מגילה
נקראת פרק ראשון
מגילה
יז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
למה נמנו
שנותיו
של ישמעאל. מה לנו למנות שנות הרשעים: להתייחס בהן שנותיו של
יעקב. על ידי מנין
א א
שנות
ישמעאל אנו
למדין
א) ב)
[באיזה פרק משנות יעקב עברו עליו כל הקורות והמוצאות אותו. מהן אנו למדין] ששימש בבית עבר י"ד שנה. כיצד אברהם בן פ"ו
ג)
שנה כשנולד ישמעאל וכשנולד יצחק היה בן מאה שנה הרי היו לישמעאל י"ד שנה ויצחק קדם ליעקב ששים שנה הרי לישמעאל ע"ד
ב ב
נמצא שהיה יעקב כשמת ישמעאל בן ס"ג שנה: ותניא היה יעקב כו'. ותניא נמי הכי שהיה
כמה פיישן משנותיו של ישמעאל ס"ג
ד)
ה)
יעקב כשנתברך מאביו בן ס"ג ובו
ו) ז)
בפרק מת ישמעאל שנאמר וילך עשו
ג ג
ח) ט)
למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי ליחס בהן שנותיו של יעקב דכתיב
אל ישמעאל וגו': מלמד שקידשה
י)
❖
ד ד
כ)
1 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים כמה קשיש
ישמעאל. אביה ומת והשיאה נביות
אחיה: וארבע עשרה שנה.
ישמעאל מיצחק ארביסר שנין דכתיב ואברם בן שמונים שנה ושש שנים
היה
ה ה
2
יעקב בבית לבן עד דאתיליד יוסף
בלדת הגר את ישמעאל לאברם וכתיב 3 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו
תורה אור השלם
ו ו
דכתיב עבדתיך ארבע עשרה שנה
את יצחק בנו וכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם בר כמה הוה ישמעאל
1. וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי
4
בשתי בנותיך וגו'
ז ז
יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה
כדאתיליד יעקב בר שבעים וארבעה כמה פיישן משניה שתין ותלת ותניא
וכשנולד יוסף שלמו שני עבדות
וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע
היה יעקב אבינו בשעה שנתברך מאביו בן ששים ושלש שנה ובו בפרק מת
ח ח
שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף
הבנות שנאמר ויהי כאשר ילדה רחל
אֶל עַמָּיו: בראשית כה יז
ישמעאל דכתיב 5וירא עשו כי ברך וגו' וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת
את יוסף וגו' ומשם והלאה
2. וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים
ט ט
בת ישמעאל אחות נביות ממשמע שנאמר בת ישמעאל איני יודע שהיא
עבד אותו בשכר הצאן הרי בן ע"ז
שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת
הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל
אחות נביות מלמד שקידשה ישמעאל ומת והשיאה נביות אחיה שתין
היה יעקב כשנולד יוסף וכתיב ויוסף
לְאַבְרָם: בראשית טז טז
בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה
ותלת וארביסר עד דמתיליד יוסף הא שבעין ושבעה וכתיב ויוסף בן שלשים
3. וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת
6
י י
שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק
נמצא יעקב בן מאה ושבע [שנים
שנה בעמדו לפני פרעה הא מאה ושבע שב דשבעא ותרתי דכפנא הא מאה
בראשית כא ה
בְּנוֹ:
כשהיה יוסף בן שלשים שנה]. ונשתהה
4. וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו
ושיתסר וכתיב 7ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב אל
יעקב לישב בארץ כנען שלא ירד
וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו
פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מאה ושיתסר הויין אלא ש"מ ארבע
יא כ
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק
למצרים: שבעה דשבעא ותרין דכפנא.
עשרה שנין דהוה בבית עבר לא חשיב להו דתניא (א) היה יעקב בבית עבר
בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת
❖
דכתיב כי זה שנתים הרעב בקרב
אֹתָם: בראשית כה כו
מוטמן ארבע עשרה שנה עבר מת לאחר שירד יעקב אבינו לארם נהרים
5. וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ
הארץ וגו' הרי בן קי"ו
שתי שנים (ב) יצא משם ובא לו לארם נהרים נמצא כשעמד על הבאר בן שבעים
יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח
היה יעקב כשירד למצרים וקרא
אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת
הגהות הב"ח
ושבע שנה ומנלן דלא מיענש דתניא נמצא יוסף שפירש מאביו עשרים ושתים
כתיב שלשים ומאת שנה. נמצא משנסע
לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרֲכוֹ
(א) גמ' ותניא
מבית אביו עד שבא לבית לבן ארבע
שנה כשם שפירש יעקב אבינו מאביו דיעקב תלתין ושיתא הויין אלא (ג) ארביסר
אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא
אבינו
תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:
עשר ואותן השנים היה בבית עבר.
דהוה בבית עבר לא חשיב להו סוף סוף דבית לבן עשרין שנין הויין אלא
ומשמש
וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל
ולא חשיב להו לא גרסינן הכא עד
וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת
משום דאשתהי באורחא תרתין שנין דתניא יצא מארם נהרים ובא לו לסכות
לקמן: עבר מת לאחר ירידתו של
יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם
ועשה שם שמונה עשר חודש שנאמר ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית
(ב) שם מת
8
אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ
יעקב לארם נהרים. ובא לבית לבן
עבר
לְאִשָּׁה: בראשית כח ו ט
ועמד שם שתי שנים צא וחשוב ולמקנהו עשה סכות ובבית אל עשה ששה חדשים
והקריב זבחים: ע"ה
6. וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה
היה איענש
הדרן עלך מגילה נקראת
שנותיו של עבר ונמצא שמת כשהיה
בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ
יעקב אבינו עליה
מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי
יעקב בן שבעים ותשע שנה והיינו
(ג) שם שמע
פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ
הקורא
❖
הקורא
שתי שנים משבא לבית לבן כשתחשוב
את המגילה למפרע לא יצא
מינה
מִצְרָיִם: בראשית מא מו
את המגילה. כ) רבנן
א
7. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל
י"ד שנה ששימש בבית עבר: יצא. יעקב
קראה על פה קראה תרגום בכל
אמרי אמר קרא שמע
ב
ג
יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ:
מבית עבר שתי שנים לפני מיתתו
נראה דהלכה כחכמים חדא דיחיד
לשון לא יצא אבל קורין אותה ללועזות בלעז
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה
מוסף רש"י
של עבר: נמצא כשעמד כו': הכי
יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים
ורבים הלכה כרבים ועוד דקאמר
והלועז ששמע אשורית יצא קראה סירוגין
ד
ה
קראה על פה קראה
וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים
גרסינן מנלן דלא איענש עלייהו
ורבנן סברי כמאן דאמר הקורא את
תרגום בכל לשון.
וומתנמנם יצא ז היה כותבה דורשה ומגיהה
הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא
דתניא נמצא יוסף כשפירש מאביו שלא
שמע ולא השמיע לאזנו יצא ובפרק
הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי
❖
אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא היתה
ראהו עשרים ושתים שנה כדרך
ח
(לקמן יח.)
אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם:
שני דברכות
מסקינן כתנא
בראשית מז ח-ט
כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום
שפירש יעקב מבית אביו. שלא כיבדו
קמא דרבי יוסי דאמר כן התם:
8. וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה
על הנייר ועל הדפתרא לא יצא עד שתהא
נתאבל על יוסף כ"ב שנה. כיצד יוסף
כל
וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ
רבינו חננאל
גמ'
בן שבע עשרה שנה היה כשפירש
עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן
כתובה אשורית על הספר ובדיו:
מה"מ אמר רבא דאמר קרא
לא נימנו שנותיו של
קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת:
מאביו וכשמלך על מצרים היה בן
ככתבם וכזמנם מה זמנם למפרע לא אף כתבם למפרע לא מידי קריאה
בראשית לג יז
ישמעאל אלא כדי לייחס
9
שלשים שנה שנאמר ויוסף בן שלשים
9. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים
שנותיו של יעקב אבינו.
כתיבה הכא עשייה כתיבה דכתיב 9 להיות עושים את שני הימים
מצינו שהיה ישמעאל
שנה בעמדו לפני פרעה הרי י"ג
ו)
עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל
אלא מהכא דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים איתקש זכירה לעשייה
גדול מיצחק י"ד שנה,
כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא
01
ושבעה דשבעא ותרין דכפנא הרי
ויצחק גדול מיעקב ס'
יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים
מה עשייה למפרע לא אף זכירה למפרע לא תנא ט וכן בהלל י וכן
עשרים ושתים שנה שנתכסה יוסף
שנה, נמצא ישמעאל
אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה
בקריאת שמע ובתפלה הלל מנלן רבה אמר דכתיב ממזרח שמש עד
גדול מיעקב ע"ד שנה.
כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל
מאביו ויעקב עמד עשרים שנה בבית
11
ובו בפרק שנתברך יעקב
שָׁנָה וְשָׁנָה: אסתר ט כז
מבואו רב יוסף אמר זה היום עשה ה' רב אויא אמר יהי שם ה' מבורך ורב
אלא שמע
לבן וי"ד שנה בבית עבר:
21
31
01. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה
אבינו מת ישמעאל וכל
מינה. י"ד דבית עבר לא חשיב להו
נחמן בר יצחק ואיתימא ר' אחא בר יעקב אמר מהכא מעתה ועד עולם
שנותיו היו קל"ז הסר
נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר
מהם ע"ד שנה נשארו
דלא איענש עלייהו: אי הכי בצירא
וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה
ק"ש דתניא ק"ש ככתבה דברי רבי וחכ"א בכל לשון
מ"ט דרבי אמר קרא
כ
ס"ג שנה, נמצא בעת
מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר
והיו שיצא לארם נהרים בן
להו. ואין כאן אלא עשרים דבית
וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא
לבן: אישתהי ב' שנים
באורחא.
ס"ג שנה. וי"ד בבית
יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים
עבר וכ' שנה בבית לבן
וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם:
דבשובו מארם נהרים לבא
ליצחק אביו ויבן לו בית לימות החורף עשה סוכות ב' פעמים שני ימות
הקיץ
הרי י"ח
ובבית אל עשה
שנא' זה לי עשרים שנה
אסתר ט כח
ששה חדשים כשיצא משכם שנאמר קום עלה בית אל וגו' :
11. מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד
בביתך וגו', הרי צ"ז
שנה, והיה יוסף בעת
מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ:
הדרן עלך מגילה נקראת
צאת יעקב מאצל לבן
תהלים קיג ג
21. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה
בן [שש] שנים כי אחר
הקורא.
ללועזות. כל שאינו
סירוגין.
לשון הקודש נקרא לעז. ולקמן ז) פריך והא אמרת קראה בכל לשון לא
יצא:
בגמרא ח)
מפרש
י"ד שנה נולד, ונשתהה
יְיָ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ:
קורא מעט ופוסק (ושוהה) וחוזר ופוסק: היה כותבה או דורשה. ומתוך כך קוראה אם כוון לבו יצא: דיפתרא
ונייר.
שנתים בדרך, נמצא יעקב
תהלים קיח כד
ט)
31. יְהִי שֵׁם יְיָ
כשבא אצל יצחק אביו
מפרש בגמ' י): על הספר. קלף: גמ' מנהני מילי. דלמפרע לא יצא: מה זמנם למפרע לא. דאי אפשר שיהא ט"ו קודם
לי"ד:
בן צ"ט שנה. נתכסה
מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
ממזרח שמש עד מבואו. כשם ששקיעת וזריחת החמה לא יהפכו כך מהולל שם ה' ולא למפרע: זה היום. כסדר היום
שאינו
יעקב מיצחק אביו ל"ו
תהלים קיג ב
שנה. כשנגנב [יוסף] היה
משתנה בשעותיו להיפך כך למפרע לא: יהי שם ה' מבורך. כהוייתו יהא הלול השם וברכתו כסדרו: ככתבה. בלשון הקודש ולא בלשון אחר:
בן י"ז שנה וי"ג שנה
והיו עשה בבית אדוניו ובבית
הסוהר, שבע [שובע] ושנתיים הרעב, הרי י"ג שנה וז' שנה ושתי שנים הרי כ"ב. נתכסה יוסף מיעקב אביו כשיעור השנים שנתכסה יעקב מיצחק אביו, זולתי י"ד שנים שהיה יעקב למד תורה בבית עבר, ולא נענש
עליהן. וכל זה החשבון מפורש מן הפסוקים הנזכרים בגמרא של זו השמועה. היה יוסף בשעה שהגיע אל יצחק אבי אביו בן ח' שנים ויעקב היה בן צ"ט שנתאחרו שנתים בדרך, נמצא יעקב בעת שנגנב יוסף בן
ק"ח שנה וכ"ב נתכסה ממנו, הרי שלשים ומאת שנה, כדכתיב שלשים ומאת שנה. הדרן עלך מגילה נקראת פרק שני: הקורא למפרע הקורא את המגילה למפרע לא יצא. מנא לן אמר רבא דא'מר [קרא] ככתבם
וכזמנם, מה י"ד שהוא זמנם אם יעבור לא יתכן להחזירו למפרע ולקרותה ביום [י"]ד, שכבר עבר, כך קריאתה למפרע לא. אע"ג דהאי קרא ככתבם וכזמנם בעשייה כתיב, איתקש זכירה לעשיה, שנא' והימים האלה
נזכרים ונעשים. תנא וכן בהלל וכן בקריאת שמע וכן בתפלה, למפרע לא יצא. הלל, דכתיב ביה ממזרח שמש (ו)עד מבואו מהולל שם ה', כשם שאי אפשר לזרוח השמש מן המערב כך הלל למפרע לא. קרית שמע,