טו:
מגילה
נקראת פרק
ראשון מגילה
תורה
אור השלם
מסורת הש"ס
בוטי. לשון עניות
מצלחת: שיהא מצוי לה. אולי תוכל להכשילו
כמו והעבט תעביטנו (דברים טו) במסכת גיטין
בשום דבר לפני המלך:
א) [סנהדרין קיא: ע"ש כמה
1. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ
שינוים ובפרש"י שם],
(דף לז.): בטולמי נהמא. בככרות לחם. עשרים לחם שעורים
ירגיש הקב"ה. שאף אני מקרבת שונאיהן של ישראל. אי נמי ירגיש
צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי
ב) [ר"ה יז:], ג) ברכות נד:
וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר
(מלכים ב ד) מתרגמינן עשרין טולמין דלחמא: לרוח משפט.
שאני צריכה להחניף רשע זה ולזלזל בכבודי: שיהרג הוא והיא.
סוטה יב:, ד) [צ"ל מה לך
ישעיהו כח ה
עַמּוֹ:
לשופטים את רוחן יהיה לעטרה: דן את
יצרו. כופהו לשוב בתשובה:
שיחשדני המלך ממנו ויהרוג את שנינו. [נ"א וכי גזרי גזירה ומית חד
2. וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב
אסתר המלכה ומה],
ה) ס"א, ו) [סוף תענית כט
מינייהו בטלי הגזירה]ו): מלך
ומתגבר על יצרו. אינו הולך אחריו
עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה
ע"א], ז) [ועי' תוס' ב"ב ח:
מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה:
לעבור עבירה: שמשכימין כו'.
הפכפך היה. וחוזר בדיבורו. אמרה
❖
בפרוזבוטי אמר רב פפא וקרו ליה עבדא
ד"ה דין],
ישעיהו כח ו
והיינו שערה שעושין [שנעשים
שמא אוכל לפתותו ולהורגו ואם לא
3. וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ
דמזדבן בטלמי וכל זה איננו שוה לי
(א)
וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא
שוערים] לפתוח דלתות בהשכמה
יהא מזומן תעבור השעה ויחזור בו:
מלמד שכל גנזיו של אותו רשע חקוקין על
שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן
גליון הש"ס
ולאחר [שם עד] זמן נעילתו: גם
בחומם אשית את משתיהם. על
תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ
לבו ובשעה שרואה את מרדכי יושב בשער
גמ' רבה בר עופרן. ע"ל
אלה. אלו הרשעים הנידונין בגיהנם:
בלשצר וסיעתו נאמר בשובם מן
בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה:
המלך אמר כל זה איננו שוה לי ואמר ר' אלעזר
י ע"ב תד"ה רבה: שם
ישעיהו כח ז
א)
ביין שגו. כלומר אף הם עשו כהם
המלחמה שדריוש וכורש היו צרין
4. וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ
אמר רנב"י ורב כתיב.
אמר רבי חנינא עתיד הקב"ה להיות עטרה
לפיכך דנם: פקו פליליה. לגיהנם
על בבל ונצחן בלשצר אותו היום
כעין זה יומא לח ע"ב ודף
לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב
❖
בראש כל צדיק וצדיק שנאמר ביום ההוא
עה ע"ב:
נשפטו: אלי אלי למה עזבתני.
והיו עייפים וחמים וישבו לשתות
לַאדֹנִי וְלִשְׁפָּךְ דָּם חִנָּם
1
וּלְהוֹשִׁיעַ אֲדֹנִי לוֹ וְהֵיטִב
במזמור אילת השחר הוא: על
יהיה ה' צבאות לעטרת צבי [וגו'] מאי לעטרת
ונשתכרו ובאותו היום נהרג. ואף
יְיָ לַאדֹנִי וְזָכַרְתָּ אֶת
אונס. [אע"פ] שאני באה אליו
אסתר אמרה מתוך משתיהן של
צבי ולצפירת תפארה לעושין צביונו ולמצפין
אֲמָתֶךָ:
הגהות הב"ח
רשעים באה להם פורענות: שבעים
מאלי אונס הוא: הצילה מחרב
שמואל א כה לא
תפארתו יכול לכל ת"ל
לשאר עמו למי
ב)
(א) גמ' עבדא דמזדבן
5. וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ
נפשי. באותו מזמור הוא: אמתה
בלחם נשכרו. יונתן תרגם על בניו
בטולמי דנהמא ואמר ר'
שמשים עצמו
אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ
זה
הדן דין אמת לאמתו.נראה
של בת פרעה. ותשלח את אמתה
של המן: שנת מלכו של עולם. דוגמא
אלעזר אמר ר' חנינא כצ"ל
וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ
כשירים ולרוח
2
ותיבות וכל זה איננו שוה לי
דמשום הכי נקט אמת
ותקחה (שמות ב): בשיני רשעים.
יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו
ויקץ כישן ה' (תהלים עח) לנקום
מלמד וכו' אמר כל זה
משפט זה הדן
בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן
לאשמועינן דבדין מרומה צריך
נקמתו: נדדו עליונים. שהיו מלאכים
עוג מלך הבשן במס' ברכות פרק
איננו שוה לי נמחק:
בִּפְלִלִים: שמות כא כב
את יצרו וליושב
לחקור העדים בטוב עד שיתבאר
(ב) שם משיבי מלחמה
הרואה (דף נד:) ה) [שעקר הר בת ג'
מבהילים אותו כל הלילה ואמרו לו
6. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
❖
אלו שנושאין:
האמת ואז ידונו אותו לאמתו :
ז)
על המשפט זה
וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת
פרסי להשליכו על ישראל ונתנו על
כפוי טובה שלם טובה למי שעשאה
[ה"ג
וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ
אל תקרי שברת אלא
ראשו ושלח הקב"ה נמלים ונקבוהו
לשון מורי. ויש אומרים [נדדו עליונים]
הדן דין אמת
הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ
שרבבת. ל' אשתרבובי
ונכנס בצוארו בקש לשומטו ונשתרבבו
כדי שירבו בתחנונים לבקש על הדבר:
וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא
לאמתו ולגבורה
מוסף רש"י
(סוכה ה.) ול"ג שריבבת]:
מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת
שיניו לכאן ולכאן]: אל תקרי שברת
מאי דקמן דזמינתיה. כלומר מה
זה המתגבר על
יכול לכל. למי שעושין
נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת:
אלא שרבבת גרסינן. ומשיני רשעים
זאת הבאה לפני עכשיו דבר חדש
צביונו אע"פ שמתגאה
אסתר ה א
שנושאין ונותנין
יצרו משיבי מלחמה (ב)
7. אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי
. שמשים
כזה: כתוב. משמע שהיה כתוב מחדש
נפיק להאי דרשה דליכתוב קרא ושן
(סנהדרין קיא:)
במלחמתה של תורה שערה [אלו ת"ח]
עצמו כשירים. שיריים
רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי
רשע אלא י' דשיני וי"ם דרשעים הרי
כתב משמע מעיקרא וימצא כתוב
שאין נחשבין, כך אינו חשוב
שַׁאֲגָתִי: תהלים כב ב
שמשכימין ומעריבין בבתי כנסיות ובבתי
ששים: ולא דבר שחוצץ במלכות. בנין
ספר זכרון לפניו אשר הגיד מרדכי:
8. הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי
בעיניו ואינו מתגאה (שם).
מדרשות אמרה מדת הדין לפני הקב"ה
ולרוח משפט. שופט את
שמשי
הבית שהוא באמצע של עולם כדאמרינן
מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי:
רוחו (שם). המתגבר על
תהלים כב כא
רבונו של עולם מה נשתנו אלו מאלו אמר לה הקדוש ברוך הוא ישראל
בסדר יומא (דף נד:) אבן שתיה
9. הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה
יצרו. מרגיז יצר טוב על
שממנה נשתת העולם: מבית אביה
עסקו בתורה אומות העולם לא עסקו בתורה אמר ליה גם אלה ביין
יצר הרע, אם היצה"ר אמר
וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי:
3
לו עשה עבירה זו, לא דיו
תהלים כב כב
למדה. שמעה התינוקות אומרים
שגו ובשכר תעו פקו פליליה אין פקו אלא גיהנם שנאמר ולא תהיה
4
01. וַיְהִי כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ
שנמנע מן העבירה אלא
כן: וימרוד. במלך שהיתה שעתו
הולך ועושה מצוה, ומתגבר
זאת לך לפוקה ואין פליליה אלא דיינין שנאמר 5 ונתן בפלילים 6 ותעמד
אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה
עדיף מרודה (שם).
עֹמֶדֶת בֶּחָצֵר נָשְׂאָה חֵן
בחצר בית המלך הפנימית א"ר לוי כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה אמרה אלי אלי
7
שערה. אלו בתי כנסיות
בְּעֵינָיו וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ
(שם). מה נשתנו אלו
למה עזבתני שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון או שמא על שקראתיו כלב שנאמר 8הצילה
לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט
מאלו. שיש בהם מדות
הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַתִּקְרַב
מחרב נפשי מיד כלב יחידתי חזרה וקראתו אריה שנאמר הושיעני מפי אריה ויהי כראות המלך את
הללו מן השאר, אמר
9
01
אֶסְתֵּר וַתִּגַּע בְּרֹאשׁ
הקב"ה ביין שגו (שם, ול"ג
הַשַּׁרְבִיט: אסתר ה ב
אסתר המלכה אמר רבי יוחנן ג' מלאכי השרת נזדמנו לה באותה שעה אחד שהגביה את צוארה ואחד
11. קוּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי
שם אמר לה הקב"ה ישראל
שמשך חוט של חסד עליה ואחד שמתח את השרביט וכמה אמר רבי ירמיה שתי אמות היה והעמידו על
כו'). אלא שריבבת. לשון
אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל
אשתרבובי אשתרבוב, ירדו
אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים
שתים עשרה ואמרי לה על שש עשרה ואמרי לה על עשרים וארבע במתניתא תנא על ששים וכן אתה
❖
וגדלו למטה (ברכות נד:).
תהלים ג ח
שִׁבַּרְתָּ:
מוצא באמתה של בת פרעה וכן אתה מוצא בשיני רשעים דכתיב שיני רשעים שברת ואמר ריש לקיש
21. וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ
11
מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה
ג)אל תקרי שברת אלא שריבבת $רבה בר עופרן אמר משום ר"א ששמע מרבו ורבו מרבו מאתים 21ויאמר
וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי
רבינו חננאל
לה המלך לאסתר המלכה מה בקשתך עד חצי המלכות ותעש חצי המלכות ולא כל המלכות ולא דבר
ד)
הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ:
אסתר ה ג
ובוטי, פי' עשירים
שחוצץ למלכות ומאי ניהו בנין בית המקדש 31 יבא המלך והמן אל המשתה ת"ר מה ראתה אסתר שזימנה
31. וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם
ודלים. עתיד הק'ב"ה
את המן ר"א אומר פחים טמנה לו שנאמר יהי שלחנם לפניהם לפח ר' יהושע אומר מבית אביה למדה
להיות עטרה בראש
עַל הַמֶּלֶּךְ טוֹב יָבֹא
41
כל צדיק וצדיק, שנ'
הַמֶּלֶך וְהָמָן הַיּוֹם אֶל
שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו' ר"מ אומר כדי שלא יטול עצה וימרוד ר' יהודה אומר כדי
51
ביום ההוא יהיה ה'
הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי
שלא יכירו בה שהיא יהודית ר' נחמיה אומר כדי שלא יאמרו ישראל אחות יש לנו בבית המלך ויסיחו
צבאות לעטרת צבי
אסתר ה ד
לוֹ
41. יְהִי שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם
וגו'. שערה, שמשכימין
דעתן מן הרחמים ר' יוסי אומר כדי שיהא מצוי לה בכל עת ר"ש בן מנסיא אומר אולי ירגיש המקום
ומעריבין בבתי כנסיות
לְפָח
וְלִשְׁלוֹמִים
ויעשה לנו נס רבי יהושע בן קרחה אומר אסביר לו פנים כדי שיהרג הוא והיא רבן גמליאל אומר מלך
ובבתי מדרשות. אמרה
לְמוֹקֵשׁ: תהלים סט כג
51. אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ
מידת הדין לפני הק'ב"ה
הפכפכן היה אמר רבי גמליאל עדיין צריכין אנו למודעי דתניא ר' אליעזר המודעי אומר קנאתו במלך
כו'.
אמר
ליה
הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא
רבה בר אבוה לאליהו
קנאתו בשרים רבה אמר 61 לפני שבר גאון אביי ורבא דאמרי תרוייהו 71 בחומם אשית את משתיהם וגו'
הַשְׁקֵהוּ מָיִם:
כמאן חזאי אסתר דעברה
משלי כה כא
אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו א"ל כמאן חזיא אסתר ועבדא הכי א"ל ככולהו תנאי וככולהו אמוראי
61. לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן
הכי, א"ל ככולהו תנאי
וככולהו
אמוראי.
וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ:
81 ויספר להם המן את כבוד עשרו ורוב בניו וכמה רוב בניו אמר רב ל' עשרה מתו ועשרה נתלו ועשרה
משלי טז יח
מחזרין על הפתחים ורבנן אמרי אותן שמחזרין על הפתחים שבעים הויא דכתיב שבעים בלחם נשכרו אל
71. בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת
91
מִשְׁתֵּיהֶם וְהִשְׁכַּרְתִּים
תקרי שבעים אלא שבעים ורמי בר אבא אמר כולן מאתים ושמונה הוו שנאמר ורוב בניו ורוב בגימטריא
לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת
מאתן וארביסר הוו $אמר רב נחמן בר יצחק ורב כתיב בלילה ההוא נדדה שנת המלך אמר רבי תנחום
02
עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם
ירמיהו נא לט
יְיָ:
נדדה שנת מלכו של עולם ורבנן אמרי נדדו עליונים נדדו תחתונים רבא אמר שנת המלך אחשורוש ממש
81. וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת
נפלה ליה מילתא בדעתיה אמר מאי דקמן דזמינתיה אסתר להמן דלמא עצה קא שקלי עילויה דההוא
כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו וְאֵת
כָּל אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ
גברא למקטליה הדר אמר אי הכי לא הוה גברא דרחים לי דהוה מודע לי הדר אמר דלמא איכא איניש
וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ עַל
דעבד בי טיבותא ולא פרעתיה משום הכי מימנעי אינשי ולא מגלו לי מיד ויאמר להביא את ספר
הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ:
אסתר ה יא
הזכרונות דברי הימים ויהיו נקראים מלמד שנקראים מאיליהן וימצא כתוב כתב מבעי ליה מלמד
12
91. שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם
ששמשי
נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד
עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה
וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה: שמואל א ב ה 02. בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: אסתר ו א 12. וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדּ¢ כַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ
שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: אסתר ו ב