מנוחה כדוב.
לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו
הנהר מתפסח ועד עזה רב ושמואל חד אמר תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם וחד אמר תפסח ועזה
כַּיְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ
(שם)
דברים ד ז
בהדי הדדי הוו קיימי כשם שמלך על תפסח ועל עזה כך מלך על כל העולם כולו שבע ועשרים ומאה מדינה
אֵלָיו:
51. אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים
אמר רב חסדא בתחילה מלך על שבע ולבסוף מלך על עשרים ולבסוף מלך על מאה אלא מעתה ושני חיי
(קדושין שם) כך
13
לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי
מלך על כל העולם
מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת
עמרם שבע ושלשים ומאת שנה מאי דרשת ביה שאני הכא דקרא יתירא הוא מכדי כתיב מהודו ועד כוש
כולו.
וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה
שבע ועשרים ומאה מדינה למה לי ש"מ לדרשה: תנו רבנן שלשה מלכו
וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה
שלשה מלכו בכל העולם כולו.
וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל
(סנהדרין כ:) בכיפה ואלו הן אחאב ואחשורוש ונבוכדנצר אחאב דכתיב חי ה' אלהיך
❖
23
אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְיָ
והא
דלא חשיב
אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך וגו' ואי לא דהוה
אֱלֹהֵיכֶם
בְּמִצְרַיִם
אלכסנדר' מוקדון
משום דלא איירי
לְעֵינֶיךָ: דברים ד לד
מליך עלייהו היכי מצי משבע להו נבוכדנצר דכתיב 33 והיה הגוי
61. וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
הכא אלא באותם הכתובים להדיא:
רבינו חננאל
והממלכה אשר לא יתן את צוארו בעול מלך בבל אחשורוש הא דאמרן
הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ
אתה
אחשורוש אחיו של ראש
מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע
סימן
ובן גילו של ראש, פי'
וְעֶשְׂרִים
וּמֵאָה
מְדִינָה: אסתר א א 71. וֶהֱשִׁיבְךָ יְיָ מִצְרַיִם בָּא¢ נִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה: דברים כח סח 81. וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם
אחשורוש אח שוה לראש.
לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַøתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם: ויקרא כו מד 91. וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם
אחיו של נבוכדנצר כו'. הוא
עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ: במדבר לג נה 02. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם: במדבר לג נו 12. וּבְכָל דִּי דָיְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן אַנְתְּ הוּא
אחשורוש, הוא ברשעתו
רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא: דניאל ב לח 22. וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: עזרא ד ו 32. וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם: אסתר י א 42. אַלּוּף מַגְדִּיאֵל
מתחילתו ועד סופו. ת"ר
אַלּוּף עִירָם אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם: בראשית לו מג 52. וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח
שלשה מלכו בכיפה, אחאב
בְּהַצֹּתָם עַל יְיָ: במדבר כו ט 62. וּבְעֵת הָצֵר לוֹ וַיּוֹסֶף לִמְעוֹל בַּיְיָ הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז: דברי הימים ב כח כב 72. אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם: דברי הימים א א כז 82. הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת
ונבוכד[נצר] ואחשורוש כו'.
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם: שמות ו כו 92. וְדָוִד הוּא הַקָּטָן וּשְׁלֹשָׁה הַגְּדֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל: שמואל א יז יד 03. כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם
הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב: מלכים א ה ד 13. וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: שמות ו כ 23. חַי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה
אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְאָמְרוּ אָיִן וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה: מלכים א יח י 33. וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֹתוֹ אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֵת אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת
צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְיָ עַד תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ: ירמיהו כז ח