יג:
מגילה נקראת פרק ראשון
מגילה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לא יגרע מצדיק עיניו. נותן עיניו במעשה הצדיקים לשלם להם (ג) אף
העתידה לבא לאחר זמן: כרפאי לישראל. ואחר כך נגלה עון אפרים
א) ב)
א
❖
לימים רבים מדה במדה: זכתה ויצא ממנה שאול. שהיה צנוע: זכה
ע"י מכה שאני מביא עליהן: הפיל פור. ומהו פור הוא הגורל מיום
ויצאת ממנו אסתר. בתרגום של מגילהט) מייחס מרדכי ועושהו עשירי
ליום באיזו יום יפול הגורל וכן מחודש לחודש והגורל של כולן הטיל
ג)
ביום אחד ונפל לו הגורל על (ד) אחד: בשבעה באדר מת משה. שנאמר
לשאול ומשאול עד בנימין וכתיב היא אסתר בת דודו י) ואין לו ראיה
ד)
תורה אור השלם
ה) ו)
אחרת בכתובים שיצאה משאול:
והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש
ז)
1. לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו
מסרתן. ללאה והוא צניעות שלא
הראשון צא מהם למפרע
לא יגרע מצדיק עיניו בשכר צניעות שהית'
ח)
1
וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא
שלשים יום באבלו של משה ושלשה
יתפרסם הדבר שמסר לה סימנין:
בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול ובשכר
וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ:
ט)
איוב לו ז
שנאמר לא יגרע מצדיק עיניו.
ימים שהכינו להם צידה שנאמר
צניעות שהיה בו בשאול זכה ויצאת ממנו
י) כ)
2. וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי
הכינו לכם צידה כי בעוד שלשה ימים
וסיפיה דקרא ויושיבם לנצח ויגבהו
ל)
אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן
אסתר ומאי צניעות היתה בה ברחל דכתיב
מ) נ)
והיינו גדולה לדורות: ואם הגיס
אתם עוברים וגו'
הרי
רִבְקָה הוּא וַתָּרָץ וַתַּגֵּד
ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי אחי
2
לְאָבִיהָ:
בשבעה באדר מת משה: ובשבעה
דעתו כו'. הכי סמכי קראי ויושיבם
❖
בראשית כט יב
אביה הוא והלא בן אחות אביה הוא אלא
באדר נולד. דכתיב בן מאה ועשרים
לנצח ויגבהו ואם אסורים בזקים על
3. עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם
אמר לה מינסבא לי אמרה ליה אין מיהו אבא
שנה אנכי היום היום
ידי שמגביהין עצמן באין לידי עניות
עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל:
שמואל ב כב כז
ויסורים: וטובלת. מחמת נקיות שלא
גליון הש"ס
רמאה הוא ולא יכלת ליה אמר לה אחיו אנא
מלאו ימי ושנותי מ). כדאי הלידה
(א)
4. וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא
שתכפר על המיתה: אית בהו רבנן.
תהא מאוסה לצדיק משכיבתו של
גמ' שני טרסיים.
ברמאות אמרה ליה ומי שרי לצדיקי לסגויי
לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה
אחשורוש: אדון על עבדיו. ויקצוף
מתשובתו של המן אנו למדין שכך
זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא
ברמיותא אמר לה אין עם נבר תתבר ועם
❖
3
בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה
פרעה על שני סריסיו כ): לשון טורסי.
היה אחשורוש משיבו: קרחה אני
עקש תתפל אמר לה ומאי רמיותא אמרה
רִמִּיתָנִי:
שם מקום: לא ראינו שינה. מתוך
עושה במלכותך. שמלכות אחת
בראשית כט כה
ליה אית לי אחתא דקשישא מינאי ולא
5. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דּוֹדוֹ
מליאה מהם: מדינתא. מדינה
שהיתה חביבה עליו היה מרבה
הגהות הב"ח
מנסיב לי מקמה מסר לה סימנים כי מטא
הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ
בתשמיש וצמא לשתות: משמרתי
קטנה: ולא נסבי מינן. נשים:
(א) גמ' אי
הָאֲתֹנוֹת וְאֶת דְּבַר
ליליא אמרה השתא מיכספא אחתאי
ומשמרתך. אתה ממונה על עבודה
ואת דתי המלך אינם עושים.
רמאי הוא
הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ
(ב) שם
מסרתינהו ניהלה והיינו דכתיב ויהי בבקר
אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל:
אונגריות ומסים וגולגליות וארנונות
אחת ואני ממונה על עבודה
4
לפיכך
שמואל א י טז
אחרת: ה"ג אחר הדברים האלה
אינן נותנין: דמפקי ליה לשתא
והנה היא לאה מכלל דעד השתא לאו לאה
אסתר מאי
6. וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים
יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי עֹנִי: גדל המלך ל) את המן וגו'. בתר בגתן
בשה"י פה"י. שבת היום פסח היום
היא דכתיב אין אסתר
היא אלא מתוך סימנין שמסרה רחל ללאה
מגדת
איוב לו ח
כתיב: וקא בעי הש"ס אחר
ואנו אסורים במלאכה: אין שוה.
ותרש
לא הוה ידע עד השתא לפיכך זכתה ויצא
לא יגרע
7. אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת
מאי. מה העיד עליו הכתוב שלא
אין נאה ואין חשש להניחן: משמיעין.
מצדיק עיניו
מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ
ממנה שאול ומה צניעות היתה בשאול
(ג) רש"י
גידלו עד שבא מעשה הזה: אחר
בית דין מכריזין שיביאו שקלים
כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדּ¢ כָי
דכתיב ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר
להן
5
וְאֶת מַאֲמַר מָרְדּ¢ כַי
למקדש: ועל הכלאים. שגדלו
שברא
הקדוש ב"ה רפואה למכה.
גמולן
אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר
אמר שמואל (ב) זכה ויצאת ממנו אסתר ואמר
הזרעים קצת וניצן ניכר ועוקרין
(ד) ד"ה
הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ:
משל ❖
רבי אלעזר כשהקב"ה פוסק גדולה לאדם פוסק לבניו ולבני בניו עד סוף
אדר
אסתר ב כ
אותן משדותיהן בהכרזת בית דין:
8. בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדּ¢ כַי
כל הדורות שנאמר 1 ויושיבם לנצח ויגבהו (וגו') ואם הגיס דעתו הקב"ה
יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף
משפילו שנאמר ואם אסורים בזקים וגו' ואת מאמר מרדכי אסתר עושה אמר רבי ירמיה שהיתה מראה
בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי
6
7
הגהות הגר"א
הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף
דם נדה לחכמים כאשר היתה באמנה אתו אמר רבה בר לימא (משמיה דרב) שהיתה עומדת
❖
7
[א] גמ'
וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ
מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי 8בימים ההם ומרדכי
אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: אסתר ב כא
וטובלת ויושבת בחיקו של
9. וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי
יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי
מרדכי. ואם תאמר
עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים
רבינו חננאל
יוחנן הקציף הקב"ה אדון על עבדיו לעשות רצון צדיק ומנו יוסף שנאמר
וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת
והא לא הי' שם הבחנת שלש' חדשים
אמר לו והלא אין משמרתי
חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ
ושם אתנו נער עברי וגו' עבדים על אדוניהן לעשות נס לצדיק ומנו מרדכי
שהרי בכל יום היה אותו רשע מצוי
9
פָּתָר: בראשית מא יב
ומשמרתך שוה, אמר לו
01. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר
אני אשמור משמרתי
דכתיב ויודע הדבר למרדכי וגו' אמר רבי יוחנן בגתן ותרש $שני טרסיים הוו
אצלה וי"ל שהיתה משמשת במוך:
[א]
01
ומשמרתך. פי' אמר לו אני
לְמָרְדּ¢ כַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר
והיו מספרין בלשון טורסי ואומרים מיום שבאת זו לא ראינו שינה בעינינו בא
אשמור משמרתי בתחילת
הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר
הלילה עד החק שאנו
לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדּ¢ כָי:
ונטיל ארס בספל כדי שימות והן לא היו יודעין כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית היה והיה יודע בשבעים
אסתר ב כב
קבועים ואשמ[ו]ר עוד
לשון אמר לו והלא אין משמרתי ומשמרתך שוה אמר לו אני אשמור משמרתי ומשמרתך והיינו דכתיב
11. וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא
ממך בחצי הלילה
במשמרתך. ועשו כך,
וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ
11 ויבקש הדבר וימצא שלא נמצאו במשמרתן 21אחר הדברים האלה (אחר מאי) אמר רבא אחר שברא
ונתבקש
במשמרתו
וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים
הקב"ה רפואה למכה דאמר ר"ל אין הקב"ה מכה את ישראל אא"כ בורא להם רפואה תחילה שנאמר
שבתחילת הלילה. שכל
לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
אסתר ב כג
שומר בתחילת הלילה
31כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים אבל אומות העולם אינו כן מכה אותן ואח"כ בורא להם רפואה שנאמר
21. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
כשיעמוד אחר לשמור,
ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו אמר רבא בתחילה במרדכי
ישן מי שכבר שמר, ונמצא
גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
41
51
זה (ו)שומר שלא
אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא
לבדו ולבסוף בעם מרדכי ומנו רבנן ולבסוף בכל היהודים 61 הפיל פור הוא הגורל תנא כיון שנפל פור
במשמרתו, לפיכך נתבררה
הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ וַיָּשֶׂם
בחודש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבשבעה
עליו העיצה. אין הקב"ה
אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל
מכה את ישראל עד
הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ:
באדר מת ובשבעה באדר נולד ישנו עם אחד אמר רבא ליכא דידע לישנא בישא כהמן אמר ליה
71
אסתר ג א
שבורא להן רפואה, שנ'
❖
31. כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל
תא ניכלינהו אמר ליה מסתפינא מאלהיו דלא ליעביד בי כדעבד בקמאי אמר ליה ישנו מן המצות אמר
כרפאי לישראל וגו'.
וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם וְרָעוֹת
ליה אית בהו רבנן אמר ליה עם אחד הן שמא תאמר קרחה אני עושה במלכותך מפוזרין הם בין העמים
שֹׁמְרוֹן כִּי פָעֲלוּ שָׁקֶר
שמא תאמר אית הנאה מינייהו מפורד כפרידה זו שאינה עושה פירות ושמא תאמר איכא מדינתא
וְגַנָּב יָבוֹא פָּשַׁט גְּדוּד
מוסף רש"י
הושע ז א
בַּחוּץ:
מינייהו ת"ל בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם דלא אכלי מינן ולא נסבי מינן ולא מנסבי לן
41. וְנָגַף יְיָ אֶת מִצְרַיִם
מסר לה סימנים.
נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְיָ
ואת דתי המלך אינם עושים דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י ולמלך אין שוה להניחם דאכלו ושתו ומבזו ליה
וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם:
למלכות ואפילו נופל זבוב בכוסו של אחד מהן זורקו ושותהו ואם אדוני המלך נוגע בכוסו של אחד
(רשב"ם ב"ב קכג.) והלא
ישעיהו יט כב
אין
משמרתי
51. וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח
מהן חובטו בקרקע ואינו שותהו 81 אם על המלך טוב יכתב לאבדם
הכסף נתון לך. גימטריא
ומשמרתך שוה.
יָד בְּמָרְדּ¢ כַי לְבַדּוֹ כִּי
ועשרת אלפים ככר כסף וגו' אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי
הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדּ¢ כָי
דהכסף עולה הע"ץ
וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת
שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך
(במדבר ג ז ועי'
רמז לו שיתלה עליו :
נ)
כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל
הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים
מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם
א
רש"י ע"ז לח: שפי' שומרי
אסתר ג ו
מָרְדּ¢ כָי:
הסף שומרי הכלים וח"א
ועל
הכלאים 91 ויאמר המלך
להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך אמר רבי אבא
61. בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא
מהרש"א כאן) בשבעה
משל
באדר מת משה.
חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים
עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר: אסתר ג ז 71. וַיֹּאמֶר הָמָן
לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ
אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם: אסתר ג ח 81. אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף
אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ: אסתר ג ט 91. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת
(סוטה יב:) משמיעין על השקלים. (לקמן כט.)
(מו"ק ו.) ועל הכלאים. (שם
בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ: אסתר ג יא
מכת"י) (לקמן כט:)