יז:
הקורא למפרע
פרק שני
מגילה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כל
התורה בכל לשון
נאמרה. פירש הקונטרס שנתנה לקרות
והיו הדברים האלה
בהוייתן. בלשון הקודש:
שלא
יקרא למפרע.
יב א
א)
ב) ג)
בכל לשון שרוצה לקרות בספר תורה וקשה שהרי קריאת
אלמא קריאת שמע למפרע לא. ומהכא יליף תנא דלעיל טעמא:
בכל לשון נאמרה. לקרותה
התורה אינה מן התורה אלא מדרבנן לבד מפרשת זכור דהוי
בכל לשון ולכן איצטריך בקריאת שמע
יג ב
והיו: איצטריך. והיו דלא
דאורייתא ונראה דהכי פירושא כל קריאה שבתורה כגון מצות חליצה
תימא שמע בכל לשון שאתה שומע
כרבנן: ז) על הסדר. כמשפט
ופרשת עגלה ערופה וידוי מעשר
ד)
המקראות וכדיליף לקמן: הפקולי.
ובכורים וכל אלו השנויין פרק אלו
והיו בהויתן יהו ורבנן מ"ט אמר קרא
ה) ו)
1
יד ג
נאמרין בסוטה ס) :
ז)
יש אומרים שמשתכר בצמר גפן
2שמע בכל לשון שאתה שומע ורבי נמי הא
דאי בלשון הקודש נאמרה למה לי
ח)
ד
שנקרא פקולא: הבו לה'. הזכירו
ע) כתיב שמע ההוא מיבעי ליה השמע לאזניך
ה
למיכתב וכו'. קשיא דהא
לפניו את אילי הארץ: הבו לה' כבוד
ו
מה שאתה מוציא מפיך ורבנן סברי כמאן
❖
שמו.
ז
בפרק אלו נאמרים בסוטה
סיפיה דקרא בהדרת קודש:
דאמר הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו
א
ומה ראו לומר גאולה בשביעית. ולא
מצריך קרא בין למאן דאמר
יצא ורבנן נמי הכתיב והיו ההוא מיבעי ליה
בכל לשון נאמרה בין למאן דאמר
רפואה אחר סליחה כדכתיב קרא
הגהות הב"ח
שלא יקרא למפרע ורבי שלא יקרא למפרע
ט) י)
בלשון הקודש נאמרה ויש לומר דהתם
הסולח לכל עוניכי הרופא לכל
(א) גמ' יחדו
כ) ל)
תחלואיכי: מתוך שעתידין ליגאל
בעי לאוקמי רבוי אליבא דכולי עלמא
מנא ליה מדברים הדברים ורבנן דברים
מ) נ)
ועוזבי ה' יכלו
❖
בשביעית. שבוע שבן דוד בא בו
למאן דאמר בכל לשון נאמרה צריך
ס)
הדברים לא משמע להו לימא קסבר רבי
ע)
קרא לרבויי לשון הקדש ולמאן דאמר
חלוק משאר שנים כדאמרינן בפרק
כל התורה כולה בכל לשון נאמרה דאי
פ)
בלשון הקודש נאמרה צריך לרבויי
חלק שנה ראשונה רעב
❖
סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה למה
מוסף רש"י
בכל לשון:
ולא רעב כו' עד ובשביעית מלחמות
לי למכתב והיו אצטריך סלקא דעתך שמע
הסדיר שמונה עשרה ברכות על
מדברים הדברים.
ובמוצאי שביעית בן דוד בא: אתחלתא
כרבנן כתב רחמנא והיו לימא קסברי רבנן
תורה אור השלם
הסדר. מכאן קשיא למה
דגאולה היא. ואע"ג דהאי גאולה לאו
כל התורה בלשון הקודש נאמרה דאי סלקא
שפרש"י בברכות גבי
גאולה דגלות היא אלא שיגאלנו מן
1. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
דעתך בכל לשון נאמרה למה לי למכתב
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם
אמצעיות אין להן סדר דפירש דאם
הצרות הבאות עלינו תמיד דהא ברכת
(ברכות יג.)
עַל לְבָבֶךָ: דברים ו ו
טעה באחת מן הברכות ושכח אחת
קיבוץ ובנין ירושלים וצמח דוד יש
שמע איצטריך סלקא דעתך אמינא והיו
לימא קסבר רבי.
2. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
מהן שצריך לחזור שאומר אותה
לכל אחת ואחת ברכה לעצמה לבד
יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד:
כרבי כתב רחמנא שמע תפלה מנא לן
(שם וסוטה
דברים ו ד
ברכה ששכח במקום שנזכר וגומר
מגאולה זו אפילו הכי כיון דשם
דתניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה
לג.) בכל לשון נאמרה.
3. מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיְיָ
גאולה עלה קבעוה בשביעית: שבור
תפלתו וקשיא דאם כן הוא אומר
בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַיְיָ כָּבוֹד
ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה
זרוע רשע. אלו המייקרין את
השמונה עשרה ברכות למפרע והכא
תהלים כט א
וָעֹז:
אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא
4. הָבוּ לַיְיָ כְּבוֹד שְׁמוֹ
(ברכות שם)
חזינא דשמעון הפקולי התקין אותן על
התבואה ומפקיעין את השער. וממאי
(סוטה שם) סלקא
הִשְׁתַּחֲווּ לַיְיָ בְּהַדְרַת
ב מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים
הסדר אלא נראה לפרש התם אין
דבמפקיעי שערים כתיב דכתיב
דעתך שמע כרבנן.
תהלים כט ב
קֹדֶשׁ:
תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר ת"ר
5. כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו
להן סדר דלא הוו כשלש ראשונות
בההיא פרשתא יארב במסתר כאריה
(ברכות
מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ
ושלש אחרונות דחוזר לראש השלשה
מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני
בסוכו יארוב לחטוף עני וכי הליסטים
ג
3
שם)
יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ
כשטעה באחת מהן אלא חוזר לאותה
אורב את העני והלא את העשיר
אלים ומנין שאומרים גבורות שנאמר הבו
(סוטה שם) שמעון
אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת
הפקולי.
ששכח וגומר ממנה ולמטה הכל כסדר
הוא אורב אלא במפקיעי שערים
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ:
לה' כבוד ועוז ומנין שאומרים קדושות
(ברכות
ישעיהו כט כג
אבל בענינו אין חוזר כיון שעבר
הכתוב מדבר שרוב דעתם לעניים
כח:) הבו לה'.
6. וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה
שנאמר 4 הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה'
מקומו והכי נמי אמרינן לקמן
הוא. וקא בעי דוד רחמי עלה דמילתא
בני
וְרוֹגְנִים יִלְמְדוּ לֶקַח:
בהדרת קדש ומה ראו לומר בינה אחר קדושה
ד
אלים.
ישעיהו כט כד
גבי מגילה שאם השמיט פסוק
שבור זרוע רשע ותן שובע בעולם
7. הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה
שנאמר 5והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי
אחד שמתחיל וקורא מאותו פסוק
ובכך זרועו שבור ורע תדרוש
(ר"ה לב.) בששית
וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע
ולמטה : ודוד כי אמרה בפרשת
ישראל יעריצו וסמיך ליה וידעו תועי רוח
רשעו בל תמצא וזה שהיה בדעתו
קולות.
פ)
6
פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו
בינה ומה ראו לומר תשובה אחר בינה
תשיעית אמרה. פירש הקונטרס ואף
יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב
להיות רשע כשתדרוש רשעו לא תמצא
וְרָפָא לוֹ: ישעיהו ו י
עולה שלא הספיק לעשותה: בפרשה
על גב דליכא אלא ח' מזמורים עד
דכתיב ולבבו יבין ושב ורפא לו אי הכי
8. יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ
7
❖
תשיעית אמרה. ואם תאמר שמינית
התם אשרי האיש ולמה רגשו גוים
(סנהדרין צז.)
ח)
וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו
לימא רפואה בתרה דתשובה לא ס"ד דכתיב
וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל
תרתי נינהו וקשיא דהא פרק קמא
היא אשרי ולמה רגשו גוים תרתי
וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה
8
אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ:
פרשתא היא: ופריכם תשאו לעמי
דברכות אמר דחדא פרשה
ישעיהו נה ז
לסלוח ומאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא
רבינו חננאל
9. הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי
ישראל כי קרבו לבא. אלמא קיבוץ
היא ומסיק התם דכל פרשה שהיתה
כתב קרא אחרינא הסולח לכל עוניכי
לרבנן מוהיו, שלא יקרא
הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי:
9
חביבה לדוד התחיל בה באשרי
גליות בעת ברכת השנים היא:
למפרע, כלומר יהיו כמות
הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי
הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי
וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין
וסיים בה באשרי כגון זו שמתחלת
שהן. לרבי מהדברים,
הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים:
למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא
ברשעים. קודם שנתיישבו בירושלים
כלומר הדברים כסידרן.
תהלים קג ג-ד
באשרי האיש ומסיימת באשרי כל
01. שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע
תפילה, דתניא שמעון
חוסי בו והיינו סוף דלמה רגשו
והכתיב ושב ורפא לו ההוא לאו רפואה
שנאמר ואסירה כל בדיליךט) ועל ידי כן
הפקולי [הסדיר] י"ח
תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא:
אלמא דחדא פרשה היא וצריך
ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך
דתחלואים היא אלא רפואה דסליחה היא
תהלים י טו
ברכות לפני רבן גמליאל
11. וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל
על הסדר. במתניתא תנא
לומר דלמנצח על מות ולמה ה'
כבתחלה י) כמו לשעבר ציון במשפט
ומה ראו לומר גאולה בשביעית אמר רבא
ק"כ זקנים ובהם כמה
עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם
תעמוד ברחוק תרתי נינהו:
תפדה ושביה בצדקהכ) לכן סמכם לקבוץ
מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך
נביאים תקנו י"ח ברכות
תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי
דאי
גליות והשיבה שופטינו וצדקינו
על הסדר. מנין שאומרים
קֵרְבוּ לָבוֹא: יחזקאל לו ח
קבעוה בשביעית והאמר מר בששית קולות
21. וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ
אבות, שנאמר הבו לה' בני
במשפט: כלו הפושעים ל). שאינם
אלים, והן האבות גבורי
בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא מלחמה נמי אתחלתא דגאולה
וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ
מאמינין בדת משה שהיתה מן השמים
התורה והמצות, כדכתיב
וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:
היא ומה ראו לומר רפואה בשמינית אמר רבי אחא מתוך שנתנה מילה
לכך סמכו לה ברכת הפושעים
ה
ואת אילי הארץ לקח.
ישעיהו א כה
31. וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ
גבורות גשמים, שנאמר
בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית ומה ראו לומר ברכת
שנאמר עוזבי ה' מ) אלו הפושעים
ו
הבו לה' כבוד ועוז,
כְּבָרִאשֹׁנָה
וְיֹעֲצַיִךְ
ושבר פושעים נ) היינו זדים כדאמר
השנים בתשיעית אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור
ונקראו גבורות שיורדין
01
כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא
פשעים אלו המרדין :
בגבורה כמפורש בתחלת
לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה
זרוע רשע ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר
ז
תעניות, ועז היא גבורה.
נֶאֱמָנָה: ישעיהו א כו
אחר
ברכת השנים דכתיב ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי
41. וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים
וא'ומר [וגשם] מטרות
11
עז[ו]. ומנין שאומרים
וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי יְיָ
ישראל כי קרבו לבוא וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים
קדושה, שנאמר הבו לה'
ישעיהו א כח
יִכְלוּ:
שנאמר ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וכתיב ואשיבה שופטיך כבראשונה וכיון שנעשה
51. וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים
כבוד שמו השתחוו לה'
21
31
בהדרת קדש (וכו'). בינה
אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת
דין מן הרשעים כלו הפושעים וכולל זדים עמהם שנאמר 41ושבר פושעים וחטאים יחדיו (א) (יכלו) וכיון שכלו
אחר קדושה, שנאמר
צַדִּיק: תהלים עה יא
הפושעים מתרוממת קרן צדיקים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גירי הצדק
61. מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם
והקדישו את קדוש יעקב,
51
וכתיב בתריה וידעו תועי
וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ
עם הצדיקים שנאמר מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמיך ליה וכי יגור אתכם גר והיכן
61
71
רוח בינה. תשובה אחר
מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ:
מתרוממת קרנם בירושלים שנאמר 81שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר
בינה שנאמר ולבבו יבין
ויקרא יט לב
71. וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר
ושב. סליחה אחר תשובה
אחר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ:
שנאמר ישוב אל ה'
וירחמהו וגו'. תקנו גאולה בשביעית, שעתידין ישראל להיגאל בשביעית. ורפואה בשמינית כנגד מילה שהיא בשמיני וצריכה רפואה. וברכת השנים בתשיעית, כנגד מפקיעי שערים, שנאמר שבור
ויקרא יט לג
81. שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם
זרוע רשע ורע, ודוד כי אמרה בפרשת תשיעית אמרה. קבוץ גליות אחר ברכת השנים, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו
לבוא. אחר קבוץ
גליות ברכת משפט, שנאמר
ואסירה כל בדיליך
ואשיבה
שופטיך. ואחריה כליית הזידים שנאמר ושבר
פשעים וחטאים. ואחריה ברכת
צדיקים.
ואחריה [ירושלים. ואחריה]
ברכת דוד שנאמר
יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:
תהלים קכב ו