מגילה נקראת פרק
ראשון מגילה
יד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
משל דאחשורוש והמן כו'. כלומר יש ללמוד מאחשורוש שאף בדעתו
המורשתי ובימי אמציה אמוץ אמוץ אמר לאמציה
מדוע דרשת אלהי
א)
א
ב) ג)
היה להשמידן: להחזירן למוטב. שגזרו עליהן תעניות לתשובה
אדום ואליהו ואלישע ויונה בן אמיתי ישעיה בימי מנשה יואל
ע)
ר)
❖
ד)
כדכתיבפ) צום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים: חוץ ממקרא מגילה.
נחום חבקוק בימי יאשיה צפניה אוריה מקרית יערים ירמיה בגולה
ואם תאמר נר חנוכה כבר פסקו הנביאים אבל בימי מרדכי היו חגי
יחזקאל דניאל בשנת ב' לדריוש ברוך נריה שריה מחסיה חגי זכריה
ה)
ו)
זכריה ומלאכי: מעבדות לחירות.
מלאכי ומרדכי בלשן בסדר עולם
הגהות הגר"א
ז) ח)
ביציאת מצרים אמרו שירה על הים:
ועל דניאל אמרינן לעיל אינהו
משל דאחשורוש והמן למה הדבר דומה
[א] רש"י
ט)
הלל נמי נימא. שהוא שירה: הכי
נביאי ואיהו לאו נביא אלא אפיק
לשני בני אדם לאחד היה לו תל בתוך שדהו
י)
גרסי' אמר רבא בשלמא התם כו'
דניאל ועייל שמעיה שאמר לרחבעם ש)
ולאחד היה לו חריץ בתוך שדהו בעל חריץ
כ)
ולא עבדי פרעה. שהרי לחירות יצאו:
אל תעלו ואל תלחמו עם אחיכם בני
אמר מי יתן לי תל זה בדמים בעל התל
אכתי עבדי אחשורוש אנן. דלא
ישראל. ת) שנים לא ידעתי[ב]: נתבצר
אמר מי יתן לי חריץ זה בדמים לימים
ל)
נגאלו אלא מן המיתה: בין לרבא.
להם. לשון גבוה כמו ובצורות
מ)
נזדווגו זה אצל זה אמר לו בעל חריץ לבעל
בשמים : כשהיא אחות
דאמר להכי לא אמרי הלל דאכתי
נ) ס)
התל מכור לי תילך אמר לו טול אותה בחנם
ע)
אהרן. ועדיין לא נולד משה: פתילות
עבדי
אחשורוש הוו הא לאו הכי
פ) צ)
אמרינן: בין לרב נחמן. דאמר
למקדש. (ו) משכן שילה: משום יחוד.
והלואי ויסר המלך את טבעתו אמר רבי אבא
1
קריאת מגילה במקום הלל: (ד) הוכשרו
שהוא גבוה ואין לו צל ואין אדם יכול
בר כהנא גדולה הסרת טבעת יותר
שאר ארצות לומר שירה. על נס
להתייחד שם עמה כמו בבית: לב
מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות
ק) ר)
המאורע להם: ותו ליכא. נביאים:
אחד. שרף יש לו כמו אילן אבל אין
[ב] שם
ש)
שנתנבאו להן לישראל שכולן לא החזירום
נבואה שהוצרכה לדורות. ללמוד
לו בענפיו אלא בגזעו על פני כל
ת)
למוטב ואילו הסרת טבעת החזירתן למוטב
❖
גובהו: רמה קרני ולא רמה פכי.
תשובה או הוראה וכל הנך מ"ח
ת"ר ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות
זו היא נבואתה שנתנבאית על
הוצרכו. ובהלכות גדולות (ה) מנויין מסדר
נתנבאו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו
עולם [א] אברהם יצחק יעקב משה
שאול ויהוא שלא תימשך מלכותן.
רבינו חננאל
על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה
ואהרן יהושע פנחס ויעל מלאך ה'
במשיחת דוד ושלמה כתיב א) קרן
ת"ר מ"ח נביאים ושבע
השמן ובמשיחת שאול ויהוא כתיב ב)
מן הגלגל אל הבוכים
מאי דרוש אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי
נביאות לא פחתו ולא
פך: וכי רואין דם בלילה. שנאמר
זה פנחס ויבא איש האלהים אל עלי
הותירו על מה שכתוב
יהושע בן קרחה ומה מעבדות לחירות
(א)
בתורה אפי' אות אחת חוץ
זה אלקנה עלי שמואל
אם אשאיר לנבל עד
אמרי' שירה ממיתה לחיים לא כל שכן אי
ממקרא מגילה. ואלו הן
גד נתן דוד שלמה עידו קרא צ) אל
אור הבקר משתין בקיר שמע מינה
מ"ח נביאים משה ואהרן
הכי הלל נמי נימא לפי שאין אומרים
(ב)
המזבח בבית אל ק) מיכיהו בן ימלה
דהוה בלילה. וכי מראין דם בלילה
ואסיר ואלקנה ואביאסף
הלל על נס שבחוצה לארץ יציאת מצרים דנס
א)
בני קרח נתנבאו במדבר.
אם טמא או טהור הלא צריך להבחין
בימי אחאב עובדיה אחיה השילוני
ב)
יהושע, פנחס, אלקנה, גד
שבחוצה לארץ היכי אמרינן שירה כדתניא
מראיתו אם מה' דמים הטמאים
ויהוא בן חנני בימי אסא עזריה בן
ג)
החוזה, נתן הנביא, אסף,
עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל
באשה הוא: וכי דנין דיני נפשות
הימן, ידותון, שמואל,
עודד חזיאל [הלוי] מבני מתניה
❖
דוד, אחיה, שמעיה,
בלילה. והא כתיב דינו
ארצות לומר שירה משנכנסו ישראל לארץ
אליעזר
בן דודו ממורישה כולן
עדוא, עזריה[ו] בן עודד,
לבוקר משפט וכתיב והוקע אותם
בימי יהושפט בדברי הימים
לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה רב
חנני הרואה, יהוא בן חנני,
אליהו, מכיהו, עובדיהו,
ובימי ירבעם בן יואש
לה' ג) נגד השמש :
הגהות הב"ח
נחמן אמר קרייתא זו הלילא רבא אמר
א
(ג)
אלישע,
(יחזקאל)
הושע
עמוס ובימי יותם מיכה
כליתני [יחזיאל], אליעזר בן
(א) גמ'
בשלמא התם 2 הללו עבדי ה' ולא עבדי
קל וחומר
דודוהו, יונה בן [אמיתי],
פרעה אלא הכא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן בין לרבא בין לר"נ קשיא
(ב) שם
זכריה בן יהוידע, אמוץ,
אמר ר'
חבקוק, צפניה(ו) בן כושי,
והא תניא משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה כיון שגלו חזרו להכשירן הראשון ותו
יצחק
ירמיה, ישעיה, יחזקאל,
ליכא והכתיב ויהי איש אחד מן הרמתים צופים אחד ממאתים צופים שנתנבאו להם לישראל מיהוה
והרי
3
דניאל, ברוך בן נריה,
שריה בן מחסיה, מרדכי
טובא הוו כדתניא הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים אלא נבואה שהוצרכה לדורות
ואמרי' הלילא התם
בלשן, הושע בן בארי,
נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה רבי שמואל בר נחמני אמר אדם הבא משתי רמות שצופות זו את זו
(ג) שם
עמוס, מיכה המורשתי,
מתקיף
יואל בן פתואל, נחום,
רבי חנין אמר אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם ומאן נינהו בני קרח דכתיב 4 ובני קרח
לה מי דמי
חגי, זכריה, ומלאכי. שבע
לא מתו תנא משום רבינו מקום נתבצר להם בגיהנם ועמדו עליו שבע נביאות מאן נינהו שרה מרים
(ד) רש"י
נביאות שרה, מרים,
דבורה, וחולדה, חנה,
דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר שרה דכתיב 5 אבי מלכה ואבי יסכה ואמר ר' יצחק יסכה זו שרה
לא
ואביגיל, ואסתר.
ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ד"א
(ה) ד"ה
6
❖
הן
יסכה שהכל סוכין ביופיה מרים דכתיב 7 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן ולא אחות משה אמר ר"נ
ורובן יש ללמוד
אמר רב שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל ובשעה
על
תורה אור השלם
שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה עמד אביה ונשקה על ראשה אמר לה בתי נתקיימה נבואתיך וכיון
וירמיה ואוריה
ליהויקים
1. וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת
שהשליכוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה ואמר לה בתי היכן נבואתיך היינו דכתיב 8ותתצב אחותו
(ו) ד"ה
טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ
מרחוק לדעה לדעת מה יהא בסוף נבואתה דבורה דכתיב ודבורה אשה נביאה אשת לפידות מאי אשת
9
למשכן
לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי
בשעה שבני אדם
לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש 01 והיא יושבת תחת תומר מאי שנא תחת תומר אמר ר' שמעון
צֹרֵר הַיְּהוּדִים:
באין ליטול עצה ממנה
אסתר ג י
בן אבשלום משום יחוד דבר אחר מה תמר זה אין לו אלא לב אחד
משום יחוד. כשבאין אליה
יושבת תחת תומר שלא
2. הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי
תשב עמהם בסתר
אף ישראל שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים
יְיָ הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ:
בני ישראל למשפט:
תהלים קיג א
דכתיב ותתפלל חנה ותאמר
חנה דכתיב ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה' רמה קרני בה' רמה קרני
3. וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן
11
הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר
ולא רמה פכי דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא
עלץ לבי בה'. וה"נ
ותחת שאר
אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן
הוה מצי לאתויי כל הפרשה שכל
שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן אין קדוש כה' כי אין בלתך אמר רב
אילנות יש צל שיש
21
יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ
להם ענפים סמוך
הנבואה על סנחריב נבוכדנצר
בֶן צוּף אֶפְרָתִי:
יהודה בר מנשיא אל תקרי בלתך אלא לבלותך שלא כמדת הקב"ה
❖
לעיקרן
שמואל א א א
והמן כמו שתרגם יונתן אלא קרא
מדת בשר ודם מדת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו אבל הקדוש ברוך
4. וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ:
דריש פרשתא נקט:
במדבר כו יא
הוא מבלה מעשה ידיו ואין צור כאלהינו אין צייר כאלהינו אדם צר
5. וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר
מורד
מוסף רש"י
צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים
לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת
קרייתא.
אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת
אבל הקב"ה צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים אביגיל דכתיב 31והיה היא רוכבת
(ערכין י:) מקום נתבצר
נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי
על החמור ויורדת בסתר ההר בסתר ההר מן ההר מיבעי ליה אמר רבה בר שמואל על עסקי דם הבא מן
להם בגיהנם.
מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה:
בראשית יא כט
הסתרים נטלה דם והראתה לו אמר לה וכי מראין דם
בלילה אמרה לו וכי דנין דיני נפשות בלילה אמר לה
6. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל
מורד
אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ
(סנהדרין קי.) שהיתה
עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל
מתנבאה כשהיא אחות אהרן. (סוטה יב:) מה תמר זה אין לו אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע: בראשית כא יב 7. וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן
אלא לב אחד.
אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: 8. וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ: שמות ב ד
שמות טו כ 9. וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא: שופטים ד ד 01. וְהִיא
(סוכה מה:)
יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט: שופטים ד ה
11. וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיְיָ רָמָה קַרְנִי בַּיְיָ רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ: שמואל א ב א 21. אֵין קָדוֹשׁ כַּיְיָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ: שמואל א ב ב 31. וְהָיָה הִיא רֹכֶבֶת עַל הַחֲמוֹר וְיֹרֶדֶת בְּסֵתֶר הָהָר וְהִנֵּה
דָוִד וַאֲנָשָׁיו יֹרְדִים לִקְרָאתָהּ וַתִּפְגֹּשׁ אֹתָם: שמואל א כה כ