מגילה
נקראת פרק
ראשון מגילה
טו.
מסורת הש"ס
תורה אור השלם
ארבע
נשים יפיפיות היו בעולם. קשה
בשלמא. (ז) ירמיה
אמאי לא
חשיב חוה
וחנמאל דכתיב ויבא אלי
חנמאל בן דודי כדבר
א)
1. דְּבַר יְיָ אֲשֶׁר הָיָה אֶל
ב)
דהא אמרינן בפ' חזקת הבתים שרה לפני
ה' ברוך ושריה מצינו שהיו תלמידי ירמיה ברוך דכתיב
צְפַנְיָה בֶּן כּוּשִׁי בֶן גְּדַלְיָה
בֶּן אֲמַרְיָה בֶּן חִזְקִיָּה בִּימֵי
חוה כקוף בפני אדם ויש לומר דלא חשיב אלא אותן הנולדות מאשה:
מפיו יקרא אלי את הדברים האלה
ואני כותב על הספר בדיו
ג)
יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ
כשם שאבדתי מבית אבא כך אבדתי ממך.
וא"ת אמאי לא היה
ושריה בתוך ספר ירמיה
הדבר אשר צוה ירמיה
ד) ה)
נ)
צפניה א א
יְהוּדָה:
ו) ז)
2. וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי
מגרשה ותהא מותרת להחזירנה
את שריה בן מחסיה וגו' ומצינו
ח) ט)
בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן
י"ל לפי שכל מעשה הגט הוא ע"פ
בתלמידי נביאים שהיו נביאים נחה
בשלמא אינהו מיפרשי אלא אבהתייהו
אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה
עדים והיה ירא פן יתפרסם הדבר
י)
רוח אליהו על אלישע ויהושע תלמיד
מנלן כדעולא דאמר עולא כל מקום $ששמו
וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה
ביום
כ) ל)
השלישי. בזכות
אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ
למלכות צ):
משה ולקמן תניא בברייתא ברוך בן
ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן
מ)
בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה
תורה נביאים וכתובים א"נ כהנים
נריה ושריה בן מחסיה ודניאל ומרדכי
וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו
נביא שמו ולא שם אביו בידוע שהוא נביא
נ) ס)
לוים וישראלים
אי נמי משה ואהרן
וחגי זכריה ומלאכי כולן נתנבאו
בַּמִּצְפָּה: ירמיהו מא א
ולא בן נביא שמו ושם עירו מפורש בידוע
ע)
3. בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה
בשנת שתים לדריוש: ישמעאל בן
ומרים אי נמי שלישי דמתן תורה:
נֶעֶשְׂתָה
בְיִשְׂרָאֵל
שהוא (א) מאותה העיר שמו ולא שם עירו
נתניה. הוא שהרג את גדליהו בן
זה וּבִירוּשָׁלִָם כִּי חִלֵּל
שמעשיו (ב) ומעשה אבותיו
בידוע שהוא מירושלים במתניתא תנא כל
אחיקם הצדיק: בשנת שתים לדריוש.
יְהוּדָה קֹדֶשׁ יְיָ אֲשֶׁר אָהֵב
פ) צ)
וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר:
סתומין ופרט לך הכתוב באחד מהן לשבח כגון דבר ה' אשר היה אל
האחרון נתנבאו לבני הגולה שיחזרו
❖
1
מלאכי ב יא
לבית המקדש שנתבטלה המלאכה זה
צפניה בן כושי בן גדליה בידוע שהוא צדיק בן צדיק וכל שפרט לך
4. וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל
שמונה עשרה שנה על ידי שמרונים
מִבְּנֵי עֵילָם וַיֹּאמֶר
הכתוב באחד מהן לגנאי כגון ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה
2
לְעֶזְרָא אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ
גליון הש"ס
משהתחילו בה בימי כורש: בגדה
בן אלישמע בידוע שהוא רשע בן רשע אמר רב נחמן מלאכי זה מרדכי
בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים
יהודה. סיפיה דקרא ובעל בת אל
גמ' ששמו ושם אביו.
נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ
ולמה נקרא שמו מלאכי שהיה משנה למלך מיתיבי ברוך בן נריה
נכר: בשמה זינתה. המזכיר את
וְעַתָּה יֵשׁ מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל
ושריה בן [א] מעשיה ודניאל ומרדכי בלשן וחגי זכריה ומלאכי כולן
עזרא י ב
עַל זֹאת:
שמה נגרר אחר תאות זנות: נקרי.
שם
5. וּמָרְדּ¢ כַי יָדַע אֶת כָּל
נתנבאו בשנת שתים לדריוש תיובתא תניא אמר רבי יהושע בן קרחה
רואה קרי: ה"ג מאי אמר. כשצעק
כל האומר רחב.
אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע
מלאכי זה עזרא וחכ"א מלאכי שמו אמר רב נחמן מסתברא כמאן
מָרְדּ¢ כַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ
צעקה גדולה ומרה מה היה אומר
שם ואילו איהו לא
שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ
בצעקתו: רב אמר. כך היה צועק:
דאמר מלאכי זה עזרא דכתיב בנביאות מלאכי בגדה יהודה ותועבה
אזיל לגביה.
3
הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה
❖
גבה המן מאחשורוש. שמלאו לבו
אסתר ד א
וּמָרָה:
נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל
6. וַתָּבוֹאנָה נַעֲרוֹת
לדבר מה שלא עלה על לב אחשורוש:
נכר ומאן אפריש נשים נכריות עזרא דכתיב ויען שכניה בן יחיאל מבני
4
אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ
גבר מלכא עילאה. כינוי הוא
לָהּ וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה
עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונושב נשים נכריות תנו רבנן
הגהות הב"ח
להיפוך בלשון נקיה: ותתחלחל.
מְאֹד וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים
ארבע נשים יפיפיות היו בעולם שרה (ואביגיל רחב) ואסתר ולמאן דאמר
(א) גמ'
לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדּ¢ כַי
נתמסמס חלל גופה: שחתכוהו
נביא
וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו וְלֹא
אסתר ירקרוקת היתה מפיק אסתר ומעייל ושתי תנו רבנן רחב בשמה זינתה
מגדולתו. בימי אחשורוש שהרי
(ב) שם
אסתר ד ד
קִבֵּל:
יעל בקולה אביגיל בזכירתה מיכל בת שאול בראייתה אמר רבי יצחק $כל
סתומין
7. וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ
בלשצר השליטו תלתא במלכותו ס) וכן
וכל
מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר
האומר רחב רחב מיד ניקרי א"ל רב נחמן אנא אמינא רחב רחב ולא איכפת
דריוש המדי שנאמר ועלה מנהון
שמעשיו
ומעשה
הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ וַתְּצַוֵּהוּ
סרכיא תלתא די דניאל חד מנהון
לי אמר ליה כי קאמינא ביודעה ובמכירה 5ומרדכי ידע את כל אשר נעשה
אבותיו סתומין ופרט
עַל מָרְדּ¢ כָי לָדַעַת מַה זֶּה
(ג) שם
וְעַל מַה זֶּה: אסתר ד ה
וכן כורש שנאמר ודניאל
מאי אמר רב אמר גבה (ג) המן מאחשורוש ושמואל אמר גבר מלכא עילאה
לבו של
8. וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן
הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש
(ד) שם
ממלכא תתאה 6ותתחלחל המלכה מאי ותתחלחל אמר רב שפירסה נדה
הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת
פרסאה וכשמלך אחשורוש
כל יום ויום
בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי
ור' ירמיה אמר שהוצרכה לנקביה ותקרא אסתר להתך אמר רב התך זה
7
חתכו מגדולתו: ואילו איהו. דניאל
עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם
(ה) שם
כְּתֻבִים: שמות לב טו
דניאל ולמה נקרא שמו התך שחתכוהו מגדולתו ושמואל אמר שכל
לא אזיל להשיב שליחותו: על הקלקלה.
ה'
9. וַיַּגִּידוּ לְמָרְדּ¢ כָי אֵת
דברי מלכות נחתכין על פיו לדעת מה זה ועל מה זה אמר רבי
שהיתה אסתר מונעת לבא אל המלך
אלהיך ירצך
דִּבְרֵי אֶסְתֵּר:
(ו) שם איננו
אסתר ד יב
יצחק שלחה לו שמא עברו ישראל על חמשה חומשי תורה דכתיב
לפיכך לא השיב התך את שליחותו
וכי משום דרואה
01. לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל
ואסתר שלחה דבריה ע"י אחרים:
בהן מזה ומזה הם כתובים ויגידו למרדכי את דברי אסתר $ ואילו איהו
מרדכי יושב בשער
8
9
הַיְּהוּדִים
הַנִּמְצְאִים
עד עכשיו. נבעלתי באונס: ועכשיו.
המלך אמר כל זה
בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל
לא אזל לגביה מכאן שאין משיבין על הקלקלה 01 לך כנוס את כל
איננו שוה לי אלא
תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ
מכאן ואילך מדעתי: אבדתי ממך.
היהודים וגו' עד אשר לא כדת אמר רבי אבא שלא כדת היה
(ד)
שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם
ואסורה אני לך. דאשת ישראל שנאנסה
(ז) רש"י
גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן
שבכל יום ויום עד עכשיו באונס ועכשיו ברצון וכאשר אבדתי אבדתי כשם
אינהו
מותרת לבעלה וברצון אסורה לבעלה:
וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ
שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך ויעבור מרדכי אמר רב שהעביר יום
ברוך ושריה מיפרשי
אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר
11
יו"ט ראשון של פסח. שהרי בי"ג
בנבואה חנמאל
אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי:
ראשון של פסח בתענית ושמואל אמר דעבר ערקומא דמיא 21 ויהי ביום
❖
בניסן נכתבו האגרות וניתן הדת
אסתר ד טז
השלישי ותלבש אסתר מלכות בגדי מלכות מיבעי ליה אמר רבי אלעזר אמר
11. וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ
בשושן וי"ד וחמשה עשר וששה עשר
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו
רבי חנינא מלמד שלבשתה רוח הקדש כתיב הכא ותלבש וכתיב התם
התענו ובששה עשר ע) נתלה המן
אסתר ד יז
אֶסְתֵּר:
הגהות הגר"א
בערב: דעבר ערקומא דמיא.
21. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
31 ורוח לבשה את עמשי ואמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא לעולם אל תהי
[א] גמ'
לאסוף היהודים שבעבר השני: שופת
וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת
ברכת הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה
❖
וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ
את הקדרה. מושיבה על הכירה
בהן ואלו הן דוד ודניאל דוד דברכיה ארונה דכתיב 41ויאמר ארונה אל המלך
הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ
היא קרויה שפיתה: וזה בא בפרוזבולי.
וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא
וגו' דניאל דברכיה דריוש דכתיב אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא
(ה)
51
מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת
מרדכי בא אליו בטענת עושר המן
מוסף רש"י
ישיזבינך ואמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך
נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת:
בא בטענת עוני שמכר המן את
אסתר ירקרוקת היתה.
אסתר ה א
שהרי אבימלך קלל את שרה הנה הוא לך כסות עינים ונתקיים בזרעה ויהי
31. וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת
עצמו למרדכי קודם לכן ימים רבים
(לעיל יג.)
61
71
עורקמא דמיא.
עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים
כי זקן יצחק ותכהין עיניו ואמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא בא וראה שלא
בככרי לחם: בולי. לשון עושר
(לקמן
לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי
❖
כדאמרינן ושברתי
כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם שופת קדרה ואח"כ נותן
כח:)
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם
את גאון עוזכם אלו בולאות שביהודה:
פ)
לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ
לתוכה מים אבל הקב"ה נותן מים ואחר כך שופת הקדרה לקיים מה שנאמר
וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם
בוטי
לקול תתו המון מים בשמים ואמר ר"א אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם
81
בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד:
רבינו חננאל
דברי הימים א יב יט
אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר 91ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי ואמר ר"א אמר רבי חנינא צדיק
41. הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה
כל ששמו ושם אביו
אבד לדורו אבד משל לאדם שאבדה לו מרגלית כל מקום שהיא מרגלית שמה לא אבדה אלא
בנבואה, בידוע שהוא
הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר
נביא בן נביא. וכן כל
אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ יְיָ
לבעלה 02 וכל זה איננו שוה לי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא בשעה שראה המן את מרדכי יושב
ששמו ושם עירו מפורש
אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ:
בשער המלך אמר כל זה אינו שוה לי (ו) כדרב
חסדא דאמר רב חסדא זה בא בפרוזבולי וזה בא
בידוע שהוא [נביא מאותה
שמואל ב כד כג
51. בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר
העיר, שמו ולא שם עירו
בפרוזבוטי וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל וּרְמוֹ
בידוע שהוא] מירושלים.
לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ: דניאל ו יז 61. וּלְשָׂרָה
וכן כל שמעשיו ומעשה אבותיו סתומין ופרט הכתוב באחד מהן, אם לשבח כולן צדיקים ואם לגנאי כולן רשעים. אמר רב
אָמַר הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת: בראשית כ טז 71. וַיְהִי
מלאכי זה מרדכי. ר' יהושע בן קרחה אומר מלאכי זה עזרא. ומסתברא כמאן דאמר מלאכי זה עזרא. ויגידו למרדכי, ואילו
כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי: בראשית כז א 81. לְקוֹל
איהו לא אזל, מיכן שאין משיבין על הקלקלה. [ויעבור מרדכי אמר רב וכו'] ושמואל אמר דעבר עורקמא דמיא. כל האומר
תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו: ירמיהו י יג 91. וַיִּוָּדַע
דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. צדיק אבד לדורו אבד, משל כו'. בולי
הַדָּבָר לְמָרְ¢דּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדּ¢ כָי: אסתר ב כב 02. וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל
עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדּ¢ כַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ: אסתר ה יג