מגילה
נקראת פרק
ראשון מגילה
ג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מבטלין
כהנים מעבודתן לשמוע מקרא מגילה.וקשהאמאי
בנס היו עומדין.
ח א
שהיתה חקיקתן משני עבריהן הלכך שאר אותיות
א) ב)
ג)
מבטלין $ והלא אחר הקריאה יש הרבה שהות לעבודה
יש להן מקום דבק אלא מ"ם וסמ"ך היתה באויר (ודוקא בסתומים).
ל)
❖
ד)
ויש לומר דכיון דמשהאיר היום הוי זמן עבודה והם מניחין אותה
ואפשר היה לו לתרץ הך (ברייתא) דרב חסדא בסתומין וכי אתמר
ה)
בשביל הקריאה משום הכי קרי ליה ביטול וא"ת ויעשו עבודתן מיד
הך דרבי ירמיה בפתוחין והכי מוכח בפרק הבונה במסכת שבתמ) אלא
ואחר כך יקראו המגילה לבדם וי"ל
הא נ)פריך לה מילתא דשויא לתרוייהו:
תורה אור השלם
ס) מהוה הוו כו'. ואורחא דסוגיא
דטוב לקרות עם הצבור משום דהוי
בנס היו עומדין אין מהוה הוו ולא הוו ידעי
ו)
1. אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ
טפי פרסומי ניסא:
ז) ח)
דגמ' ע) להקשות דבר שאינו עד
הי באמצע תיבה והי בסוף תיבה ואתו צופים
אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
חיישינן שמא שד הוא. פירש
ויקרא כז לד
בְּהַר סִינָי:
דטרח ומעמידה על בורייה מפי רבי
ותקינו פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף
ט) י)
2. וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת
ע"כ: שלא ירבו מחלוקת. לפרש
ריב"א דדוקא חוץ
כ)
הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל
תיבה סוף סוף 1אלה המצות שאין נביא עתיד
מקראות הסתומים: קץ משיח. בספר
לעיר [היכא דשכיחי מזיקין] כגון
וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא: נחמיה ח ח
לחדש דבר מעתה אלא $שכחום וחזרו ויסדום
3. בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד
דניאל: ויקראו בספר תורת האלהים
בשדה ובלילה וכן היה יהושע צר על
בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן
וא"ר ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא
וגו'. $ בספר עזרא כתיב: זה מקרא.
יריחו בשדה רחוק ממחנה ישראל
בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן:
תרגום של תורה $אונקלוס הגר אמרו מפי ר'
לשון עברי של חומש: הפסוקים.
אבל במקום שבני אדם מצויין אין
זכריה יב יא
ל) מ)
4. וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי
היאך נפסקין: פיסקי הטעמים.
לחוש דאל"כ אדם שאמר לנו [בלילה
אליעזר ור' יהושע תרגום של נביאים יונתן
נ) ס)
אֶת הַמַּרְאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר
הנגינות קרויין טעמים: אלמלא
בעיר] כתבו גט לאשתי היכי כתבינן
ע) פ)
בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי
הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה
צ)
תרגומא דהאי קרא כו'. שלא מצינו
ניחוש שמא שד הוא [ולא נכתוב] עד
אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה
ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על
עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא:
דנחזי ליה בבואה דבבואה ולא אשכחן
בכל המקרא הספד להדדרימון בבקעת
ק) ר)
ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי
דניאל י ז
דפריך ליה גמרא אלא גבי מי שהושלך
מגידו ויונתן תרגמו לשני הספידות
5. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים
הוא זה שגילה סתריי לבני אדם עמד יונתן
בבור פרק התקבל :
וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר
הדדרימון ברמות גלעד
בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי
אמש
מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה
בטלתם תמיד של בין
ויאשיהו בבקעת מגידו כדמפרש
❖
וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי
סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא
הערבים. קשה אמאי
בספר מלכים : דאינהו נביאי.
הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ
לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא
מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא
בטלוהו בשלמא תלמוד תורה בטלו
שנתנבאו לישראל בשליחותו של מקום
יָסוּף מִזַּרְעָם: אסתר ט כח
מוסף רש"י והוא לא נשתלח לישראל בשום נבואה:
לפי שהיו צרים על העיר כל ישראל
לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל
6. וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ
מאי טעמא איבעיתו. דכתיב בקרא
אבל הכהנים אמאי לא היו מקריבים
אלו הפסוקין.
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ
ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה
עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה
התמיד וי"ל לפי שהארון לא היה
אבל חרדה גדולה נפלה עליהם
בת קול ואמרה לו דייך מ"ט משום דאית
בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו
ויברחו בהחבא: מזלייהו. שר של
במקומו כדאמר פרק הדר
וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם
ביה קץ משיח ותרגום של תורה אונקלוס
כל אדם למעלה: לינשוף. ידלג:
(נדרים לז:) לינשוף.
והכהנים נושאין את הארון וא"ת
לְצָרֵינוּ: וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי
הגר אמרו והא אמר רב איקא בר אבין
(בכורות ג:) גרמידי.
שַׂר צְבָא יְיָ עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל
וישראל במעמדן. עומדין על תמידי
והיכי משמע לישנא דקרא דבטלו
(ב"מ סד.) לימא הכי כו'.
יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה
אמר רב חננאל אמר רב מאי דכתיב 2ויקראו
התמיד ותלמוד תורה ויש לומר
צבור בשעת הקרבן כדתנן במסכת
וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי
בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל
(סנהדרין צד.) והיכי
דה"פ מדקאמר הלנו אתה הכי קאמר
תענית תשמרו להקריב לי
מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ:
עביד הכי.
יהושע ה יג, יד
בשביל תלמוד תורה באת דכתיב
ויבינו במקרא ויקראו בספר תורת האלהים
במועדו היאך שומר אם אינו עומד
7. וַיָּשִׂימוּ הָעָם אֶת כָּל
תורה צוה לנו אם לצרינו או בשביל
על גביו תיקנו נביאים הראשונים כ"ד
זה מקרא מפורש זה תרגום ושום שכל אלו
הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר מִצְּפוֹן לָעִיר
הקרבנות שמגינים עלינו מצרינו:
משמרות על כל משמר ומשמר היה
וְאֶת עֲקֵבוֹ מִיָּם לָעִיר וַיֵּלֶךְ
הפסוקין ויבינו במקרא אלו פיסקי טעמים
עתה באתי. פי' ריב"ן על תלמוד
יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ
מעמד כו': והיכי עביד הכי.
(סנהדרין
ואמרי לה אלו המסורת שכחום וחזרו ויסדום
יהושע ח יג
הָעֵמֶק:
תורה באתי דכתיב ביה
שהשתחוה לו דכתיב ויפול על פניו
מד.) שמא שד הוא.
וַיִּשְׁלָחֵם יְהוֹשֻׁעַ וַיֵּלְכוּ אֶל
מאי שנא דאורייתא דלא אזדעזעה ואדנביאי
וישתחו: אמש ביטלתם כו'. בתשובהפ)
ועתה כתבו לכם [את] השירה הזאת
הַמַּאְרָב וַיֵּשְׁבוּ בֵּין בֵּית אֵל
אזדעזעה דאורייתא מיפרשא מלתא דנביאי
וילן
וּבֵין הָעַי מִיָּם לָעָי וַיָּלֶן
: צ) יהושע בלילה
שהשיבו עתה באתי אנו למדין תחלת
יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ
❖
איכא מילי דמיפרשן ואיכא מילי דמסתמן
ההוא בתוך העמק.
לא כתיב בהאי
דברי המלאך האשימן בשני דברים
יהושע ח ט
הָעָם:
(סנהדרין
דכתיב ביום ההוא יגדל המספד בירושלם
קרא כן אלא כשצר על יריחו כתיב
אמש כלומר כשהעריב היום היה לכם
3
אמר לו אמש בטלתם
שם)
וילן בלילה ההוא בתוך העם וכשצר
להקריב תמיד הערב ובטלתם אותו
כמספד הדדרימון בבקעת מגידון ואמר רב
וגו'.
גליון הש"ס
על העי כתיב וילך בלילה ההוא בתוך
ונשתהיתם במארב העיר חנם שאין
ק)
יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא
גמ' שכחום וחזרו ויסדום.
זמן מלחמה בלילה [משתחשך]: ועכשיו.
העמק ודרך הש"ס הוא לקצר
מאי קאמר ביומא ההוא יסגי מספדא
הפסוקים ולערבם יחד כמו ונתן
שהוא לילה היה לכם לעסוק בתורה
שם אונקלוס הגר אמרו.
(סנהדרין מד: וכעי"ז ערובין
בירושלים $כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל
ר):
סג:) אמש בטלתם תמיד
שהרי אינכם נלחמים בלילה: עתה
הכסף וקם לו
יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד
שם כמספדא דאחאב.
של בין הערבים.
באתי. על של עכשיו: מיד וילן יהושע
מלמד
וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה
בלילה ההוא בתוך העמק. לא באותו
רש"י ד"ה ויקראו כו' בספר
פרעה חגירא בבקעת מגידו וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים
(סנהדרין שם)
עזרא כתיב.
הלילה כתיב אלא בלילה שצר על העי.
4
(ערובין שם)
אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו
והכי קאמר מיד חזר יהושע מדבריו
תוס' ד"ה מבטלין כו'
ועכשיו בטלתם תלמוד
וכשבא לילה אחר במצור עסק בתורה:
תורה.
בהחבא מאן נינהו אנשים אמר ר' ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא זה
והלא אחר כו'.
❖
הא
חגי זכריה ומלאכי אינהו עדיפי מיניה ואיהו עדיף מינייהו אינהו עדיפי מיניה
דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא איהו עדיף מינייהו דאיהו חזא ואינהו לא חזו וכי מאחר דלא חזו מ"ט איבעיתו
(שם)
רבינו חננאל
אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו אמר רבינא שמע מינה האי מאן דמיבעית אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי
ופרקינן לעולם מתוקנים היו,
מאי תקנתיה ליקרי ק"ש ואי קאים במקום הטנופת לינשוף מדוכתיה ארבע גרמידי ואי לא לימא הכי עיזא
וכך היה מסורת בידם מן
דבי טבחי שמינא מינאי: והשתא דאמרת מדינה ומדינה ועיר ועיר לדרשה משפחה ומשפחה למאי אתא
5
הנביאים להיות הפתוחים
(סנהדרין
באמצע תיבה והסתומים בסוף
אמר רבי יוסי בר חנינא להביא משפחות כהונה ולויה שמבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה דאמר
שם) עתה באתי.
תיבה, ושכחום וחזרו הצופים
רב יהודה אמר רב כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע
א
ויסדום. והוא עוד אמר תרגום
של תורה אונקלוס הגר אמרו
מקרא מגילה תניא נמי הכי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן
(מפני) [מפי] ר' אליעזר ור'
ובאין לשמוע מקרא מגילה מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא
וילן יהושע וגו' (שם)
יהושע, כאשר למד אותו כך
לימדוהו לאחרים. ושל נביאים
מגילה קל וחומר מעבודה ומה עבודה שהיא חמורה מבטלינן תלמוד תורה לא כל שכן ועבודה
יונתן בן עוזיאל אמרו, כמו
חמורה מתלמוד תורה והכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו [וגו']
שהיה מסורת בידם של חכמים
6
(עירובין שם)
מפי חגי זכריה ומלאכי. ותרגום
וישתחו (לאפיו) והיכי עביד הכי והאמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה
אין מועד בפני תלמיד
של כתובים נמנע מן השמים
חיישינן שמא שד הוא שאני התם דאמר ליה כי אני שר צבא ה' ודלמא משקרי גמירי דלא מפקי
חכם. (מו"ק
לגלותו, משום דאית ביה קץ
כז:) ולהכנסת כלה.
משיח. ואקשינן והא תרגום של
שם שמים לבטלה אמר לו אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה אמר
(לקמן
תורה בימי עזרא הוה, דכתיב
כט.) ולאחותו מה ת"ל.
לו על איזה מהן באת אמר לו 6 עתה באתי מיד 7 וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק אמר רבי יוחנן
ויקראו בספר [ב]תורת האלהים
מפורש, ואמרינן מפורש זה
מלמד תרגום, ושום שכל אלו
(זבחים ק.) הרי
שהיה הולך לשחוט את פסחו וגו'.
פסוקים, ויבינו במקרא זה פיסוק טעמים, ואמרי לה אלו המסורת. ופרקינן אין תרגום מיהוה הוה בידייהו מקמי עזרא, ושכחוהו
(סנהדרין לה. וכעי"ז זבחים ק.) ושמע שמת לו מת. (ברכות יט:)
רובן דאינשי ואתא אונקלוס הגר ב[פני] ר' אליעזר ור' יהושע ויסדיה למיקרי ביה בציבור. מיהו מילי דאורייתא מיגליין, כלומר רובן
אמרת לא יטמא. (סנהדרין שם)
מפורשין הן. אבל של נביאים מסותמין הן, דהא לולי התרגום של זה הפסוק ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הד[ד]רימון
(זבחים שם)
וג', לא הוינן ידעינן פירוש'א דהאי פסוקא. ולפיכך נזדעזע העולם, שגילה הטעמים שהיו נעלמים. וראיתי אני דניאל לבדי את המראה
(ברכות
והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה, מאן נינהו אנשים שהיו עמו, זה חגי זכריה ומלאכי. ולמה נפלה חרדה גדולה עליהן,
יט:) ת"ל ולאחותו.
דאף על גב דאינהו לא חזו מזלייהו חזו. וכיון דמדינה ומדינה ועיר ועיר לדרשא הוא דאתיין כדאמרן, משפחה ומשפחה מאי דרשת
(סנהדרין שם) שדוחה את לא תעשה שבתורה. (שבת צד: ערובין מא:
ביה. ואסיקנה משפחות כהנים ולוים, וכדתניא כהנים המתעסקין בעבודתן ולויים בדכנן וישראל במעמדן, כולן מבטלין עבודתן
ועי' ברכות יט:) כרך וכל הסמוך לו כו' נדון ככרך. (לעיל ב:) בית מושב עיר חומה.
ובאין לשמוע מקרא מגילה. מיכן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה, אם הכהנים מבטלין עבודתן,
(ערכין לג:) עשרה בטלנין.
תלמוד תורה לא כל שכן. ואקשינן וכי עבודה חמורה מדברי תורה, והכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא [וגו'] ויאמר
(ב"ק פב. וכעי"ז לקמן ה.) אשר לוא חומה.
לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי, אמר לו אמש ביטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה. ועל איזה מהן באתה,
(ערכין לב. ועי' תוס' שם)
אמר לו עתה באתי, כלומר על תלמוד תורה שבטלתם אותה עתה. הנה תלמוד תורה חמור מעבודה.